פסחים דף קט: -ז"ל המאירי: בכמה מקומות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברי' המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי לא חששו בהם חכמים לעקרם וכל שכן במה שהיה הרגילות אצלם בו כל כך שהיה טבעם מקבל בענין חזוק או חולשה וכמו שהעידו בסוגיא זו דקפיד קפדינן ליה דלא קפיד לא קפדינן ליה וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות וכשתקנו חכמים ארבע כוסות שלא לגרוע או להוסיף מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין. עכ"ל. דהיינו שכל הגמרא נסובה על לא יותר מדמיונות של אנשים.
השאלה היא איך אתם מבינים את המילים המודגשות, האם הכוונה ג"כ להמון העם או שלחכמים עצמם? וכן האם מישהו נתקל בספר המבאר את הדברים ע"פ המאירי?
ייש"כ לעונים