זיל בתר רובא כתב:מי שקורא מה שכתוב רואה שהתשובה ביביע אומר היא שמעיקר הדין יש לנהוג כדעת הגאונים, והשיעור המובא כאן אומר הפוך וממילא יש סתירה בדברי הרב, וכבר היה לעולמים סתירות כאלה. וכל הפלפולים שכוונתו שזה חומרא שצריך לנהוג בה, אינם נראים כך בשיעור, ויותר טוב שתהיה סתירה מלדחוק בתירוצים כאלה.
אמרו הראשונים לא כל מה שנאמר צריך לכתוב, ודבר זה נכון גם על הסגנון. לרב היה סגנון עממי בדבורו לקרב את הדברים לציבור, אבל הוא עצמו לא כתב כך אלא כתב בלשון חכמים צחה ומליצית כדרך כתיבת רבותינו בכל הדורות. כך שלהדפיס את דבריו הנאמרים בלשונם יש בזה דרך שאינה ראוייה.
דבריך לא מספיק מובנים. תחילה אתה כותב: "שמעיקר הדין יש לנהוג כדעת הגאונים". ע"כ. אולם בתשובה כתוב להדיא בהפך שצריך להחמיר (ז"ל: "מסקנא דדינא שראוי... להחמיר כשיטת ר"ת ורוב הפוסקים... ....ומי שאינו יכול למחות באנשי ביתו ולהנהיגם להמתין כ"כ להדלקת הנרות במוצ"ש מאיזה סיבות, עם כל זה - בעל נפש יחוש לעצמו...").
ולפי זה, המשך דבריך הם שלא בדיקדוק: "והשיעור המובא כאן אומר הפוך...". לא הפוך, אלא ממש מתאים ומבאר את דבריו ביביע אומר - כדבעי (שמדוע השתמש במילים מסוג שכזה ולא כתב פשוט יותר כדרכו בשאר מקומות).
עוד כתבת בהמשך: "לרב היה סגנון עממי בדבורו לקרב את הדברים לציבור", ע"כ. לפי זה לכאורה יוצא, שאם הרב מבין שכך היא הדרך לקרב את הדברים ללב הציבור, אם כן מתאים מאוד צורת עריכת העלון שעשה הרב 'לזיכוי הרבים' - שגם היא בסיגנון להמחיש ולהחיות את השיעור על מנת שיתקרבו הדברים ללב הציבור.
ולפי זה אם כן, מה שכתבת בהמשך: "אבל הוא עצמו לא כתב כך אלא כתב בלשון חכמים צחה ומליצית כדרך כתיבת רבותינו בכל הדורות". ע"כ. יוצא שכאשר הוא כתב: "מסקנא דדינא שראוי... להחמיר כשיטת ר"ת ורוב הפוסקים וכו' " שזה לא כפשוטו סתם מילים כמו איזה המלצה (בעלמא) 'ראוי לך להחמיר' אלא ברור שכוונתו שראוי הוא הכרחי אם לא במקום צורך גדול כמו לגבי מילה וכדומה. אבל לא סתם. (ולא רק זה [ראוי] אלא שאר הלשון שכתב שם בסוף התשובה [שהיא לשון לא שיגרתית], רק הבאתי תובנה אחת לשם חידוד העניין).
ולפי כל הנ"ל ניתן ללמוד מדבריך ולומר אחרת לגמרי ממה שכבודו חשב: והוא שלהדפיס את דבריו הנאמרים בלשונם יש בזה משום דרך יפה שיכולה להעביר ולהנחיל את המסר לדורות הבאים כרצונו הידועה של מרן, כפי שגם כתב בסוף אותה התשובה וז"ל: "ומצוה לפרסם ולהודיע זאת ברבים ללומדים ויודעי ספר המחזיקים בתורת ה', ולהסביר להם חומר הדברים". עכ"ל.