ראש חודש

[תנא קמא]

משום מה לא מצאתי בפורום שום אשכול על מעלות וענייני ראש חודש בנגלה ובנסתר. אולי כדאי לפתוח אשכול לענין חשוב זה.

שאלות להתחלת האשכול.
1. למה אומרים הלל בראש חודש?
2. מהו הגדלות של היום הרי אינו יום שהיה בו נס , ולא כשבת שהיה בששת ימי בראשית??
3. מה הענין של קבלת פני רבו בחודש, הרי רואים שאמר אלישע לא חודש היום ולא שבת היום?
4. האם ענין מיעוט הירח קשור למעלת היום?
5. מהו עומק שעיר ראש חודש?
6. האם יש מקור באריז"ל שבל חודש יש בירורים חדשים?
7. מהו ביאור הצירופי הוי"ה שמכוונים במוסף?

[עשוי לנחת]

משום מה לא מצאתי בפורום שום אשכול על מעלות וענייני ראש חודש בנגלה ובנסתר. אולי כדאי לפתוח אשכול לענין חשוב זה.
שאלות להתחלת האשכול.
1. למה אומרים הלל בראש חודש?
2. מהו הגדלות של היום הרי אינו יום שהיה בו נס , ולא כשבת שהיה בששת ימי בראשית??
3. מה הענין של קבלת פני רבו בחודש, הרי רואים שאמר אלישע לא חודש היום ולא שבת היום?
4. האם ענין מיעוט הירח קשור למעלת היום?
5. מהו עומק שעיר ראש חודש?
6. האם יש מקור באריז"ל שבל חודש יש בירורים חדשים?
7. מהו ביאור הצירופי הוי"ה שמכוונים במוסף?

חלק מהשאלות כאן צריך להפנות למקובלים, ואולי לא מתאים לכאן.

[תנא קמא]

משום מה לא מצאתי בפורום שום אשכול על מעלות וענייני ראש חודש בנגלה ובנסתר. אולי כדאי לפתוח אשכול לענין חשוב זה.
שאלות להתחלת האשכול.
1. למה אומרים הלל בראש חודש?
2. מהו הגדלות של היום הרי אינו יום שהיה בו נס , ולא כשבת שהיה בששת ימי בראשית??
3. מה הענין של קבלת פני רבו בחודש, הרי רואים שאמר אלישע לא חודש היום ולא שבת היום?
4. האם ענין מיעוט הירח קשור למעלת היום?
5. מהו עומק שעיר ראש חודש?
6. האם יש מקור באריז"ל שבל חודש יש בירורים חדשים?
7. מהו ביאור הצירופי הוי"ה שמכוונים במוסף?

חלק מהשאלות כאן צריך להפנות למקובלים, ואולי לא מתאים לכאן.

אין כוונתי למושגים הידועים רק לחכמי הקבלה ויודעי ח"ן, אלא למושגים המובאים בספרי מהר"ל , רמח"ל, ספרי חסידות וכדומה, ובטוח אני שעיקרי הידיעות נחוצים גם לאנשים פשוטים כערכינו.

[רחמים]

1. למה אומרים הלל בראש חודש?
2. מהו הגדלות של היום הרי אינו יום שהיה בו נס , ולא כשבת שהיה בששת ימי בראשית??
3. מה הענין של קבלת פני רבו בחודש, הרי רואים שאמר אלישע לא חודש היום ולא שבת היום?
4. האם ענין מיעוט הירח קשור למעלת היום?
5. מהו עומק שעיר ראש חודש?
6. האם יש מקור באריז"ל שבל חודש יש בירורים חדשים?
7. מהו ביאור הצירופי הוי"ה שמכוונים במוסף?

לגבי 7. לפי הידוע לי כוונת צירפי הוי''ה מיועדת רק לאנשים שמלאו כרסם ש''ס ופוסקים, וגם מכוונים בכל מילות התפילה את הכוונה הפשוטה של פירוש המילות. לא ?

[הוא היה אומר]

1. למה אומרים הלל בראש חודש?
2. מהו הגדלות של היום הרי אינו יום שהיה בו נס , ולא כשבת שהיה בששת ימי בראשית??
3. מה הענין של קבלת פני רבו בחודש, הרי רואים שאמר אלישע לא חודש היום ולא שבת היום?
4. האם ענין מיעוט הירח קשור למעלת היום?
5. מהו עומק שעיר ראש חודש?
6. האם יש מקור באריז"ל שבל חודש יש בירורים חדשים?
7. מהו ביאור הצירופי הוי"ה שמכוונים במוסף?

לגבי 7. לפי הידוע לי כוונת צירפי הוי''ה מיועדת רק לאנשים שמלאו כרסם ש''ס ופוסקים, וגם מכוונים בכל מילות התפילה את הכוונה הפשוטה של פירוש המילות. לא ?

בבקשה לא לזלזל בחברי הפורום המכובד, האם אין בין חושבי בית המדרש אלו שמילאו כריסם בש"ס ופוסקים?!

[מ.ל.]

1. למה אומרים הלל בראש חודש?

תענית כח ע"ב: "רב איקלע לבבל חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסוקינהו כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם.
וכתב בשבולי הלקט, (ענין ר"ח סימן קעב): "ומה שאנו קורין הלל בראש חדש מצאתי לגאונים זצ"ל מניין שאומרים הלל בראשי חדשים מצינו שרמזו דוד בתהלים הללויה הללו אל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים ומשמע הללו אל בקדשו על קידוש החודש הללויה".

[מ.ל.]

3. מה הענין של קבלת פני רבו בחודש, הרי רואים שאמר אלישע לא חודש היום ולא שבת היום?

מג"א סי' שא סק"ז: "בשבת וחדש ליכא חיובא אבל מצוה איכא". ויעו"ש במחצית השקל.

וע"ע מש"כ הנוב"י (תנינא, או"ח סימן צד): "דודאי מהאי קרא. ילפינן דבשבת וחודש שיש בו תוספת קדושה שהרי יש בו קרבן מוסף, יש מקום לקבל פני רבו, שגם על הרב ניתוסף אז שפע להשפיע על תלמידו. ואמנם להטיל חוב אי אפשר מטעם שאמרו בקידושין דף לג וכו' שלא יהי' כבודו מרובה מכבוד שמים.. ומעתה גם לקבל פני רבו אי אפשר לחייב בכל שבת ור"ח, דא"כ יהיה כבוד רבו גדול מכבוד השכינה שאינו הולך לירושלים רק שלש פעמים וגו' בחג המצות וגו', וכו'.

[גאולה בקרוב]

על ראש חודש בהלכה יש ספר מקיף ומצויין בסידורו של הרב יעקב טננבוים שליט"א, "ראש חודש"
ויש גם קובץ "מבקשי תורה" טוב על ראש חודש.

הגריד"ס זצ"ל כתב הרבה על ראש חודש, ב"שיעורים לזכר אבא מארי" ח"א, "הזכרת ראש חודש וחוה"מ", כ-20 עמודים,
ומאמר יפה מאד ב"בסוד היחיד והיחד", מאמר "בסתר ובגלוי", ממש שפתיים יישק!

[רחמים]

2. מהו הגדלות של היום הרי אינו יום שהיה בו נס , ולא כשבת שהיה בששת ימי בראשית??

טור אורח חיים הלכות ראש חודש סימן תיז

גרסינן בפרק אין נערכין ר"ח אינו אסור בעשיית מלאכה ואיתא נמי בפרק קמא דמ"ק ר"ח יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה והא דאיתא במגילה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ר"ח וחולו של מועד אלמא שאסור בעשיית מלאכה דקאמר מפני שאין בו ביטול מלאכה אם ישהו בב"ה תקנו להוסיף אחד ולקרות ד' בתורה ההיא לנשים קאמר מפני שהנשים בטלות בו ממלאכה וה"נ איתא בירושלמי הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא ואיתא בפרק מ"ד מפרקי דר' אליעזר לפי שלא רצו נשים ליתן נזמיהן לבעליהן במעשה העגל לכך נתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן שיהו משמרות ר"ח יותר מהאנשים ושמעתי מאחי הר"י טעם לדבר לפי שהמועדים נתקנו כנגד אבות פסח כנגד אברהם דכתיב (בראשית יח) לושי ועשי עוגות ופסח היה שבועות כנגד יצחק שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאילו של יצחק סוכות כנגד יעקב דכתיב (בראשית לד) ולמקנהו עשה סוכות וי"ב ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד י"ב שבטים וכשחטאו בעגל ניטלו מהם וניתנו לנשותיהם לזכר שלא היו באותו חטא:

[הוא היה אומר]

משום מה לא מצאתי בפורום שום אשכול על מעלות וענייני ראש חודש בנגלה ובנסתר. אולי כדאי לפתוח אשכול לענין חשוב זה.

2. מהו הגדלות של היום הרי אינו יום שהיה בו נס , ולא כשבת שהיה בששת ימי בראשית??

האם יש ענין ללבוש בגד מיוחד בראש חודש?

[בברכה המשולשת]

במע"ר איתא שאדוננו הגר"א היה לובש בערבית של ר"ח כובע של שבת

[אפרקסתא דעניא]

התקשיתי בעניין הלל של ראש חודש. הרי מראש כשתיקנו אמירת הלל, לא תיקנוהו אלא במועדים ועל הצלה מפורענויות, ואף שראש חודש איקרי מועד, לא תיקנו בתחילה לאמרו בראש חודש, וא"כ מה ראו על ככה אלו שהנהיגו לאמרו בראש חודש (שזה מנהג קדום כמבואר בתענית כ')?

ונ"ל דהנה בגמ' בשבת איתא, דכל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, ויש בזה כמה טעמים בראשונים (עי' תר"י בברכות, והמאירי הביא ירושלמי שכיוון שאינו מכוון בו יקרא "עשה עצביהם", עיי"ש). אמנם רש"י כתב שנביאים הראשונים תיקנו לאומרה בזמנים מסוימים וזה האומרה תמיד אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצץ. בשלמא לשיטות המאירי ועוד מובן מה ההפרש בין זה לבין פסוד"ז, אך לרש"י צ"ע מה ההבדל בין זה לבין פסוד"ז?

העניין הוא דאי אפשר לו לאדם להגיע להתעוררות ולהודאה אמיתית מעומקא דליבא בכל יום, ועל כן זו אמירה סתמית ללא שום משמעות. ואמנם פסוד"ז נתקנו לאומרם בכל יום דבהם העיקר הוא אמירת השבח לפני הקב"ה, וראיה משם "זמרה", דהרי רש"י כתב על האומר הלל בכל יום דזה "כמזמר שיר", וכן זמירות היו לי חוקיך דנענש דוד, משום שזמירות זה חיצוני יותר וא"צ לפנימיות ולהתלהבות בזה. וכן גמרא גמור זמורתא תהא.

והנה מצינו על ברכות הראיה, דלאחר שאמרן פעם אחת, אינו חוזר לאמרן אלא לאחר ל' יום, וחזינן שלאחר חודש מתחדשת ההתפעלות וההתעוררות ושוב ניתן לברך מחדש בהודאה אמיתית.

ונראה דזהו הטעם לאמירת ההלל בר"ח, דהוא לא ניתקן על מועד ולא על נס, אלא להודות ולהלל לקב"ה על עצם בריאת העולם, על טובו הגדול וחסדיו שבכל יום עמנו, ועל הכל. אמנם אם יאמר הלל על זה בכל יום הוא מחרף ומגדף, אך פעם בחודש זה שבח והודאה ולא חלילה להיפך. א"כ הלל דראשי חדשים נתקן להודאה על חסדי ה' וטובו המתמיד. והטעם שדווקא בר"ח כי בו ניכר שהקב"ה הוא המחדש בטובו את העולם, דבמעשה בראשית ניכרת התחדשות בעיקר בלבנה.

ונראה עוד, שהרי נהוג לדלג חלקים מהלל דר"ח, כפי התקנה הקדומה. ויש להבין מדוע מדלגים שני חצאי מזמורים ולא מזמור אחד שלם, וגם מדוע דווקא שני קטעים הללו?
ולדברינו נראה, שהנה הקטע הראשון של "לא לנו" וכו', מדבר על ההבדל שבין ישראל לעמים, והקטע השני של "אהבתי כי ישמע" וכו', מדבר על הצלה מצרות ופורעניות. שני הדברים הללו הם הם המאפיינים של המועדים, שתוכנם הפנימי הוא הבדלה מהאומות וניסי ה'. על כן מדלגים בראש חודש דווקא את שני הקטעים הללו, לומר שסיבת אמירת ההלל היום אינה משום העניינים הללו, אלא משום ההודאה והשבח לקב"ה על טובו המתמיד.

ויש להוסיף, שגם השיר של יום של ראש חודש, מלבד מה שנתקן עקב הפסוק "עשה ירח למועדים", הנה הוא כולל הודאה ושבח נפלא על כל מעשה הבריאה, שכאמור, זה עניינו של יום ראש חודש, הרומז על חידוש הבריאה ועל חסדי ה'. ברכי נפשי את ה' הללויה!

[הוא היה אומר]

האם אומרים פסוקי תהילים בלילה בראש חודש?

[קולמוס הסופר]

האם אומרים פסוקי תהילים בלילה בראש חודש?

פסקי תשובות רלח.JPG (18.35 KiB) נצפה 8247 פעמים

[אמסטרדם]

במע"ר איתא שאדוננו הגר"א היה לובש בערבית של ר"ח כובע של שבת

ועל הגה"ק מאפטא ז"ל ג"כ אי' כן.

[אמסטרדם]

זמן כפרה לכל תולדותם - הקב"ה אמר הביאו עלי כפרה על שמיעטתי הירח - ודבר זה הוא מכבשוני הקבלה.
מי שרוצה לרכוש ידיעה בענין מיעוט הירח [לאו דוקא בנוגע לראש חודש] - ואינו 'מקובל' עדיין כקצת/הרבה חברים פה - שיעיין במאור עינים פר' בראשית וימצא נחת בע"ה.

[בן החבורה]

גם למהר"א מבעלזא זי"ע היה בעקיטשע מיוחד לר"ח

[הוא היה אומר]

גם למהר"א מבעלזא זי"ע היה בעקיטשע מיוחד לר"ח

מה המקור ללבישת מלבוש מיוחד בראש חודש?

[קולמוס הסופר]

גם למהר"א מבעלזא זי"ע היה בעקיטשע מיוחד לר"ח

מה המקור ללבישת מלבוש מיוחד בראש חודש?

אתקינו סעודתא.PDF

(199.89 KiB) הורד 228 פעמים

אותיות למשה.PDF

(212.5 KiB) הורד 231 פעמים

[עושה חדשות]

קצת פסוקי נ"ך על ראש חודש -


=וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ: וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל.
=וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.
=לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה: חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא:
=וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ:
=לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה:
=וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים לִפְנֵי יְקֹוָק:

חלק מהפסוקים מתפרשים רק על הקרבנות, אבל חלק מוסבים גם על ביטול מלאכה או סעודה וכד'.

[דרומי]

אכן בכל ראש חודש מתחדש צירוף של שם הוי"ה. אגב, זו אחת מהמעלות של חודש ניסן, שבה מאיר צירוף היוצא מהמלים י'שמחו ה'שמים ו'תגל ה'ארץ, והמיוחד בצירוף זה שבו אותיות שם הוי' כסדרן, ולא כמו בשאר החדשים שהצירוף הוא לא לפי הסדר (לדוגמא: בחודש שבט הצירוף יוצא מהמלים ה'מר י'מירנו ו'היה ה'וא וזה לא לפי הסדר)

יש גם הענין שי"ב החדשים מכוונים כנגד י"ב שבטים. וראה בכל הענין בספר 'קהלת יעקב' אות יו"ד ערך 'י"ב חדשים' ו"י"ב שבטים'. גם בסידור היעב"ץ בשער הגיא מדבר בענינים אלו.

כדאי לציין דבר מעניין בקשר לראש חודש, שאיתא בספרים והובא בברכ"י שמוסף דר"ח תוקן על ידי רחל ולכן הוא מתחיל במלים ר'אשי ח'דשים ל'עמך

[עושה חדשות]

קצת פסוקי נ"ך על ראש חודש -


=וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ: וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל.
=וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.
=לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה: חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא:
=וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ:
=לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה:
=וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים לִפְנֵי יְקֹוָק:

חלק מהפסוקים מתפרשים רק על הקרבנות, אבל חלק מוסבים גם על ביטול מלאכה או סעודה וכד'.

אולי זה מסביר את הס"ד בהגדה של פסח - "יכול מראש חודש" ?

[סעדיה]

קצת פסוקי נ"ך על ראש חודש -


=וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ: וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל.
=וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.
=לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה: חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא:
=וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ:
=לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה:
=וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים לִפְנֵי יְקֹוָק:

חלק מהפסוקים מתפרשים רק על הקרבנות, אבל חלק מוסבים גם על ביטול מלאכה או סעודה וכד'.

אולי זה מסביר את הס"ד בהגדה של פסח - "יכול מראש חודש" ?

הס"ד הוא כפשוטו, מראש חודש.

[קו ירוק]

'ראשי חדשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם.'

[חוקר ודורש]

מצ"ב בני יששכר על צירופי השמות בר"ח שנדמה שהוא שהאריך בזה העניין.
http://www.munkatcherseforim.org/pdf/be ... achar2.pdf

[הרואה]

שמעתי לפני כמה שנים מר' אליהו זילברמן שליט"א שיעור ארוך על העניין, ב2 מילים:
עניין החודש הוא התחדשות של הנהגת מלכות ה' בסדרי הארציות הפרטיים לפי מעשי בני האדם. ועל כן יש הזדמנות בראש החודש לשוב בתשובה וזה זמן כפרה כי אז נבנית ההנהגה של החודש.
כמדומה שזה מתרץ חלקית על כל השאלות חוץ מ1 ו7.

[דמשק]

יש ספר 'חידושי הלבנה' מהתוי"ט בענין מיעוט הירח

[הא לחמא עניא]

דבר חידוש נפלא:
ישנו מרדכי בפרק ערבי פסחים שבמס' פסחים הכותב דמעלת ראש חודש יותר ממעלת יו"ט, דכשחל ר"ח במוצאי שבת [כהשתא בראש חודש תמוז שחל ביום השבת וביום הראשון] אין הנשמות חוזרות לגיהנום מחמת ראש חודש, משא"כ יו"ט שחל במוצאי שבת הנשמות חוזרות, ומאריך עוד לבאר מעלת יום ראש חודש.
כדאי לעיין בדבריו.

[משה ובני ישראל]

גדו"י המוזכרים כאן שנהגו ללבוש בר"ח חלק מלבוש שבת , לכאורה כשחל ר"ח בשבת היו צריכים להווסיף בגד על בגדי שבת, דומיא דהוספת מנה בסעודת שבת לכבוד (סעודת) ר"ח.

[עושה חדשות]

הסבא מקעלם - ראש חודש.png (206.37 KiB) נצפה 6433 פעמים

[עושה חדשות]

ספר המנהגות (ר' אשר מלוניל) דף לה עמוד ב
(והובא בעו"ר)
ומצאנו בפרקי ר' אליעזר מנהג גדול בישראל שעושין סעודות בראשי חדשים ובימים טובים כדי לזכור תפלת המוספין ושיזכרו שאסור ראש חדש בעשיית מלאכה לנשים וימים טובים אף לאנשים.

[פלפלת בחכמה]

על ראש חודש בהלכה יש ספר מקיף ומצויין בסידורו של הרב יעקב טננבוים שליט"א, "ראש חודש"
ויש גם קובץ "מבקשי תורה" טוב על ראש חודש.

הגריד"ס זצ"ל כתב הרבה על ראש חודש, ב"שיעורים לזכר אבא מארי" ח"א, "הזכרת ראש חודש וחוה"מ", כ-20 עמודים,
ומאמר יפה מאד ב"בסוד היחיד והיחד", מאמר "בסתר ובגלוי", ממש שפתיים יישק!

איפה ניתן לקרות או לקנות הספר "ראש חודש"? - לא מצאתיו באוצר