מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פשט בגמ' סוטה לקשר בין גאוה לאיסור אשת איש

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

פשט בגמ' סוטה לקשר בין גאוה לאיסור אשת איש

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » א' יולי 29, 2012 11:37 pm

מסכת סוטה דף ד עמוד ב:
"מאי ואשת איש נפש יקרה תצוד? אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן: כל אדם שיש בו גסות הרוח - לבסוף נכשל באשת איש, שנא': ואשת איש נפש יקרה תצוד.
אמר רבא: האי נפש יקרה, נפש גבוהה מיבעי ליה! ועוד, היא תצוד מיבעי ליה!
אלא אמר רבא: כל הבא על אשת איש, אפילו למד תורה, דכתיב בה: יקרה היא מפנינים - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, היא תצודנו לדינה של גיהנם".

והנה מרן הראי"ה (עזרת כהן עמ' רפ) כתב שיתכן שסברת רבי יוחנן במקומה עומדת, שגאוה מביאה לאיסור אשת איש, אלא שבפשט הפסוק לא נראה לרבא כך.

ולכא' צ"ע להבין בסברא מה הקשר בין גאוה לאיסור אשת איש, ולכא' קשור לתאוה ולא לגאוה.
ואולי ביאור הדבר הוא ע"פ דברי הראב"ע על "לא תחמוד", שהביא משל הכפרי שאינו מתאוה לבת המלך וכו', עיי"ש, וממילא מי שגאוותן לא ברור לו משל זה, ויש לו הוה אמינא לחמוד אשת השני.
ויל"ע עוד.

בברכה המשולשת
הודעות: 14159
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: פשט בגמ' סוטה לקשר בין גאוה לאיסור אשת איש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' יולי 30, 2012 10:51 am

כמדומני שבמידות הראי"ה, מדת הגאוה, יש הסבר לכך.

ההוא תלמידא
הודעות: 135
הצטרף: ג' מרץ 13, 2012 1:16 pm

Re: פשט בגמ' סוטה לקשר בין גאוה לאיסור אשת איש

הודעהעל ידי ההוא תלמידא » ב' יולי 30, 2012 2:14 pm

אעתיק ממה שכתבתי במקו"א בקצרה:
הנה גאוה דרך כלל באה לאדם מחמת איזו מעלה שיש בו, עצמית או נקנית, ועי' בתענית (ז:) ועי' יומא (יט. כב:) ופסחים (קיג:) וסנהדרין (לח.). ועיין ר"ן נדרים (פא.) ועי' קידושין (מט:) וברש"י שם. וקרא כתיב: "תועבת ה' כל גבה לב", ומאי כולי האי, אלא דהגאה לוקח השפעת הטובה של הקב"ה עליו ובה עצמה מכעיס לבוראו ואין לך עזות מצח גדולה מזו, ועיין סנהדרין (קח. קט.) שזהו חטאם של אנשי דור המבול ואנשי סדום. ולכן אמרו בסוטה (ד:) שהגאה כאילו בא על על כל העריות, שהוא עניין עזות פנים כיומא (עב:) ותענית (ז:) וזבחים (פח:) (ולכן וולדה כמותה, כמ"ש במסכת כלה פ"ב ורש"י ברכות טז: ורשב"ם ב"ב נח., שעי"כ שורש יצירתו, כמו בגיטין נז. וברכות כ.), שגם שם לוקח חותמו של הקב"ה ומכעיס בו כמ"ש בע"ז (נד:). ולכן אם משתמש באיזו מידה טובה שלא לצורך, עונשו שתינטל ממנו כמ"ש בפסחים (סו:) גבי נביא וחכם, ובתמורה (טז.) גבי עני וטיפש.

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: פשט בגמ' סוטה לקשר בין גאוה לאיסור אשת איש

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ג' יולי 31, 2012 4:51 pm

גם בגילוי עריות שבחורבן ראשון (ישעיה ג, טז ואילך) גאווה וחוסר צניעות (המוביל לחטא אשת איש - עי' רש"י שבת סב: "ונשואות היו") הולכים יחד, וכמדומה שמדברים בזה.

ואם תאמר
הודעות: 27
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2011 12:38 am

Re: פשט בגמ' סוטה לקשר בין גאוה לאיסור אשת איש

הודעהעל ידי ואם תאמר » ג' יולי 31, 2012 6:15 pm

ועיין בכלי יקר עה"ת בפרשת קרח עה"פ וישמע משה ויפול על פניו כתב במס' סנהדרין ק"י אמרו מה שמועה שמע מלמד שחשדוהו באשת איש, שנאמר תהלים קו טז ויקנאו למשה במחנה שכל אחד קינא אותו עם אשתו, ודבר זה רחוק מן השכל מאד, ומדברי קבלה לא ילפינן כי מאן יימר שחשד זה היה בזמן זה דווקא, כי אין לו רמז בפסוק, ע"כ אומר אני שבעל אגדה זו רצה לפרש פסוק כי כל העדה כלם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה' ,מה ענין הקדושה אל ההתנשאות, ואת"ל שיש יחס ביניהם והקדושה ראוי שתמנע ההתנשאות, א"כ היה לו לומר ומדוע תתנשאו על קהל קודש או עדה קדושה אלא ודאי כך אמר קרח למשה, לפי שמצינו במס' סוטה ד ארז"ל כל המתגאה לסוף נכשל בא"א, ובמקום אחר אמרו שם ד כל המתגאה כאלו בא על כל העריות, וידוע שבכ"מ שתמצא קדושה שם תמצא גדר ערוה, כי העריות מחללין הקדושה, וכך אמר קרח מסברא דנפשיה הרי כל העדה כלם קדושים וגדורין מעריות, וא"כ מדוע תתנשאו להשתרר ולהתגאות, כי דבר זה יגרום לכם שתהיו נכשלים בא"א, ותחללו קדושת העם, לכך אמר על קהל ה' ולא אמר על קהל קדוש, כי אחר ההתנשאות אין כאן קדושה כי כל המתגאה לסוף נכשל בא"א ודבר זה גורם חילול קדושת העם, ובזה הבין משה שקרח חשדו שיהיה נכשל בא"א, לכך נאמר וישמע משה ויפול על פניו,
וטעמו של דבר נראה לפי שכל המתגאה רוצה שיהיה הוא גבוה מעל כל גבוהים, אין עוד מלבדו רודה בכל העולם זולתו, ולפי שכל אשה משועבדת תחת יד בעלה, כמ"ש והוא ימשל בך, ע"כ אין המתגאה יכול לסבול אפילו ממשלה זו שתהיה ביד אחר, וע"כ נקט דוקא א"א ולא שאר עריות, ומדוקרק הלשון שאמר לסוף נכשל בא"א, כי כל מי שמתגאה הרי הוא הולך ובודק בכל מיני שררה שרואה בזולתו, לכבוש את הכל תחת ידו, כדי שתהיה ידו בכל הממשלות ולא ישקוט האיש בכל השררות שכבר השיג, עד שלסוף יתן עיניו גם בממשלת האיש על אשתו, וירצה לכבוש תחת ידיו, וזהו לשון לסוף, כי באמת הממשלה זו שסופו לבקש הוא סוף כל דבר וקץ לכולם, וזה פירוש יקר מאד הן בפרשה זו הן בלשון הגמ'


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 343 אורחים