מבנה קבר רשב"י ור"א בנו

[בית שביעי]

מי יודע למה המבנה הגדול בנוי שאמצעו היא מעל קבר ר' אלעזר, ובצד היא ציון על מקום הקבר של רשב"י?



מבנה הראשון

עובדת הימצאותה של מערת רשב"י במירון ידועה היתה בתפוצות ישראל בכל הדורות. הקדמונים הקימו ציונים על גבי המערה, כנגד מקום מנוחת הצדיקים. אולם, היא שכנה ללא מבנה הסובך עליה. הראשון שהעמיד בנין סביב המערה היה אחד מחכמי האמת בתקופת האריז"ל, הלא הוא רבי אברהם גלנטי, מי שהיה תלמידו של המקובל רבי משה קורדבירו, בעל ה"פרדס" ו"תומר דבורה". בהיות רבי אברהם עשיר גדול, נטל על עצמו את הוצאות הבניה, שהחלה זמן מה לאחר פטירת האריז"ל. כיום בנינו של רבי אברהם לא קיים. לפי המסורת, בנינו היה קטן יחסית לעומת מה שקים היום. בנין קטן היה מקיף את ציונו של רבי שמעון בלבד, ששימש כבית מדרש. בקיר הצפוני עמד ציון רשב"י נמוך מאוד. בסמוך, בנה חדר סביב ציונו של רבי אלעזר, ומדרגות הובילו מציונו של רשב"י אל ציון רבי אלעזר. הוא הוסיף חצר גדולה, בנויה מאבן, שהגיעה מציונם עד ציון רבי יצחק.צורת המבנה עד היום. במשך הדורות, בזכות נדבת לבם של אנשי שם, ובפרט אנשי צפת - ביניהם משפחת עבו, נוסף נדבך אחר נדבך. החל בהוספות בצמוד לבנין שבנה רבי אברהם, עד שהמבנה כלל בתוכו חדרים נוספים, ששמשו כחדרי אכסניה לעולים מירונה. הבנין התרחב, חודש ושופץ, אף עטו לו כיפה, אך עדיין לא כלל הבנין את ציונו של רבי אלעזר בתוכו. השלמת הבנין והרחבתו המלאה, נעשו לפני כמאה עשרים שנה, אז נוספו חדרים, נבנתה קומה שניה שגם בה היו חדרי מגורים, וכן הרחיבו את שטח החצר.

ושמתי לב שגם המבנה שעל ציון רמבה"נ וסומכוס בנוי כעין בנין במירון, האם יש משהו מזוהה בין שניהם? מלכתחילה נראה ציון הרשב"י כעין ציון ר' יוחנן הסנדלר, אז איך היתה השתלשלות הבניות?

האם יש איזה מחקר מיהודי ירא שמים שמנתח קדומת הבנינים וסיבת בנייתם בדרך שהיא עתה?

[מאיר סובל]

מהכותרת כבר נבהלתי,שמא גם פה טמון זכר לאיזה ג'פיטר.

אז זה מוסכם שזה קבר רשב"י ורבי אלעזר בנו. ב"ה!

[יחזקאל]

בית שביעי,

מידות הבנין והחצר כמו"כ בנוגע אם היא ציון ר' אלעזר או ר' יוסי בנו, תשיג את ספרו של יוסי הגלילי.

[בית שביעי]

איפוא אפשר לראות או להשיג הספר?

[מחולת המחנים]

ספר מירון של יוסף הגלילי נמצא באוצר.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?147952&

השאלה עד כמה הוא מוסמך בעניני היסטוריה של המבנה.

[בית שביעי]

לא נמצא שום דבר אודות המבנה.

ולכאורה צריך לברר אצל הספרדים בצפת שיד אבותיהם היה בבנינה

[בית שביעי]

ובעצם הציון לכשעצמו היא בדיוק כמו רבי יוחנן הסנדלר, ור"א היא סתם אבן, ומעניין מי בנה כמבנה ר"י הסנדלר

עולי הרגל ומקורות:
מקום מנוחתו במירון , וכך משמע ממדרש קהלת רבה [יא, א]

"במירון קבורים ר' שמעון בן יוחאי עם בנו, ועליהם שני ציונים. ובית המדרש שלו עדיין הוא קיים". [ר' יעקב בן נתנאל הכהן]
"במוראן מצאנו בית מדרשו של ר' שמעון בן יוחי, והוא מרובע, ונקבר בתוכו ור' אלעזר בנו עמו. ועליו ב' אילנות, והוא מקום יפה מאד". [מסע דפלסטינא]
"ושם ר' שמעון בן יוחאי, ועליו ציון נאה, וסמוך לו ר' אלעזר בנו. אומרים כי שם היה מדרשו של ר' שמעון בן יוחאי. ושם ר' יוסי בן קיסמא בין הכרמים. עוד שם צדיק אחד, אומרים כי שמו ר' יהודה , ושם נחמן חטופה ור' יוחנן הסנדלר. ושם בית הכנסת לר' שמעון בן יוחאי, בנין מפואר מאד. ושם אבן גדולה, חלולה מראשה עד למטה קרוב לארץ, אומרים כי היה מזבח, והדם היה שותת ויורד דרך אותו מקום חלול". [תוצאות ארץ ישראל]
"במירון, שם מערה לר' שמעון בן יוחאי... וקבר ר' (שמעון) [יוסי] בן קסמא ור' יוחנן הסנדלר ור' טרפון". [כת"י אילן ג']
"ומירון בחן שירה מזמרת, הלל ושמאי, וסנדלאר ושמעון בנו יוחאי, ונינו ובן זומא מבקרת". [קברי אבות]
"לדרום גוש חלב ביושר, כחצי שעה... הוא מרון הנזכר בפרק השוכר את הפועלים [בבא מציעא פד, ב], גבי קבורת ר' אליעזר בר' שמעון בן יוחאי... והם היום שניהם [ר' אלעזר ור' שמעון אביו] במרון, במקום מיוחס לבית המדרש של רבי שמעון בן יוחאי, למעלה ממערת הלל ושמאי". [כפתור ופרח]
"משם [משזור] הולכים למירון, מקומו של רשב"י, ורואים פה את בית מדרשו, בית כנסת וקברו של האיש הגדול הזה. שני עצי תמר יפים סובבים את הציון שהוא מאבן גזית. בית המדרש הוא בימין ובית הכנסת בשמאל הציון הזה. בין קברי חכמינו ז"ל הנמצאים במקום הזה ראוי למנות את קברי ר' אליעזר, ר' יוסי ר' יוחנן [הסנדלר], ר' יהודה ושל אחרים ז"ל". [שבילי דירושלים]
"במירון, בבית הכנסת, ר' שמעון בן יוחאי ור' אליעזר בנו, ובמערה בית שמאי ובית הלל ותלמידיהם". [אלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז]
"ובגובה הכפר ר' שמעון בן יוחאי, קבור בתוך מדרשו, ור' אלעזר בנו. ועל קברו של ר' שמעון ציון גדול מפואר, אבני גזית. והלאה מעט, בדרומו של הכפר, ר' יוחנן הסנדלר, ולמעלה ממנו בית הכנסת חרב לר' שמעון בן יוחאי". [כת"י אילן א']
"וקרוב לשם [לר"י בן קיסמא], על אם הדרך, קבר צדיק אחד לא נודע שמו , יהי אלהיו עמו, ועליו ציון גדול ואילן בוטם סמוך על מקומו. ולמעלה בהר, קרוב לכפר, מדרש נאה וגדול לר' שמעון בן יוחאי, ובנו ר' אלעזר ז"ל סמוך לו במערה סגורה. על כל אחד מהם ציון גדול, ושל ר' שמעון ז"ל גבוה ונאה ונחמד למראה. ואילן מצל בענפיו על קבר ר' שמעון ז"ל ועל כל אגפיו... ולמעלה משם, בגבהה של עיר מרון, בית כנסת לר' שמעון בן יוחאי ז"ל שנחרב גגו וכותליו, וכותל דרומי העומד אבנים גדולות, אבני גזית, בנין יפה ומפואר מאד. ציון של ר' יוסי דמן יוקרת ז"ל ועליו אילן בוטם שתים יוצאין ומסתבכין בין אבני גזית אשר בכיפה שעל גבי קברו". [כת"י מוסקבה]
"וקרוב לשם [לעין זיתים] כפר, נקרא כפר מירון. ושם הלל ושמאי, ור' שמעון בן יוחאי ור' אלעזר בנו, והרבה חכמים שם ונקבו כולם בשמות". [כתב מר' יצחק בן אלפרא]
"במירון הלל ושמאי ותלמידיהם, ור' יוחנן הסנדלר ור' שמעון בן יוחאי ובנו ור' יוסי בן קיסמא". [איגרת ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן]
"מעט רחוק משם [מהלל] יש מערה אחרת, נקברו בה ר' שמעון בן יוחאי ובנו. ובתוך המקום יש בית הכנסת מר' שמעון בן יוחאי". [רשימת קברים לנוסע אלמוני מקנדיאה]
"מירון הוא מקום שמן וטוב, ומעין מים טובים, ואין דרים בו יהודים. שם ראיתי מערת ר' שמעון בן יוחי ובנו עליהם השלום, והיא סגורה, אין מקום להכנס בה. ולמעלה על המערה שני ציורים יפים זה כנגד זה, של רשב"י קודם מעט לצד חוץ... ולמעלה בכפר יש בית הכנסת, עשאו רשב"י, עדיין קיים כל הצד שלפניה. ואשוב ביום ההוא לעין זיתון". [רבי משה באסולה]
"מירון, שם מדרש לר' שמעון בן יוחאי, ושם קבור במדרשו הוא ובנו ר' אליעזר ז"ל, ועליהם מצבות יפות". [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
"במירון מערה, ושם הלל ושמאי, ובה ה' תלמידים. ובמדרש ר' שמעון בן יוחאי ועליו ציון אבן גזית, עשוי כמו סולם, ולפניו ר' אלעזר בנו". [אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם]
"מירון, שם מדרש יפה לר' שמעון בן יוחאי ז"ל. שמה קבור בתוך מדרשו ובנו ר' אלעזר ז"ל, ועליהם כיפות יפות בנויות אבני גזית, ועליהם אילנות בוטם. וסמוך לה בית הכנסת לר' שמעון בן יוחאי ז"ל, והוא חרב. וקרוב ר' יוחנן הסנדלר, וקרוב ר' שמעון חטופא ור' יוסי דמן יוקרת ז"ל". [כת"י אילן ה']
"מירון, שם מערת הלל ושמאי וכ"ד תלמידים, ור' יוחנן הסנדלר. ובצד דרום מהכפר מדרש ר' שמעון בן יוחאי, ושם קבורתו וקבורת בנו אלעזר". [יחוס הצדיקים]
"בכפר מירון, שם קבר רשב"י ור' אלעזר בנו, כמו שאומרין העולם". [ר' חיים ויטאל]
"ומשם [מר' יוסי דמן יוקרת] להלל ושמאי ור' שמעון בן יוחאי ור' אלעזר בנו, ור' יוסי בן קיסמא ור' פנחס בן יאיר". [ספר החזיונות]
"ואני בתוך מדרש הרשב"י ע"ה במירון, ונשתטחנו בקרבו בציון ר"ש ור' אלעזר ע"ה... וקמתי אני והסתכלתי, ואני פני לדרום קצת, וימיני לציון ר' אלעזר, ומשמאלי ציון רבי שמעון ע"ה". [ספר גירושין לרמ"ק, נפטר ש"ל]
"ומשם [מציון רבי אלעאי] ראינו המקום הר ציון [= מירון] ששם הלל ושמאי ובית דינם ותלמידיהם, ור' יוחנן הסנדלר, ורבי שמעון בן יוחאי ור' אלעזר בנו, ור' יצחק ור' אמי , ור' יוסי בן קסמא ור' יהודה בן בתירא ור' בנימין בן יפת". [איגרת ר' ישעיה הלוי הורוויץ מצפת]
"מירון. בכפר, בית הכנסת נאה ומשובח ומקצתו חרב. וסמוך [לריו"ח הסנדלר] מדרש עם תקרה עליו , ובתוכו ציון ר' שמעון בן יוחאי ע"ה לדרומו, ורבי אלעזר בנו למערבו". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"ועוד למעלה [מיוסי חטופא] מערת אדונינו התנא האלוקי ר' שמעון בן יוחאי ובנו ר' אלעזר, ור' יצחק תלמידו בפתח המערה. ועל המערה עצמה בית גדול... ולמטה [מרשב"י] מערת הלל הזקן ותלמידיו, ולמטה מים חיים, והם מי מגידו". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
"מירון. סמוך למדרש, לדרומו רבי שמעון בר יוחאי, ורבי אלעזר בנו למערבו. ובפתח החצר רבי יצחק חבירו ורב אדא סבא. וגם בדרך [ממירון לחורבת שמע] מעיין מים שקורין מעין הישועה, חשובה עד מאוד". [רבי משה חיים קאפסוטו]
"הלכנו למירון, ששם קבור רשב"י עליו השלום וכמה גאוני עולם כאשר אודיעך. ויש דרך מן צפת למירון מהלך ג' שעות, והוא דרך עקום, הרים וגבעות גדולים... הגענו סמוך למירון. מרחוק כמו מיל נראה נר ישראל, כיפתו של הרשב"י עליו השלום. מירון הוא כפר גדול מלא גוים, ואין ישראל דרים שם. ולמטה מהכפר חצר גדולה, ובתוך החצר היא כיפת הרשב"י. בראשון בפתח המערה קבור רבי יצחק, והיא היא פתח החצר. חוץ מפתח החצר לצד שמאל – גל, קבור רב ייבא סבא דמשפטים . לפנים בחצר כיפה גדולה, ובתוך הכיפה בית קטן לצד ימין ובית קטן לצד שמאל, לצד שמאל דרך כניסה קבור רשב"י, על קברו מצבה אחת כמו שתראה בצורות שאני שולח". [איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (תלמיד האוה"ח)]
"וכמו ב' שעות מצפת יש מקום אחד ושמו מירון. שם יש מערה אחת של רשב"י עם בנו ר' אלעזר, ועל גבי המערה יש בנין גדול ויפה מכל מיני ציורים. ג' פעמים בשנה הולכין מכל המקומות של א"י על קברו, פעם אחת בחודש אלול הולכים ולומדים שם לילה ויום אחד ספר זוהר הקדוש, ופעם אחת קודם ניסן לומדים ג"כ מעת לעת, ופעם אחת בל"ג בעומר וזאת נקרא הילולא דרשב"י, ויש להם קבלה מקדמא דנא שבאותו היום צריכין לשמוח ולעשות סעודות גדולות בתופים ובמחולות בכל מה דאפשר". [איגרת ר' יוסף סופר מצפת]
"חזרנו מצפת והלכנו על קבר רשב"י במירון. מי אנכי כי באתי הלום בחצר המלך, מרגיז ממלכות של מעלה ומטה... לפני הדביר חצר מוקפת חומה, ובפנים החצר מימין ומשמאל אכסדראות מקורות, ועמודים של אבנים תחת הקורות. והשער שבחצר יש לו דלת רחבה של עץ, ומשמאל לשער החצר מבחוץ, יש תל, והוא קבר של רב ייבא סבא הנזכר בזוהר פרשת משפטים, וישבנו על תילו ולמדנו הסבא דפרשת משפטים. ומימין לשער החצר, מבפנים, קברו של ר' יצחק, ועליו בנין חומה... הביאני המלך מלכי המלכים לפנים בהיכל עצמו... ומיד אצל הפתח הוא קברו של רשב"י עליו השלום... ובקרן מערבית צפונית קברו של ר' אלעזר בנו.... ואמרו לי שיש מערה תחת החצר וההיכל, ופתח המערה מן המערב, ר' אלעזר קבור מיד אצל הפתח באלכסון... ובקצה המערה קבר של ר' יצחק... שפעם אחת נפתחה הריצפה של ההיכל וראה שיש מערה חלול תחתיה". [אהבת ציון]
"ושמעתי מרב אחד ז"ל שקבלה בידו שהרב מהר"א [גאלאנטי] הנזכר היה עשיר, ובנה מממונו חצר מירון ששם ציון הרשב"י ור' אלעזר ור' יצחק זי"ע". [שם הגדולים לחיד"א]
"על ראש ההר עומד כפר מירון, ובאמצע הכפר חצר גדולה. והחצר סגורה בשער, וישמעאלי שומר עליו כשמש, והמפתח בידו... מן החצר נכנסים לכיפה גדולה, ובה מצד שמאל קבור ר' שמעון בן יוחאי וציון בנוי על קברו, והציון עובר את הכיפה למעלה כמו מגדל... מימין החדר קבור בנו רבי אלעזר, וגם עליו בנוי ציון ומגדל... ליד שער החצר, במרחק מה, קבור השמש של ר' שמעון בר יוחאי ושמו היה ר' יצחק, וגם עליו בנוי ציון". [ידי משה]
"ובאנו למירון סמוך לחצות היום, ונכנסנו להמדרש הנורא של רבי שמעון בן יוחאי ובנו רבי אלעזר... וגם הייתי על קבר התנא רבי יצחק שמונח בחצר של רשב"י. בחזרה ממירון לצפת היינו על קבר רבי בנימין בן יפת". [ימי מוהרנ"ת]
"ובכפר מיראן, מהלך ב' שעות מן העיר [צפת], הוא קבר ר' שמעון בר יוחאי ור' אלעזר בנו, כמו שכתבתי לעיל". [קורות העתים]
"ראשונה פקדתי את קבר ר' שמעון בן יוחאי המוקף חומה סביב... אחר בקרתי את קבר ר' יוחנן הסנדלר ואת המצבה היפה אשר עליו". [איגרת ד"ר אליעזר הלוי מצפת]
"ארח חיים למירון, להלולא דרבי שמעון, בוצינא קדישא אשריך... ניר אלהים לצפונו, רבי אלעזר הוא בנו, ולמזרחו שושן חוחי, הוא רבי יצחק נפחי, וגם זה כיוצא בו. רבי יוחנן הסנדלר למערבו, והלל ותלמידיו לצד דרומו". [יד אהרן]
"במרחק שתי שעות מצפת נבוא לכפר מירון, וכחצי שעה מהכפר הזה והלאה נראה חצר רחב ידים, מוקף חומה, ותוכו עומד בנין ישן נושן אצל עץ גבוה. בבנין הזה נמצאו חדר גדול ושני חדרים קטנים. באחד משני החדרים הקטנים נמצא קבר ר' שמעון בן יוחאי ובחדר השני קבר בנו ר' אליעזר". [מסעי ישראל - בנימין השני]
"כפר מירון... לפאת מערב בית מדרש גדול ועליו כיפה בנויה, והוא עומד על המערה אשר תחתיו, אך המערה עכשיו סתומה. ובבית המדרש הגדול יש בית מדרש קטן ובו ציון המכוון כנגד מנוחת התנא הקדוש האלהי רשב"י, ושם ארון קודש עם ספר תורה נאה ונרות של כסף דולקים תמיד, נאים מאד. ובכותל צפונית יש שם ציון המכוון כנגד מנוחת בנו הקדוש רבי אליעזר, וגם עליו כיפה, כי הם מנוחתם בתוך המערה, כמבואר בזוהר הקדוש ממערת מרוניא. בפתח החצר יש בית וציון, שם קבר ר' יצחק, לא נודע איזה ר' יצחק ". [שערי ירושלים; מבשרת ציון; בשינויים קלים: תפארת ירושלים; מסעות משה]
"יצאנו מצפת ללכת לכפר מירון... הכניסה אל החצר הוא מצד מזרח... [ושם] הוא קבורת רבי יצחק נפחא ז"ל, ואינו נראה שום דבר, רק שוקת אחת להדליק בה שמן... הוא השוקת של רבי אלעזר בר רשב"י ז"ל... וסמוך הוא קבר רשב"י ז"ל ועליו שוקת כנ"ל, ממעלה לתקרת הבית". [מסעות החכם האבי"ר]
"מירון... ובאמצע ההר קבורת התנא רשב"י זיע"א, בתוך בית לפנים מבית, ונגדו בית המדרש לתלמידי חכמים, ובאחד מבתים החיצונים קבורת ר' אלעזר בנו. והם בתוך חצר גדול אשר יכיל בתוכו בתים ועליות ואכסדראות, והמקום רחב ידים, מוצק חן, אחוזת נחלת הספרדים אזרחי ארץ. ובפתח החצר קבורת ר' יצחק נפחא זיע"א ורב ייבא סבא . ולמטה מערת הלל ותלמידיו, ורב המנונא סבא ונחל מי מגידו ורבי יוסי בן קיסמא. ובצד ההר השני מערת כהנים ומערת ר' חזקיה וכלתו של שמאי הזקן בתוך הסלע, ולמטה מערת שמאי ותלמידיו". [מסעי הירח]
"מירון... הלכתי תיכף אל בית מדרשו של התנא רבי שמעון בן יוחאי אשר על קברו... אחר זה הלכנו משם להדלקת העששיות אשר על הגג, נגד קבר רבי אלעזר בנו... אחר כך הלכנו אל הדלקת עששית רבי יצחק נפחא העומדת על הגג בצד פתח החצר... הלכנו לתור ולראות את הכפר מירון". [מסע מירון]
"הכפר מירון. לדרומו נמצאים חורבות מימי קדם ובית המדרש מן ר' שמעון בן יוחאי, ולו שני כתלים העומדים עד היום... למערב הכפר, רחוק לערך עשר מינוטען, נמצא קבורת ר' שמעון בן יוחאי ור' אלעזר בנו ור' יצחק נפחא, ועל קברם בנו הספרדים ילידי עיר הקודש צפת חצר גדולה בתחתיים ושניים אשר עלה לסך עצום. ובית מדרש מפואר הוא בתוך החצר אשר בו קבור ר' שמעון בן יוחאי, ובאכסדרה מבית מדרש זה נמצא בית גדול ושם קבור ר' אלעזר בנו, ובשער החצר קבור ר' יצחק נפחא". [גבעת שאול]
"למירון... אחר כך הלכנו למקומות הקדושים אצל מערת בית בית הלל, אחר כך לציון רבי יוחנן הסנדלר... הרבה אנשים הולכים להתפלל על קברי הצדיקים שבמירון, דהיינו אצל הציונים של הלל הזקן ושמאי הזקן ורבי יוחנן הסנדלר... וכשהגיע ליל כ"ה אלול, שאז מתקבצין למירון הרבה אנשים בבחינת ל"ג בעומר ועושים כל ההדלקות, כי אומרים שהוא יום פטירת רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי זיע"א... הלכנו על הגג לעשות ההדלקה... ומניחים בספל שיוצא למעלה על הגג, ממש מציון רבי שמעון בן יוחאי זיע"א... וכן הולכין על הגג הנזכר לעיל לספל היוצא מציון רבי אלעזר בנו זיע"א... וכן לגג השני שבחצר, לספל היוצא מציון רבי יצחק המונח בחצר, ומשם, סמוך לכפר, לספל היוצא מציון רבי יוחנן הסנדלר". [ימי שמואל]
"קבר רבן שמעון בן יוחאי במערה במירון... הבנין שעל המערה הוא נחלק לשלושה חדרים מוכנים לתפילת ציבור עם ארון הקודש וספר תורה, על מקום שכנגד קבר רשב"י יש כיפה של אבנים". [טוב ירושלים]
בספר עדן ציון כתב כי: "ובילדותי היה עוד זה החצר השני וגם הקבר של ר"א היה אז בכניסת ביה"כ החיצון, מצד ימין היו עולים איזה מדרגות לחדר קטן ואמרו ששם קבר ר"א, ואח"כ (סתמו) [סתרו] לגמרי את החצר השני הנ"ל ובמקומו הרחיבו את הביה"כ החיצון ועשו את המצבה של ר"א ישר על הרצפה באמצע ביהכ"נ והקיפוהו בפסי ברזל, וכנגדה בהכותל אשר מעבר השני היא מצבת קבר רשב"י עשו ג"כ מין מצבה גבוה וג"כ הקיפוה בפסי ברזל…ואמרו הזקנים שקבלה בידם שבעת שהר"א גלנטי בנה את כל הבנין כנ"ל ואחד מן הבונים בחפירתו הגיע אל פתח המערה ותיכף יצאה נשמתו… סתמו תיכף ועשו את המצבה של רשב"י". [בענין מקום פתח המערה: מלשונם של עולי הרגל נראה כי במאה ה-12 לסה"נ היה ידוע מקום הפתח, אולם החל מהמאה ה-13 לסה"נ מוזכרים אצל עולי הרגל 'ציונים' בלבד. יש שציינו [אהבת ציון] את פיתחה למערב, יש שציינו [איגרת מספרת ותלמיד אוה"ח] כי קברו של ר' יצחק הינו על פתח המערה. כיום יש המראים את מקום הפתח בחזית הדרומית של המבנה, בקומת הקרקע בתוך חלל סגור].
וכ"כ ר' אשר זליג מרגליות: "ובערך ארבעים שנה נבנה ע"י השתדלות תושבי צפת הביה"כ הגדול אשר הוא עומד היום סביב ציון הר"א, ומלפנים היה ציון הר"א וחדרו הקטן הנבנה על ציונו דבוק להר סלע טינרא רבתי, ופינו את הטינרא ונמצא ונתגלה מתחתיו… ובנו מסביב הציון הביה"כ הגדולה מאוד ורחבה… והגדילו והרחיבו את הציון של רשב"י שם שיהא כסמוך".

מיקום וזיהוי הקבר
אין ספק בדבר, ואין צורך לכתוב על זה. [המושג 'מדרש' הינו הבית או המערה שבתוכה נמצא הציון. בדרך כלל הציון הוא חדר פנימי יותר, והמדרש זהו החדר החיצוני בו התפללו הבאים לציון. אין פירושו בית כנסת או בית מדרש. ראה חוני המעגל בפרעם]. עד לראש השנה תש"ט היה הציון מוחזק בידי הקאוקג'ים, והמבנה שימש למטה צבאי.

בתחילה כשנבנה המבנה של הקברים ע"י ר"א גלאנטי, היה תיחומו: ממזרח כפי שהוא כיום. ממערב בקו ישר עם הכניסה/המעבר הפנימי לרשב"י [פתח כמין קשת ונמוך]. מדרום כפי שהוא כיום, ומצפון, כנראה, עד לסוף הכיפה הגדולה המרכזית, בסמוך לעמוד שליד ר' אלעזר, כפי שהוא משורטט ע"י האהבת ציון. לפיכך ר' אלעזר היה בקצה המבנה ורשב"י אביו בקצה הנגדי. [כך נראה מהחצר שלפני המבנה, הקיר העתיק והתוספת לו, אולם בכיפות הפנימיות לא כ"כ נראה שהכיפות הצפוניות הינן תוספת מאוחרת]. לפני כ-120 שנה הרחיבו את המבנה בשני צדדיו לכפי שהוא נראה כיום. לפני שהרחיבו את המבנה, היתה כניסה אל ר' אלעזר דרך האכסדראות החיצוניות מצפון, כנראה בשרטוט הנ"ל, וכפי שתואר לעיל ע"י העדן ציון.
http://www.zadikim.org/index.asp?pageID ... siteLang=3

[בית שביעי]

מעניין שבשניהם רשב"י ורמבה"נ כיום ממוקמים בקרן דרומית מערבית של ההיכל הגדול, וכל אחד מסיבתו הוא.

אבל מעניין שמקור החגיגות במירון התחילה לכאורה ממרוקו ספרד ומקובליה, וכמו הרבה מילולים שיתפו הערבים ויהודים וגם ההילולא שבערבית היא זיארה נשתמשו בה היהודים להילולות הצדיקים ולהבדיל כמו אצליהם החג נמשך כמה ימים, מובא במקורות שההילולא דרשב"י היה בעצם כמה ימים, לכבוד ר' יצחק נפחא, רשב"י ורא בנו, ורי הסנדלר. ובספרי הקורות תמצאנה

[מחולת המחנים]

וגם ההילולא שבערבית היא זיארה נשתמשו בה היהודים להילולות הצדיקים

לגבי המילה זיארה, כפי הנראה בדברי רבותינו הכוונה היא השתטחות על הקברים, ולא דוקא ביום ההילולא.

ראה שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' קע"ז "מהו שיכנס כהן בהאיזי"יארה של הצדיקים", ובשם הגדולים להרב חיד"א ערך פרי תואר כתב "ואני זכיתי בילדותי לילך עם הרב הנז' [האוה"ח הק'] וכל בני ישיבתו לעשות זייאר"ה על מצבת הצדיקים שבעה"ק ירושלים ת"ו, וכבואנו למצבת הרב פר"ח ראינו להרב הנז' שנשאר יחידי על מצבתו כמו רביע שעה ורחושי מרחשן שפוותיה, והבננו דהיה שואל מחילה ואומר כי לשם שמים נתכוון וכיוצא".

[מנשה צוריאל]

.

[בית שביעי]

וחשבתי אולי שמי שהולך עם קבוצה ולומד תיקונים וכו' ועושה סעודות וכו' על איזה ציון של צדיק קראו אותו הילולא כזיאר"א, וע"ז נאמרו בכל הספרים כל הענינים שבעת ההילולא של הצדיק מושפעים שם שמחה והשפעות רו"ג, ולא"ד ביום היא"צ.

[צביב]

האם הכתובות
כי לא תשכח מפי זרעו
עיר וקדיש מן שמיא נחית

הן חדשות או עתיקות
(ענין זה מופיע גם בתפארתתשלמה נדפס כמדומה תרכ''ו)

[גימפעל]

האם הכתובות
כי לא תשכח מפי זרעו
עיר וקדיש מן שמיא נחית

הן חדשות או עתיקות
(ענין זה מופיע גם בתפארתתשלמה נדפס כמדומה תרכ''ו)

זה לקוח מתורת ברסלב.

[גימפעל]

אגב בתמונה בראש האשכול, לא מופיעה כלל פתח המערה, הנמצא בקומה התחתונה ליד ההכנסת אורחים.

[שבטיישראל]

אגב בתמונה בראש האשכול, לא מופיעה כלל פתח המערה, הנמצא בקומה התחתונה ליד ההכנסת אורחים.

זה לא פתח המערה שם
המדובר בס"ה בחור נוסף עבור גריפת הון ע"י הכנסת אורחים רשב"י ותל"מ

[גימפעל]

אגב בתמונה בראש האשכול, לא מופיעה כלל פתח המערה, הנמצא בקומה התחתונה ליד ההכנסת אורחים.

זה לא פתח המערה שם
המדובר בס"ה בחור נוסף עבור גריפת הון ע"י הכנסת אורחים רשב"י ותל"מ

ממתי המציאו את פתח המערה ?

[צביב]

האם הכתובות
כי לא תשכח מפי זרעו
עיר וקדיש מן שמיא נחית

הן חדשות או עתיקות
(ענין זה מופיע גם בתפארת שלמה נדפס כמדומה תרכ''ו)

זה לקוח מתורת ברסלב.

ידעתי ברסלב (ולכן כתבתי גם תפארת שלמה)
מישהו טען שרבי נחמן ראה זאת שם, והבנתי שאינו נכון, ולכן שאלתי

בספר דרכי נעם כתב שכתןב יותר בן יוחי מאשר בן יוחאי
והענין שמחמת שכחת התורה, (שנגד שכחת התורה עומד רשב''י)
נשכחת האל''ף שכנגד המילה ''לא''

[גימפעל]

האם הכתובות
כי לא תשכח מפי זרעו
עיר וקדיש מן שמיא נחית

הן חדשות או עתיקות
(ענין זה מופיע גם בתפארת שלמה נדפס כמדומה תרכ''ו)

זה לקוח מתורת ברסלב.

ידעתי ברסלב (ולכן כתבתי גם תפארת שלמה)
מישהו טען שרבי נחמן ראה זאת שם, והבנתי שאינו נכון, ולכן שאלתי

בספר דרכי נעם כתב שכתןב יותר בן יוחי מאשר בן יוחאי
והענין שמחמת שכחת התורה, (שנגד שכחת התורה עומד רשב''י)
נשכחת האל''ף שכנגד המילה ''לא''

זה לא יתכן היסטורית, שהרי ר' נחמן מברסלב קדם לתפארת שלמה.

[הרוצה להחכים]

בספר דרכי נעם כתב שכתןב יותר בן יוחי מאשר בן יוחאי
והענין שמחמת שכחת התורה, (שנגד שכחת התורה עומד רשב''י)
נשכחת האל''ף שכנגד המילה ''לא''

היעב"ץ כתב שהשם האמיתי הוא "יוחא" שמוזכר כבר בדה"י, וא"כ יהיה הס"ת "כ'י ל'א תשכ'ח מפ'י" והיינו הך.
וגם אני מצטרף לשאלת צביב

האם הכתובות
כי לא תשכח מפי זרעו
עיר וקדיש מן שמיא נחית

הן חדשות או עתיקות

[צביב]

וגם אני מצטרף לשאלת צביב

האם הכתובות
כי לא תשכח מפי זרעו
עיר וקדיש מן שמיא נחית

הן חדשות או עתיקות

אבל לי זה היה ברור שזה נכתב על ידי חסידי ברסלב משום ליקוטי מוהר''ן
וההוכחה הגדולה אצלי היא שרבי נתן מברסלב לא כתב שראה כך במירון
ושאלתי לדעת אם אכן מוסכם כך
וראיתי שגם הרב גימפעל אומר כן.

[תורה מפוארת]

וגם אני מצטרף לשאלת צביב

האם הכתובות
כי לא תשכח מפי זרעו
עיר וקדיש מן שמיא נחית

הן חדשות או עתיקות

אבל לי זה היה ברור שזה נכתב על ידי חסידי ברסלב משום ליקוטי מוהר''ן
וההוכחה הגדולה אצלי היא שרבי נתן מברסלב לא כתב שראה כך במירון
ושאלתי לדעת אם אכן מוסכם כך
וראיתי שגם הרב גימפעל אומר כן.

כתובות אלו הם בני 100 שנה לא יותר, היה חסיד ברסלב [שכחתי את שמו] שהוא זה שכתב את זה,ומאז אי אפשר לחשוב את מירון מבלי זה...

[לבי במערב]

היעב"ץ כתב שהשם האמיתי הוא "יוחא" שמוזכר כבר בדה"י, וא"כ יהי' הס"ת "כ'י ל'א תשכ'ח מפ'י" והיינו הך . .

צ"ל 'לא תשכח מפי זרעו'.