מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
ברזילי
הודעות: 3230
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי ברזילי » ה' אוגוסט 22, 2013 1:33 pm

נודעת בשערים דעת הגר"ח שיש להקדים נטילת אתרוג הדור אך ספק פסול לאתרוג כשר שאיננו הדור, לפי שאם יצא בכשר יד"ח שוב לא יוכל לקיים הידור מצוה (וכעין זה כבר בביה"ל בענין ציצין שאינן מעכבין, אבל יש לחלק שבהסרת הציצין לבדה אין מעשה מצוה שלם), ודנו בזה חכמי הדורות שאחריו.

והנה, ממנהג כל ישראל בתק"ש יש להוכיח לכאורה כנגד חידושו זה של הגר"ח, לפחות אליבא דר"ת. בתקיעות דמיושב אנו מקדימים לתקוע תשר"ת, ורק אחר כך מוסיפים תש"ת ותר"ת. לשיטת ר"ת, אף שיש ספקא דדינא אם לכתחילה יש לעשות תשר"ת, תש"ת או תר"ת, מ"מ הפסק בין הקולות אינו פוסל בדיעבד (ולכן לשיטתו תוקעים רק תשר"ת במזו"ש). נמצא שבתקיעת תשר"ת יוצאים יד"ח בדיעבד גם אם האמת היא שיש לתקוע תש"ת או תר"ת, ואם כן תשר"ת הוא ממש כאותו אתרוג הכשר לכו"ע אך אינו הדור לכל השיטות. לסברת הגר"ח קשה אם כן, מה טעם להוסיף ולתקוע תש"ת תר"ת אחרי שכבר יצא ידי חובתו, ולמה לא תקנו לכתחילה להקדים אותם הסדרים לתשר"ת.

הערה זו אינה חדשה - בלקט-יושר (עמוד רצב במהדורת הרב כנרתי) מביא שהקשה רבו התה"ד מדוע לא מאחרים את תשר"ת מן הטעם הזה, אך איננו זוכר התירוץ. מ"מ בהמשך דבריו מפורש שאפשר להוסיף ולתקוע כדי לקיים מצוה לכתחילה, גם אם כבר יצא בדיעבד, ולכאורה זה מפורש דלא כהנחה שהניח בקושייתו (שא"א לקיים הידור אחר שיצא יד"ח), ואולי זה גופא היה התירוץ, שההנחה איננה נכונה. מעבר לנידון עצמו, קצת הופתעתי למצוא כיוון מחשבה כזה אצל הראשונים.

כתונת_פסים
הודעות: 237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 8:56 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי כתונת_פסים » ה' אוגוסט 22, 2013 2:42 pm

אין זה הגר"ח אלא הבית הלוי ח"ב סי' מ"ז דלא שייך הידור לאחר קיום המצוה.

בברכה המשולשת
הודעות: 11119
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 22, 2013 9:17 pm

כמדומני שלפי ר"ת ניתן לתקוע רק תשר"ת במעומד כי כבר יצאנו ידי חובה כל הקולות במיושב

ברזילי
הודעות: 3230
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי ברזילי » ה' אוגוסט 22, 2013 10:05 pm

בתוס' (ר"ה לג) כתוב שטעמו הוא שמע ט' תקיעות בט' שעות יצא, והיינו שיוצא בדיעבד גם בהפסק (ולא ס"ל לחלק בין הפסק זמן להפסק קול פסול), ואחר שיצאנו קולות דאורייתא בהידור לכל השיטות, אפשר להסתפק בקולות על הסדרים גם בדיעבד. מ"מ גם אם נאמר שר"ת אמר את דברו רק על מעומד, ובמיושב לדעתו הפסק פוסל אפילו בדיעבד, אפשר לשאול את אותה שאלה על מנהגנו במעומד - מדוע מקדימים תשר"ת.

דניאל
הודעות: 942
הצטרף: ה' אפריל 11, 2013 10:14 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי דניאל » ה' אוגוסט 22, 2013 11:31 pm

אפשר לשאול את השאלה על הבית הלוי גם בלי ר"ת בכלל.
מדוע אנו מקיימים את המצוה דאורייתא במיושב ואילו במצוה דרבנן לחזור ולתקוע מהדרים ועומדים.

כהן
הודעות: 536
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי כהן » ו' אוגוסט 23, 2013 2:22 am

ברזילי כתב:נודעת בשערים דעת הגר"ח שיש להקדים נטילת אתרוג הדור אך ספק פסול לאתרוג כשר שאיננו הדור, לפי שאם יצא בכשר יד"ח שוב לא יוכל לקיים הידור מצוה (וכעין זה כבר בביה"ל בענין ציצין שאינן מעכבין, אבל יש לחלק שבהסרת הציצין לבדה אין מעשה מצוה שלם), ודנו בזה חכמי הדורות שאחריו.

והנה, ממנהג כל ישראל בתק"ש יש להוכיח לכאורה כנגד חידושו זה של הגר"ח, לפחות אליבא דר"ת. בתקיעות דמיושב אנו מקדימים לתקוע תשר"ת, ורק אחר כך מוסיפים תש"ת ותר"ת. לשיטת ר"ת, אף שיש ספקא דדינא אם לכתחילה יש לעשות תשר"ת, תש"ת או תר"ת, מ"מ הפסק בין הקולות אינו פוסל בדיעבד (ולכן לשיטתו תוקעים רק תשר"ת במזו"ש). נמצא שבתקיעת תשר"ת יוצאים יד"ח בדיעבד גם אם האמת היא שיש לתקוע תש"ת או תר"ת, ואם כן תשר"ת הוא ממש כאותו אתרוג הכשר לכו"ע אך אינו הדור לכל השיטות. לסברת הגר"ח קשה אם כן, מה טעם להוסיף ולתקוע תש"ת תר"ת אחרי שכבר יצא ידי חובתו, ולמה לא תקנו לכתחילה להקדים אותם הסדרים לתשר"ת.

הערה זו אינה חדשה - בלקט-יושר (עמוד רצב במהדורת הרב כנרתי) מביא שהקשה רבו התה"ד מדוע לא מאחרים את תשר"ת מן הטעם הזה, אך איננו זוכר התירוץ. מ"מ בהמשך דבריו מפורש שאפשר להוסיף ולתקוע כדי לקיים מצוה לכתחילה, גם אם כבר יצא בדיעבד, ולכאורה זה מפורש דלא כהנחה שהניח בקושייתו (שא"א לקיים הידור אחר שיצא יד"ח), ואולי זה גופא היה התירוץ, שההנחה איננה נכונה. מעבר לנידון עצמו, קצת הופתעתי למצוא כיוון מחשבה כזה אצל הראשונים.


לכאו' אין כונת התה"ד לשאול שאין בתקיעות הנוספות טעם כלל אלא שודאי עדיף לסדר שיצא יד"ח באופן המובחר ולא שיצא בדיעבד שלכאו' אחרי שכבר תקעו תשר"ת אין מה שיחייב להמשיך לתקוע [רק תקנ"ח ]
ובעיקר שאלת התרוה"ד יתכן שהעדיפו להקדים תשר"ת שבודאי יוצא יד"ח בכדי להסמיך את התקיעה הכשרה לברכה [וכבר עמדו בזה למה אין כאן ספק הפסק]

ולענין שאלתך יש מקום לומר דגם הגר"ח לא דיבר רק בהידור של נוי שאין בו תוספת מעלה בעצם המצוה ורק שהגברא צריך לקיים את המצוה בדבר נאה וכיון שהוא קיים מצותו בדבר לא נאה אין כבר ענין שיקח שוב דהרי לעולם ישאר הדבר שאת חובתו קיים בדבר שאינו נאה
משא"כ בהידור שהוא מעלה בעצם וכמו בתקיעה בלא הפסק שנראה שזהו מעליותא בעצם צורת התקיעה ודאי שאם קיים באופן חסר יש מקום לשוב ולהוסיף תקיעה מעליא [וע"ד זה שמעתי מהגר"א וייס]

ברזילי
הודעות: 3230
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי ברזילי » ו' אוגוסט 23, 2013 10:53 am

כהן כתב:לכאו' אין כונת התה"ד לשאול שאין בתקיעות הנוספות טעם כלל אלא שודאי עדיף לסדר שיצא יד"ח באופן המובחר ולא שיצא בדיעבד שלכאו' אחרי שכבר תקעו תשר"ת אין מה שיחייב להמשיך לתקוע [רק תקנ"ח ]
ובעיקר שאלת התרוה"ד יתכן שהעדיפו להקדים תשר"ת שבודאי יוצא יד"ח בכדי להסמיך את התקיעה הכשרה לברכה [וכבר עמדו בזה למה אין כאן ספק הפסק]
אמת שמה שכתבתי "מה טעם להוסיף ולתקוע תש"ת תר"ת אחרי שכבר יצא ידי חובתו" הוא שלא בדקדוק, כי אולי י"ל שמחוייב להוסיף ולתקוע מתקנת ר' אבהו (תלוי איך נפרש גדר התקנה), והשאלה צריכה להיות למה להקדים תשר"ת.

לתירוצך שעדיף טפי להסמיך ברכה לתקיעה שיוצאים בה יד"ח לכו"ע, אף אם בכך יפסיד ההידור בקיום דאורייתא, יצא שבכל מקום שיש ברכה כן הוא, וזה לכאורה דלא כהגר"ח שהרי גם בשני אתרוגים היה לומר כן שעדיף טפי להסמיך הברכה לאתרוג ודאי כשר. אלא שיש מקום לומר שהגר"ח לא דיבר אלא דווקא בד' מינים, שם בכל גווני הברכה סמוכה לנטילת הלולב שהוא ודאי כשר (כ"כ הגרצ"פ במקראי קודש בשם ?), ומ"מ יצא מכאן שבעלמא עדיף להקדים ודאי כשר למהודר שהוא ספק כשר (במקום שיש ברכה, עכ"פ).
כהן כתב:ולענין שאלתך יש מקום לומר דגם הגר"ח לא דיבר רק בהידור של נוי שאין בו תוספת מעלה בעצם המצוה ורק שהגברא צריך לקיים את המצוה בדבר נאה וכיון שהוא קיים מצותו בדבר לא נאה אין כבר ענין שיקח שוב דהרי לעולם ישאר הדבר שאת חובתו קיים בדבר שאינו נאה משא"כ בהידור שהוא מעלה בעצם וכמו בתקיעה בלא הפסק שנראה שזהו מעליותא בעצם צורת התקיעה ודאי שאם קיים באופן חסר יש מקום לשוב ולהוסיף תקיעה מעליא [וע"ד זה שמעתי מהגר"א וייס]
הסברה יפה, אבל נדמה לי שזו הכרעת הגר"א וייס (שמעתי ממנו שיעור על זה, אני כבר לא זוכר מה בדיוק, אגרא דפירקא ריהטא) ולא פירוש דברי הגר"ח. וראה עוד לשון החלקת-יואב "דאחר שאדם יצא ידי חובתו בהכשר אף שלא הי' מן המובחר מ"מ אי אפשר לתקן זה בעשותו עוד פעם כיון שכבר יצא ומה יתקן".

עושה חדשות
הודעות: 8671
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 17, 2017 10:06 pm

ברזילי כתב:הערה זו אינה חדשה - בלקט-יושר (עמוד רצב במהדורת הרב כנרתי) מביא שהקשה רבו התה"ד מדוע לא מאחרים את תשר"ת מן הטעם הזה, אך איננו זוכר התירוץ. מ"מ בהמשך דבריו מפורש שאפשר להוסיף ולתקוע כדי לקיים מצוה לכתחילה, גם אם כבר יצא בדיעבד, ולכאורה זה מפורש דלא כהנחה שהניח בקושייתו (שא"א לקיים הידור אחר שיצא יד"ח), ואולי זה גופא היה התירוץ, שההנחה איננה נכונה. מעבר לנידון עצמו, קצת הופתעתי למצוא כיוון מחשבה כזה אצל הראשונים.
יש"כ, ז"ל הלק"י - וק' להגאון זצ"ל למה אנו תוקעין קשר"ק בתחלה, מעתה אנן יוצאין לר"ת כל הספיקות היה לנו לתקוע [קש"ק וקר"ק] קודם? והתירוץ איני זוכר.
אבל צ"ע דהא לעיל מינה כ' שם "שמע תקיעה ולא ידע אם התקיעה מקש"ק או מקר"ק לא יצא", ויל"פ.

עושה חדשות
הודעות: 8671
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 21, 2019 4:10 pm

כמדומני כבר עסקו כאן בעבר (וכעת ל"מ) שאפילו לד' הגר"ח שא"א להוסיף הידור אחר סיום המצוה, מ"מ קודם הסיום והיציאה יד"ח, אפשר לתקן ולהוסיף הידור בחלקי המצוה. (ראיה לדבר, מנהג הבריסקערס לתקן בקרי"ש אחרי כל תיבה ותיבה, ולכאו' באים רק להוסיף הידור, אבל כבר יצאו יד"ח באמירת אותה תיבה, ואעפ"כ כיון שלא הושלמה כל הקריאה אפשר לחזור ולהדר).

ויל"ע, אם נוטל ד' מינים בזאח"ז, ולכאו' להנ"ל יכול לתקן ולהדר עד שלא גמר ונטל את הרביעי, אמנם מה הדין אם בא להדר ב' הידורים שונים בב' אתרוגים שונים. האם נימא דממ"נ לא יהיה לו אלא הידור אחד, או דבכה"ג שייך לצרף את הנוי של האתרוג האחד עם הנקיות של האתרוג השני. (ומסברא נראה שא"א).

והעירני אחד, שבקריאת עשרת בני המן ע"י הציבור יש מקום לשאלה זו. היינו ע"פ מה שיסד הרוגטשובי שענין הקריאה כ"א בעצמו הוא כדי להרויח את הנשימה אחת, דע"ז ל"ש שומע כעונה, ומאידך הבעל-קורא חוזר הכל בקול רם כדי שיהיה מתוך הכתב, או כדי שייחשב קריאה בציבור (להגרי"ז), וא"כ יש כאן ב' קריאות שונות, ובכל אחת מהם יש מה שאין בחבירתה. וצ"ע האם הרויח את שני ההידורים, ע"י שעשה את שניהם קודם גמר המצוה.

(וכבר העירו על קריאת הפסוק האחרון ע"י הש"ץ אחרי שכבר קראוהו כולם).

הצעיר באלפי
הודעות: 761
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » א' מרץ 24, 2019 12:21 pm

עושה חדשות כתב:(וכבר העירו על קריאת הפסוק האחרון ע"י הש"ץ אחרי שכבר קראוהו כולם).

ראיתי באיזה קובץ פעם שהגר"מ ווייס ז"ל (אביהם של הגאונים רבי אשר ורבי דוב ורבי יונתן בנימין וכו' שליט"א) שאל שאלה זו לכ"ק בעל ישועות משה מויזניץ זצוק"ל וענהו מיד שהרי המגיד משנה כותב דמצות קריאת המגילה צריך כונה לצאת לכו"ע והיינו גם להסוברים דמצוות דרבנן אי"צ כונה, וא"כ ל"ק שהרי אין א' מכוון בדעתו לצאת בקריאתו, אלא בקריאת הבעל קורא !

החושב
הודעות: 1220
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי החושב » א' מרץ 24, 2019 4:13 pm

בעניין קריאת המגילה. המקומות המסופקים קוראים בשני ימים. ומברכים בי"ד, משום שבי"ד גם בן כרך יוצא בדיעבד (הכל מבואר במשנה ברורה).
ומעתה, מה לו לקרוא שוב בט"ו.
אלא משמע שכן שייך הידור אחרי שיצא ידי חובה.

ביליצר
הודעות: 1409
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי ביליצר » ב' מרץ 25, 2019 10:42 pm

החושב כתב:בעניין קריאת המגילה. המקומות המסופקים קוראים בשני ימים. ומברכים בי"ד, משום שבי"ד גם בן כרך יוצא בדיעבד (הכל מבואר במשנה ברורה).
ומעתה, מה לו לקרוא שוב בט"ו.
אלא משמע שכן שייך הידור אחרי שיצא ידי חובה.


והיכן מצא כבוד תורתו שייכות דיני הידור מצוה לדיני לכתחילה ובדיעבד?

החושב
הודעות: 1220
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי החושב » ב' מרץ 25, 2019 11:04 pm

ביליצר כתב:
החושב כתב:בעניין קריאת המגילה. המקומות המסופקים קוראים בשני ימים. ומברכים בי"ד, משום שבי"ד גם בן כרך יוצא בדיעבד (הכל מבואר במשנה ברורה).
ומעתה, מה לו לקרוא שוב בט"ו.
אלא משמע שכן שייך הידור אחרי שיצא ידי חובה.


והיכן מצא כבוד תורתו שייכות דיני הידור מצוה לדיני לכתחילה ובדיעבד?

שאלה מאתגרת. זה היה נראה לי כ"כ פשוט שאפילו קשה להסביר...
עם זאת אנסה.
הסברא של בית הלוי, שלאחר שהמצווה התקיימה והאדם יצא ידי חובתו, אז שום לא שייך אצלו המעשה של קיום מצוה זו. ומאחר שכן, אין למה לצרף את ההידור.
הוא הדין לעניין לכתחילה. לאחר שאדם יצא ידי חובה בדיעבד, אין עליו חובה ולא שייך מעשה המצוה. ולכן גם לא שייך להוסיף 'לכתחילה'.

בכל מקרה, למה שאלת זאת דווקא עלי, ולא, למשל, על מה שהובא קודם בעניין קריאת הפסוק האחרון של המגילה או הפסוק של עשרת בני המן. שהרי היחיד שקורא מתוך ספר מודפס (ולא מתוך מגילה כשרה) יוצא רק בדיעבד.

ביליצר
הודעות: 1409
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי ביליצר » ב' מרץ 25, 2019 11:15 pm

מהצצה מקופיא כאן נראה לי שונה דיני הידור אחר שקיימת את עיקר המצוה ששוב לא שייך לקיימו לבין קריאה בי"ד דאין לך אופן לצאת לכתחילה את עיקר המצוה אלא א"כ קראת גם בט"ו הלא כן?

בר ישראל
הודעות: 170
הצטרף: א' ספטמבר 18, 2016 8:37 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי בר ישראל » ג' מרץ 26, 2019 12:02 am

לכא' גם אפשר להקשות ע"ז ממנהג ישראל בקרי"מ שכל הציבור אומרים פסוק האחרון של המגילה קודם הבעל קורא (ואע"פ שאינם קוראים מתוך מגילה כשרה) - כי הלא דין הוא שאם קרא פחות מחצי המגילה בע"פ יצא בדיעבד - אע"פ שבודאי הוה הידור מצוה לשמוע כולו מתוך הכתב - כך שכשהבעל קורא חוזר וקורא פסוק האחרון כל הקהל כבר יצאו ידי חובתם בדיעבד, ולכאורה לשיטת הביה"ל אין תועלת בחזרתו (ואכן שמעתי שמנהג הגר"ץ שכטר לא לקרות פסוק האחרון קודם הבע"ק מהאי טעמא).

אפרים זלמן
הודעות: 374
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ג' מרץ 26, 2019 2:53 am

להלן מחו"ב פסחים, ובתוה"ד ראיה אחרת מהל' תקיעת שופר -
- - - הדברים מטין טפי דיש לכוין בתפלה למ"ע דקידוש, ואע"ג דקושטא הוא דעל היין הוי הידור במצוה דאוריתא, י"ל דאף כשחוזר ומקדש מקיים מצות הידור, דקידוש בדברים יש בו ענין של המרבה משובח, ולכך שייך בו הוספת ההידור גם לאחר שכבר יצא יד"ח, [ובעיקר הדבר שכתב בבית הלוי ח"ב סי' מ"ז דלא שייך הידור לאחר קיום המצוה, נראה דלאו בכל המצוות הדבר כן, והכותב ס"ת שאינה מהודרת אם חוזר ומהדרה או כותב אחרת בהידור ודאי מקיים מצות הידור, וכן נראה במילה שהזכיר ז"ל שם, [אף שיש לחלק דס"ת שאני שיכול למכור הראשונה ואז מתחייב בשני' מ"מ נראה דאף במילה כן], והדבר נידון פרטי בכל מצוה ומצוה, ובתקיעות מקדמינן בנשימה אחת לדעת הב"י בסי' תק"צ אע"ג דב' נשימות הוי הידור עי' בב"י שם, ועי' חו"ב ר"ה ל"ד סק"א, וכ"מ פסחים קט"ו א' דעבדינן זכר למקדש כהלל, אע"ג דגם להלל יצא אם אכלן בפ"ע, וא"כ בזמן הבית אם קדם לאכלן כ"א בפ"ע אין לדעת הבית הלוי שום מקום לחזור ולאכלן כאחד, ואין טעם לעשות בזה"ז זכר בכה"ג שאין לנהוג כן בזמן הבית, אלא ודאי גם בזמן הבית יש ענין לחזור ולאכלן כאחד], א"נ - - -

אפרים זלמן
הודעות: 374
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ג' מרץ 26, 2019 2:54 am

בר ישראל כתב:(ואכן שמעתי שמנהג הגר"ץ שכטר לא לקרות פסוק האחרון קודם הבע"ק מהאי טעמא)

ושייך לאשכול 'מדשתקי רבנן'...

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7009
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 26, 2019 11:02 am

בר ישראל כתב:לכא' גם אפשר להקשות ע"ז ממנהג ישראל בקרי"מ שכל הציבור אומרים פסוק האחרון של המגילה קודם הבעל קורא (ואע"פ שאינם קוראים מתוך מגילה כשרה) - כי הלא דין הוא שאם קרא פחות מחצי המגילה בע"פ יצא בדיעבד - אע"פ שבודאי הוה הידור מצוה לשמוע כולו מתוך הכתב - כך שכשהבעל קורא חוזר וקורא פסוק האחרון כל הקהל כבר יצאו ידי חובתם בדיעבד, ולכאורה לשיטת הביה"ל אין תועלת בחזרתו (ואכן שמעתי שמנהג הגר"ץ שכטר לא לקרות פסוק האחרון קודם הבע"ק מהאי טעמא).

האם לא נאמר שדין זה של פחות מחצי מגילה בע"פ הוא דווקא באמצעה ולא (בתחילתה או) בסיומה?!

החושב
הודעות: 1220
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי החושב » ג' מרץ 26, 2019 11:35 am

עזריאל ברגר כתב:
בר ישראל כתב:לכא' גם אפשר להקשות ע"ז ממנהג ישראל בקרי"מ שכל הציבור אומרים פסוק האחרון של המגילה קודם הבעל קורא (ואע"פ שאינם קוראים מתוך מגילה כשרה) - כי הלא דין הוא שאם קרא פחות מחצי המגילה בע"פ יצא בדיעבד - אע"פ שבודאי הוה הידור מצוה לשמוע כולו מתוך הכתב - כך שכשהבעל קורא חוזר וקורא פסוק האחרון כל הקהל כבר יצאו ידי חובתם בדיעבד, ולכאורה לשיטת הביה"ל אין תועלת בחזרתו (ואכן שמעתי שמנהג הגר"ץ שכטר לא לקרות פסוק האחרון קודם הבע"ק מהאי טעמא).

האם לא נאמר שדין זה של פחות מחצי מגילה בע"פ הוא דווקא באמצעה ולא (בתחילתה או) בסיומה?!

מה שאתה אומר נאמר על כתיבת המגילה. אבל לא על הקריאה. לקרוא בעל פה אפשר גם את הסוף (או את ההתחלה).

סגי נהור
הודעות: 3944
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' מרץ 26, 2019 1:27 pm

עושה חדשות כתב:כמדומני כבר עסקו כאן בעבר (וכעת ל"מ) שאפילו לד' הגר"ח שא"א להוסיף הידור אחר סיום המצוה, מ"מ קודם הסיום והיציאה יד"ח, אפשר לתקן ולהוסיף הידור בחלקי המצוה.

(ראיה לדבר, מנהג הבריסקערס לתקן בקרי"ש אחרי כל תיבה ותיבה, ולכאו' באים רק להוסיף הידור, אבל כבר יצאו יד"ח באמירת אותה תיבה, ואעפ"כ כיון שלא הושלמה כל הקריאה אפשר לחזור ולהדר).

זה מפורש בבית הלוי הנ"ל לגבי מילה, שכל שלא פירש חוזר על ציצין שאינן מעכבין.
ודרך אגב, מכאן ראיה שלא סבר החילוק שהובא לעיל בין תוספת בגוף המצוה להידור חיצוני, שהרי החזרה לציצין שאינן מעכבין היא בוודאי תוספת בגוף המצוה.

לבי במערב
הודעות: 1753
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' מרץ 27, 2019 2:23 am

בר ישראל כתב:לכא' גם אפשר להקשות ע"ז ממנהג ישראל בקרי"מ שכל הציבור אומרים פסוק האחרון של המגילה קודם הבעל קורא (ואע"פ שאינם קוראים מתוך מגילה כשרה) - כי הלא דין הוא שאם קרא פחות מחצי המגילה בע"פ יצא בדיעבד - אע"פ שבודאי הוה הידור מצוה לשמוע כולו מתוך הכתב - כך שכשהבעל קורא חוזר וקורא פסוק האחרון כל הקהל כבר יצאו ידי חובתם בדיעבד, ולכאורה לשיטת הביה"ל אין תועלת בחזרתו (ואכן שמעתי שמנהג הגר"ץ שכטר לא לקרות פסוק האחרון קודם הבע"ק מהאי טעמא).

ואותם הנוהגים להחזיק לפניהם מגילה כשרה אין להם בית מיחוש כלל בזה, כפשוט.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7009
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 27, 2019 10:07 am

לבי במערב כתב:
בר ישראל כתב:לכא' גם אפשר להקשות ע"ז ממנהג ישראל בקרי"מ שכל הציבור אומרים פסוק האחרון של המגילה קודם הבעל קורא (ואע"פ שאינם קוראים מתוך מגילה כשרה) - כי הלא דין הוא שאם קרא פחות מחצי המגילה בע"פ יצא בדיעבד - אע"פ שבודאי הוה הידור מצוה לשמוע כולו מתוך הכתב - כך שכשהבעל קורא חוזר וקורא פסוק האחרון כל הקהל כבר יצאו ידי חובתם בדיעבד, ולכאורה לשיטת הביה"ל אין תועלת בחזרתו (ואכן שמעתי שמנהג הגר"ץ שכטר לא לקרות פסוק האחרון קודם הבע"ק מהאי טעמא).

ואותם הנוהגים להחזיק לפניהם מגילה כשרה אין להם בית מיחוש כלל בזה, כפשוט.

ואם מגילתם הכשרה איננה מהודרת כמו של בעל הקריאה - אז אנו בדיוק בשאלת האשכול.

אוהב עמו
הודעות: 741
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' מרץ 28, 2019 6:22 am

אותה שאלה לכאורה תהיה בקריאת ב' פעמים זכר זכר בז' בצירי וסגול בפרשת זכור, שהרי קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

סגי נהור
הודעות: 3944
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' מרץ 28, 2019 7:58 am

אוהב עמו כתב:אותה שאלה לכאורה תהיה בקריאת ב' פעמים זכר זכר בז' בצירי וסגול בפרשת זכור, שהרי קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

זה בהנחה שקוראים זייכר-זכר לאחר סיום הקריאה כולה...

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' מרץ 28, 2019 8:14 am

אם קוראים באמצע הפסוק את המילה פעמיים זה סתם כך לא מהודר.

לבי במערב
הודעות: 1753
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מרץ 28, 2019 1:24 pm

אוצר החכמה כתב:אם קוראים באמצע הפסוק את המילה פעמיים זה סתם כך לא מהודר.

אבל כך נהוג עלמא, כמדומה.

עושה חדשות
הודעות: 8671
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 30, 2019 10:09 am

ענין מקביל, זכורני שיש בקדמונים שכתבו שאם קידש אשה ע"י שליח יחזור אח"כ ויקדשנה בעצמו משום דמצוה בו יותר מבשלוחו. ויש דבר דומה גם בדיני חליצה. והשאלה היא שאחרי הקידושין מה שייך להוסיף עוד, (וגם בלי סברת הגר"ח בעלמא, כאן זה פשיטא). היכן עסקו בזה?

שוב כתב לי אחד החכמים כאן בהודעה פרטית;
מחזור ויטרי ת"ע כת' את זה על שליח.
בריב"ש (אולי לבוש?) כת' שאם קידש בלא ברכות אירוסין יחזור ויקדש ויברך, וכרגע אינני זוכר את מקומו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' אפריל 30, 2019 10:52 am

לבי במערב כתב:
אוצר החכמה כתב:אם קוראים באמצע הפסוק את המילה פעמיים זה סתם כך לא מהודר.

אבל כך נהוג עלמא, כמדומה.


המנהג המצוי שאני מכיר הוא שחוזרים על כל הפסוק.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' אפריל 30, 2019 10:56 am

עושה חדשות כתב:ענין מקביל, זכורני שיש בקדמונים שכתבו שאם קידש אשה ע"י שליח יחזור אח"כ ויקדשנה בעצמו משום דמצוה בו יותר מבשלוחו. ויש דבר דומה גם בדיני חליצה. והשאלה היא שאחרי הקידושין מה שייך להוסיף עוד, (וגם בלי סברת הגר"ח בעלמא, כאן זה פשיטא). היכן עסקו בזה?

שוב כתב לי אחד החכמים כאן בהודעה פרטית;
מחזור ויטרי ת"ע כת' את זה על שליח.
בריב"ש (אולי לבוש?) כת' שאם קידש בלא ברכות אירוסין יחזור ויקדש ויברך, וכרגע אינני זוכר את מקומו.


זה לא רק בלי סברת הגר"ח ופשיטא.
על סברת הגר"ח אפשר להתווכח. כאן זה ממש לא מובן הלא אין חלות קידושין באשה המקודשת כבר ומה שייך לעשות מצווה בלא חלות קידושין.

אפרים זלמן
הודעות: 374
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ג' אפריל 30, 2019 6:12 pm

עושה חדשות כתב:ענין מקביל, זכורני שיש בקדמונים שכתבו שאם קידש אשה ע"י שליח יחזור אח"כ ויקדשנה בעצמו משום דמצוה בו יותר מבשלוחו. ויש דבר דומה גם בדיני חליצה. והשאלה היא שאחרי הקידושין מה שייך להוסיף עוד, (וגם בלי סברת הגר"ח בעלמא, כאן זה פשיטא). היכן עסקו בזה?

גם בהל' גיטין יש מו"מ כזה בפוסקים, לא זוכר כעת המראה מקום

סגי נהור
הודעות: 3944
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' אפריל 30, 2019 6:42 pm

עושה חדשות כתב:ענין מקביל, זכורני שיש בקדמונים שכתבו שאם קידש אשה ע"י שליח יחזור אח"כ ויקדשנה בעצמו משום דמצוה בו יותר מבשלוחו. ויש דבר דומה גם בדיני חליצה. והשאלה היא שאחרי הקידושין מה שייך להוסיף עוד, (וגם בלי סברת הגר"ח בעלמא, כאן זה פשיטא). היכן עסקו בזה?

שוב כתב לי אחד החכמים כאן בהודעה פרטית;
מחזור ויטרי ת"ע כת' את זה על שליח.
בריב"ש (אולי לבוש?) כת' שאם קידש בלא ברכות אירוסין יחזור ויקדש ויברך, וכרגע אינני זוכר את מקומו.

שמא אפשר לומר ספק בבדיחותא, שלפי שיטת הרוגצובי הידועה שהקידושין מתחדשים בכל רגע ורגע, היכא שהבעל חזר וקידשה התחדשות הקידושין מכאן ולהבא היא מכח הקידושין האחרונים.

בן ראובן
הודעות: 620
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי בן ראובן » ג' אפריל 30, 2019 9:07 pm

שמעתי לאחרונה על רב שהורה בקידושי ספק איטרת, שיתן החתן את הטבעת על אצבע יד ימין ושוב על אצבע יד שמאל, ויחזור שוב על לשון הקידושין. ונראה לי תמוה מטעם הנ"ל.

עושה חדשות
הודעות: 8671
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 01, 2019 9:32 am

אוצר החכמה כתב:
עושה חדשות כתב:ענין מקביל, זכורני שיש בקדמונים שכתבו שאם קידש אשה ע"י שליח יחזור אח"כ ויקדשנה בעצמו משום דמצוה בו יותר מבשלוחו. ויש דבר דומה גם בדיני חליצה. והשאלה היא שאחרי הקידושין מה שייך להוסיף עוד, (וגם בלי סברת הגר"ח בעלמא, כאן זה פשיטא). היכן עסקו בזה?

שוב כתב לי אחד החכמים כאן בהודעה פרטית;
מחזור ויטרי ת"ע כת' את זה על שליח.
בריב"ש (אולי לבוש?) כת' שאם קידש בלא ברכות אירוסין יחזור ויקדש ויברך, וכרגע אינני זוכר את מקומו.


זה לא רק בלי סברת הגר"ח ופשיטא.
על סברת הגר"ח אפשר להתווכח. כאן זה ממש לא מובן הלא אין חלות קידושין באשה המקודשת כבר ומה שייך לעשות מצווה בלא חלות קידושין.

באמת צ"ע, אבל כן אי' במחזור ויטרי שם וכן בעוד ספרים דבי רש"י, ובתשב"ץ ח"ב סי' עד, ויש בתש' ממהר"ם מרוטנבורג, הועתק קצת במרדכי, (ומשם הרמ"א בסי' לד והמחבר בסי' לו, אבהע"ז כמובן), והאריך בזה בשו"ת הריב"ש סי' פב וגם קצת בסי' תח, והאחרונים האריכו בזה עוד.

עכ"פ ז"ל הריב"ש בתו"ד שם - ...ומה שאמר לך ה"ר וידאל אפרים ז"ל שהראב"ד ז"ל כתב בהלכותיו שהמקדש ע"י שליח צריך לחזור ולקדש הוא בעצמו בשעת נשואין ממ"ש (בפרק האיש מקדש) מצוה בו יותר מבשלוחו. תמהני פה קדוש כמו הראב"ד ז"ל איך יאמר דבר זה, כי שם לא אמרו אלא כשבא לקדשה בתחלה מצוה בו יותר מבשלוחו אבל אחר שנתקדשה בשלוחו ויש עדי' כאן מה מצו' יש לחזור ולקדש' וכבר היא מקודשת ועומדת, ואין זה כי אם פעל הבטלה ויגיעה לריק דומיא דמאי דמייתי עלה כי הא דרב ספרא מחריך רישא ורבא מלח שיבוטא שאם הי' חרוך או מלוח על ידי אחרי' לא הי' מחריך או מולח שנית. אמת שראיתי בבלנסיא"ה שהיו נוהגין כן ולא מטעם זה אלא שהיו אומרי' שכיון שנהגו לעול' לקדש בשעת הנשואין אם לא יקדש עתה יחשבו שאינה מקודשת שאין הכל יודעין בקדושי השליח. ולא היו מזכירין שם שמים בברכת ארוסין שניים זולתי על היין שטועמים ממנו. גם בברצלונה נהגו כן ע"פ הרב רבינו נסים ז"ל. אבל מורי הרב רבי פרץ הכהן ז"ל היה מלעיג על זה מה תועלת לברך אחר שא"א להזכיר בה שם שמים...

גלרשטיין
הודעות: 301
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 8:07 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי גלרשטיין » ד' מאי 01, 2019 10:54 am

מקור דברי הגר״ח - בקובץ ׳זכרון יצחק׳ עמ׳ קמא, וכ״כ בשמו גרצ״פ פראנק בספרו מקראי קודש סוכות ח״ב סי׳ ט. ויש לי רשימה של פוסקים שכבר קדמו אותו וכתבו כדבריו, וכן ראיות מדברי הקדמונים לדבריו וקושיות מדבריהם על דבריו (למי שמעוניין).

גלרשטיין
הודעות: 301
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 8:07 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי גלרשטיין » ד' מאי 01, 2019 11:16 am

כדבריו מצאתי בשו״ת שבט סופר (או״ח סי׳ ג סד״ה ועכשיו, וע״ש שהוסיף דיש בזה חשש בל תוסיף) וכן הורה הסטייפלר (כנמובא בשמו בספר אורחות רבינו ח״ב עמ׳ רצד), הפרי יצחק (ח״ב סי׳ ל ד״ה ד״ה ובעיקר), החלקת יואב (סי׳ לא) בשו״ת בית אב״י (ח״ד ס׳ כח אות ו) והגר״ש דבליצקי (זה השולחן סי׳ תע״ג) שכתב ככלל ״אי אפשר לתקן מצוה שיצא בה שלא מן המובחר, לעשותה למן המובחר אח״כ״ וכ״כ הגר״נ פרצוביץ (ר״י מיר, הובא בשמו בספר נזר ראש ח״ה סי׳ כא ד״ה והנה גם) והוסיף ש״סברא זו פשוטה כל כך, שאינו צריך לזה הכרעת הגר״ח כי הוא פשוט טפי מבעיתא בכוכתא״
כדברי הגר״ח מבריסק משמע מהריב״ש (סי׳ פב) שמי שכבר קידש אישה ע״י שליח אינו יכל לחזור לקדשה בעצמו (וכעי״ז בגיליוני הש״ס קידושין מא:), מהחתם סופר (בהגהותיו על השו״ע סי׳ רעא ובשו״ת סי׳ כא) שכתב דיש לכוון שלא לצאת ידי חובת קידוש בברכת ׳מקדש השבת׳ שבתפילה כדי שיוכל לאמר קידוש מדאורייתא על הכוס (אולם עיין משכתב בשמו בהתעוררות תשובה סי׳ תלד, וצ״ע, ועיין עקבי סופר שם אות ו), [ואף החולקים עליו בזה אינם סוברים דא״צ לעשות כך מפני שמשלים אח״כ, אלא כיוון שהקידוש שבסעודה היא מצווה בפני עצמה רק שהיא מדרבנן ואין כאן ׳השלמה׳ של מצווה אחרת], וכן משמע מהמהר״ל (גבורות ה׳ פס״ג) שכתב דאם אכל מצה מהשלימה א״א לתקן ולאכול שוב מהפרוסה בכדי שיחשב ׳לחם עוני׳ (וע״ע בפ״נ), מהגאון הליסא (בשו״ת רבי יעקב מליסא סי׳ נ, דכתב שאם גירש אישה בגט שכשר בדיעבד א״א לגרשה שוב בגט שהוא לכתחילה) וכן מדברי הגר״ח מצאנז (בהגהותיו על ה׳ברוך טעם׳ א). [אולם מהכת״ס (סי׳ קלה) ומשו״ת תשוה״נ (ח״ד סי׳ קס) משמע דאפשר לחזור ולתקן מצווה שכבר קיימה] וע״ע בעניין זה בספר אמרות משה (אגרות הקה״י ח״ג סי׳ נז), בספר מערכי לב (כ״ג מעכרה יג סי׳ ד אות כא), בספר אוצרות יהושע (סוכה סי׳ א אות ג), בספר שיח השדה (סי׳ ה) בקובץ אוצרות הסופר (ח״ט עמ׳ מט, ח״י עמ׳ קמה) בספר שלמי תודה (לר״ש בנ״צ פלמן, סוכה סי׳ נד אות יא, פורים סי׳ ד אות א ד״ה וכעין) ובאריכות בקובץ ׳היכלא׳ (ח״א עמ׳ שעז).
המנחת אשר (סוכות סי׳ מד אות ד) הביא ראיה נגד זה מהא דעיירות המסופקות שקוראות את המגילה גם בי״ד וגם בט״ו (מגילה ה:) אע״פ שמבואר בירושלמי (מגילה פ״א ה״א) שיוצאים ידי״ח בדיעבד אם קראו כבר בי״ד. [אך אפשר לדחות ראייתו דמהעיין בירושלמי שם יראה שהקשו על דין זה ״והא תני מקום שנהגו לקרותה ב׳ ימים קורין אותה שני ימים?״, לכאורה משמע להפך שא״א להשלים דין לכתחילה כשכבר יצא בדיעבד (ועי׳ בזה בשיח השדה סי׳ ה ד״ה והנה בירושלמי), וע״ע במאירי (מגילה ב:), שכתב שכ״ז רק בספק, אבל בודאי בן כרך, אינו יוצא בי״ד אפילו בדיעבד וכ״כ המהרי״ל (תשו׳ קלז), וכ״מ מהרמב״ם, וכן הוכיח הפר״ח. (ודלא דהרמב״ן וסיע׳). וכן א״ל דהתם שאני שמה שיוצא בדיעבד בי״ד היינו רק כשלא קרא בט״ו וד״וק)].
מקומות שמשמע שלא כדבריו - כגון המשנל״מ (עבודת יוה״כ פ״ה ה״א סוד״ה כל עבודות), מהמהר״ם מרוטנבורג (פראג תלב, וכעי״ז בריב״ש סי׳ פב בשם הראב״ד רק שם כתב שלא יברך בשו״מ בפעם השניה, וע״ע במרדכי קידושין סי׳ תקו), מהשו״ע (סי׳ תקצ, ומשנ״ב שם סקי״ז), מהברכ״י (סי׳ רעג), מהכפות תמרים (סוכה לט.) ועוד.

ישנו
הודעות: 606
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי ישנו » ה' מאי 02, 2019 11:36 am

עושה חדשות כתב:
אוצר החכמה כתב:
עושה חדשות כתב:ענין מקביל, זכורני שיש בקדמונים שכתבו שאם קידש אשה ע"י שליח יחזור אח"כ ויקדשנה בעצמו משום דמצוה בו יותר מבשלוחו. ויש דבר דומה גם בדיני חליצה. והשאלה היא שאחרי הקידושין מה שייך להוסיף עוד, (וגם בלי סברת הגר"ח בעלמא, כאן זה פשיטא). היכן עסקו בזה?

שוב כתב לי אחד החכמים כאן בהודעה פרטית;
מחזור ויטרי ת"ע כת' את זה על שליח.
בריב"ש (אולי לבוש?) כת' שאם קידש בלא ברכות אירוסין יחזור ויקדש ויברך, וכרגע אינני זוכר את מקומו.


זה לא רק בלי סברת הגר"ח ופשיטא.
על סברת הגר"ח אפשר להתווכח. כאן זה ממש לא מובן הלא אין חלות קידושין באשה המקודשת כבר ומה שייך לעשות מצווה בלא חלות קידושין.

באמת צ"ע, אבל כן אי' במחזור ויטרי שם וכן בעוד ספרים דבי רש"י, ובתשב"ץ ח"ב סי' עד, ויש בתש' ממהר"ם מרוטנבורג, הועתק קצת במרדכי, (ומשם הרמ"א בסי' לד והמחבר בסי' לו, אבהע"ז כמובן), והאריך בזה בשו"ת הריב"ש סי' פב וגם קצת בסי' תח, והאחרונים האריכו בזה עוד.

עכ"פ ז"ל הריב"ש בתו"ד שם - ...ומה שאמר לך ה"ר וידאל אפרים ז"ל שהראב"ד ז"ל כתב בהלכותיו שהמקדש ע"י שליח צריך לחזור ולקדש הוא בעצמו בשעת נשואין ממ"ש (בפרק האיש מקדש) מצוה בו יותר מבשלוחו. תמהני פה קדוש כמו הראב"ד ז"ל איך יאמר דבר זה, כי שם לא אמרו אלא כשבא לקדשה בתחלה מצוה בו יותר מבשלוחו אבל אחר שנתקדשה בשלוחו ויש עדי' כאן מה מצו' יש לחזור ולקדש' וכבר היא מקודשת ועומדת, ואין זה כי אם פעל הבטלה ויגיעה לריק דומיא דמאי דמייתי עלה כי הא דרב ספרא מחריך רישא ורבא מלח שיבוטא שאם הי' חרוך או מלוח על ידי אחרי' לא הי' מחריך או מולח שנית. אמת שראיתי בבלנסיא"ה שהיו נוהגין כן ולא מטעם זה אלא שהיו אומרי' שכיון שנהגו לעול' לקדש בשעת הנשואין אם לא יקדש עתה יחשבו שאינה מקודשת שאין הכל יודעין בקדושי השליח. ולא היו מזכירין שם שמים בברכת ארוסין שניים זולתי על היין שטועמים ממנו. גם בברצלונה נהגו כן ע"פ הרב רבינו נסים ז"ל. אבל מורי הרב רבי פרץ הכהן ז"ל היה מלעיג על זה מה תועלת לברך אחר שא"א להזכיר בה שם שמים...

הגרש"ר הביא מדברי הרשב"א והר"ן בנדרים מ"ז. שכת' שמקדש באיסוה"נ אם חליפיהן אסורים האשה אסורה עליו, וצריך לחזור ולקדש, ש"מ שמועילים קידושין שניים.
אבל נראה ששם אין הכוונה שחלים הקידושין השניים, אלא שהאשה לא באמת אסורה, אלא שכיוון שנקנתה והותרה לו ע"י איסוה"נ, היתר האשה הוא כאילו השתמש באיסוה"נ שמכחם הותרה לו, ולכן סגי שיעשה קידושין שניים, ואז אינו נהנה מהאיסורי הנאה, שגם בלעדיהם הייתה האשה מתקדשת לו ע"י הקידושין השניים.

עושה חדשות
הודעות: 8671
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הידור מצוה לאחר שיצא יד"ח

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 24, 2019 11:10 pm

עושה חדשות כתב:
ברזילי כתב:הערה זו אינה חדשה - בלקט-יושר (עמוד רצב במהדורת הרב כנרתי) מביא שהקשה רבו התה"ד מדוע לא מאחרים את תשר"ת מן הטעם הזה, אך איננו זוכר התירוץ. מ"מ בהמשך דבריו מפורש שאפשר להוסיף ולתקוע כדי לקיים מצוה לכתחילה, גם אם כבר יצא בדיעבד, ולכאורה זה מפורש דלא כהנחה שהניח בקושייתו (שא"א לקיים הידור אחר שיצא יד"ח), ואולי זה גופא היה התירוץ, שההנחה איננה נכונה. מעבר לנידון עצמו, קצת הופתעתי למצוא כיוון מחשבה כזה אצל הראשונים.
יש"כ, ז"ל הלק"י - וק' להגאון זצ"ל למה אנו תוקעין קשר"ק בתחלה, מעתה אנן יוצאין לר"ת כל הספיקות היה לנו לתקוע [קש"ק וקר"ק] קודם? והתירוץ איני זוכר.
אבל צ"ע דהא לעיל מינה כ' שם "שמע תקיעה ולא ידע אם התקיעה מקש"ק או מקר"ק לא יצא", ויל"פ.

שמא יש ליישב, שאם מכוין על שברים ולבסוף תוקע תרועה לא יצא, אבל אם מכוין על שברים-תרועה וכך עשה, אלא שיוצא באחד מהם, יצא. (והטעם בזה אינו מבורר כ"כ).


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים