צופר הנעמתי כתב:לגבי מה שכתב הרב חריפא לעיל על זה - הדוגמא שלו דוגמא נוחה בשביל להסביר את ההבדל בין שני הדברים שלענ"ד הוא מחליף ביניהם. נניח שיבוא גוי ויוכיח באותות ובמופתים נכונים נגד שיטת רב פלוני בענין מסוים - האם לא נקבל את דבריו רק מפני שגוי אמרם? ברור שלגבי ההלכה, מכיון שבעיון ההלכה השאלה היחידה היא מהי האמת, אין הבדל מה מקור הדברים כל זמן שהם נכונים.
א] אם הגוי כל כך חכם עד כדי ששאר החכמים משתכנעים ממנו - אפילו אם לא מחמת שמשכנע אותם בסברתו אלא שמשכנע אותם בעצם רוב חכמתו - הרי שוב אין כאן מחלוקת. כל השאלה היא כאשר החכם היהודי אינו מכופף את דעתו לגוי [שבשני חכמים יהודים הדין הוא לפי ענינו או הלך אחר המחמיר/המיקל/ הגדול בחכמה ובמנין].
ב] ומה הם ב' הדברים שאני מחליף ביניהם? ודאי שכשתשאל את שמאי הוא יטען שהלל טועה, אבל המילה טעות כאן היא בשיתוף השם, מכיון שאין כאן שאלה של כיוון למציאות אובייקטיבית שאז הוא או טועה או צודק, יש כאן שאלה של הכרעה ערכית, הכרעה שניתנה לבן אדם מה הוא חושב ומשכך אין כאן באמת תוצאה יחידה.
ג] גם אם כת"ר אינו מסכים עם לשון הריטב"א ותו' רבינו פרץ שאין כלל אמת יחידה, עדיין לא ידעתי למה נטה מעכ"ת מדעת הר"ן בדרשותיו שכתב שאע"פ שישנה אמת אלוקית כלפי שמיא, מכל מקום בפועל עפ"י הכרעת החכמים חל דין תורה, וז"ל א
בל הענין כך הוא, שכל התורה שבכתב ושבעל פה נמסרה למשה בסיני, כמו שאמרו במגלה (יט ב) אמר ר' חייא בר אבין אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (דברים ט י) ועליהם ככל הדברים, מלמד שהראהו הקב"ה למשה כל דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שסופרים עתידים לחדש ומאי ניהו מקרא מגלה. דקדוקי סופרים, הם המחלוקת וחילוקי סברות שבין חכמי ישראל, וכלן למדן משה רבינו ע"ה מפי הגבורה, ושתהיה ההכרעה כפי הסכמת חכמי הדור. וזהו ענין ר' אליעזר הגדול ומחלוקתו, (ואמרו שם) [שאמרו] בבבא מציעא (נט ב) עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא (דברים ל יב), מאי לא בשמים היא כבר נתנה למשה על הר סיני, וכתוב בה (שמות כג ב) אחרי רבים להטות. הנה ראו כולם שר' אליעזר היה מסכים אל האמת יותר מהם, וכי אותותיו כולם אמיתיים צודקים, והכריעו מן השמים כדבריו, ואף על פי כן עשו מעשה כהסכמתם, אחר ששכלם היה נוטה לטמא, אף על פי שהיו יודעים שהיו מסכימים הפך האמת לא רצו לטהר, והיו עוברים על דתם אם היו מטהרים כיון ששכלם נוטה לטמא, שההכרעה נמסרה לחכמי הדורות. עכ"ל.
ובכלל איך כת"ר מסביר את סוגיית הגמ' של ר' אליעזר ומחלוקתו, וכן מחלוקת רבה בר נחמני ומתיבתא דרקיעא. האם כד' רבינו חננאל [בשטמ"ק ב"מ] ורבינו ניסים גאון [ברכות י"ט] שהבת קול יצאה להטעות את החכמים ושהחלומות שוא ידברו?
