מקור: הלל חישב את קידוש החודש לכל הדורות

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ה' אוגוסט 22, 2013 1:05 am

דניאל כתב:
ברזילי כתב:(אני מסכים שאין להוכיח מכאן שקבעו ר"ה ביום א', אפשר שדווקא עברו את אלול, מ"מ זה לא הלוח שלנו)

זה לא סתם עניין של אין להוכיח הרי בגמרא מבואר שעיברו את אלול כדי שלא יהיה ראש השנה באדו. (בבלי מבואר לגבי דו ובירושלמי גם על א).
גם אם נלך בראש "נטו מחקרי" זה מה שמסתבר שעשו.

איפה הירושלמי? אני זוכר שדאגו שלא יהיה יום ערבה בשבת, אבל לא שעברו את אלול.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ה' אוגוסט 22, 2013 1:07 am

דניאל כתב:זה היה המניין בשטרות. עובדה שעל המצבות הם כתבו רק שנים לחורבן. מה יש להתווכח?

יתכן שהשתמשו ביום יום כפי שמנו בשטרות, אך במצבה שהיא גלעד לדורות רבים, אף לאחר שהמלכות תתחלף, רצו להשתמש דוקא בתאריך שיהא שמיש עדי יקוצו ישני עפר [ואי"צ לגלוש לשאלה מה קודם למה, תחיית המתים או בניין ביהמ"ק].

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ה' אוגוסט 22, 2013 1:11 am

איש רגיל כתב:
דניאל כתב:זה היה המניין בשטרות. עובדה שעל המצבות הם כתבו רק שנים לחורבן. מה יש להתווכח?

יתכן שהשתמשו ביום יום כפי שמנו בשטרות, אך במצבה שהיא גלעד לדורות רבים, אף לאחר שהמלכות תתחלף, רצו להשתמש דוקא בתאריך שיהא שמיש עדי יקוצו ישני עפר [ואי"צ לגלוש לשאלה מה קודם למה, תחיית המתים או בניין ביהמ"ק].

יכול להיות, אבל יש לזכור שמנין השטרות היה מנין השנים העיקרי במשך כ-1500 שנים, הרבה מלכויות התחלפו בתקופה זו

גם בלוח שנדפס בטור היתה טעות סופר כידוע לכולם וכמעט שנהגו כמוהו, ולמה לא יתכן זה בלוח של ר' שבתי דונולו.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ה' אוגוסט 22, 2013 1:15 am

ברזילי כתב:
איש רגיל כתב:
דניאל כתב:זה היה המניין בשטרות. עובדה שעל המצבות הם כתבו רק שנים לחורבן. מה יש להתווכח?

יתכן שהשתמשו ביום יום כפי שמנו בשטרות, אך במצבה שהיא גלעד לדורות רבים, אף לאחר שהמלכות תתחלף, רצו להשתמש דוקא בתאריך שיהא שמיש עדי יקוצו ישני עפר [ואי"צ לגלוש לשאלה מה קודם למה, תחיית המתים או בניין ביהמ"ק].
יכול להיות, אבל יש לזכור שמנין השטרות היה מנין השנים העיקרי במשך כ-1500 שנים, הרבה מלכויות התחלפו בתקופה זו

הוא אשר אמרתי, שהשתמשו במנין השטרות לשימוש עכשווי, אך לא רצו להשתמש במנין זה לדבר שיכול לעמוד אלפי שנים בהם יתחלפו מלכים הרבה.

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ה' אוגוסט 22, 2013 1:16 am

ברזילי כתב:איפה הירושלמי? אני זוכר שדאגו שלא יהיה יום ערבה בשבת, אבל לא שעברו את אלול.

לזה התכוונתי. בבבלי מבואר שעיברו את אלול משום ירקיא ומשום מיתיא ומן הסתם זה היה גם הפתרון שלהם ליום ערבה.
למען האמת עיקר מה שבער לי היה הכלל שלא אדו ראש. אם בנושא זה הסכמנו אני יכול ללכת לישון רגוע.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ה' אוגוסט 22, 2013 1:30 am

אוצר החכמה כתב:גם בלוח שנדפס בטור היתה טעות סופר כידוע לכולם וכמעט שנהגו כמוהו, ולמה לא יתכן זה בלוח של ר' שבתי דונולו.

(אאל"ט בטור זו לא היתה ט"ס אלא שימוש לא זהיר בעיגולא דר נחשון, שאיננו מדוייק. מ"מ לעניננו) זה לא לוח שנה שהוא חישב לעתיד לבוא, אלא טבלה של מיקומי כוכבים לחודש בודד. מן הסתם מדובר באותו חודש שעמד בו, אבל באמת אי אפשר לשלול את האפשרות שמשום מה חישב עבור חודש של כמה שנים קדימה (לא יותר מדי, כי בשנה האמורה היה בן 33, אבל נניח עשר שנים קדימה). גם אז נצטרך לומר שאדם שעסוק בחישוב מדויק של זויות הכוכבים התבלבל בדבר פשוט כמו לוח העיבורים של גו"ח אדז"ט (וגם במולדות). נראה לי קצת רחוק אבל אפשרי, בהתחשב באלטרנטיבה.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ה' אוגוסט 22, 2013 1:41 am

דניאל כתב:
ברזילי כתב:איפה הירושלמי? אני זוכר שדאגו שלא יהיה יום ערבה בשבת, אבל לא שעברו את אלול.

לזה התכוונתי. בבבלי מבואר שעיברו את אלול משום ירקיא ומשום מיתיא ומן הסתם זה היה גם הפתרון שלהם ליום ערבה.
למען האמת עיקר מה שבער לי היה הכלל שלא אדו ראש. אם בנושא זה הסכמנו אני יכול ללכת לישון רגוע.

כמדומה שזו מחלוקת רש"י ותוס' בר"ה יט אם עברו את אלול מחמת ירקיא ומתיא. אפילו לפי רש"י יש קצת דוחק לומר שעשו כך בתקופה של לוח מתוכנן מראש, שהרי עיבור אלול מקלקל את ר"ה כמבואר בגמרא שם, ואם רוצים למנוע יום ערבה בשבת אפשר לסדר את זה עוד בחורף שלפניו, כמו שאנחנו עושים(*). בכל מקרה, אני מסכים שזה תרחיש אפשרי, ועדיין זה לא הלוח שלנו.

------------------------
(*) שוב ראיתי שהסברא הפוכה - כאשר הלוח מתוכנן מראש אפשר להודיע מראש שאלול יהיה מעובר, וכמעט ומנענו את קלקול ראש השנה. אבל עדיין לא ברור למה להגיע למצב כזה.

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ה' אוגוסט 22, 2013 4:01 pm

תוספות מתכוונים לומר שקלקול ר"ה הוא לא כשמעברים משום ירקיא ומתיא כי אז כולם יודעים שיעברו, אבל זו גמרא מפורשת בדף כ' ע"א שעיברו משום ירקיא ומתיא.

ברזילי כתב:אפילו לפי רש"י יש קצת דוחק לומר שעשו כך בתקופה של לוח מתוכנן מראש

חשבתי על זה, אבל מכל מקום מבואר בדף כ' שהעדיפו לעבר את אלול ולקלקל את ר"ה מאשר לעשות ר"ה בד' או ו'. ולכן נראה שזה מה שעשו.
עכשיו ראיתי שר"ח במקום כותב שבאמת עיברו את אלול בגלל סוד העיבור ולא גילו לכולם מה הטעם, ועולא חשב שזה היה משום ירקיא ומתיא.

ברזילי כתב:ועדיין זה לא הלוח שלנו.

דניאל כתב:מה שבער לי היה הכלל שלא אדו ראש

ובכלל אני עדיין לא משוכנע בקשר להרגלי השתיה של הסתת...

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ה' אוגוסט 22, 2013 5:33 pm

דניאל כתב:תוספות מתכוונים לומר שקלקול ר"ה הוא לא כשמעברים משום ירקיא ומתיא כי אז כולם יודעים שיעברו, אבל זו גמרא מפורשת בדף כ' ע"א שעיברו משום ירקיא ומתיא.

ברזילי כתב:אפילו לפי רש"י יש קצת דוחק לומר שעשו כך בתקופה של לוח מתוכנן מראש

חשבתי על זה, אבל מכל מקום מבואר בדף כ' שהעדיפו לעבר את אלול ולקלקל את ר"ה מאשר לעשות ר"ה בד' או ו'. ולכן נראה שזה מה שעשו.
עכשיו ראיתי שר"ח במקום כותב שבאמת עיברו את אלול בגלל סוד העיבור ולא גילו לכולם מה הטעם, ועולא חשב שזה היה משום ירקיא ומתיא.

ברזילי כתב:ועדיין זה לא הלוח שלנו.

דניאל כתב:מה שבער לי היה הכלל שלא אדו ראש

ובכלל אני עדיין לא משוכנע בקשר להרגלי השתיה של הסתת...

אתה צודק - בפשטות בגמ' בדף כ' מפורש שהיו נעברים את אלול מפני ירקיא ומתיא. דברי הר"ח במקום מתאימים לשיטת הרמב"ם שמסביר את דחית אד"ו בטעם אסטרונומי (שזוקק הסבר לעצמו) וכביכול מתעלם מן הגמרא של ירקיא ומתיא.,וגם לדעתו, כנראה, עולא רק אמר (או גם חשב) שהטעם הוא ירקיא ומתיא, אבל לא זה היה טעם העיבור.

אם כל הראיות היו רק המצבות מצוער, הייתי שוקל את ענין השכרות יותר ברצינות.. (לא של סתת אחד, אלא של שושלת סתתים במהלך 120 שנה בערך)

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ג' אוגוסט 27, 2013 9:33 pm

דניאל כתב:יתכן שחששו גם לראית הירח בין השמשות

ובעניין אי מקדשים את החודש בבין השמשות עיין במהרלב"ח על הרמב"ם בהלכות קידוש החודש פרק ב' באריכות נפלאה.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ה' אוגוסט 29, 2013 9:17 pm

בהקשר למחלוקת בחשבונות יש לציין להגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור שהביא את דעת אלו שצמו יומיים ביום כיפור וכתב "יכולני לומר שטעמן משום דסבירא להו יו"ט שני של ר"ה עיקר ומן דידיה מנינן ליו"כ וסוכות" ובראבי"ה תקל"ד תמה על שיטתם שהרי אין המנהג למנות מהיום השני
ומבואר שבזמנם עדין היו דעות בזה וצע"ג

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ו' אוגוסט 30, 2013 12:09 am

כהן כתב:ומבואר שבזמנם עדין היו דעות בזה וצע"ג

???
האין זה ברור שהכוונה לחומרא?

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ו' אוגוסט 30, 2013 9:46 am

דניאל כתב:
כהן כתב:ומבואר שבזמנם עדין היו דעות בזה וצע"ג

???
האין זה ברור שהכוונה לחומרא?

עיינת בהג"מ?
הרי אומר שם שאין מנהג אבותינו בידינו לגבי יו"כ וממילא ל"ש לנהוג לגביו יו"ט שני וע"ז כתב דאפשר ליישב דס"ל דבאמת יו"כ הוא ביום השני ואינו מנהג אלא מדינא

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' אוגוסט 30, 2013 11:00 am

זו לא בדיוק מחלוקת על קביעת הלוח, אלא על פירוש תקנ"ח לעשות שני ימים ראש השנה בזה"ז - מי משניהם הוא עיקר ראש השנה.
אמנם קשה להבין את הצד שיום שני עיקר, הלא בא"י לכו"ע עושים יו"ט יום אחד (מלבד ר"ה שבו נחלקו הדעות והמנהגים), ומפורש בגמרא שהוא היום הראשון ולא השני, ומוכח שראשון עיקר לענין סדר המועדות.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ו' אוגוסט 30, 2013 12:06 pm

אני לא מבין בדיוק מה אתה אומר אבל בהג"מ מפורשת כונתו היטב דיום שני דר"ה עיקר ומיניה מונים ליו"כ וסוכות.דהיינו אין כאן נידון על יו"ט של ר"ה אלא על התאריך של א' תשרי בכדי למנות ממנו ליו"כ וסוכות. ולפי זה לדעתם בא"י היו צריכים יום אחרי ובאמת תמה ע"ז הראבי"ה שאין המנהג כן

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' אוגוסט 30, 2013 12:11 pm

על זה אמרתי, שלא צריך להגיע לראבי"ה שאומר שאין המנהג כן, כי בגמרא עצמה מפורש שבא"י עשו את היו"ט הראשון (מתוך השניים שבחו"ל) ולא את השני, וזו קושיה גדולה יותר על ההגה"מ

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ו' אוגוסט 30, 2013 12:15 pm

היכן מבואר בגמ' על זמן שמקדשין עפ"י חשבון ?

אפרקסתא דעניא

כהן כתב:אני לא מבין בדיוק מה אתה אומר אבל בהג"מ מפורשת כונתו היטב דיום שני דר"ה עיקר ומיניה מונים ליו"כ וסוכות.דהיינו אין כאן נידון על יו"ט של ר"ה אלא על התאריך של א' תשרי בכדי למנות ממנו ליו"כ וסוכות. ולפי זה לדעתם בא"י היו צריכים יום אחרי ובאמת תמה ע"ז הראבי"ה שאין המנהג כן

איך זה מסתדר עם "מימות עזרא לא מצינו אלול מעובר"?

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ו' אוגוסט 30, 2013 12:28 pm

מבואר בר"ה י"ט הטעם מפני קלקול המועד וממילא כאשר החשבון קבוע וידוע אין חשש

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' אוגוסט 30, 2013 1:06 pm

כהן כתב:היכן מבואר בגמ' על זמן שמקדשין עפ"י חשבון ?

שאלה טובה... לעת עתה לא מצאתי, למרות שהיה בזכרוני שמפורש כן. מ"מ מצאנו מימרא דרבא "מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל", ש"מ ראשון עיקר. בימי רבא עוד קדשו לפי הראיה, אבל בגמרא ביצה כב הקלו לפי זה ביו"ט שני גם בדורות מאוחרים יותר, מר זוטרא, אמימר, רבינא ורב אשי (שנולד כשמת רבא). לפי התיארוך המקובל הלוח של הלל הנשיא נקבע בעוד שרב אשי היה ילד.

אפרקסתא דעניא

ברזילי כתב:
כהן כתב:היכן מבואר בגמ' על זמן שמקדשין עפ"י חשבון ?
שאלה טובה... לעת עתה לא מצאתי, למרות שהיה בזכרוני שמפורש כן. מ"מ מצאנו מימרא דרבא "מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל", ש"מ ראשון עיקר. בימי רבא עוד קדשו לפי הראיה, אבל בגמרא ביצה כב הקלו לפי זה ביו"ט שני גם בדורות מאוחרים יותר, מר זוטרא, אמימר, רבינא ורב אשי (שנולד כשמת רבא). לפי התיארוך המקובל הלוח של הלל הנשיא נקבע בעוד שרב אשי היה ילד.

בביצה ד: מבואר שהיו כבר בקיאים בקביעא דירחא, והמשיכו לעשות יומיים יו"ט בחו"ל משום מנהג אבותיכם בידיכם (שמא יחזור הדבר לקלקולו ויאכלו חמץ בפסח).

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' אוגוסט 30, 2013 1:50 pm

אפרקסתא דעניא כתב:
ברזילי כתב:
כהן כתב:היכן מבואר בגמ' על זמן שמקדשין עפ"י חשבון ?
שאלה טובה... לעת עתה לא מצאתי, למרות שהיה בזכרוני שמפורש כן. מ"מ מצאנו מימרא דרבא "מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל", ש"מ ראשון עיקר. בימי רבא עוד קדשו לפי הראיה, אבל בגמרא ביצה כב הקלו לפי זה ביו"ט שני גם בדורות מאוחרים יותר, מר זוטרא, אמימר, רבינא ורב אשי (שנולד כשמת רבא). לפי התיארוך המקובל הלוח של הלל הנשיא נקבע בעוד שרב אשי היה ילד.

בביצה ד: מבואר שהיו כבר בקיאים בקביעא דירחא, והמשיכו לעשות יומיים יו"ט בחו"ל משום מנהג אבותיכם בידיכם (שמא יחזור הדבר לקלקולו ויאכלו חמץ בפסח).

אבל משם עוד אין ראיה מי היה היום העיקרי.

למה? בהחלט ברור שם בסוגיה (ו א) שהתייחסו ליום השני כאל יותר קל.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ו' אוגוסט 30, 2013 2:54 pm

בחזו"א או"ח סי' ק"ל ביאר דבקיאין בקביעותא דירחא היה בזמן שקידשו עפ"י הראיה עיי"ש ואף שעשו עפ"י החשבון י"ל דלא עיברו לאלול בכדי להתאים את חשבונם ככל האפשר לקדוש שעפ"י הראיה שהיה בא"י

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' אוגוסט 30, 2013 3:02 pm

אוצר החכמה כתב:למה? בהחלט ברור שם בסוגיה (ו א) שהתייחסו ליום השני כאל יותר קל.

זה בדיוק מה שאמרתי, שבסוגיא בדף ו (ובמקבילות) מבואר שהקלו ביום שני גם אחרי שהיה לוח ע"פ חשבון, אבל מעצם זה שנהגו יומיים אין ראיה.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' דצמבר 10, 2013 1:31 am

בברכה המשולשת כתב:גם בזמן שהיו מקדשים על-פי הראיה ידעו גדולי החכמים את כללי הלוח ע"מ לגלות עדי שקר וכו' וידעו בעקרון מתי חלים המועדים

כן מפורש ברמב"ם (קידוש החודש פרק א ו-ז), ולא רק כדי לגלות עדי שקר, אלא זו מצוות עשה לחשב מתי תראה הלבנה.
וז"ל הרמב"ם: בית דין מחשבין בחשבונות כדרך שמחשבים האצטגנינים שיודעין מקומות הכוכבים ומהלכם וחוקרים ומדקדקים עד שידעו אם אפשר שיראה הירח בזמנו שהוא ליל שלשים או אי אפשר, אם ידעו שאפשר שיראה יושבין ומצפין לעדים כל היום כולו שהוא יום שלשים, אם באו עדים ודרשום וחקרום כהלכה ונאמנו דבריהם מקדשין אותו, ואם לא נראה ולא באו עדים משלימין שלשים ויהיה החדש מעובר, ואם ידעו בחשבון שאי אפשר שיראה אין יושבים יום שלשים ואין מצפין לעדים, ואם באו עדים יודע בודאי שהן עדי שקר או שנראית להם דמות לבנה מן העבים ואינה הלבנה הודאית.
מצות עשה מן התורה על בית דין שיחשבו וידעו אם יראה הירח או לא יראה וכו'.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' דצמבר 10, 2013 1:55 am

בענין השאלה הראשונה אם הלל קידש את כל החדשים העתידים, או רק חישבם.
א. המנ"ח מביא ראיה שהרשות ביד בי"ד לקדש כמ חודשים קדימה ממה שעשה הלל שקידש את כל החדשים העתידים. מבואר שהבין שקידשם.
ב. וכן מבואר ברמב"ן בהשגות לסה"מ בכמה פעמים, שהלל קידש את החודשים. וביותר בסוף דבריו, אחר שחידש שאין אמירת 'מקודש מקודש' מעכבת אלא "מכיון שהסכימה דעת בי"ד שיהיה החודש הזה מלא או חסר קורא אני בו אשר תקראו אותם", כתב: "ולפי כל זה נאמר שמשעה שהסכים ר' הלל הנשיא ובית דינו על החשבון הזה ותקן אותו לדורות בחדשים ובשנים קורא אני בהם אלה מועדי י"י אשר תקראו אותם במועדם. וזה הענין הוא קיום החדשים והמועדות היום עד יבוא ויורה צדק לנו".
הרי להדיא, שהלל קידש את החודשים העתידים, אלא שלדעת הרמב"ן לא היה צריך לומר על כל חודש וחודש 'מקודש מקודש', אלא בעצם חישובו נתקדשו החודשים.

אלא שקשה לי, הלא מבואר בכמה מקומות שהלל קידש את החודשים עד ביאת המשיח, ואם אנו אומרים שלא רק חישב את הלוח, אלא קידש ממש את החדשים [אף ללא הכרזת 'מקודש מקודש'], נמצא שידע הלל מתי יבוא המשיח, דבר שקשה להולמו. וא"א לומר שקידש ליתר בטחון עד סוף האלף השישי, שהרי א"כ כשיבוא המשיח במהרה בימינו, לא נוכל לקדש עפ"י הראיה, שכבר קידש הלל חודשים אלו. ולבטל קידושו אי אפשר, שהרי 'אתם - אפילו מזידים, אפילו אנוסים'.

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ג' דצמבר 10, 2013 8:10 pm

אפילו אם הלל אמר מקודש לכאורה אין הכוונה שעמד ואמר ר"ח טבת שנת ה' אלפים תעד מקודש רח שבט ה' תשעד מקודש וכו' אלא שחישב את חשבונו ואחר כך אמר שכל החדשים עד שיבוא המשיח מקודשים על פי חשבון זה.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ג' דצמבר 10, 2013 8:17 pm

דניאל כתב:אפילו אם הלל אמר מקודש לכאורה אין הכוונה שעמד ואמר ר"ח טבת שנת ה' אלפים תעד מקודש רח שבט ה' תשעד מקודש וכו' אלא שחישב את חשבונו ואחר כך אמר שכל החדשים עד שיבוא המשיח מקודשים על פי חשבון זה.

חזור לתחילת האשכול..

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' דצמבר 10, 2013 9:03 pm

כהן כתב:בהקשר למחלוקת בחשבונות יש לציין להגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור שהביא את דעת אלו שצמו יומיים ביום כיפור וכתב "יכולני לומר שטעמן משום דסבירא להו יו"ט שני של ר"ה עיקר ומן דידיה מנינן ליו"כ וסוכות" ובראבי"ה תקל"ד תמה על שיטתם שהרי אין המנהג למנות מהיום השני
ומבואר שבזמנם עדין היו דעות בזה וצע"ג

זה לא מובן בכלל מה שכתבת כאן. איך אפשר לחשוב שהיום השני עיקר באמת הלא זה מזיז את כל הלוח ביום אחד ובפסח יעשו יומים אחרים ובשנה הבאה ביומים וכולי.
ולכאורה צריך ליישב כי הכוונה היא שהם חששו שבזמן הגמרא היה מצוי שהיום השני הוא העיקר ומנו ליום השני וממילא החמירו לצום ביום כיפור (היפך פשטות הגמרא בראש השנה שלא החמירו, ואולי היה להם ביאור אחר בזה) ומכיוון שכך מנהג אבותיהם חל גם על זה כי בזמן הגמרא צמו יומים.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' דצמבר 10, 2013 9:45 pm

איש רגיל כתב:בענין השאלה הראשונה אם הלל קידש את כל החדשים העתידים, או רק חישבם.
א. המנ"ח מביא ראיה שהרשות ביד בי"ד לקדש כמ חודשים קדימה ממה שעשה הלל שקידש את כל החדשים העתידים. מבואר שהבין שקידשם.
ב. וכן מבואר ברמב"ן בהשגות לסה"מ בכמה פעמים, שהלל קידש את החודשים. וביותר בסוף דבריו, אחר שחידש שאין אמירת 'מקודש מקודש' מעכבת אלא "מכיון שהסכימה דעת בי"ד שיהיה החודש הזה מלא או חסר קורא אני בו אשר תקראו אותם", כתב: "ולפי כל זה נאמר שמשעה שהסכים ר' הלל הנשיא ובית דינו על החשבון הזה ותקן אותו לדורות בחדשים ובשנים קורא אני בהם אלה מועדי י"י אשר תקראו אותם במועדם. וזה הענין הוא קיום החדשים והמועדות היום עד יבוא ויורה צדק לנו".
הרי להדיא, שהלל קידש את החודשים העתידים, אלא שלדעת הרמב"ן לא היה צריך לומר על כל חודש וחודש 'מקודש מקודש', אלא בעצם חישובו נתקדשו החודשים.

אלא שקשה לי, הלא מבואר בכמה מקומות שהלל קידש את החודשים עד ביאת המשיח, ואם אנו אומרים שלא רק חישב את הלוח, אלא קידש ממש את החדשים [אף ללא הכרזת 'מקודש מקודש'], נמצא שידע הלל מתי יבוא המשיח, דבר שקשה להולמו. וא"א לומר שקידש ליתר בטחון עד סוף האלף השישי, שהרי א"כ כשיבוא המשיח במהרה בימינו, לא נוכל לקדש עפ"י הראיה, שכבר קידש הלל חודשים אלו. ולבטל קידושו אי אפשר, שהרי 'אתם - אפילו מזידים, אפילו אנוסים'.

רבותי, יש למישהו תירוץ? אני חייב תשובה עד עוד חצי שעה.
אם לא, אצטרך לתרץ את מה שתירצו כל אלו ששאלתי אותם היום, שהלל קידש על תנאי שלא יבא המשיח. ואיני מרוצה מתירוץ זה.

בברכה המשולשת

לכאורה זה לא תלוי במשיח אלא בבית דין הגדול, ולפי הרמב"ם נראה שבית הדין יהיה קודם ביאת משיח

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' דצמבר 10, 2013 10:09 pm

בברכה המשולשת כתב:לכאורה זה לא תלוי במשיח אלא בבית דין הגדול, ולפי הרמב"ם נראה שבית הדין יהיה קודם ביאת משיח

א. בראשונים כתבו להדיא שקידש עד ביאת משיח.
ב. גם אם זה תלוי בבי"ד הגדול, עדיין אין זה מתרץ כלום את הקושיה, שהרי הלל בפשטות לא ידע גם מתי יחזור בית דין הגדול לתפקד.

למה אתה מניח שאם קידשו חודש בעתיד אי אפשר אח"כ קודם שבא הזמן הזה לשנות את הקידוש? גם בלי דיני תנאים מסתבר שאפשר. וכאן לא צריך גדול בחכמה כי אין סותר את דבריו.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' דצמבר 10, 2013 10:32 pm

אוצר החכמה כתב:למה אתה מניח שאם קידשו חודש בעתיד אי אפשר אח"כ קודם שבא הזמן הזה לשנות את הקידוש? גם בלי דיני תנאים מסתבר שאפשר. וכאן לא צריך גדול בחכמה כי אין סותר את דבריו.

כי אם אפשר לשנות אח"כ, אז במה החודש מקודש?

למה לא. אם לא ישנו אז החודש מקודש. כמו כל החלטה של בי"ד שכך הדין, אבל אם בי"ד אחר עומדים ומשנים העניין משתנה. רק שאם חולקים צריך גדול ממנו לשנות וכאן לא צריך (ק"ו מכך התנו שבירושלמי על תוספת שביעית)

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ד' דצמבר 11, 2013 12:05 am

אוצר החכמה כתב:למה לא. אם לא ישנו אז החודש מקודש. כמו כל החלטה של בי"ד שכך הדין, אבל אם בי"ד אחר עומדים ומשנים העניין משתנה. רק שאם חולקים צריך גדול ממנו לשנות וכאן לא צריך (ק"ו מכך התנו שבירושלמי על תוספת שביעית)

שונה החלטת בי"ד לקדש את החודש מכל החלטה. כל החלטת בי"ד בנויה על כך שיש הלכה רופפת בידינו, והם ברוחב דעתם ובהיקף ידיעותיהם מבררים לנו את ההלכה, ואין בהחלטתם יותר מאשר בירור. ולכן ניתן אח"כ, אם נודע אחרת, להחליט החלטה שונה. אך בהחלטת בי"ד על קידוש החודש הם קובעים את המציאות, שיום זה הוא ר"ח [ויש גם נפק"מ במציאות כוסת החודש], והחלטה זו אינה נשענת על ידיעותיהם או רוחב דעתם, אלא שכך קבע הקב"ה בתורתו, שבית דין יקבעו את חלות החודשים. וא"כ מה שייך אחר כך לבטל החלטתם, החודש כבר נקבע.

איש רגיל כתב: אצטרך לתרץ את מה שתירצו כל אלו ששאלתי אותם היום, שהלל קידש על תנאי שלא יבא המשיח. ואיני מרוצה מתירוץ זה.

רוב שומעי השיעור הסכימו שתירוץ זה נכון, ודי שכנעו אותי.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' דצמבר 11, 2013 7:24 am

אני לא חושב שזה שונה. קידוש החודש זה לא מעשה קידושין שהב"ד עושים בו איזה סוג של חלות ואח"כ אי אפשר להפקיע אותו. אם ב"ד קידשו את החודש ואחר עשר דקות ראו שטעות היתה בידם. האם לא יכולים לשנות. (זה לא דומה לקידושי טעות כי בקידושי טעות אפילו אם ימשיכו לחשוב שזה קידושין, הקידושין אליבא דאמת בטילין משא"כ כאן). הדין בקידוש החודש הוא ככל התורה כולה אלא שהתחדש כאן אפילו מוטעים אפילו שוגגים אפילו מזידים, לעניין שאם כבר עשו כך שאין בזה דין טעות, אבל לפני המעשה (כלומר לפני בוא הזמן) וודאי אפשר לשנותו.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ד' דצמבר 11, 2013 9:00 am

אוצר החכמה כתב:אני לא חושב שזה שונה. קידוש החודש זה לא מעשה קידושין שהב"ד עושים בו איזה סוג של חלות ואח"כ אי אפשר להפקיע אותו. אם ב"ד קידשו את החודש ואחר עשר דקות ראו שטעות היתה בידם. האם לא יכולים לשנות. (זה לא דומה לקידושי טעות כי בקידושי טעות אפילו אם ימשיכו לחשוב שזה קידושין, הקידושין אליבא דאמת בטילין משא"כ כאן). הדין בקידוש החודש הוא ככל התורה כולה אלא שהתחדש כאן אפילו מוטעים אפילו שוגגים אפילו מזידים, לעניין שאם כבר עשו כך שאין בזה דין טעות, אבל לפני המעשה (כלומר לפני בוא הזמן) וודאי אפשר לשנותו.

מזה שאפילו שוגגים מוכח שהם בהחלטתם פועלים חלות של קידושין, ואם זה רק סוג של בירור, מדוע גם שוגגים חל ר"ח? הללא הבירור היה מוטעה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר