איפכא מיסתברא! כתב:א. אני דנתי בהבנת רש"י ולא כפי שהראשונים ביארו.
(רש"י בדף הבא בסוגיית ר' חלבו לא שנו אלא על גבה וכו' מעיון מעמיק בדברי רש"י מוכח שבגרו"ק על גבה אינו מוסיף הבל, אבל בתוכה זה כן מוסיף הבל.)
מדברי התוס' גופי' נראה שהבין ברש"י שגרו"ק נועד לצנן את הגחלים שייעשו אינו מוסיף הבל. ולכן הק' עליו שראינו דברים אחרים שפחות חמים ומוסיפים הבל.
ב. ההגדרה של עומדת להתקרר היא הגדרה ללא הגדרה. שהרי גם לא גרו"ק עומדת להתקרר מתישהו...
ג. מה שכתבת באות ג' הם אכן דברים שלא נתתי ליבי לכך וצריך לעיין בהם. תודה על הדברים!
ד. אגב, לא ידעתי שעטיפת קדירה במגבת הינה מוסיף הבל??!! היש לכבודו מקור לכך?
ששאלת שגם אינו גרוף וקטום גם היא עומדת להתקרר בסופו של דבר, לא יועיל לנו כלום בנידון. שהרי בגרופה וקטומה עיקר החשש הוא שיחתה בליל השבת (השווה: עצם חי שאין צריך בזה גרופה וקטומה היות וממילא לא יתבשל בלילה אלא ביום),
יתירה מכך, הדבר ברור שגם כל אלו שנמנו בפרק במה טומנים כמוסיפים הבל באיזשהו שלב הם יפסיקו לתת הבל, השאלה היא, מהי המגמה נכון לרגע זה, אם להוסיף ולחממם או במגמת ירידה. וההבדל ברור.
זה שהתוס' כך הבינו ברש"י ועל כן שאלו את ששאלו כבר תמהו על התוס' שהרי גם לדעתם המטמין ברמץ מועיל בו גרופה וקטומה למרות שהוא חם בהרבה. – ככלל, זה שהתוס' כך מקשין על רש"י זה רק מחזק את דברי שכך סבר רש"י וכנ"ל.
מסוגיא שדרבי חלבו כתב הרבה אחרונים להוכיח את ההיפך שדעת רש"י הוא שהגרופה וקטומה הינו סימן והיכר בלבד שהוא מתייאש מן המאכל ולא שמצנן את הכירה, שאילו היה מצטנן את הכירה מאי שנא תוכה מאי שנא על גבה.
בזמנו בארה"ב המציא מישהו גלימות רקומות להלביש אותם על הקדירות והרבנים כולו יצאו בפסק שאין להשתמש בזה ונחשב להטמנה ממש. – וידוע לי שבהרבה בתים גם נמנעים לשים מגבת על המיחם או על הקדירה שחוששים לדעת הראשים שגם זה נחשב להטמנה. ויש לבדוק בשש"כ.
הייתי ממשיך להאריך בזה עוד אך איני רואה שהציבור כאן מגלה עניין בזה לעת עתה (חוץ מרב מאיר כמובן) ועוד חזון למועד.
--
אגב, שים לב שלא עניתי לך לפי הסדר, לא מקוצר רוח אלא מרוב עבודה.
אקווה שקצת תרמתי להבנת הסוגיא.