שכיבה פרקדן בלא שינה

[ערבי פסחים]

שיח שדה לגרח"ק שליט"א

[זרע הארץ]

הגר"ח גריינימן מעיד אחרת בשם החזו"א [כהפ"נ נחלקו כיצד לפרש העובדא].

[עשוי לנחת]

ראה כאן דיברו על זה
viewtopic.php?f=17&t=5106
ומצ"ב סיכום נפלא - הקובץ מהקישור שהפנה יאיר בסוף האשכול

פרקדן אבני לוי.pdf

(1.43 MiB) הורד 405 פעמים

[ערבי פסחים]

הגר"ח גריינימן שליט"א אינו מעיד כך עפ"י חזו"א אלא כך יצא מהסוגיא יעו' דבריו בברכות יג: ואף הוא מסיים שם שלא לעשות כן למעשה כי אם יעשה כן בהקיץ יתרגל ויבוא להיות במצב זה גם בשינה. כך שלמעשה אם באים לשאול אם להקל בזה, אין נפ"מ, אלא שלגרח"ק זה בכלל האיסור ולגרח"ג זה עצה טובה והנהגה טובה לא לעשות כן.

ובמק"א ראיתי שמה שהקה"י מעיד בשם ט"ז הוא סיפור שהיה מספר שהט"ז נכנס לביתו של השבתאי צבי לפני שנודע רעתו, וראהו שוכב בהקיץ פרקדן, ואמר אז שאם כך עושה ודאי אין לו קשר למשיח. לא זוכר איפה ראיתי סיפור זה אבל יתכן שזה היה בדרך שיחה יעו"ש

[אפרקסתא דעניא]

הרב אלישיב מתיר. מובא בספר שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א עמ"ס ברכות יג:.

[איש רגיל]

באז נדברו חי"ב סי' מ"ב וסי' מ"ג דן באיסור שכיבת פרקדן אי דוקא לישן אסור או אפילו לשכב שלא ע"מ לישן, והעלה דדוקא בדעתו לישון אבל שוכב בעלמא שלא ע"ד לישון לא. ועיין מה שכתב לו הגה"ח רבי מנשה קליין זצ"ל (שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן צו).

ולפענ"ד לכאורה נראה דתלוי בטעמי דרש"י פי' בברכות י"ג ע"ב לייט אמאן דגבני אפרקדן שמא יתקשה אברו בתוך שנתו ונראה לרבים והוא דרך גנאי, אמנם רבינו יהונתן הכהן מלוניל פי' וז"ל ויש לפרש שמי ששוכב פרקדן הבגדים שמתכסה בהם נוגעים באיברו ומביאין אותו לידי הרהור וקושי ומשום הכי לייט אביי משום דאיסורא יש בו, והר"א אלשבילי (בגנזי הראשונים) כתב אמר ר"י פרקדן לא יקרא ק"ש וטעמא משום הרהור גם בתוס' ר' יהודה החסיד ברכות הנ"ל לייט עליה אביי אמאן דגני אפרקיד פרש"י ז"ל שמא יישן ויתקשה וכו' ורבי מפרש משם שבא בקירוב לידי הרהור ולהכי מיתי לה בנדה בפרק כל היד ולשם כתבתי ע"כ. ובפי' הרשב"ץ הביא פי' השלישי וי"מ מי שפניו מפני שמכביד על אמתו ובא לידי חימום והרמב"ם ז"ל כתב (פ"ב ה"ב מק"ש) בין שוכב ופניו למעלה ובין שוכב ופניו למטה. ובערוך ערך אות פ' פרקדן הביא ב' פירושים וכתב ובנדה שם מפורש דגזירת חימום הוא ע"ש. ולכאורה מטעם חימום או הרהור מאי שנא ישן או שוכב בלא שינה, גם מלשון תוס' ר"י החסיד שכתב בפרש"י שמא יישן ויתקשה משמע דחייש לשכב בלי שינה שמא יישן ויתקשה, א"כ לעולם אסור.

איברא דבעיקר קושית הגמ' יש להעיר מה דמקשה לרב יוסף שאמר פרקדן לא יקרא ק"ש ופריך מקרא הוא דלא ליקרי הא מיגנא שפיר דמי והא ריב"ל לייט אמאן דגני אפרקד ואי נימא דלשכב בלא שינה שפיר דמי מאי מקשה ארב יוסף משינה דאסור דילמא רב יוסף מיירי במי ששוכב אפרקדו ואין בדעתו לישן כלל דליכא איסור בשכיבה ואפ"ה לא יקרא ק"ש, ואין לומר דאם אין דעתו לישן כלל הכ"נ דמותר לקרות ק"ש דא"כ לישני ליה כאן בדעתו לישן כאן באין דעתו לישן, וע"כ דלקרא ק"ש אסור אפילו באין דעתו לישן וגם למסקנא אמאי לא משני ליה עכ"פ להמקשה מריב"ל דרב מיירי בשוכב אפרקדן ואין בדעתו לישן, וגם לא ראינו באחד מן הפוסקים שמחלק בכך. שוב ראיתי בערוך לנר נדה י"ד שהקשה באמת אמאי לא משני דלמא בק"ש רב יוסף קמ"ל דאפילו בהקיץ אסור לשכוב כן ולקרות ק"ש ע"ש שהאריך והניח בצ"ע, והיינו נמי משום דפשיטא ליה דבלא שינה מותר לשכב אפרקדן. אמנם אי נימא דלעולם אסור לשכב ומשום הרהור או משום חימום אתי שפיר, ועיין בס' עינים למשפט ברכות הנ"ל ובשו"ת שבו"י ח"א א"ח סי' ה'.

שוב עיינתי בתוס' הרא"ש נדה י"ד שכתב וז"ל לייט פי' שוכב על גביו כי עגבותיו מתחממין על המטה ובא לידי קרי כדאמרינן בפ' הערל מייתינן מיא חמימא דשערי ומנחינן ליה אבי פיקרי ומקרי בי פיקרי היינו עגבותיו כשמניח עליהם דבר חם מתחמם ובא לידי קרי ע"כ. ולטעם זה נמי לכאורה אין נפ"מ בין ישן או לא דמ"ש שהוא מתחמם והוא ער או ישן עיקר החימום או המביא לידי כך אסור, וכמו שאסור להרהר אפילו ביום שלא יבא לידי קרי בלילה הכ"נ אסור להתחתמם שלא יבא לידי קרי ואפילו מאכלות המביאות לידי זה נמי מונעין למי שהוא אסור בו כמו בעיו"כ וכיוצא בו, עכ"פ ודאי לעשות מעשה ולשכב באופן שיבא לידי חימום ויבא ח"ו לידי מ"ש ער או ישן, ומידי דהוה ארוכבי גמלים שכולם רשעים, והגם שי"ל קצת ולדחוק מ"מ לכאורה לפי טעמים האלו צ"ע, וגם ביום אין לשכב פרקדין משום חימום והרהור וגם שמא יישן וכנ"ל, כנלפענ"ד.

וממילא מיושב בזה נמי קושיתינו וקושית הערוך לנר אמאי לא משנה דק"ש אפילו לשכב אסור בלא שינה, דבאמת אין נפ"מ בין ישן או לא לענין פרקדן.

ובמ"ש נלפענ"ד בס"ד כעת לומר דבר חדש, דהנה בשו"ת שבו"י א"ח סי' ה' הביא קושיא שכמעט לא מצא עליה תשובה אמ"ש הרמב"ם פ"ב מהק"ש ובכסף משנה וז"ל כתב הר"ר מנוח דמי שאינו בעל בשר או חולה אסור לקרות אלא מיושב כאדם העומד באימה וביראה עכ"ל, וקשה דאיך יתישב לדעתו סוגיא דש"ס ברכות כ"ד ע"א שנים שהיו ישנים בטלית אחד זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא ואיך אוסר הוא אפילו בשוכב על צדו ממש ויאיר אדמו"ר עיני בזה, והשבות יעקב ז"ל השיב דקושיא זו כמעט אין עליה תשובה, וכה"ג מצא שהקשו תר"י בפ' מי שמתו והובא בב"י א"ח ס"י וז"ל וא"ל דהיכי אמרינן מחזיר פניו וקורא והיאך יכול לקרות ק"ש והוא שוכב מוטה על צדו דהא אמרינן מקרי אף על גב דמצלי אסור, ומה דאמרינן מטין וקורין זה במיושב אבל בהטיה בשכיבה לא אמרו והיכי אמרינן הכא דשרי. ואית דאמרי דכי אמרינן מקרי אף על גב דמצלי זה בהטיה כמו פרקדן ששוכב על קדקדו ומוטה מעט אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר, והנכון יותר לתרץ כיון דחזינן דהיכא דאיכא טרחא שרי כאמרינן ר' יוחנן מצלי וקרא משום דבעל בשר הוי והו"ל טרחא הכ"נ התירו בהטיה משום דהו"ל טרחא כיון דפשט בגדיו לחזור וללבוש עכ"ל, אבל הרמב"ם כתב כל אדם קורין וכו' אבל קורא והוא שוכב על צדו וכו' אבל מוטה לגמרי על צדו מותר לקרות את שמע וכסברת אית דאמרי שכתב תר"י, וכן נראים דברי רש"י וכך נוטים דברי רבינו עכ"ל הב"י, והשבו"י ז"ל לאחר האריכות תירץ דהא דינא דשנים קוראים לא מיירי כלל מדין קורא מוטה על צדו או מיושב רק מדין הרהור נגיעת ערומים, ומה דקאמר זה מחזיר פניו וקורא היינו מדין הקריאה מיושב ששניהם יושבים רק קאמר שצריכין להחזיר פניהם מדין הרהור כיון שהיו שניהם ערומים ע"ש, והא דקאמר היו שניהם שוכבים היינו דדרך כך להיות בטלית אחד אבל לענין ק"ש מיירי שאח"כ ישנו או עמדו וכו' ע"ש.

ולפ"ז י"ל דמסתם קורא ק"ש פרקדן לא פריך כלל דבשחרית כיון דצריך לקרות מיושב לא מיירי שהוא שוכב פרקדן וקורא ק"ש אלא מיירי בק"ש של ערבית ודבר הכתוב בהוה שכבר הולך לישן ושוכב פרקדן אל יקרא ק"ש ובשחרית אפילו שוכב אל יקרא והכא משום טירחא התירו על צדו ודו"ק כי קצרתי.

[איש רגיל]

ועיין גם בערוך לנר (נדה יד.)

בגמרא הא מגנא שפיר דמי. ק"ק הרי ריב"ל לייט אמאן דגני אפרקד דוקא פי' מי שיישן כן ומהטעמים שכתב רש"י וא"כ מה מקשה מק"ש דלמא בק"ש קמ"ל רב יוסף דאפילו בהקיץ אסור לשכוב כן ולקרות ק"ש וא"ל דכיון דבשינה אסור א"כ אפילו בהקיץ יאסר דדלמא יישן ובמוסר שינתו לאחרים לא מהני דערבך ערבא צריך כדאמרינן בסוכה (כו א) לענין תפילין ע"ש דז"א דזה אמרינן דוקא לענין שאם יישן שינת עראי חיישינן שמא ירדם אבל אם הוא בהקיץ ודאי לא חיישינן שמא יישן דאל"כ איך יקרא ק"ש פרקדן הרי ע"כ בתפילין יקרא דהקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר כדאמרינן ברכות (יד ב) והרי בתפילין ודאי אסור לישן ואפילו נדחוק לומר דהך פרקדן מותר לקרות ק"ש הוא דוקא ק"ש של לילה שקורא בלא תפילין מכ"מ יקשה היאך מותר לקרות ק"ש בתפילין בשכיבה או בישיבה דניחוש שמא יישן אלא ודאי דאם לא יתחיל לישן שינת עראי לא חיישינן שמא יישן וא"כ מה מקשה מקורא ק"ש פרקדן על ריב"ל וצ"ע:

[אין_חקר]

שמעתי ממורה הוראה אחד שהורה שעדיף לשכב פרקדן בשינה שעי"ז יבא לידי קרי באונס כדי שיתחלש תאוות יצרו ולא יבאו לידי הרהורי עבירה והוז"ל בידים ח"ו בזמן שהוא ער

[אוצר החכמה]

אי אפשר להאמין שמישהו אמר הוראה כללית כזאת.

[דניאל]

לצערי אני מאמין היום להכל, אבל אינני חושב שמי שאומר כזו הוראה הוא מורה צדק.

[עשוי לנחת]

ישנם הרבה מורי 'צדק' כאלו, אלו מהספרים הצבעוניים והשו"תים האינטרנטיים, באחד מהם ראיתי 'היתר' ו'עידוד' לבחור שמתקשה בקדושה... שמותר לו פעם אחת ביום... אבל רק פעם אחת.. רח"ל.

[יאיר]

זו גם עמרצות גדולה דהוא סתירה לגמ' "איבר קטן יש באדם וכו'".

[עשוי לנחת]

זו גם עמרצות גדולה דהוא סתירה לגמ' "איבר קטן יש באדם וכו'".

בכלל מליון מנה

[ערבי פסחים]

שמעתי ממורה הוראה אחד שהורה שעדיף לשכב פרקדן בשינה שעי"ז יבא לידי קרי באונס כדי שיתחלש תאוות יצרו ולא יבאו לידי הרהורי עבירה והוז"ל בידים ח"ו בזמן שהוא ער

איני בקי מספיק בטבע האדם ובפרט שמשתנה מאחד לאחד, אבל נראה פשוט שאם יבוא אחד לרב ויגיד, מו"ר לצערי אני עובר על הוז"ל, כלומר אני רוצה עכשיו לעבור, ודאי יגידו לו "אז תעשה הקל הקל תחילה ואם יש אפשרות לעבור על זה בצורה קלה עדיף טפי" וכבר כ' החכ"א קכז א:
ומכל מקום אם הסיתו היצר חס ושלום ורואה את עצמו שאי אפשר לכוף יצרו המסיתו לבא על הנדה או על שאר עריות מוטב שיוציא הזרע לחוץ ואל יבעול הערוה ואחר כך ישוב על זה על פי תיקוני התשובה המבואר ברוקח ובכתבי האר"י.


וכ"ז בודאי רק אחרי שהחליט שעובר אבל לפני כן צריכים להשתדל עמו שלא יעשה לא זה ולא זה... ופשוט

אמנם לא ברור שעצה הנ"ל יפטור לו הבעיה כמו שהעירו לפני. ובאמת צריך לדעת איך הכל עובד כי כ' מצד אחד שאבר קטן וכו' ומצד שני כ' בטור ר"מ שמי שמוסיף על העונה כדי שלא יתאוה לאיסור גם לזה יש שכר.
וז"ל "הד' שהוא מכוין בעצמו לגדור בה מן העבירה כדי שלא יתאוה לעבירה כי רואה יצרו גובר ומתאוה אל הדבר ההוא וגם בזה יש שכר אך לא כראשונים לפי שהיה יכול לדחות את יצרו ולכבוש אותו כענין שאמרו סוכה (נב ב) אבר קטן יש באדם מרעיבו שבע ומשביעו רעב ומ"מ מי שכוונתו לכך שיהיה שבע מן ההיתר שלא ירעב ויתאוה אל האיסור כוונתו לטובה ויש לו שכר כאדם שיוכל להתענות יום אחד בלא טורח גדול שלא יחלה ולא יצטער הרבה וכו' "

וכן באגרות קודש לחזו"א אגרת ג "בנוגע להרהור המביא לידי טומאה. דרך התורה היא
השקולה והמדודה, שגם ראי׳ ושאר קירוב של מצוה יש בה
הבאה, לידי הרהור בלילה, ולעומת זה יש בה שמצלת, והפרישות הוא ג"כ גורם להגברת הרהור".

[דניאל]

מה אתה משוה היתר לאיסור??

[ארי במסתרים]

שמעתי ממורה הוראה אחד שהורה שעדיף לשכב פרקדן בשינה שעי"ז יבא לידי קרי באונס כדי שיתחלש תאוות יצרו ולא יבאו לידי הרהורי עבירה והוז"ל בידים ח"ו בזמן שהוא ער

פוי...
רחמנא ליצלן מהאי דעתא

[ערבי פסחים]

דברי החכ"א ה מיירי בשניהם איסורים ואומר שיקחו הקל הקל.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

בשות עולת יצחק להגר"י רצאבי הוכיח מלשון הרמב"ם באיגרת שמותר.

עולת יצחק

עולת יצחק.jpg (38.42 KiB) נצפה 7783 פעמים

[אפשר]

יש גמ' זבחים ה ע"א דמשמע שמותר, ויש ע"ז תשובה מהבן איש חי כמדומה בתורה לשמה גם כן להתיר.

[לעומקו של דבר]

הגרח"ק קבע לאסור גם בשונה הלכות,
והגרי"א זילבר חלק עליו בארוכה בלשון פולמוסית
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?21704&pageid=P0011
(גם לאינם מנויים)

[יאיר]

הגרח"ק קבע לאסור גם בשונה הלכות,
והגרי"א זילבר חלק עליו בארוכה בלשון פולמוסית
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=P0011
(גם לאינם מנויים)

משום מה הלינקים בספר זה לא עובדים
והוא בעמ' 6/ה.

[בר ישראל]

נראה להביא ראיה שמותר מדברי הרמבם באגרתו לר"ש אבן תיבון (אך די"ל דמקום חולי שאני)

ארד מעל הבהמה וארחץ את ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד שאוכל אכילת ארעי, והיא מעת לעת, ואצא לרפואתם, ולכתוב להם פתקאות ונוסחאות רפואת חלייהם, לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה, ולפעמים באמונת התורה עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצום ואדבר עמהם, ואני שוכב פרקדן מרוב העיפות, ויכנס הלילה ואני בתכלית החולשה, לא אוכל לדבר

וכמדומה לי שראיתי פעם ספר שהביא ראיה מהגמ' בזבחים ה ע"א

רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשי אם כשרים הם ירצו ואם אין מרצין למה באין
רש"י: שוכב על בטנו פניו (על) כלפי קרקע

[לעומקו של דבר]

ראה בדברי הרב זילבר שדן בזה.

[בר ישראל]

דברי החכ"א ה מיירי בשניהם איסורים ואומר שיקחו הקל הקל.

עיין בחכמת שלמה על אה"ע כג שהסביר את הפסק הזה באופן שונה מסתם היתר של הקל הקל תחילה

[חוקר ודורש]

נדמה לי ששבתי צבי גילו אותו זה ע"י שמצאו אותו שוכב פרקדן אם יש מאן דהוא מקור לזה אשמח

[לעומקו של דבר]

נדמה לי ששבתי צבי גילו אותו זה ע"י שמצאו אותו שוכב פרקדן אם יש מאן דהוא מקור לזה אשמח

שאלתי ע"ז באשכול אחר ולא נעניתי. צריך להסתכל בספר של המבורגר.

[ר_חיים_הקטן]

כך אני זוכר שהיה המעשה עם בני הט"ז שפגשו עם ש"ץ שר"י. אכן במקרה היה הספר משיחי שקר מונח אצלי ועיינתי בו (עמ' 321-322) וכשהוא מביא את הסיפור שבני הט"ז ביקרו את ש"ץ, הוא לא הזכיר את הפרט הזה.

[עושה חדשות]

אום אני חומה.png (74.81 KiB) נצפה 7365 פעמים

[לעומקו של דבר]

כך אני זוכר שהיה המעשה עם בני הט"ז שפגשו עם ש"ץ שר"י. אכן במקרה היה הספר משיחי שקר מונח אצלי ועיינתי בו (עמ' 321-322) וכשהוא מביא את הסיפור שבני הט"ז ביקרו את ש"ץ, הוא לא הזכיר את הפרט הזה.

מעניין. וסיפור עם פרקדן מוזכר אולי בהקשר אחר?

===
הסיפור הזה היה מרגלא בפומי' דהסטייפלער, וכנראה זה כוונת הגרח"ק בצילום המובא בתחילת האשכול בשם אביו בשם הט"ז שאסור לשכב בלי שינה. דלכאו' אין כתוב כן בספרי הט"ז.

[מעט דבש]

פרקדן - דברי שיח פרשת פינחס תשע''ח.PNG (80.71 KiB) נצפה 6246 פעמים

[מעט דבש]

viewtopic.php?p=472332#p472332