מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

טעמה של מצות תוספת שבת - ביאור מחודש ויחודי של הנצי"ב

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
ארי שבחבורה
הודעות: 1337
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

טעמה של מצות תוספת שבת - ביאור מחודש ויחודי של הנצי"ב

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ש' פברואר 02, 2013 8:59 pm

איתא במכילתא דפרשת יתרו (פרשת "בחדש" פרשה ז'), וז"ל: "זכור ו"שמור" שניהם נאמרו בדיבור אחד... "זכור" מלפניו ו"שמור" מלאחריו, מכאן אמרו מוסיפין מחול על הקודש – משל לזאב שהוא טורד מלפניו ומלאחריו, עכ"ל.
וכתב על כך ה'מגן אברהם' בחיבורו 'זית רענן', וז"ל: לא ידעתי למה משל אותו לזאב? ואפשר ששבת חוטף ניצוצי הקדושה שנבלעו בימות החול, ועיין ב'גלי רזיא' שהאריך בזה, עכ"ל.
ומצאתי בביאורו של הנצי"ב על המכילתא 'ברכת הנצי"ב' על אתר ביאור מחודש ויחודי על משל זה, וז"ל: נראה להסביר, דבלא מצות קדושת שבת גם כן אין ראוי לראות סימן ברכה במלאכת שבת דמזלו שבתאי כידוע שהוא מחריב ומשבית מנוחה, אלא שהשי"ת הנחילנו מתנה טובה לנוח ולשמוח בשבת קדש כנגד המזל דאין מזל לישראל ואסר לנו מלאכה מצד מצוותיו ולא מצד המזל חלילה, מכל מקום הודיענו שראוי למנוע מלאכה סמוך לו מלפניו ומאחריו מחמת המזל הקשה כזאב המשחית טורף את העת לפניו ולאחריו, ובזה נדע רוב חסדי ה' עמנו שצונו על השבת להתענג בו כנגד המזל. ומשום הכי לא מצינו תוספת שבת בעונג אלא בשביתה והיינו כמש"כ, עכ"ל.
ונמצא לפי דברי הנצי"ב שישנו מקור מדאורייתא למושג של "חמירא סכנתא"...

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: טעמה של מצות תוספת שבת - ביאור מחודש ויחודי של הנצי"ב

הודעהעל ידי רחמים » ש' פברואר 02, 2013 9:22 pm

ארי שבחבורה כתב:ונמצא לפי דברי הנצי"ב שישנו מקור מדאורייתא למושג של "חמירא סכנתא"...

כבר כתב הפרמ"ג (או"ח סימן ד' א"א סק"ב) דאע"פ שהרמב"ם סובר בכל התורה, שספק דאורייתא מהתורה לקולא, מכל מקום מודה שבספק סכנה, ספיקא דאורייתא לחומרא, כיון שכתוב "ונשמרתם".

סורגים
הודעות: 218
הצטרף: ו' אוגוסט 24, 2012 11:59 am

Re: טעמה של מצות תוספת שבת - ביאור מחודש ויחודי של הנצי"ב

הודעהעל ידי סורגים » א' פברואר 03, 2013 9:02 pm

לא ידעתי היכן מצאת בדבריו עניין של חמירא סכנתא מאיסורא, כל שאמר הנצי"ב הוא, שלא בגלל איסור שבת נצטוינו להוסיף מחול על הקודש אלא משום מזל שבתאי.
כלומר, מצד איסור שבת לא היה לנו להוסיף מחול על הקודש, וכל העניין של תוס' שבת הוא מפני הסכנתא שיש בשעות אלו. והגם שמצד השכל היינו נמנעים מעשיית מלאכה בשעות אלו, אעפ"כ השי"ת נותן לנו על כך שכר. והרעיון נמצא כמה וכמה פעמים כמו אצל ניחום אבלים כיבוד אב ועוד, שהגם שכך היינו עושים לפי השכל אעפ"כ נותן לנו על זה הקב"ה שכר.

----
ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה רמז תתצא
א"ר תנחום בר חנילאי כתיב חכו ממתקים יש חיך מתוק משל הקב"ה שהוא מזהיר ישראל על שקצים ורמשים שלא יאכלו ונותן להם שכר יש חיך מתוק מזה, וכן הדם מאכל לכלבים ואסר לישראל לא תאכל דם טול שכר, אף כאן מזהיר לא תתגודדו שלא יצערו עצמם ויטלו שכר...


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 157 אורחים