סיום תהילים קבוצתי

[רחמים]

ישנו מנהג טוב בעם ישראל שמחלקים תהילים וקוראים כל הציבור עד שבין כולם מסיימים ספר שלם
ויש כאלו שאומרים שנחשב לכל אחד מקוראי התהילים כאילו סיים ספר שלם,
האם יש מקור לדבר זה? איפה מצאנו שקבוצה שעושה משהו נחשב כאילו כל אחד עשה הכל? [ומה שמצאנו שמי שבא לבית הכנסת והיה מעשרה ראשונים הוא דין אחר כמובן משום שהוא יצר את העשרה אבל כאן אין דין עשרה.]

[גמח]

ידוע בשם השדי חמד. א"י היכן.

[ההוא תלמידא]

הגאון ר' ראובן מרגליות הביא מקור נאה מאוד למנהג זה ע"פ שבת (צב.) בזה א"י וזה א"י,
וגם ע"פ מכות (ה:) בנטפל לעושה מצווה.
עיין בדבריו בספר נפש חיה סי' תקנא ס"י:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=113
וגם בדבריו בספר שיחות חכמים:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=29

והגאון ר' יוסף שוורץ הביא את דברי הנפש חיה הנ"ל בשו"ת ויצבר יוסף (סי' ח) וקילסיה:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=32

[רחמים]

יישר כח גדול!

אבל עדיין לכאורא יש לחלק בין הדינים שהביא הרב מרגליות לנידון התהילים, משום שהעדים שמעידים עושים כולם מעשה אחד ויש קשר בין העדות של העד האחד לבין שאר העדים, וכן שור של שותפים אחד הוא, אבל פרקי תהילים שקרא פלוני איך הם קשורים לפרקי תהילים שקרא אלמוני? כל קריאה היא מעשה בפני עצמו ואין שום קשר בין הקריאות, חוץ מזה שהקוראים החליטו שקריאתם היא אחת, אבל האם החלטתם קובעת ? איפה מצאנו חידוש כזה שההחלטה שלהם קובעת ?