ברזילי כתב:דניאל כתב:ברזילי כתב:בענין המצבה, ההגהה של הרב כשר איננה פותרת את הבעיה, כפי שמסביר עקביא.
אני כותב מה שהבנתי ממאמרו של עקביא בעניין הזה, תקן אותי אם אני טועה.
במצבה כתוב תאריך פטירה: יום שלישי חדעסר או תרעסר אלול
(ועקביא מודה בזה שא"א לדעת אם זה י"א או י"ב) שנת תל"ה לחורבן שהיא שנת השמיטה.
המעיין בסוגיא בע"ז יראה ששנת תל"ה למניין שנות החורבן היא שנת ד'רס"ד ליצירה
(וגם על זה עקביא לא מתווכח) ובשנה זו לפי הלוח שבידינו י"ב אלול היה יום שלישי, מצוין. הבעיה: שנה זו לא הייתה שנת שמיטה לפי המניין שלנו. ענה על כך רמ"מ כשר אפשר טעה הסופר בשנת השמיטה או שעשו שנות שמיטה כשיטת הרמב"ם.
אומר עקביא להפך: הסופר טעה בשנות החורבן ולא טעה בשמיטה. השנה המדוברת היא שנת תל"ד לחורבן ולא שנת תל"ה. שנה זו אכן הייתה שנת שמיטה, אבל אז התאריך איננו מתאים ללוח שבידינו. בנוסף, קובע עקביא ללא סיבה הנראת לעין שהתאריך הוא י"א אלול ולא י"ב ומכך יוצא שלא רק שהלוח היה שונה אלא שגם לא נהג הכלל של לא אד"ו ראש. (בכל מקרה לא הבנתי מנין לו שלא עיברו את אלול).
אחר מחילת כבוד החוקרים המפורסמים והבאמת מומחים מאד, דומני שאם פיזיקאים היו משתמשים בראיות מסוג זה השמש הייתה עדיין ממשיכה להקיף את כדור הארץ באין מפריע...
לפני הכל, הוכחות ברמת ודאות של מתמטיקה מדעי הטבע אין בתחומים אלה בשום מקרה (וגם לא בהלכה, כידוע מדברי הרמב"ן).
זה שעל פניו יש חוסר התאמה במצבה בין שנת החורבן לשנת השמיטה זו עובדה, שהרי לפי מסורתנו החורבן היה במוצאי שביעית, ואם כן בשנת 435 לחורבן, היינו 434 שנים אחריו צריך להיות שוב מוצאי שביעית ולא שביעית. סתירה זו מיישב הרב כשר בכך שהשנים לחורבן מתחלפות בט' באב (בניגוד למקובל אצלנו בכל נושא אחר). עקביא מעדיף לומר שהיה שיבוש בכתיבת המצבה וצריך לומר 434 לחורבן (והוא צודק בזה שליהודי שחי בא"י ושמר שמיטה, קשה מאד להניח שהתבלבל בשאלה אם השנה הנוכחית היא שמיטה או לא, ואם כבר יש טעות, קרוב יותר לומר שהיא במנין השנים לחורבן). הוא באותה מידה היה יכול להשתמש בהמצאה של קאסוטו גם כן.
כעת, בלי קשר לכל זה, השאלה היא באיזו שנה לב"ע מדובר. האם בשמיטה כפי חשבוננו, ואז מדובר בשנת ד'רס"ג או בשמיטה לפי רש"י שהיא בשנה אחת קודם היינו ד'רס"ב. לא הבנתי איך הרב כשר רוצה מכל זה להגיע לשנת ד'רס"ד, שאיננה שנת שמיטה לפי שום חשבון, עד כמה שאני זוכר כרגע. מ"מ לפי הנחה זו בא הרב כשר ומוסיף עוד הגהה כדי ליישב את המצבה עם הלוח שלנו.
כפי שכבר אמרתי, כל מקרה פרטי לגופו אפשר תלות בטעות ושיבוש. הרב זוין מדבר על שני תאריכים מאגרת רב שרירא ועוד המצבה האחת הזו - כשהיו רק שלש דוגמאות (מתוכן שתיים בעייתיות) אולי היה מקום להדחק. ככל שמצטברות הדוגמאות, ומתברר שבחלק גדול מהן יש אי-התאמות (וכפי שלמדתי הבוקר, גם עשרות המצבות שנמצאו בשנים האחרונות ממשיכות להראות את אותה תבנית), זה כבר פחות ופחות סביר. מי שציפור נפשו תלויה בזה, עדיין יכול לומר שבחצי מהמקרים נפלה טעות בתאריך על המצבה, אולי הסתת בצוער היה שיכור, או שכתב את המצבות בכתב סתרים, או שהתכוון לא לתאריך בפועל אלא לתאריך על דרך הפנימיות וכו' וכו', אבל לא ברור לי מה המוטיבציה לתירוצים כאלה.
היום איקלע לידי
מאמר של פרופ' שטרן הנזכר שהתפרסם אחרי הדיון באשכול זה, ובו קטעי גניזה קהירית המתארים את סדר קביעת הלוח, ובפרט מתי חשוון וכסלו מלאים או חסרים. הסדר מסודר לפי היום בו חל ראש השנה באותה שנה, ועובר על חמש אפשרויות: ראש השנה יכול לחול (לפי חשבונו) בימי אבגה"ז, היינו לא היה אצלו כלל לא אד"ו ראש, אלא רק לא ד"ו ראש. יש עוד הבדלים בין הלוחות שמצא שם ללוח שלנו.
כמובן, לא ידענו מי כתב את הלוח הזה, ואולי נידונו לגניזה דווקא בגלל הטעות הזו, וכו' וכו' ומכל מקום חזי לאיצטרופי לשאר העדויות לאיחורו של הלוח שלנו.
