שלח כתב:ראיתי ברד"ק (בראשית לה, ב) שמפרש, מעשה ראובן כפשט, ולאחר מכן מביא ומדרשו, מה כוונת הרד"ק?
למתעצלים מלהוריד:
"
פלגש אביו - אשת אביו היתה נקראת פילגש; שראובן חשב כי לא הייתה אסורה עליו לפי שהייתה תחלה שפחה ואחר כן לקחה אביו לפילגש, והכתוב מעיד עליה שהייתה לו לאשה, כמו שאמר ותתן לו בלהה שפחתה לאשה, והייתה אסורה עליו, כי בני נח נצטוו על העריות כמו שכתבנו, כל שכן בני יעקב, לפיכך נטל ממנו יעקב בכורתו, כמו שאמר, בחללו יצועי אביו, ונתנה בכורתו ליוסף.
וישמע ישראל - ופירש מן האשה, זהו שאמר "ויהיו בני יעקב שנים עשר" כי לא היה לו עוד בן, והיה פורש כל ימיו מאשה ומדרכי העולם, והתעסק בעבודת הא-ל, זהו שאמר והיה ה' לי לא-להים. ובדרש לא שכב עמה אלא בלבל יצועה, אמר, אם אחות אמי צרה לה, תהא שפחתה צרה לה, עמד ובלבל יצועה."
- מה הבעיה? סבר שמותר, וטעה בהלכה. זה לא אומר שהמניע היה פסול, ונבע מתאוותנות ויצריות ח"ו. עכ"פ רשימת מקורות נכבדת לשתי הגישות תוכל למצוא ב
מאמר של הרב יעקב מדן, אם כי יש להסתייג בתקיפות (לדעתי) מהלבשת האמביציות הנמוכות שהוא עושה על ראובן, ו
כבר מחה על כך הרב צפניה דרורי (ואחרים).