מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
מגיב ומניב
הודעות: 286
הצטרף: ג' יוני 29, 2010 12:39 am
מיקום: בני ברק

מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי מגיב ומניב » ג' אוגוסט 17, 2010 7:56 am

מענינא דפרשה דכתיב בה 'ונשמרת מכל דבר רע' , ואיתא בע"ז כ,ב: ת"ר ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה, יש לחקור מהו שיעורו של הרהור זה, מחשבה חולפת ג"כ בכלל זה?

הנה בכתר ראש הנהגות רבינו מהר"ח מוואלאזין אות קלו: מחשבה רעה גם הראשונים לא נצלו מזה, וכדברי רז"ל ג' דברים אין אדם ניצול מהן בכל יום וכו', ואם מסיח דעתו מן המחשבה רעה בזה כופה הסט"א, ואם מחשב בה זו רעה חולה ח"ו.

וראה עוד בעזר מקודש הל' אישות כג,ג: אין הגדר בזה בהרהור אגב שיטפא, וכל שמסיח דעתו כפי סגנון יכלתו וידיעתו אין בזה דררא דאיסורא ולא ניתנה תורה למלאכי השרת, ורק בהשתקעות הרהור ובהתעוררות תאוה בנפשו בציור בדמיונו הפועל תאוה ע"י רושם התעוררות בזה יש קפידא.

וע"ע פלא יועץ ערך מחשבה בשם הרב הק' ראשית חכמה, שאם אינו מאריך בהרהורו ותיכף בורח ממנו לא יענש, וכיו"ב בדרך פיקודיך ל"ת לה חלק מחשבה. ועי' מאירי חולין לז,ב.

יתירה מזו מצינו משמו של מרן אור ישראל מסלנט (אור המוסר א,קסד): דבר הקרי מקרה לילה הוא המסובב ויסוד העבירה הוא ההרהור ביום, ואם ההרהור בא מאונס יש להקל לבלי לחושבו לעוון.

עוד איתא בכתר ראש אות קלה: הסתכלות עריות...זה הכלל כל מה שיגדור את עצמו ויפרוש מראיה אח"כ אם יראה ויביט יבער בו היצר כאש, עכ"ל. וראה בספר דקדוק חבירים לר"י מלצאן, וז"ל: ושמעתי אומרים בשם הגר"א ז"ל שאמר כי גם קול הילוך סנדלי אשה מזיק לו.

אשמח לכל ידיעה חדשה בענין זה.

סענדער
הודעות: 346
הצטרף: א' יולי 04, 2010 9:23 am

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי סענדער » ג' אוגוסט 17, 2010 8:46 am

שמעתי אומרים משם קדוש ישראל הבעל שם טוב זי"ע, בעניין מחשבה פסולה העולה לאדם באמצע תפילתו לאונסו:

שזה הרהור שהרהר פעם ושכחו וממילא לא ידע לשוב עליו בתשובה וכאשר שב בתשובה על המעשים עולות המחשבות כדי שיצטער עליהם וישוב ,ובזה שמצטער ומסלק המחשבה בא אותו הרהור על תיקונו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12203
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוגוסט 17, 2010 9:31 pm

בכתבי ג"ע האדר"ת מצאנו מרגניתא זו: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם.
מהו אחרי?
אלא שאם באה לו לאדם מחשבת עבירה של מינות או ראיה אסורה ומיד מסיעה מדעתו ומסיע עיניו למקום אחר, הרי שלא הלך אחר עיניו ואחר לבבו ואין כאן איסור.
אבל אם אחר המחשבה תוקע עצמו בזה או אחר הראיה מתבונן במה שתפסה עינו הרי שהלך אחר עינו ואחר לבבו וזהו גופו של איסור. ש"י מד"נ.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' אוגוסט 17, 2010 9:38 pm

ולי זכורה מרגניתא זו מספר 'אמרי פינחס' לר"פ מקאריץ, אלא שהוא לא דרש את הרעיון על הפסוק.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12203
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוגוסט 17, 2010 9:58 pm

אם לא דרש על הפסוק אין כאן מרגניתא אלא דין פסוק

מבקש חכמה
הודעות: 928
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ד' אוגוסט 18, 2010 5:09 pm

ההרהור וההסתכלות הצד השוה שביניהם שבתחילתם אינם תלויים באדם, והמשכם הוא הקובע על כן אני משווה את ההרהור להסתכלות.

באוצר החכמה מצוי הספר "הלכות איסור הסתכלות בנשים" מהרב זאב בוגרד ובעמ' כט (בספר ועמוד כח באוצר) מצויין לספר חסידים (קעז):

כתיב (קהלת י"ב י"ד) כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם זה שנזדמן לו אשה בקרן זוית אם פגעה בו ולא נתכוין לראות אותה וראה אותה יפה ושמח על שראה אותה וחושב בלבו מאחר שבלא כוונתי ראיתיה אין לי עון על ככה וע"ז נאמר יביא אלהים במשפט על כל נעלם ואם טוב ששמח בדבר אם רע בעיני ה' כמו בנפול אויביך אל תשמח (משלי כ"ד י"ז) שמח לאיד לא ינקה (שם י"ז ה') וזה שמח שבא לידו והיה לו לחשוב שמא חטאתי שנזדמן לי לראותה. ואם בא לידו מצוה שלא בכוונתו ישמח ויברך להקב"ה שזימנה לו לעשותה.

ובספר "ההסתכלות בהלכה" מהרב מרדכי פוטאש עמ' לד (42 באוצר) ציין לספר חסידים של רבי משה כהן אחיין הרא"ש (סימן צ"ט- אך אין סימנים במהדורת אוצר החכמה) שכתב שהסתכלות בנשים הוא דווקא בכוונה.

אגב לאחר חיפוש מאומץ מצאתי את הספר "תורת ההסתכלות" של הרב זילבר זצ"ל הספר חבוי בסוף מהדורת אגרת התשובה לרבינו יונה מהדורת הרב זילבר וכדאי לתת לו מקום גם ברשימת הספרים. לא הספקתי לעיין בו אבל מסתמא יש שם עוד מקורות.

זקן ששכח
הודעות: 2701
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי זקן ששכח » ד' ספטמבר 01, 2010 12:00 am

מבקש חכמה כתב:באוצר החכמה מצוי הספר "הלכות איסור הסתכלות בנשים" מהרב זאב בוגרד ובעמ' כט (בספר ועמוד כח באוצר) מצויין לספר חסידים (קעז):

כתיב (קהלת י"ב י"ד) כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם זה שנזדמן לו אשה בקרן זוית אם פגעה בו ולא נתכוין לראות אותה וראה אותה יפה ושמח על שראה אותה וחושב בלבו מאחר שבלא כוונתי ראיתיה אין לי עון על ככה וע"ז נאמר יביא אלהים במשפט על כל נעלם ואם טוב ששמח בדבר אם רע בעיני ה' כמו בנפול אויביך אל תשמח (משלי כ"ד י"ז) שמח לאיד לא ינקה (שם י"ז ה') וזה שמח שבא לידו והיה לו לחשוב שמא חטאתי שנזדמן לי לראותה. ואם בא לידו מצוה שלא בכוונתו ישמח ויברך להקב"ה שזימנה לו לעשותה.

ובספר "ההסתכלות בהלכה" מהרב מרדכי פוטאש עמ' לד (42 באוצר) ציין לספר חסידים של רבי משה

ראיתי בשם המ"מ דנאדבורנה ר' צבי הירש (אולי נדפס בסו"ס פלא יועץ. לא בטוח) שאם ראה באקראי אשה יפה ונהנה מההסתכלות (כמובן, שארע לידו ולא בא בכוונה תחילה לראותה) יודה לקב"ה על בריות נאות שברא. ולכאורה תמוה עליו מדברי ספר חסידים.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' ספטמבר 01, 2010 10:31 am

זקן ששכח כתב:ראיתי בשם המ"מ דנאדבורנה ר' צבי הירש (אולי נדפס בסו"ס פלא יועץ. לא בטוח) שאם ראה באקראי אשה יפה ונהנה מההסתכלות (כמובן, שארע לידו ולא בא בכוונה תחילה לראותה) יודה לקב"ה על בריות נאות שברא. ולכאורה תמוה עליו מדברי ספר חסידים


הדבר מפורש בגמרא מסכת עבודה זרה, פרק קמא (לזכרוני),
ברבן גמליאל שפגע בנכרית יפה, ובירך על 'בריות נאות שברא'.
ופירשו (איני זוכר מי, ויש לעיין בספר סדר יעקב על אתר), שהוא ראה אותה בלא כוונה תחילה.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי חיים » ד' ספטמבר 01, 2010 12:47 pm

אכן הוא במסכת עבודה זרה כ, א-ב, והגמרא בעצמה מקשה כיצד היה מותר לו להסתכל בה:
מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר, אמר: (תהלים קד) מה רבו מעשיך ה'! ...
ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי: (דברים כג) ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערת...
מתרצת הגמרא: קרן זוית הואי.
ופרש"י: כשפונה לימין או לשמאל ליכנס ממבוי למבוי ופוגעין זה את זה בקרן זוית דאינו רואה אותה מרחוק באה כנגדו שיעצם עיניו.

יאיר
הודעות: 10361
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי יאיר » ד' ספטמבר 01, 2010 12:57 pm

תודה חיים..חסכת ממני לברר המקור. (מעניין שידעתי גמ' זו ולא זכרתיה..ונ"ל דהוא משום שלא הוזכרה במדויק..כמה חשוב לדייק)..

יאיר
הודעות: 10361
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי יאיר » ד' ספטמבר 01, 2010 1:02 pm

ויש הבדל גדול בין גמ' זו למה שהוזכר לעיל..ששם מדובר על ברכה בשם ומלכות (כך הבנתי..האכן כך?) ואילו כאן אמר רשב"ג פס' ותו לא..

ולכאורה אדרבה ניתן להוכיח מכאן איפכא שלא יברך ממה שראינו שרשב"ג לא בירך..(אא"כ נאמר דהלכה דר' צבי הירש לא כרשב"ג)..

יאיר
הודעות: 10361
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי יאיר » ד' ספטמבר 01, 2010 1:06 pm

ומה שהקשה זקן לכא' לא קשה..

דספר חסידים דיבר כששמח בראייתה בענין עבירה והרהור אך כאן כשמברך מתכוון לשבח לקב"ה ואדרבה הפך הענין למצוה..(כסיום דברי ס' חסידים).
ודו"ק.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי חיים » ד' ספטמבר 01, 2010 1:24 pm

יאיר כתב:ויש הבדל גדול בין גמ' זו למה שהוזכר לעיל..ששם מדובר על ברכה בשם ומלכות (כך הבנתי..האכן כך?) ואילו כאן אמר רשב"ג פס' ותו לא..

ולכאורה אדרבה ניתן להוכיח מכאן איפכא שלא יברך ממה שראינו שרשב"ג לא בירך..(אא"כ נאמר דהלכה דר' צבי הירש לא כרשב"ג)..

בציטוט של ה"זקן" לא כתוב שאמר לומר "ברכה".
ראה שם בגמרא בקשר למה שאמרו "הרואה בריות טובות אומר: ברוך שככה לו בעולמו".

יאיר
הודעות: 10361
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי יאיר » ד' ספטמבר 01, 2010 1:25 pm

חיים כתב:
יאיר כתב:ויש הבדל גדול בין גמ' זו למה שהוזכר לעיל..ששם מדובר על ברכה בשם ומלכות (כך הבנתי..האכן כך?) ואילו כאן אמר רשב"ג פס' ותו לא..

ולכאורה אדרבה ניתן להוכיח מכאן איפכא שלא יברך ממה שראינו שרשב"ג לא בירך..(אא"כ נאמר דהלכה דר' צבי הירש לא כרשב"ג)..

בציטוט של ה"זקן" לא כתוב שאמר לומר "ברכה".


שמתי לב..אך צריך לבדוק איך כתב במקור..

הירשזון
הודעות: 33
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 2:49 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי הירשזון » ב' דצמבר 06, 2010 9:29 pm

שם משמואל, ויקרא תרעה:

יש לדקדק הלוא הרהור הוא במחשבה שהיא במוח, ולמה חכז"ל אמרו בכל מקום הרהור הלב, וגם בלישנא דקרא הכי הוא, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, הלוא דבר הוא. ונראה מזה דהנה מחשבות אדם כים נגרש השקט לא יוכל, וכל רגע ורגע בלי הפוגות כלבוש יחלופו, וזה איננו ביד האדם לעצור בעד המחשבה שלא יעלה על מחשבתו מה שאינו ראוי, וע"כ איננו שייך לומר שיש בזה חטא, שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, אלא העיקר שלא יהא האדם משים המחשבה אל לבו להרהר בה, וכמו ששמעתי מכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה פירוש הדברים (במדבר ט"ו) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שהוא מלשון (שם י"ג) וישובו מתור הארץ, היינו שלא ירגל ויפשפש במחשבה זו אלא יסלקה תיכף מחשוב בה, עכ"ד, כי זה מביא שימצא הדבר חן בעיניו, וכן הי' בחטא הראשון שהנחש פיתה את חוה ושמה הדברים אל לבה ומצאו הדברים חן בעיני', כמ"ש (בראשית ג') ותרא האשה כי טוב וגו' שהוא מלשון (כתובות ק"ט.) רואה אני את דברי אדמון, וע"כ יצדק מאד לכנות את ההרהור במחשבות הלב ולא במחשבות המוח, כי במחשבת המוח עדיין אין בו חטא אלא כאשר תבוא המחשבה אל הלב והתעורר הלב לרגלי המחשבה, אז צריך כפרה.

אמרתי אחכמה
הודעות: 1861
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ב' דצמבר 06, 2010 10:07 pm

עי' בהשגות הראב"ד (פ"ז מהל' פרה אדומה ה"ג), וז"ל:
"וכללו של דבר אין אדם יכול לכוין דעתו לב' דברים כאחד", עיי"ש.

לפי זה, יש עצה טובה, לחשוב בדברים אחרים, ועי"ז יסתלק ההרהור רע מאליו,
כיון שאי אפשר לחשוב ב' דברים ביחד.

וע"ע ב'שלחן ערוך הרב' או"ח סי' עג קונט"א סק"ג.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' דצמבר 06, 2010 10:55 pm

אמנם יש שזכו למעין 'שני מוחות', שיכלו לחשוב על שני דברים שונים בבת אחת. מאמר רחב על כך ראה באחד מפרקי ה'מילואים' שבספר 'אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות' לר' יהודה החסיד (מצוי באוצר).

נוטר הכרמים
הודעות: 6828
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' דצמבר 06, 2010 11:16 pm

חכם באשי כתב:אמנם יש שזכו למעין 'שני מוחות', שיכלו לחשוב על שני דברים שונים בבת אחת. מאמר רחב על כך ראה באחד מפרקי ה'מילואים' שבספר 'אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות' לר' יהודה החסיד (מצוי באוצר).



על הגרח"ע מסופר שזכה ליותר משנים. ומ"מ נראה כי תוה"ק והרהור טומאה אינם שוכנים יחד בכפיפה אחת, וע"כ זו עצה טובה מאוד.

יתירה מזו, הראב"ד מיירי מ'יכוון דעתו', פירוש: ריכוז המחשבה, ולא הרהור חולף בעלמא, שכבר נתבאר לעיל שאינו בגדר הרהור עבירה.

אמרתי אחכמה
הודעות: 1861
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ב' דצמבר 06, 2010 11:29 pm

נוטר הכרמים כתב:
חכם באשי כתב:אמנם יש שזכו למעין 'שני מוחות', שיכלו לחשוב על שני דברים שונים בבת אחת. מאמר רחב על כך ראה באחד מפרקי ה'מילואים' שבספר 'אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות' לר' יהודה החסיד (מצוי באוצר).



על הגרח"ע מסופר שזכה ליותר משנים. ומ"מ נראה כי תוה"ק והרהור טומאה אינם שוכנים יחד בכפיפה אחת, וע"כ זו עצה טובה מאוד.


אכן, נזכרתי זה עתה מה שראיתי פעם בהקדמת ספר 'חידושי ידידיה הלוי' (זילברמן) חלק ד',
שכתב, שראה פעם את הגאון רבי 'חיים-עוזר מווילנא' זצ"ל, עושה שלש פעולות בבת אחת,
[א] הוא כתב מכתב תשובה, [ב] ודיבר עם אדם אחד, [ג] והוא שמע את ר' משה פקרוביץ דיבר בלימוד עם אדם אחר - וההוא שאל קושיית ה'קצות-החושן' - ור' משה ענה לו תשובה על קושייתו - ור' חיים-עוזר באמצע כתיבתו ובאמצע דיבורו עם אדם אחד - אמר לר' משה: אתה עונה טוב על קושייתו של ה'קצות'.

נוטר הכרמים כתב:יתירה מזו, הראב"ד מיירי מ'יכוון דעתו', פירוש: ריכוז המחשבה, ולא הרהור חולף בעלמא, שכבר נתבאר לעיל שאינו בגדר הרהור עבירה.


אבל ה'שו"ע-הרב' בקונט"א שציינתי (סי' עג סק"ג), לכאורה מיירי מב' הרהורים,
הוא כותב שם, לגבי להרהר בדברי תורה כששוכב בקירוב בשר, וז"ל:
צ"ע אם אפשר להרהר ב' הרהורים בבת אחת, וא"ל [=ואם לאו] אין מקום לדברים אלו. עכ"ל.

אף שהקצוה"ש מפקפק אם יצאו מעטו של התניא, ואכהמ"ל.

יאיר
הודעות: 10361
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי יאיר » ב' דצמבר 06, 2010 11:35 pm

אגב..שמעתי שהחושש מהרהור בבית הכסא מותר לו להרהר שם בד"ת.

ותיק
הודעות: 70
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 9:04 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי ותיק » ג' דצמבר 07, 2010 12:48 am

יאיר כתב:אגב..שמעתי שהחושש מהרהור בבית הכסא מותר לו להרהר שם בד"ת.


ספר חסידים סימן כח:
...ואם אדם במרחץ או במקום הטנופת ואהבת אשה נכנסת בלבו או עוברת לפניו יהרהר בדברי תורה כי דברי תורה יפים לטהר הלב מיצה"ר ואף על פי שבכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ובית הכסא להפריש אדם מן העבירה מותר.
וכן מובא במשנ"ב ע"ש.

שליטא
הודעות: 701
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2010 7:41 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי שליטא » ג' דצמבר 14, 2010 2:33 am

יש לחקור האם הרהור זה איסור דאו' או דרבנן ואקרא אסמכתא בעלמא..
לי לא ברור הענין, מצד הראיות המפורשות בתורה (כי את כל הראיות לכאורה אפשר לפרוך..)

לכאורה לפי זה תלוי גדר ההרהור..
אם זה אסור דאו' אסור בכל שהו (חצי שעור אסור מהתורה..)
אם זה אסור דרבנן אסור דווקא כאשר תר וכד' (כלומר כשממשיך מעצמו, שהרי על זה הסמיכו רבנן את האיסור..)

אשמח לקבל ראיה ברורה..
נערך לאחרונה על ידי שליטא ב ג' דצמבר 14, 2010 3:06 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שליטא
הודעות: 701
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2010 7:41 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי שליטא » ג' דצמבר 14, 2010 3:06 am

ואגב, מה שראשונים לא נצלו ממחשבה רעה, גם זו לטובה , למה? כי זה ענין של עומק ותוקף ההנהגה של האדם..
כלומר עד כמה הוא צריך להיות חזק ועקשן בהשקפתו הנהגתו ובקיצור בדעתו..
(בבחינת אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא..)

כי העקשנות זה לפי החטאים..

רב אחד שלמדתי אצלו, הוא זכה לראות את הצוואה של מרן הרב ש"ך זצ"ל..
שם הוא כתב שהוא היה מעדיף שיחתכו לו את זרוע שמאל (או ימין?-לא זוכר כרגע) העיקר שלא יהיה מנהיג!!

הרב ש"ך ח"ו לא חשוד על ענוה פסולה וכד' כך שאותו רב הסביר שדווקא בגלל זה הוא זכה להנהיג את עולם הישיבות..

ומהיכן הוא הגיע לענווה הזו??
דווקא בגלל הענין של המחשבות "הרעות"..
כלומר המחשבות של האדם צריכות לעורר אותו לגבי מידת העקשנות שלו..
כי זה לא דומה אדם שמשקר את עצמו, לאדם שמשקר אחרים..

מה הסימן?? - עקשנות!! מי שעקשן בדעתו, זה משום שאינו חוזר בתשובה על המחשבות הרעות "שלו"..
יעויין בנועם אלימלך בחלק של המכתבים מכתב ב'.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?156304&

עמוד 305

בן אליהו
הודעות: 580
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי בן אליהו » ג' דצמבר 14, 2010 1:15 pm

לית דין ולית דיין שאיסור הרהור הוי מדאורייתא ואין להעלות דבר אחר על הדעת

חנוכה שמח
הודעות: 15
הצטרף: ד' דצמבר 08, 2010 6:40 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי חנוכה שמח » ג' דצמבר 14, 2010 7:29 pm

בן אליהו כתב:לית דין ולית דיין שאיסור הרהור הוי מדאורייתא ואין להעלות דבר אחר על הדעת

לית דין - אולי מוסכם (הלכה למעשה), ברם לית דיין - לא מוסכם. יש כמה וכמה ראשונים ואחרונים שכתבו שאיסור הרהור הוא מדרבנן. נלאיתי להציגם פה, וכמדומה שבאנציקלופדיה התלמודית ערך הרהור עבירה תמצאם.
אז למעונינים - ניתן להעלות על הדעת.

לולי דמיסתפינא
הודעות: 247
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 7:46 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי לולי דמיסתפינא » ו' דצמבר 17, 2010 4:42 pm

הנה בנוגע הרהור כבר הזכיר בכאן דברי הדרך פיקטדיך והעזר מקודש דבהרהור אגב שיטפא לא עובר.

*
והנה יל"ע בדין אחר של המקשה עצמו לדעת מה הגדר בזה, ואם יודע בנפשו שענין מסויים יביא אותו לידי זה, כגון הרגש חזק או דיבור עם חברו וכדו', בלי הרהור, אם יש בזה איסור, ולכאורה נראה דרק בבא לידי חטא ממש וצ"ע

ועי' אשל אברהם בוטשאטש סימן פח מש"כ בזה, ויל"ע ממכתב החזו"א הידוע.

יאיר
הודעות: 10361
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי יאיר » ב' דצמבר 20, 2010 2:48 am

עיין כאן viewtopic.php?f=17&t=2476&p=17565&hilit=
ותבין דאסור בכל מצב.

לולי דמיסתפינא
הודעות: 247
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 7:46 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי לולי דמיסתפינא » ג' דצמבר 21, 2010 4:07 am

לא נכתב שם כלום בענין זה, רק בנוגע פרקדן, ואין זה ענין להכא.

השאלה היא אם בכה"ג נחשב 'לדעת', כשיודע על פעולה מסויימת בלי הרהור, או דיבור המותר, שיש חשש שיעוררו לזה, ועי' בתשו' הרדב"ז ללשונות הרמב"ם סימן אלף תקלד קס, שדייקו חז"ל ואמרו מדעת כי יש גם שלא לדעת, עיי"ש, השאלה היא אם זה נכנס בגדר האיסור, ועי' גם שו"ת אגרות משה אהע"ז ח"ד שדן בנוגע כניסה באמבטי חמה.

באשל אברהם שם כתב שקושי בלי הרהור אין בו חחש לטומטה, וכן נראה ממתני' פ"ח דמקואות, מאידך יש לעיין ממה שכתב בתפארת שלמה תזריע, וכן הוא ביסוד ושורש העבודה על עשי"ת כי בכל יש חשש חטא, וצ"ע.

אשמח אם הת"ח שבכאן יחכימנו בזה

יאיר
הודעות: 10361
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי יאיר » ג' דצמבר 21, 2010 11:15 am

כוונתי היתה שמכך שעיקר איסור פרקדן (כמו שמובא שם) הוא משום שיגרום לקישוי הרי לך שסתם קישוי גם אסור. (דאסור אפילו כשאינו מהרהר ורק מצד עצם שגורם לקישוי בשכביתו פרקדן אסרו).

מעייני החכמה
הודעות: 17
הצטרף: ב' ינואר 03, 2011 1:58 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי מעייני החכמה » ב' ינואר 03, 2011 2:48 pm

אין בי הפנאי לקרוא כל התשובות, אך אענה חלקי על שאלת הכותרת בלבד.
שיעורו פחות מכשיעור שלום עליך רבי

חנבין
הודעות: 326
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 4:52 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי חנבין » ו' ינואר 14, 2011 7:20 am

יאיר כתב:ויש הבדל גדול בין גמ' זו למה שהוזכר לעיל..ששם מדובר על ברכה בשם ומלכות (כך הבנתי..האכן כך?) ואילו כאן אמר רשב"ג פס' ותו לא..

ולכאורה אדרבה ניתן להוכיח מכאן איפכא שלא יברך ממה שראינו שרשב"ג לא בירך..(אא"כ נאמר דהלכה דר' צבי הירש לא כרשב"ג)..

בירושלמי משמע שממש בירך וז"ל (ברכות פ"ט ה"א ומעין זה ע"ז פ"א ה"ט):
מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה ... לא אמר אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו, שכן אפי' ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו. זו דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה, כגון ההן פופסדס, והביט בה שלא בטובתו.

יאיר
הודעות: 10361
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי יאיר » ו' ינואר 14, 2011 9:43 am

יישר כח!
ומעתה דברי חכם באשי אלו נכוחים
חכם באשי כתב:הדבר מפורש בגמרא מסכת עבודה זרה, פרק קמא (לזכרוני),
ברבן גמליאל שפגע בנכרית יפה, ובירך על 'בריות נאות שברא'.
ופירשו (איני זוכר מי, ויש לעיין בספר סדר יעקב על אתר), שהוא ראה אותה בלא כוונה תחילה.

וחוזר אני בי מדברי אלו
יאיר כתב:תודה חיים..חסכת ממני לברר המקור. (מעניין שידעתי גמ' זו ולא זכרתיה..ונ"ל דהוא משום שלא הוזכרה במדויק..כמה חשוב לדייק)..

נוטר הכרמים
הודעות: 6828
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ינואר 24, 2011 1:45 pm

ראה עוד בספר הנהגות צדיקים פ"ה הנהגות מבעל בני יששכר ודרך פיקודיך (שהובאו דבריו לעיל בפתיחת האשכול) אות כא:

אם יבוא אחד ח"ו לידי הרהור עבירה תיכף יסלקנה במחשבתו ויחשוב שקיים בזה מצוות ל"ת ולא תתורו אחרי לבבכם, ואם יעזרינו השי"ת להעלות כל מידות לשרשן העליון מה טוב.

חד וחלק
הודעות: 380
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 7:13 pm

Re: מהו גדרו ושיעורו של 'הרהור'?

הודעהעל ידי חד וחלק » ג' פברואר 01, 2011 10:21 am

אף שיאיר כבר כתב זאת, אך לא מספיק ברור: לא כתוב בגמרא שרבן גמליאל נהנה בראייתה. צריך להדגיש שהוא לא נהנה ולא הרהר ולא שום דבר בדומה לזה, וכפי שאמר רבי יוחנן שישב מול שערי בית הטבילה "מדמיין עלי כי קאקי חוורי", וכפי שאמר עוד אותו אמורא שלקח את הכלה על כתפיו בחתונה: "מדמיין עלי כי כשורי". מה כן? הוא ראה דבר נאה, כפי שרואים שקיעה נאה, ואמר מה רבו מעשיך ה'. אף הגמרא לא מקשה אלא איך ראה אותה, ועל כך מתרצת שראה בלי כוונה. וממילא אין לזה שום שייכות לחידוש הגדול והנורא של ר' צבי הירש שאם נהנה מההסתכלות יודה לה' על הנאתו. צריך לבדוק בפנים אם אכן כך כתב או שגם הוא מדבר רק על שבח לה'.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים