יחוסי תנאים ואמוראים ערך רב יהושע בריה דרב אידי כתב:...דהכי גרסינן בפרק אלו דברים במסכת פסחים, מר בריה דרבנא כולה שתא יתיב בתעניתא. ומשמע אפילו שבתות וימים טובים לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי. עצרת יום שניתנה בו תורה. וכתיב לכו לחמי בלחמי ושתו ביין מסכתי. וכן כתיב ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני השם כשקיבל עליו את עול התורה: פוריא מעיקרא הכי איתקין ימי משתה ושמחה. וכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים, נזכרים בקריאת מגילה ונעשים זה מאכל ומשתה. ומעלי דיום כיפורא דכל האוכל ושותה בתשעה כאילו התענה תשיעי ועשירי. ועצרת צריך לקיים סעודת היום ביום, והיא המצוה מן המובחר, חדא דכבוד היום קודם לכבוד הלילה בכל שבת וימים טובים. מיהו עצרת עדיף משום דלא ניתנה התורה בלילה, לא מראש בסתר דברתי, אלא ביום כדכתיב ויהי ביום השלישי בהיות הבקר: ופורים נמי משום פרסומי ניסא דהא אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא. והעיקר צריך לפרש ונעשים בשילוח מנות והרבות טובה כמתנות לאביונים ומיני מאכל, וזהו ביום. וכן ערב יום הכיפורים אם יאכל בלילה ולא ביום הרי זה עינוי גמור: אבל יום טוב של חג המצות עיקר המצוה בלילה, אכילת פסח מצה ומרור וארבעה כוסות, ושמחת היום אין בו פירסום כולי האי לעיקר הנס. וכן ישיבת סוכה, כי אסור לישן חוץ לסוכה כשאין מצטער מחמת סוכה כמו אכילה, ומצותה בלילות כמו בימים. הילכך היה מיקל מר בריה דרבינא לישב בתענית כל ימות השנה לבר מאילו.