כתיב: "ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה אחר שלוחיה" (שמות יח,ב), ואומרת על כך המכילתא (שם), וז"ל: ר' אלעזר המודעי אומר, מאחר שנפטרה ממנו במאמר – שבשעה שאמר הקב"ה למשה: לך הוצא את עמי בני-ישראל ממצרים... באותה שעה נטל אשתו ושני בניו והיה מוליכם למצרים – שנאמר (שם ד,כ) "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים", באותה שעה אמר לאהרן - "לך לקראת משה" (שם ה,כז), יצא לקראת משה וחבקו ונשקו, אמר לו: משה, היכן היית כל השנים הללו? אמר לו: במדין, אמר לו: מה טף ונשים אלו עמך? אמר לו: אשתי ובני, ולאן אתה מוליכם? למצרים, אמר לו: על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו? באותה שעה אמר לציפורה: לכי לבית אביך, ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה. לכך נאמר "אחר שילוחיה", עכ"ל.
ודברי המכילתא תמוהים ביותר, שהרי "שבטו של לוי פנוי היה מעבודת פרך" כדאיתא בשמות-רבה (ה,טז) ובתנחומא (פרשת וארא אות ו') ואם כן מדוע אמר אהרן למשה "ועכשיו נצטער גם באלו"? ואפילו אי נימא שאלו הם מדרשים חלוקים ושיטת המכילתא היא ששבט לוי נשתעבדו במצרים ולפי זה מובן חששו של אהרן מכל מקום עדיין קשה מדוע משה קיבל את דבריו והרי הוא ידע היטב שהוא מגיע למצרים כדי לגאול משם את בני ישראל ואם כן לא היה לו ממה לחשוש? וצ"ע.