'את והב בסופה' הגמ' בברכות נד' ע"ב מספרת אודות הניסים שהיה בנחלי ארנון ומי שראה זאת היה אלו שני מצורעים שנקראו 'את' ו'הב'. ושם בגמ' מבואר להדיא שהארון היה מיישר לעם ישראל את הקרקע במדבר מגביה בבורות ומיישר ההרים ושורף הנחשים וכו'. בספרי בפרשת בהעלותך (וכך מובא ברש"י שם) מבוא' שהענן שהיה הולך לפניהם הכשיר להם את הקרקע. ושם בפ' בהעלותך כתוב שהארון היה נוסע לפניהם דרך ג' ימים להכשיר להם מקום חנייה.
שאלתי היא, לפי דעת הספרי וכן רש"י, מדוע הארון שהיה נוסע לפניהם להכשיר להם מקום מנוחה לא הכשיר להם גם את הדרך, מדוע היה צריך את הענן שיעשה זאת, הרי בין כך הארון היה עושה זאת במקום החניה?