זמן מלחמה דינו כרעבון?

[היימישער]

עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע.

יעויין שולחן ערוך אורח חיים סימן ר"מ סעיף י"ב, ובנו"כ שם.
וצ"ע אי מלחמה הוי כרעבון, ויעויין ציץ אליעזר חלק י"ג סימן כ"א, ומסקנתו דלא הוי כרעבון.
ואשמח אם ישתפוני חו"ר המקום במ"מ נוספים בענין זה.

ולהצד דהוי כרעבון יש לעיין אם רק זמן שנלחמים באופן רשמי נכלל בכך, או שמא כל זמן שהרשעים הארורים מזרע ישמעאל יורים קסאמים וגראדים למיניהם הוי זמן מלחמה.

[אישאחד]

מעניין הדבר, שדרך העולם בעת מלחמה דווקא להרבות בפו"ר, מה שמכונה תופעת ה"בייבי בום".

[אגרת]

מתוך אוצה"פ-
1. אם לבינה דף ו' טור ג' ד"ה פרט ב'
אי שייך מצות פרישה שלא לשמש מטתו בשני מלחמה, או לא.
2. בית דוד (משאלוניקי) או"ח סי' צ"ה
אסור לשמש מטתו בשעת רעבון. אם דוקא רעבון, ולא שאר צרות.
3. בית ישראל (לנדא) ח"א סי' קנ"ב
דיון בדברי המחבר ובדברי רמ"א או"ח סימן רמ ס"ק י"ב באיסור לשמש מטתו בשני רעבון ובשאר צרות שהם כרעבון.
4. ויצבר יוסף סי' י"ד אות י'
אם בשנות מלחמה מותר לשמש מטתו ואין לאסור משום צרת מלחמה.
5. מהר"ש ענגיל ח"ה סי' ע"א
אי בזמן המלחמה העולמית אסור לשמש מטתו.
6. ציץ אליעזר חי"ג סי' כ"א
אם יש איסור או משום מדת חסידות שלא לשמש בימי מלחמה.
7. צפנת פענח (רוזין) ת"ש ח"א סי' י"ג
אם מותר לשמש מטתו בזמן מלחמה וברעבון. תקציר זה מופיע גם באה"ע סימן כה.

[צh33]

ולהצד דהוי כרעבון יש לעיין אם רק זמן שנלחמים באופן רשמי נכלל בכך, או שמא כל זמן שהרשעים הארורים מזרע ישמעאל יורים קסאמים וגראדים למיניהם הוי זמן מלחמה.

לשיטתך כבר כי"ב שנה אנו מנועים מפו"ר..
א"כ זו הוכחה ולא ספק.

[לייטנר]

מעניין הדבר, שדרך העולם בעת מלחמה דווקא להרבות בפו"ר, מה שמכונה תופעת ה"בייבי בום".

'בייבי בום' הוא תופעה לאחר המלחמה, ולא במהלכה.

[אישאחד]

מעניין הדבר, שדרך העולם בעת מלחמה דווקא להרבות בפו"ר, מה שמכונה תופעת ה"בייבי בום".

'בייבי בום' הוא תופעה לאחר המלחמה, ולא במהלכה.

הלידות הן לאחר המלחמה...

[לייטנר]

מעניין הדבר, שדרך העולם בעת מלחמה דווקא להרבות בפו"ר, מה שמכונה תופעת ה"בייבי בום".

'בייבי בום' הוא תופעה לאחר המלחמה, ולא במהלכה.

הלידות הן לאחר המלחמה...

תגובה לא רצינית.
אני אמור להזכיר לך את העובדה המדעית (המתבטאת במפורש גם בהלכה) ביחס לאפשרות להרות תוך כדי ימי פחד?!

[אוצר החכמה]

זו שאלה עובדתית אם התופעה היא בחדשים הראשונים אחר המלחמה או רק מתשעה חדשים ומעלה. מויקיפדיה נראה שאין הכוונה ממש לחדשים הראשונים.

[היימישער]

מתוך אוצה"פ-...

תודה רבה

[בברכה המשולשת]

זכורני שהיו על כך שני מאמרים בהמעין לפני כמה שנים.

[גאולה בקרוב]

ואע"פ שאולי לא כו"ע יסכימו, לא אמנע מלהביע את הרגשתי, שאינו זמן "מלחמה" אלא זמן צרה וכיו"ב.
וכאן יש כנופיית מחבלים ארורים ימ"ש, ב"ה שלא מדינה ולא צבא, ולא לכבודם של ישראל לקרוא לזה "מלחמה".
[התחדד אצלי הדבר כשאתמול מישהו אמר לי שחיסלו את ה"רמטכ"ל" שלהם, והוא כנ"ל, שהוא ראש השודדים והמחבלים, ומה שייך צבא ורמטכ"ל לזה].
וכמובן, לענין האשכול כאן יתכן שאינו נפקא מינה, אלא רק לענין הלשוני.

[למאי_נמ?]

יעויין בספר משכן ישראל עמ' פ ובהערת הגר"מ גרוס שליט"א שם וש"נ. (אגב, יש עוד מקום בשו"ע או"ח תקעד, ד).

[בין גברא לגברא]

ואע"פ שאולי לא כו"ע יסכימו, לא אמנע מלהביע את הרגשתי, שאינו זמן "מלחמה" אלא זמן צרה וכיו"ב.
וכאן יש כנופיית מחבלים ארורים ימ"ש, ב"ה שלא מדינה ולא צבא, ולא לכבודם של ישראל לקרוא לזה "מלחמה".
[התחדד אצלי הדבר כשאתמול מישהו אמר לי שחיסלו את ה"רמטכ"ל" שלהם, והוא כנ"ל, שהוא ראש השודדים והמחבלים, ומה שייך צבא ורמטכ"ל לזה].
וכמובן, לענין האשכול כאן יתכן שאינו נפקא מינה, אלא רק לענין הלשוני.

אם הכוונה ב'ישראל' למה שקוראים 'מדינת ישראל' יש לך לדעת שהחז"א אמר אותם דברים הכתובים כאן על הערבים ביחס ל'מדינת ישראל'.

[אוהב אוצר]

מעניין הדבר, שדרך העולם בעת מלחמה דווקא להרבות בפו"ר, מה שמכונה תופעת ה"בייבי בום".

זה ממש תגובה צינית, ההלכה מדברת על דרך העולם, ודרך חיי האדם ומעשים שבכל יום. מדבריך נשמע שזה דבר שמקיימים פעם בחצי שנה ודווקא בזמן מלחמה 'נזכרו' לעשות זאת...