מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

דוגמאות ללימוד מהוה אמינא

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

דוגמאות ללימוד מהוה אמינא

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' אפריל 24, 2013 1:35 am

שתי דוגמאות נחמדות ללימוד מהוה אמינא:
א. היו מקהילות החסידים שלא היו אומרים תחנון בט"ז וי"ז באדר, בגלל ההוה אמינא בגמ' (מגילה ב', א') שאפשר לקרוא בהם את המגילה, ראה בספר פסקי תשובות (ח"ו סי' תרפ"ח סע' י"ט הערה 156) ע"פ החוזה מלובלין זיע"א.
ב. בספר "דברי תורה" לאדמו"ר ממונקאטש בעל המנחת אלעזר זצ"ל (מהדורה ג' סי' כ"ט) כתב ליישב את דברי המהרח"ו בשערי קדושה (ח"ב שער ד') שמדבר בגנות תאוות התענוגים, וכתב: "ועל כל העבירות אין הקטן נענש, ובן סורר ומורה שאכל תרטימר בשר וחצי לוג יין נסקל". שלכאורה דברי פלא הם, שהרי במשנה ובגמ' (סנהדרין תחילת פרק ח') מפורש שקטן אינו בדין בן סו"מ. וכתב שם ליישב, שאין כוונתו להלכתא, אלא רק ללמוד דברי מוסר מתוך ההוה אמינא של הגמ' שם שבגלל שבן סו"מ נידון על שם סופו גם קטן ימות. ואע"פ שלמסקנה קטן פטור בגלל הדרשה "לאיש בן" בן הסמוך לגבורתו של איש, מ"מ עצם הסברא נכונה.

מעיין
הודעות: 1239
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: דוגמאות ללימוד מהוה אמינא

הודעהעל ידי מעיין » ד' אפריל 24, 2013 9:34 pm

דברי השל"ה תושע"פ כלל לשונות סוגיות
סלקא דעתך אמינא כו'. התלמוד מלא מזה, שהיה סלקא דעתך מעיקרא כן ואחר כך במסקנא חוזר. ולכאורה קשה על הסדרן, למה סידר מה שהיה סלקא דעתיה, מאחר שאינו לפי האמת היה לו לסדר תיכף מסקנא דמילתא. אבל דע כי לא נזכר דבר אחד לבטלה בתלמוד שלנו הקדוש, והכל הוא אמת. ואף שהסלקא דעתך לא נשאר במסקנא לענין הא מילתא, מכל מקום הסברא של סלקא דעתך נשאר אמת לענין אחר, וצריך המעיין לראות אחר זה להבין ולהשכיל. ודבר זה הוא תורת אמת, שיעסוק האדם בעומק התלמוד, ויתבונן דכל מה שכתוב בתלמוד הוא דברי אלהים חיים:
וגדולה מזה מצאתי בספר בעשרה מאמרות, ששם עיונו להתבונן שאדרבה הסלקא דעתך הוא העיקר. וזה לשונו בפרק ח' ממאמר חיקור הדין, תחילת כל דבר לב כל חכם ישכיל פיהו במה שאנו רגילין לפרש, שאין בעל המאמר שונה בדבורו הראשון עד שהוצרך לחזור בו ולהפכו מכח תמיהתינו, אלא בא זה ולימד על זה, ולעולם לשון ראשון עיקר, כמו שזכרנו על הנמנים מעשרה ראשונים בבית הכנסת, וכמו שיבא גבי צדיק גמור וצדיק שאינו גמור כו'. וכבר נמצא מאמר מאלו בפרק יציאות השבת חוזר וניער פעמים שלש, וכל שכן שהוסיף בנו אהבה בביאור הכלל הזה. כדגרסינן התם תנא, אף ידים הבאות מחמת הספר פוסלות את התרומה משום דרבי פרנך, דאמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן, האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום. ערום סלקא דעתך, אלא אמר ר' זעירא, ערום בלא מצות. בלא מצות סלקא דעתך, אלא אימא ערום בלא אותה מצוה. והכוונה כי העובר על דבריהם במגע ספר תורה דרך בזיון גזרו עליו החכמים שיהיה פוסל את התרומה, מדכתיב, ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן, מה אהרן חבר אף בניו חברים. ואולם הערום מן המצות הוא ערום לגמרי מהנהו חלוקי דרבנן הידועים לבעלי מצות, והבוזה ספר תורה מעיד על עצמו שבזה מה שכתוב ביה, וממילא ידעינן ביה שהוא עושה מצות שלא לשמן, והיותו ערום מאותה מצוה המיוחדת גורם היותו ערום מכל המצות כיון שהן בזויות עליו. ומבואר מזה דסתמא דגמרא עם הדיבור הראשון הביא מופת ראיה דר' זירא, ור' זירא גופא מופת סיבה למימרא דרב פרנך שהוא שורש הלימוד ועקרו היותר מבהיל ומגזם על מי שהמצות בזויות עליו, ושלשתם יחד משפטים ישרים ותורת אמת, עד כאן לשונו. והרב הזה טרח בכמה מאמרים ליישבם שכל דבריהם אמת וצדק. וממנו ילמד האדם בכל התלמוד לפרש בדברי האמת וצדק ושכרו מרובה:

מספר מרגליות הש"ס על מס' מגילה
פעם שאל רב מפורסם אחד את פי רבנו [הרה"ק רבי שלמה אדמוה"ז מבאבוב זי"ע] הטעם שעורכים סעודה ואין אומרים תחנון בשיתסר ושיבסר של חודש אדר ענה לו רבנו שזקנו הנה"ק מצאנז נהג כך על פי הגמ' בריש מגילה ששקלינן וטרינן התם איזה שני ימים מוסיפים לבני הכפרים לקריאת המגילה ופרכינן "ואימא שיתסר ושיבסר" ובכן אפילו סברת הוה אמינא של הגמרא דבר גדול היא על כן עושין אותם יומי דפגרא לעג הרב ואמר ובכן "ואימא בזנבו" [רמז לפירכת הגמרא בחולין דף כ"ז ע"א לענין מנין לשחיטה שהיא מן הצואר] השיב לו רבינואין הכי נמי ידוע מהאחרונים דמהותה של השחיטה היא ענין נטילת הנשמה ולזה פריך הגמרא ואימא בזנבו כי נם על ידי שחיטת הזנב תצא נשמת הבהמה מתוך שיצא משם כל דמה ובכן גם אליבא דמסקנת הנמרא שזה אינו מקום השחיטה עדיין אמת הדבר שמהותה של שחיטה מתהוה אף התם בצאת הנשמה והוא הדין בנידון דידן הגמרא ידעה בההוה אמינא שישנן בימי שיתסר ושיבסר אורות עילאות המכשירות אותם להיות ראויים לימי קריאת המגילה ובכן אף אחר שהגמרא מדחה הדבר מהפסוק "ולא יעבור" זאת אומרת רק דהלכך אי אפשר לקבוע בפועל לקרות המנילה בימים אלה אבל אכתי נשאר המציאות שאמנם יש בהם הארות עילאות...
(הרה"ח ר' חיים דוד באקאן שליט"א - שיר המעלות לדוד [ברוקלין תשנ"ט] עמוד ק"י)

אTKH
הודעות: 121
הצטרף: ש' ינואר 08, 2011 11:13 pm

Re: דוגמאות ללימוד מהוה אמינא

הודעהעל ידי אTKH » ה' אפריל 25, 2013 12:41 am

יש מילתא דבדיחותא על מי שנחתך אוזנו
דיש הו"א (היכן?) שצריך למול באוזן

העירוני דהוא בשבת קח ע"א אימא אזנו. וייש"כ למעיר שליט"א.

שמואל דוד
הודעות: 4322
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: דוגמאות ללימוד מהוה אמינא

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 30, 2019 6:39 pm

מתוך מכתב שקיבלתי מחכ"א שליט"א

הערה כללית שנתעוררתי בה ג"כ מתוך דברי התוס' בערכין, והוא בנוגע לרמת המשקל
שמוטל עלינו לשקול בנוגע ל"הוה אמינא" של גמרא. מן הסתם אתה מכיר את ההסבר החסידי
מדוע יש שלא אומרים תחנון גם בט"ז וי"ז באדר, זאת משום שהיה 'הוה אמינא' בגמ'
"ואימא שיתסר ושיבסר". ונכון שהגמ' דוחה זאת למסקנא "ולא יעבור כתיב", אבל סכ"ס ה"א
של הגמרא הקדושה, הרי שאצלינו היא יסוד ואבן פינה.
כמובן שהדברים לא נאמרו אלא בניחוח חסידי, וברור שאיננו כלל פסוק לכל הה"א שבגמ'
אבל ראיתי באמת בכמה מקומות שמוכיחים הוכחות מתוך ה"א של גמ', ראה בתוס' (פסחים
קו: ד"ה מקדש) "ולקמן אמרינן סבור מינה קידושי הוא דלא מקדשינן הא אבדולי מבדלינן"
הרי שהוכיחו את יסוד שאלתם גם מתוך ה"א (שלמסקנא הדבר נדחה). וכן ראה בתוס' (גיטין
סד: ד"ה נערה) שכתבו: "אבל מעיקרא סלקא דעתן דאיירי כשיש לה אב ואפילו הכי קתני
עד שיגיע גט לידה ש"מ דאף אם יש לה אב אם הגיע גט לידה מגורשת" הרי שהוכיחו
את דבריהם מתוך ס"ד של גמ'.
אמנם הנה מהתוס' (ערכין יב: ד"ה ולדידך) חזינן לכא' דלא כהנ"ל. שהנה הקשו שהגמ' יכלה
להקשות קושיא חזיתית יותר גדולה. ומתרצים, "ואין להקפיד דסוגיא בעלמא הוא, ולמסקנא ניחא".
הרי שהמשמעות הפשטנית של התוס' דכאן מורה שאין לדקדק אחר הה"א של הגמ', וההתמקדות
צריכה להיות אך ורק במסקנא. והדרך הזו סלולה בתוס' בכמה מקומות שכותבים דבלא"ה פריך
שפיר וכו'. ודבר זה מראה שהתוס' אינם מוטרדים כ"כ לפרש הה"א.
האם יש בזה מחלוקת, או יש בזה כללים שונים?

עזריאל ברגר
הודעות: 5306
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: דוגמאות ללימוד מהוה אמינא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 30, 2019 8:08 pm

מסתבר שיש בזה גישות שונות בראשונים, והתוספות לא נכתבו ע"י איש אחד, כידוע.

תורה מפוארת
הודעות: 187
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: דוגמאות ללימוד מהוה אמינא

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ב' יולי 01, 2019 5:36 pm

ידועים דברי הרה"ק הרר"ב מפרשיסחא שאמר שגם הו"א בגמ' היא אמת דאל"כ לא הייתה נכתבת בגמ'.

כדכד
הודעות: 3748
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: דוגמאות ללימוד מהוה אמינא

הודעהעל ידי כדכד » ב' יולי 01, 2019 6:09 pm

שמעתי ממורי ורבי שליט"א שלכל הווה אמינא יש הווה אמינא (היינו שהיתה אפשרות אמיתית לאומרה) ומאידך שכל הווה אמינא הוא רק הווה אמינא...


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: משולש ו־ 29 אורחים