למה לא היו ישראל צריכים להאמין למרגלים

[אוצר החכמה]

חשבתי היום לבאר מנין היה לישראל לדעת שהם משקרים הלא ע"ז שלחום.
והנה משה רבינו קודם בקש מהם שיבדקו את היכולת לכבוש וזה את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה. ורק בסוף דבריו אמר השמנה היא אם רזה. וכיוון שהיה ראוי שישיבו על ראשון ראשון כדילפינן מרבקה, היה ראוי שקודם יאמרו כי עז העם ואח"כ זבת חלב היא, ולמה היפכו את הדברים. ע"ז מבאר רש"י שכל שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו וממילא מעצם העובדה שהיפכו היה אפשר לדעת שמשקרים.

[דמאי]

גוט.

דא עקא, שיתכן והיה מן הראוי להתחיל לדבר על פרי הארץ, מכיוון שבעניין הזה המציאות כבר חצי דיברה בעד עצמה, כאשר הם החזיקו על כתפיהם מפרי הארץ,
לכן הסבירו קודם כל את הנגלה..

וזה באמת שאלה על רש"י, מדוע המקרה כאן הינו הדוגמא לכל דבר שקר וכו והלא מן הראוי היה לדבר על זה קודם כיוון שזה גלוי..
ולשקר בעניין זה לכאור' הם לא יכלו כיוון שהיה נראה לעין המשובחות של הפירות.

ואולי הראיה מעצם הדבר שדאגו קודם כל להראות את פרי הארץ המשובח, במקום להניח זאת בצד ולדבר עם עם ישראל ואח"כ להראות זאת, ויש לעיין.

[היימישער]

לא כל כך הבנתי את השאלה,
שלחו אותם להביא מידע איך לכבוש ולא דיעות אם אפשר לכבוש,
המידע שהביאו היה מדוייק, הפרשנות היתה מסולפת,
וכשאמרו חזק הוא ממנו - מהקב"ה היה על בני ישראל לרגמם באבנים על דברי החוצפה כלפי מעלה, והטענה עליהם היא שקבלו את דברי הפרשנות כאילו היו דברי מידע אובייקטיביים.

וכוונת דברי רש"י שהובאו לעיל כנראה פי' הוא: שמסרו מעט מידע אמת בתחילתו, והרבה מאוד פרשנות שקר בסופו.

[אוצר החכמה]

שלחו אותם להביא מידע איך לכבוש ולא דיעות אם אפשר לכבוש,

הפשט הפשוט בדברי משה ומה הארץ השמנה היא אם רזה, הוא להגיד אם היא ארץ מוצלחת וטובה. והשקר לכאורה היה ארץ אוכלת יושביה.

[היימישער]

ז"א ששלחו אותם לדעת כיצד להתכונן לכבוש, ומלבד זאת לבדוק אם הארץ טובה.
אבל לא שלחו אותם לדעת אם אפשר לכבוש או לא.

[חשבונות רבים]

פעם שמעתי בשם ראש ממשלה אחד (וד"ל) שהחטא של המרגלים היה שפנו לתקשורת במקום לדרג המדיני...

[דמאי]

שמעתי פעם על דרך הצחות פירוש כזה:

המרגלים דווקא שיבחו, אבל בגלל הלשון המסולסלת זה השתמע כגנאי.

כאשר אמרו: "ארץ אוכלת יושביה היא" - התכוונו שיושביה של הארץ אוכלים הרבה, וזאת כי הארץ שמנה, וזבת חלב ודבש..

וזה גם משמעות ההמשך "וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות" - כלומר, שמנים ושבעים מחמת אכילה.

אבל אופן הניסוח היה כזה שהשתמע לגנאי..