מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

בענין מנהג הכפרות

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אב-י
הודעות: 99
הצטרף: א' דצמבר 18, 2011 8:04 pm

בענין מנהג הכפרות

הודעהעל ידי אב-י » א' ספטמבר 23, 2012 12:42 am

כתב השו"ע סי' תרה':
מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג: [משום חשש דרכי האמורי - מ"ב]. רמ"א: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות כי הוא מנהג ותיקין ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר ולנקבה לוקחין תרנגולת (ב"י בשם תשב"ץ) ולוקחין למעוברת ב' תרנגולים אולי תלד זכר ובוחרין בתרנגולים לבנים על דרך שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ונהגו ליתן הכפרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל) ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה והכל מנהג יפה ויש להסמיך שחיטת הכפרות מיד לאחר שהחזירו עליו וסומך ידיו עליו דמות הקרבן וזורקין בני מעיהם על הגגות או בחצר מקום שהעופות יכולין לקחת משם (טור).
רבים מן האשכנזים נוהגים כדברי הרמ"א הנ"ל שחולק על הבית יוסף והקדיש לכך הרמ"א בלשונו לא פחות מ22 תיבות: 'ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות כי הוא מנהג ותיקין'. ובדורות שלנו רבים מן הספרדים ג"כ נוהגים כהרמ"א (אולי כתבו מנהג זה בספרי הפוסקים הספרדים כמרן ה'בן איש חי ו'הכף החיים' ועוד, לא עיינתי).
עכ"פ אני מעלה את מנהג זה כאן. מפני שלאחרונה אנו שומעים מכל מיני צדיקים שצריך לבטל מנהג זה. אז כך, יאמר ברורות: אם אלו שמובילים את התרנגולים בצורה נפשעת ומניחים אותם במקומות שהם מצטערים ואינם נותנים להם מזון ושתיה, הרי הם עוברים בכך על איסור דאורייתא של 'צער בעלי חיים'. ואם אותם סוחרים מעמידים אותם היום בשכונה א' ומחר מניחים אותם תרנגולים בשכונה ב', הרי שהם גם נוכלים בנוסף לעבריינים. (ומה שמרן הבית יוסף היתנגד למנהג זה, הוא מטעם אחר כמו שמבואר לעיל.)
אני מדבר על אלה שנוהגים את המנהג כהילכתו שקונים ישירות מן הלול או ממקום מסודר תרנגולים ועושים כפרות ומיד שוחטים ומכסים דמם ובודקים ונותנים לעניים או שנותנים פדיונם לעניים, הרי הם מקיימים את דברי הרמ"א כהילכתו. ומנהג ישראל תורה היא ולא תהא מוחלפת.

יאיר
הודעות: 10069
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: בענין מנהג הכפרות

הודעהעל ידי יאיר » א' ספטמבר 23, 2012 12:46 am


מהנהן
הודעות: 14
הצטרף: א' יולי 29, 2012 4:43 am

Re: בענין מנהג הכפרות

הודעהעל ידי מהנהן » א' ספטמבר 23, 2012 2:30 am

סיכום בקצרה מתוך לקסיקון לתרבות ישראל . "טקס הכפרות מתקיים לפי המסורת בערב יום הכיפורים (ט' בתשרי) בשעות הבוקר: לוקחים תרנגול (לגבר) ותרנגולת (לאישה), מסובבים סביב הראש ואומרים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה התרנגול ילך למיתה (או: זאת התרנגולת תלך למיתה), ואני אלך ואכנס לחיים טובים, ארוכים ולשלום". את התרנגול (או התרנגולת) שוחטים ומחלקים לעניים. יש הסבורים שמנהג הכפרות הגיע ליהדות מעולם הכישוף בסביבה הנוכרית, ולפיכך אפשר למצוא אותו באשכנז, מקום שהיהודים קלטו הרבה השפעות עממיות נוצריות... ואילו בספרד בדרך כלל התעלמו [מן המנהג] או התנגדו לו מפורשות". וכך מנהג כפרות אינו נזכר כלל בפסיקת רמב"ם ולא היה ידוע בקהילות תימן, וחכמי ספרד (ובהם רמב"ן) התנגדו לו, כפי שעולה מפסיקתו של ר' יוסף קארו: "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר... יש למנוע המנהג." אך ברבות השנים "כבר פשט מנהג זה גם אצל הספרדים ועדות המזרח".
"נראה כי מנהג כפרות אינו שווה בכל המקומות ולא היה שווה בכל הזמנים ולא היה נוהג בבעלי חיים דווקא." ובימינו רבים מקיימים את הטקס באמצעות סכומי כסף הנתרמים לארגונים ולמוסדות צדקה. כאשר משתמשים בכסף לכפרות אומרים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה, ואני אלך ואכנס לחיים טובים, ארוכים ולשלום." לפי התפיסה היהודית, צדקה היא אחד האמצעים המבטלים את רוע גזר הדין: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה."
השינוי הזה חל מכיוון שהא"רי קיים המנהג, ולכן בשנים האחרונות נהגו בו הרבה קהילות ספרדיות ג"כ בעיקר ההולכות אחר הקבלה, אבל לגבי מה שהערת על דרך קיום הכפרות, האם באמת כך היתה הכוונה ? באופן המסחרי שזה נעשה? (כמו עוד הרבה מנהגים כאלה שנשאר מהם יותר חיצוניות.) אך ודאי שהעיקר הוא כוונת הלב האמיתית.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: בענין מנהג הכפרות

הודעהעל ידי אליהוא » א' ספטמבר 23, 2012 3:54 am

ראה במאמר שהובא שם שהביא את כל המקורות.

הדעה והדבור
הודעות: 233
הצטרף: ה' ספטמבר 27, 2012 1:29 am

Re: בענין מנהג הכפרות

הודעהעל ידי הדעה והדבור » ד' אוקטובר 10, 2012 8:39 pm

אכן יש לשלול ברורות את מתנגדי מנהג זה לאחר שרוב הגאונים ורוב הראשונים כתבו שכן ראוי לנהוג וכן פסקו למעשה האחרונים.
בין תומכי מנהג זה מוצאים אנו את: הרמ"א, המג"א, בעל הטורים, הלבוש, הרא"ש, הראבי"ה, המרדכי, הכלבו, האבודרהם, השבלי הלקט, האריז"ל, המהר"ל, השל"ה - ועוד הרשימה ארוכה וקצרה יריעה זו מלהכיל את כולם.

אמנם מאידך, היו כאלו שהתנגדו לכך, בין מתנגדי מנהג זה מפורסם הוא הרשב"א שטען שזו "מדרכי האמורי", גם השו"ע פסק שאין זה מנהג ראוי וכן פסק גם הרמב"ן.
כמו כן גם הרמב"ם לא הזכיר מנהג זה, והתמנים עד היום אינם נוהגים כן.

ברם, השכל וההגיון נותנים שלאחר שרוב הגאונים ורוב הראשונים פסקו שאין כלל חשש ל"מדרכי אמורי" וכן הסכימו למעשה כל הפוסקים והתפשט המנהג הן אצל האשכנזים והן אצל הספרדים, רק כן יש לנו לנוהג.

ויש לתמוה רבות על פסיקתו של בעל שו"ת 'עשה לך רב' (ג, עמ' סז) שיצא חוצץ על מנהג הכפרות: "ולמה צריכים אנו דווקא בערב יום הקדוש, להתאכזר על בעלי חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלקים חיים".
וכיוצא בזה יש להתנגד לדברי הרב שלמה אבינר שטען שאלו הלוקחים תרנגול זהו "אמונות טפלות" - http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D ... D7%A8.html
---------
מצורף כאן מאמר נפלא שכתב ח"א על קיום מנהג זה.
קבצים מצורפים
נגד שוללי מנהג הכפרות.pdf
(142.69 KiB) הורד 268 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17493
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: בענין מנהג הכפרות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' אוקטובר 11, 2012 8:43 am

בלי קשר למנהג כפרות אני עדיין מעדיף את הבנת הב"י ברשב"א, שבעל המאמר דוחה מכל וכל ואח"כ אומר שאין מי שתומך בביטול כפרות כי הרי את הב"י הוא דחה.

שיף
הודעות: 2192
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: בענין מנהג הכפרות

הודעהעל ידי שיף » ו' דצמבר 18, 2015 12:25 am

בספר הכל לאדון הכל מספרת המחברת על המנהג ב'מיר' שאשה מעוברת היתה עושה על ב' תרנגולים [זכר ונקיבה] וגם על ביצה
האם יש עוד מקורות לזה

עקביה
הודעות: 2911
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: בענין מנהג הכפרות

הודעהעל ידי עקביה » א' אוקטובר 14, 2018 2:41 pm

הדעה והדבור כתב:מצורף כאן מאמר נפלא שכתב ח"א על קיום מנהג זה.

השנה נתקלתי במקרה במאמר זה (של הרב אליהו רחמים זייני) וקראתיו.

מלבד מה שיש להעדיף את הבנת הב"י ברשב"א, שהכותב דוחה בקש, יש להעיר עוד על כך שהוא מתאמץ להראות שכבר בזמן הגמרא נהגו ישראל במנהג הכפרות - חוששני שזו עצמה ראיה נגד תוקפו של המנהג.
העובדה שאין בגמ' זכר לכך שצריך לעשות כפרות, כי אם, לכל היותר, רמזים על כך שהמון העם נהג לעשות כפרות, מלמדת שמדובר במנהג עממי שחז"ל לא ייחסו לו חשיבות (אף כי לא ראו עניין לבטלו). הלא אפילו אכילת סימנים בליל ר"ה נזכרת בגמ' (הוריות יב. כריתות ו.), ומדוע לא אמרו גם שראוי לעשות כפרות?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים