מה גדלו מעשיך השם

[גאולה בקרוב]

תהלים פרק צב:
(ו) מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְקֹוָק מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:
(ז) אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת:
בפרוח רשעים כמו עשב וכו'

ראיתי בזמנו שהגר"י הוטנר זצ"ל תמה, שאם מעשי השם כ"כ גדולים ועמוקים, מדוע הפסוק הבא מציין שזה דבר פשוט, שרק כסילים לא מבינים! [ואיני זוכר כעת האם הוא בפחד יצחק/ אגרות/ ספר זכרון מוריה]

ונראה ליישב, שאמנם להבין עומק המהלכים והמעשים של הקב"ה בעולם, איך להבין כל דבר, הוא מעל השגתנו, אבל זה כל אחד מבין ויודע, שיש בעה"ב לבירה שמאד גדלו ועמקו דרכיו.
ומ"מ מסתמא הגר"י זצ"ל תירץ יותר טוב ממני...

[אוצר החכמה]

אני תמיד הבנתי שאיש בער לא ידע וכולי נמשך על ההמשך בפרוח רשעים כמו עשב, וכסיל ובער כאן אינו שוטה חסר שכל, אלא חסר אמונה ומתקשה בקושי אמיתי מדוע פורחים הרשעים, רק מחמת חוסר אמונתו שהיא בערותו לא מבין - מקבל- שזה להשמדם עדי עד, והדבר מצוי מאד שאנשים בראותם דרך רשעים צלחה חושבים שאכן הרשע הוא יסוד ההצלחה ולא שתים ליבם שיש דין ויש דיין, ואין לך כסילות גדולה מזה לשכוח שיש דיין בעולם. (ויש עוד דרגה גרועה מזה שחושבים שהרשע עצמו הוא זה שימלט אותם מן הרעה ומן הדין וע"ז אמר שהמע"ה ולא ימלט רשע את בעליו) (אחר שכתבתי אני רואה שאולי לזה התכוונת גם אתה)

[עשוי לנחת]

אני תמיד הבנתי שאת זה גופא ש'מאוד עמקו מחשבותך' ואין לנו השגה בזה, 'איש בער לא ידע' וגו'.
[זו כוונת ר' גאולה?]

[גמזו לטובה]

השאלה נמצאית בפחד יצחק על שבת, מאמר ג אות יד

[יתר10]

שמעתי פעם הסבר על זה, כמו בגמ' לפעמים שיש סוגיא סבוכה ושומעים מהלך נפלא שמיישב הכל עד שמתמיה איך לא חשבנו על זה קודם גם בהנהגת ה' בבריאה שזה באמת דבר עמוק מאוד ויש הרבה קושיות צדיק ורע לו וכו' אבל כשיש גילוי אור אז להיפך איש בער לא ידע וכו'

[גוראריה]

מרגלא בפומיה דהמשגיח רבי גד'ל אייזנר זצ"ל:
משל למה"ד? לשנים, חכם וטיפש, שנכנסו למפעל וראו מכונה משוכללת ורבת חלקים ואברים.
החכם עומד נפעם. אינו מבין כלום ורק רואה את התוצרת היוצאת. הוא לא טיפש אבל נבער מהבין מה שכאן קורה.
הטיפש מסתכל ומסתכל ובסוף מצביע על כפתור אחד ושואל: מה זה?
הכל מגחכים עליו: את כל היתר כבר הבנת?

וזה שאמר: איש בער - לא ידע
וכסיל - לא יבין את זאת. מצביע על נקודה מסויימת ואת זאת אינו מבין...

[אפרקסתא דעניא]

שמעתי מת"ח אחד שליט"א: מה גדלו מעשיך ה', אך בשבת בהירות המחשבה כה גדולה היא, עד שרק איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת.

ובמזמור ע"ג מלמדנו אסף כי אותה תמיהה של בפרוח רשעים כמו עשב באה על פתרונה על ידי הביאה אל מקדשי א-ל.

ומהגרמ"ש שליט"א שמעתי שמקבילים הדברים, וקדושת שבת בזמן היא קדושת המקדש במקום, ועל ידי שתיהם סרה תמיהת רשע וטוב לו.