בארבעה ערבי ראשי חדשים בשנה אין אומרים תחנונים של יום כיפור קטן (פוסקים). ובספר זיו המנהגים כתב לזה סמן נאה, על ח'ט'א'ת' אין אומרים תפילת חטאת (וידוי על החטאים). והם על ח'שוון (היות שער"ח שלו בתשרי, וא"א בו תחנון. וגם שבחודש זה כבר היה יום כפור גדול) - על ט'בת (ער"ח שלו בחנוכה שא"א בו תחנון. עי' במ"ב סי' תרפ"ו ס"ק א'). על א'ייר (ער"ח שלו בניסן, שא"א בה תחנון). ועל ת'שרי (בער"ה למנחה א"א תחנון).
מעשה נפלא מצאתי בספר מהרי"ל וז"ל: מעשה במגנצא בהושענא רבא השכימו הצבור ובראשם מהר"י סג"ל והיו סבורין שעמוד השחר עלה ושגגו שעדיין היתה הלבנה זורחת בתקפה. והיו מעטפין טלית והניחו תפילין וסיימו את פסוקי דזמרה, ואח"כ החשיך והמתינו כמעט שעה עד שעלה עמוד השחר. וערב ר"ח מרחשון אח"כ צוה וגזר מהר"י סג"ל לכל הקהל שיתענו על שאמרו פסוקי דזמרה והניחו טלית ותפילין (א"ה, כמנהג חו"ל שמניחין תפילין בחול המועד) בלילה, ואמרו ג' סליחות וקרו ויחל כדין כל תענית צבור. וביאר בשערי תשובה ריש סי' תרלד', שהמהרי"ל בחמיר בזה משום הברכות לבטלה שאמרו.
עכ"פ מבואר במהרי"ל שעשה היום (ער"ח חשון) תענית, וא"כ מדוע אין אנו נוהגים לומר היום תפילת יום כפור קטן?