מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קטורת - מוגמר בימינו

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
זבול
הודעות: 92
הצטרף: ד' אוקטובר 16, 2013 12:38 am

קטורת - מוגמר בימינו

הודעהעל ידי זבול » ב' נובמבר 25, 2013 11:08 pm

מעניין לראות איך יפול דבר בענין הקטורת שהיה נפוץ גם לאחר חורבן הבית בבית ובביהכנ"ס, שוק עצום ורב בכל תחום שפשוט נעלם מציבור שלנו, קח למשל ויטמינים, שכהיום הוא שוק של מילארדי דולרים, וגם החרדים לוקחים אותם בגדול לכל מיני עצבים ורוחות... ואיש אינו מסתכל בבוז ע"ז או פשוט תואם לציבור צנוע שצרכיהם צנועים, מ"מ קטורת על אף שהיה קיים בימי קדם עוד לא זכינו שיהא נחלת הכלל.

ואם כן רק במכון המקדש מוכרים מיני הקטורת כפי שיטות מיוחדות עפ"י ראשונים, אבל לא מוכרים לציבור לשימוש בהן, ואולי הגיע הזמן לחדשם כבראשונה.
ואם ידוע לכת"ר איזכורים בספרים קדמונים על מנהג יהודים הן בבתי מדרש והן בבית, והשלכותיהן להלכה?

והא לכם מה שלקטנו מפה ושם:
קטעים מתוך ויקיפידיה:
את שמן הפרסמון ניתן לנמל כנטף, כ"מוגמר" וכבושם שהופק מעצתו. לכך יש השלכה לגבי דיני ברכות הריח:
בתלמוד בבלי‏[22] נאמר: "אמר רב חסדא אמר זעירי: "כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים. מיתיבי: אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס שבכל מקום. תיובתא אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלויה א"ל הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל לכולי עלמא מאי א"ל הכי אמר רבי יוחנן בורא שמן ערב".
הדיון הראשון הוא על ה"מוגמר" הוא שריפת ענפים לקטורת - מוצר שכיח אעליו מברכים: "בורא מיני בשמים". הדיון השני הוא על הנטף הנוזלי היוצא מהעץ, ואיחו נודף גם בלי תהליך הפקה מיוחד - מכונה ביוונית "אופו-בלסמום" - מיץ האפרסמון. בשל ייחודה נקבע לה ברכה מיוחדת: "בורא שמן ארצנו" (ראו ציטוט לעיל).
עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב; אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא עֲצֵי בְשָׂמִים" (משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט').
יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תמיד "בורא שמן ערב".
מתוך ויקי על אפרסמון

על קבלה אחרת של חכמי המשנה שהם נהגו להניח "מוגמר" (בשמים המונחים על גחלים כדי להפיץ בבית ריח טוב) ביום טוב, העיד רבי אלעזר ברבי צדוק, כי הייתה להם טכניקה מיוחדת שעל ידיה הפיצו בבית ריח טוב ללא עשיית "מוגמר" בחג. הם הביאו כלים מנוקבים בחג מילאו אותם בריח הטוב וסתמו היטב את נקביהם, ובחג היו פותחים את הנקבים והריח הופץ בבית. ייתכן שלעדות הלכתית זו השפעה על השאלה האם מותר לאדם שמכור לעישון סיגריות, למלאות כלי ריק בעשן הסיגריה, ולהריח מתוך הכלי בשבת, בו העישון אסור.‏[6]

"לא ברור מה גרם לי בכל זאת להיכנס לחנות ובה גיליתי עולם חדש. מסתבר שמקלוני הקטורת ההודיים כלל אינם קטורות, אלא נועדו רק להפצת ריח נעים. קטורת אמיתית היא משהו אחר לגמרי. בחנות מצאתי קטורות בצורת גבישים, שרף עצים, זרעים ותבלינים עם שמות תנכיים קסומים: מור, לבונה, חלבונה, פכור, מאמול, שאב ועוד, אשר שימשו את הכוהנים בבית המקדש. קטורות אלו נועדו לטיהור הבית, האווירה, וגם לשינוי מצבי רוח ומצבי תודעה אצל בני האדם.

ידע עתיק
מאחורי הקטורות עומד ידע קדום שעבר מדור לדור במשך אלפי שנים. קטורות היו חלק מחיי הדת והפולחן בכל דתות העולם, רק מעטים ידעו את סוד הכנתן ואת השפעתו הספציפית של כל סוג על נפש האדם וידע זה נשמר בסוד. כהני דת טענו עוד בימי קדם שהקטורת טובה לנשמה, בשנים האחרונות גילו חוקרים שקטורת טובה למוח, ואף הגיעו למסקנה שקטורת הלבונה מקלה על מצבי דיכאון וחרדה.

את הקטורות הללו מניחים על גבי גחל בוער של פחם בכלי מיוחד. מבער רגיל, או צלחת, לא מתאימים לכך, הם לא ישרדו את חום הפחם וייסדקו. קיימות תערובות של סוגי קטורת לטיהור הבית ותערובות לאיזון הגוף והנפש. אפשר להבעיר כמה סוגים יחדיו או קטורת אחת לפי בחירה, צורך, או מצב רוח.

השפעות קטורת הטיהור
קטורות הטיהור מנקות את השדה האנרגטי בכל חלל בו מבעירים אותן. העשן שהן פולטות מטהר אנרגיות שליליות המתבטאות בכעסים, מתחים, הפרעות שינה ובעיות תקשורת.

לבונה
עשויה משרף עץ הלבונה, וצבעה צהבהב ענברי. זוהי קטורת בסיסית המשמשת לטיהור יומיומי לבית ולמרחב, אפשר להסתפק בה, או להבעירה בשילוב עם קטורות אחרות, אפשר לנסות גם מינונים שונים. כאמור הלבונה מפיגה דיכאון וחרדה. ברפואה העממית העתיקה נהגו ללעוס את השרף על מנת לאזן לחץ דם.

מור
שרף בעל יכולת אנטי בקטריאלית משמשת לטיהור אנרגטי ולחיטוי בסביבה של עובש וטחב. קטורת המור צבעה ורוד, היא בעלת ריח עדין ושימשה בימי קדם ליצור בשמים. מור משרה תחושת שלווה ויציבות, ומתאימה גם לאנשים חולים הסובלים מוירוסים.

חלבונה
החלבונה מיוצרת משרף עץ האפרסמון, צבעה אפור וריחה חזק. החלבונה נחשבת לקטורת טיהור עוצמתית ומשתמשים בה במקרים בהם נדרש טיהור יסודי ועמוק, בעיקר בפעם הראשונה. אין צורך להבעירה מידי יום. החלבונה מקלה על תחושות של ייאוש.

מאמול
קטורת שעשויה משביבי עץ נועדה לאיזון רגשי.

פכור
תערובת המורכבת מזרעים, תבלינים ומלחים בערוב צבעים השובה את העין. הבערת הפכור גורמת לתערובת לפצפץ לכן יש לשמור מרחק. הפכור נחשבת בעיני מיסטיקנים למגינה מפני אנרגיות רעות, קנאה ועין הרע.

שאב
מינרל שקוף דומה לאבן קריסטל, חסר ריח ואינו יוצר עשן. השאב נקרא כך בשל יכולתו לשאוב אנרגיות שליליות וכאבים. אפשר להניחו על נקודת כאב והוא שואב את הכאב החוצה.


אוהב קטורת,,,,,?

אוקיי. כמה עובדוות על קטורות

המילה קטורת נוצרה מהשורש ק.ט.ר, שמשמעותו בשפות שמיות שונות עשן. בשפה הערבית משמעות המילה "קתר" היא הדיף ריח. שתי משמעויות השם - העלאת עשן והדפת ריח - מתמצתים, למעשה, את שימושיה של הקטורת.
ראשיתה של הקטורת בתקופת המקרא. המונח "קטורת" שימשה כמונח כללי לתערובת מיני בשמים שהיו מקטירים הכוהנים על המזבח יחד עם הקורבנות, במטרה להעלות ריח ניחוח לעבודת אלוהים.
השימוש בקטורת היה שכיח בתקופה הקדומה בקהילות ישראל, גם באירועים שונים, מחתונות ועד לוויות. לפי התלמוד נהגו להקטיר בתום הסעודה קטורת של חומרי בישום צמחיים, המכונים "מוגמר", להנאה ולבישום הבית. משהעלה המוגמר עשן, נהגו גם לברך עליו. במקורות מוזכר גם המנהג לקבל את פני האורחים ולהנעים את שהותם בבית על ידי קטורת. היו שנהגו להקטיר קטורת בכלים מיוחדים בערב שבת, ולהציב אותה בסמוך לכלי השבת ולבגדי השבת, כדי שריח הקטורת ייספג בהם. עוד נועדה הקטורת להפגת ריחות רעים מגופות בעת לוויות. ריח הקטורת הגיע למרחקים ארוכים
עשרות אלפי שנים מאוחר יותר התפתח תחום הארומתרפיה, והדרישה לקטורת בארצות המזרח התיכון גברה כל כך עד שמחירה עלה על מחירו של זהב. עם השנים נפוצה הארומתרפיה גם בארצות המזרח הרחוק, וגם חכמי הוודה ההודית גילו את כוחו הגדול של הריח המופץ מהקטורת להעלאת רמת התודעה. טכניקת ייצור ריחות הקטורת עברה מהמזרח התיכון למזרח הרחוק, ובהודו היא התפתחה לכדי אמנות של ממש.
חיפוש יסודי בטבע העלה שפע של אוצרות ארומתיים, חבויים שבתוך עלי הכותרת העדינים של ניצני היסמין, בתוך הזרעים העדינים של הענבר, ובטיפות השרף של עצי התבלין. ההודים כתשו את אוצרות הטבע הארומתיים וערבבו אותם בעדינות עם מים. לעיסה שנוצרה הוסיפו שרף עצים לחיזוק. את התערובת הניחו על גבעול דק של במבוק, שגולגל באופן ידני לגליל והונח לייבוש בצל. טכניקת הייצור הזו ידועה בשמה "טכניקת מאסאלה

יסמין - בעל איכויות של העלאת המורל ורוממות הרוח, אופטימיות, אנרגיה וחיוניות.
לבנדר - מסייע לאיזון מצב הרוח, להרפיה, לרוממות הרוח ולהפגת כעסים.
יערת הדבש - מפיצה ריח המעניק תחושה של קבלת פנים חמה ורצויה לבאי הבית.
גרדיניה - מעוררת מינית ומעניקה תחושות של תשוקה ופיתוי.
לבונה - מחזקת אמונה, מרגיעה ונוסכת שלווה.
ענבר - מפזר ריח שמעניק תחושה של הגנה ושלווה, כמו הורה תומך.
ורד המסורתי - מעורר יצר הרפתקנות וסקרנות.
פטצ'ולי - משחרר מעצורים ומעלים ביישנות.
פסיפלורה - למרות ששמו השני הוא פרח התשוקה, הוא יעיל דווקא בהרגעת מתחים.
אקליפטוס - מטהר אווירה לאחר מריבה, מגביר ריכוז, מעורר ומרחיק חרקים.
וניל - מקל על נדודי שינה, כאבי ראש ודיכאון.
ילנג-ילנג - מגביר תחושה של ביטחון, מרגיע חרדות ומווסת אדרנלין.
עם בעירתם של המקלות שנוצרו השתחרר מהם ריח מיוחד, והרוח פיזרה אותו בחלל האוויר. כך נוצרה אווירה של שלווה והרמוניה, מה שהועיל מאוד בפעילויות המדיטציה וזירז תחושות וחוויות של התעלות והארה רוחנית. משנודעו סגולותיה של הקטורת, הפך ייצור הקטורות בהודו לעבודת אמנות מקודשת.
אך כמו מסורות יצור עתיקות אחרות, גם שיטת המסאלה נעלמה בהדרגתיות עם המהפכה התעשייתית, והקטורת הפכה להיות מוצר מסחרי, שיש ליצרו בעלות הנמוכה ביותר ולשווקו בכמות הגדולה ביותר. בשיטות הייצור החדשות צבעו באופן מלאכותי נסורת או מקלות פחם, וטבלו אותם בשמן מבושם שדולל באמצעות חומרים סינתטיים וכימיים להמסה ולמניעת אידוי. הקטורת הפכה להיות משופעת בכימיקלים, מייצרת עשן רב ובעלת ריח כבד, והערך המוסף הרוחני שנלווה לקטורת המקורית נעלם


אנחנו בחנות נקודת חן מודעים לעובדה שקטורת טבעית היא עדיפה לשמוש ביתי הן לצורך
ריח הבית והן לצורך טיהור ולכן לצד כל הקטורות הנפוצות בישראל אנו מחזיקים מלאי קבוע של
קטורות "מסאלה" הודיות טיבטית ויפניות ובכל הזדמנות אנו מסבירים ללקוח את ההבדל

בנקודת חן אנו מוכרים קטורות במחירים הזולים ביותר בישראל משום שאנו מנהלים מלאי גדול
שמאפשר ללקוח להנות ממחיר מיוחד

ניתן להזמין בטלפון מכל מגוון הקטורות ואנחנו נשלח לכם בדואר רשום לכל מקום בארץ תוך שעה
מזמן ההזמנה בדרך כלל המשלוח יגיע אלייכם בין 24 ל 48 שעות


כמה מקומות מקומותלקנות בארץ
נערך לאחרונה על ידי זבול ב ג' נובמבר 26, 2013 12:41 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

פנימי
הודעות: 239
הצטרף: ב' ספטמבר 23, 2013 8:09 pm

Re: קטורת - מוגמר בימינו

הודעהעל ידי פנימי » ב' נובמבר 25, 2013 11:52 pm

אתה רוצה לעשות מוגמר? שיבושם לך (תרתי משמע).

אבל מה הענין להנחיל את זה לעם? יש בזה איזו שהיא מצוה? מטהר אוויר לא עושה את העבודה יותר טוב?

קולמוס הסופר
הודעות: 879
הצטרף: א' נובמבר 24, 2013 7:41 pm

Re: קטורת - מוגמר בימינו

הודעהעל ידי קולמוס הסופר » ג' נובמבר 26, 2013 12:26 am

בס"ד
לר' זבול: עניין טכני, אם ברצונך להנחיל דבריך לכלל ישראל, אולי תשנה את הצבעים בהודעתך, בצורה העכשווית קשה לצפות בהם.

זבול
הודעות: 92
הצטרף: ד' אוקטובר 16, 2013 12:38 am

Re: קטורת - מוגמר בימינו

הודעהעל ידי זבול » ג' נובמבר 26, 2013 12:46 am

אולי אפשר לנתח אותה בצורה שמבינים:

הצרי = להקל לצמצם המחשבה בעיון, מפתח את חורי חלקי המח הצריכים לעיון עמוק

הצפורן = מפתח את כושר הזכרון, כשחוזרים על הש"ס מקיל את תפיסת הזכרון

חלבנה = מוציא מדכאון, ומרומם הלב לעבוד ולדבוק בשמחה באמת

וכן על זה הדרך...

ואם עושים מיקס אז אפשר לכתוב עוד ועוד כמו אצל הויטמינים והמינרלים...

זבול
הודעות: 92
הצטרף: ד' אוקטובר 16, 2013 12:38 am

Re: קטורת - מוגמר בימינו

הודעהעל ידי זבול » א' דצמבר 08, 2013 9:29 pm

כהיום קוראים לזה גם 'ארומתרפיה'

ולמשל משתמשים ב'מזבח' קטנטני להסיק השמן שיוציא ריחה הטוב בחדר

וחוץ מטבק לא שמענו מצדיקים שהשתמשו בכח הריח.
קבצים מצורפים
pl1055621-white_ceramic_aromatherapy_oil_burner_essential_oil_warmer_room_fragrance_diffuser_ts_cb002.jpg
pl1055621-white_ceramic_aromatherapy_oil_burner_essential_oil_warmer_room_fragrance_diffuser_ts_cb002.jpg (50.71 KiB) נצפה 4746 פעמים

הכהן
הודעות: 1591
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: קטורת - מוגמר בימינו

הודעהעל ידי הכהן » א' דצמבר 08, 2013 10:06 pm

זבול כתב:עשרות אלפי שנים מאוחר יותר.....

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1643
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: קטורת - מוגמר בימינו

הודעהעל ידי מאיר סובל » א' דצמבר 08, 2013 11:12 pm

משום מה מריח לי פה באשכול "החלבנה".

זבול
הודעות: 92
הצטרף: ד' אוקטובר 16, 2013 12:38 am

Re: קטורת - מוגמר בימינו

הודעהעל ידי זבול » ב' דצמבר 09, 2013 4:38 am

סליחה, באמת לא קראתיה, אלא בהעברה.

עכ"פ ממש א"א להעלות נושא בלי לסטות אותה...

אני מדבר על קטורת וזיהוייה ואיך משתמשים בה היום, ועל חזרתה וכו', מי שלא מעוניין לא יגיב.

מביא פה עוד מאמר עליה מימינו, אבל אני עוד מחפש סיכום מסודר על כל סממני קטורת ושיטותיה.

ראשי>מאמרים>כללי

זיהוי סממני הקטורת

הרב מנחם בורנשטיין יט אב, תשעא 8/19/2011

אחת מהעבודות היום-יומיות במקדש היתה עבודת הקטורת * הרב מנחם בורשטיין במסע זיהוי של סממני הקטורת * ובתיאור יופייה והשלכותיה על העבודה
.......................

המאמר הופיע לראשונה בעלון "קוממיות", תשרי תשס"ח

אחד הריחות הנעימים והטובים היותר שנודעו בהיסטוריה הוא ריחה של הקטורת שנישא באוויר העיר ירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים. עוצמתו של הריח הייתה כ"כ חזקה עד שאפילו: "עזים שביריחו היו מתעטשים מריח הקטורת". ונשי ירושלים לא היו צריכות להתבשם (המנהג הטבעי שכלה מתקשטת בבשמים לקראת חתונתה היה פשוט מיותר בעיה"ק ירושלים – ריח הקטורת כבר מילא את האוויר). בתלמוד מסופר בשמו של זקן אחד שהריח את ריח הקטורת באבני המשכן בשילה כ-1000 שנים אחרי חורבנו.

הבשמים בכלל תופסים מקום חשוב ביהדות וגם כיום במוצ"ש, מברכים אנו על הבשמים כפיצוי קל על הנשמה היתרה שיצאה מאתנו.
ננסה להתבשם ולהתענג על ריחה של הקטורת בבית-מקדש.

אחד משיאיה של העבודה היום-יומית במשכן ובמקדש היה הקטרת הקטורת בבוקר ובין הערביים. ואכן: "אמר הקב"ה מכל הקרבנות שאתם מקריבין אין חביב עלי כקטורת". מה בדיוק עשו בקטורת? הקטרת הקטורת בבית המקדש הייתה בעלת סגולה מיוחדת להתעשרות ועל כן היו עושים גורל – פיס בלשון המקדש – בין הכהנים. כל הכהנים היו מושיטים את אצבעותיהם, ואחד הכהנים היה בוחר מספר שרירותי, את הראשון לספירה היו מסמנים, והיו מונים על-פי המספר שנבחר.

מי שזכה בקטורת היה נוטל מתוך מערכת הכלים כלי הנקרא זך – ושם בו כ-285 גר' קטורת מתוך כ-210 ק"ג שלקחו לשנה שלמה. אחרי מסדר מסוים היה לוקח גחלים שנלקחו ממערכה מיוחדת במזבח הקרבנות החיצון. הכהן היה נכנס להיכל שם עמד מזבח הזהב – ועליו צובר את הגחלים ומרדד בשולי מחתת הגחלים (צורתה נראית משובצת בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא), ועליה היה מפזר את הקטורת בצורה מיוחדת כפי שלמדו אותו כדי שלא ייכווה. כשהתמלא ההיכל בעשן השתחווה ויצא. יש להעיר כי הדגמת הקטורת מותרת בתנאי שלא תעשה במתכונת שנעשתה במקדש.

ביום הכיפורים היה הכהן הגדול חופן מקטרת שנכתשה דקה מן הדקה והיא הקטרת המיוחדת, שהייתה בנוסף להקטרה הרגילה: ועם הקטרת המיוחדת, היה נכנס בבגדי לבן מיוחדים (השונים מהבגדים שלבש בחול). לתוך קודש הקדשים ושם שם מחתה מיוחדת של קטורת על-ידי ארון הברית.

מלבד העבודה היום-יומית, וההקטרה המיוחדת מידי שנה ביום הכיפורים, אנו מוצאים את הקטורת באירועים רבים אחרים:
בפיוטי פסח מובא מקור שכאשר עברו בני ישראל בים סוף הלך לפניהם ענן קטורת לבשם להם: "ובתוך תהומות המתיק למו מעינים ועשן לפניהם קטורת סממנים וינחם אל מחוז חפצם שאננים". כמו"כ חטאם של נדב ואביהו קשור בהקטרת קטורת, וכן גם במעשה קרח ועדתו, וכשאהרון הכהן עוצר את התפשטות המגפה בישראל ע"י קטורת. הנשיאים תרמו כף אחת אחת-עשרה זהב מלאה קטורת ועוזיהו המלך נצטרע על רצונו להקטיר ככהן.
בכל יום ובמיוחד ביום הכיפורים היו מוסיפים צמח מיוחד הנקרא מעלה-עשן. סגולתו של הצמח, שהיה סוד מקצועי של משפחה מיוחדת, הייתה, שהיה מעלה את ענן הקטורת בצורה ישרה. כיום מנסים לזהות את הצמח הזה עם צמח שקראו לו באותו שם – מעלה עשן מדברי.

תכונתו של הצמח המוכר לנו היום היא בהתלקחות מהירה מהרגיל, אולי בגלל ריכוז חומצה חנקנית שבו.
ומהיכן לקחו בשמים טובים כאלה? בעצם שאלה קשה יותר היא איך אנו יודעים לזהות היום את הצמחים המופיעים במקורות. הבעיה מסובכת ודורשת עבודה של שנים תוך העמקה במקורות, לימוד הצדדים הבוטאניים ועבודה מעשית באיסוף הסממנים. לצורך כך אנו מתכננים תערוכה נרחבת על נושא הקטורת שתאפשר ליבון ולימוד המקורות בעזרתה.

רשימת הבשמים מופיעה בתורה ונדרשת בחז"ל המסכת כריתות, בריתא זו נאמרת בתפילה יום יום, וכוללת 11 סממנים ואתם סממני עזר. את הבשמים היו מפיקים מחלקים שונים של הצמח. פעמים ההפקה היתה על-ידי הרתחת הענפים או פציעת העץ או שבירת הענפים העליונים ואח"כ אספו אותו בשיטות שונות.
במקדש היו כותשים ושוחקים את הבשמים היטב בצורה דקה, דבר שהצריך מאמץ רב ועל כך היו מעודדים עצמם במשהו מעין "הי, הופ". הקול עזר גם למניעת חדירת אבקת הקטורת למערכת הנשימה. אלו הם חלק מהפרושים לקטע הנאמר "מפני שהקול יפה לבשמים". הבשמים חלקם גדלים בארץ וחלקם מיובאים מארצות ערב ומהמזרח הרחוק.

סממני הקטורת

צרי
כתובת מעניינת שנחשפה בעין גדי קשורה לדרכי הפקתו של הסממן הראשון – הצרי.
דיון נרחב התפרסם על פענוח הכתובת ובמיוחד למילה "צבותיה" עד שקשרו אותה לדרכי ההפקה מעץ האפרסמון – הקטף. כשהשרף נוטף על סיבים מיוחדים שנקראו צבותה.
מסתבר שהיו גנבי סיבי-השרף ועל זאת מזהירה הכתובת (כנראה שלט אזהרה עזר בזמנם!!) על זיהוי הצרי נכתבה ספרות ענפה ביותר.
שנים רבות זיהו אותו עם הלבונה הרפואי. לפני כמה שנים סיפר לנו פרופ' מיכאל זהרי ז"ל שהוא בדק את שרף העץ בעשרות עצים אך הוא אינו מתאים למקורות. יש שזיהו את הצורי עם התריאק והרס"ג אמר שהוא תערובת של 75 סממנים.
הרמב"ם מזהה את השרף הנוטף מעצי הקטף עם שרף הבלסם הוא האפרסמון, לא האפרסמון המוכר לנו, אלא עץ שגדל בתקופת המקדש ביריחו ועין גדי ועפ"י האגדות הובא ארצה כמתנה ע"י מלכת שבא לשלמה המלך. בספרות הרומית מתוארת המלחמה שנלחמו בעלי האפרסמון בחירוף נפש, שראו בו כלי קודש ולא נתנו לרומאים להשמידו ואכן בתהלוכת הניצחון אשר בשער טיטוס ברומא עם כלי המקדש השונים הובא גם ענף צרי. האפרסמון והמור הובאו ארצה בדרך מסתורית ע"י פרופ' פליקס. לאפרסמון ריח טוב במיוחד עד כדי כך שעל השמן שהכינו ממנו דנה הגמרא אם לברך ברכה מיוחדת "בורא שמן ערב" או "בורא שמן ארצנו". השמן הערב הזה שימש גם דרך לא כל כך סימפטית להיפטר מהחמות. מסופר בגמרא על כלה שרצתה להיפטר מהחמות שלה, היא הציעה לה להתבשם בשמן אפרסמון ואח"כ להדליק נר – וזהו! זה קרה בגלל תכונתו של שמן האפרסמון להעיף ניצוצות, ומפני תכונה זו נאסר השמן להדלקה לנרות שבת.

צפורן
התורה גם מצווה לקחת את השחלת או הצפורן. ונקרא כן אולי בגלל דמיונו לצפורן של שחל-אריה. הערוך עותב שהוא גדל בים, יש שזיהו אותו כסוגר של החילזון סטרומבוס המכונה: "אונגיטוס אודורטוס".
על-מנת לנקות את הסממן היו שפין אותו בבורית כרשינה. דהיינו היו משתמשים בצמחי סבון שונים אשר מהם היו מכנים סבון למוצריו. הבורית זוהתה על-ידי הרמב"ם כנטופית רפואית.
כמו כן מוכרים כצמחי סבון מיני אהל ומילחית אשלגנית. הכרשינה בנוסף לזהויה כשם מקום זיהה אותה רש"י כסבונית השדה ויש המזהים אותה כבקית הכרשינה. אח"כ היו שורין אותה בכ-50 ליטר יין קפריסין אולי ע"ש מוצאו מקפריסין שהיו בה יינות חזקים ואולי קראו לו כן ע"ש פרי הקפריסין שנלקח מהצמח צלף והוכנס ביין. אם לא השיגו את היין הנ"ל לקחו "חמר חוריין עתיק" – יין לבן עתיק או יין שבא מהחורן שהיה ידוע בתעשיית היין המיוחד. חז"ל שוללים שימוש במי רגליים (לנקות הצפורן) על אף יעילותו. יש המזהים את מי הרגליים לא כפשוטו אלא כמי צמח או מי מעין עין רוגל ע"י ירושלים. כך הכינו את הצפורן. ואכן כותב על כך בעל "שלטי גבורים" לא ידעתי סם כזה שמחזיק אחרי שחיקה גדולה שכזו.

חלבנה
עובדה מעניינת ביותר היא צרוף צמח בעל ריח רע לקטרת ועל כך אומרים חז"ל "כל תענית שאין בה מפושע ישראל אינה תענית, שיש לצרפם לכלל ישראל". ציבור ר"ת צדיקים בינונים ורשעים. החלבנה שהיא בגימ' 'המן' מזוהה כצמח הכלך הנראה במלוא יופיו. אך הוא מפיץ ריח דוחה כאשר שורפים אותו. שינוי זה בין המראה החיצוני של הצמח ובין תכונתו אומר אולי משהו על אנשים הנראים יפה רק כלפי חוץ. סוג שונה ש הכלך שאינו גדל בארץ מוציא שרף בעל ריח רע. הרמב"ם זיהה אותו כמיעה.
לבונה
כתוספת וכלואי למנחות ולחם הפנים וכן לקטורת שימשה הלבונה המזוהה כשרף עץ הבוסבאליה, הלבונה נוקתה ונתקבלה לבונה זכה.

מור
מי אינו זוכר את התיאור של הנערות הבאות אל המלך אחשוורוש המתכוננות שישה חודשים בשמן המור. מהו שמן המור שהיה בקטורת? הרמב"ם וכמה ראשונים מזהים אותו כבושם הבא מאייל המוסק. השימוש במוצר מאייל הביא לדיון הלכתי נרחב שהרי במקדש מותר להשתמש רק ב"מן המותר בפיך", באייל זה הדם זורם אל הטבור מתעבה שם, תוסס, וגורם לאייל צריבה וכאב חזק, האייל תר אחרי סלע בעל בליטות חדות בו מתחכך והכריש נופל, הרועים – אוספים אותו. מכריש זה מכינים את הבושם המפורסם מוסק-מסק. יש המזהים את המור עם העץ – מור חבשי. עם פציעת העץ משחרר הוא שרף ריחני. העץ הובא ארצה וניטע מחדש בעין גדי.

קציעה
הקציעה מזוהה על-ידי הרמב"ם כקידה לבנה ועל-ידי ה"שלטי גבורים" כעץ האלוי.

שבולת נרד
ואיך זה שבבשמים כל כך טובים לא ייכלל הוורד? הוורד מזוהה על-ידי המדקדק הגדול אבם ג'אנח כנרד וחוץ מהסיבה הלשונית מובנת גם הסיבה הריחנית. רש"י מזהה אותו עם צמח (הלבנדר) האזוביון. המדענים מזהים אותו עם הצמח נרדוטוס הדומה בתחתיתו לשיבולת, שכל חלקיו נודפים ריח.

כרכום
רבי נתן הבבלי אומר שהיו מוסיפים כמות כל-שהיא של כיפת הירדן. הרמב"ם זיהה אותו עם ענבר, יש המזהים אותה עם הרקפת, או עם אוסף של דברים שונים שנאספו על מי הירדן. יש אף האומרים שפשוט הוסיפו מעט חומר דליק.

דבש
הוספת דבש – הכוונה לדבש תמרים או מתיקות פירות – היתה מביאה לכך שאדם לא יוכל לעמוד מפני ריחה, אך התורה אסרה זאת. יש אומרים שגם דבש דבורים אסור היה בשימוש.

מלח סדומית
לקטורת הוסיפו כ-650 סמ"ק מלח סדומית. זהו מלח שהגמרא אומרת שהיה מסמא את העיניים. מלח זה הופק בתהליכים מיוחדים מימי הים ואויד. כיום השיטות השתכללו, תהליכי ההפקה התייעלו במפעלי המלח על-ידי סדום.

בספרות האמונה ובחכמת הסוד ישנה התייחסות רבה לסודה של הקטורת (אשר מכפרת על לשון הרע שבצנעה). קטורת ר"ת קדושה טהרה רחמים תקווה. לעומת מעיל התכלת עם רימוניו הרועשים המכפרים על לשון הרע שבפרהסיה, הרי הקטורת הנכנסת לפני ולפנים – מכפרת על לשון הרע שבצנעה.
מה נשאר בימינו מכל הפאר הזה? כיום בחינת "נשלמה פרים שפתינו" אנו אומרים כל יום לפחות פעמיים ביום הקטע של "פיטום הקטורת". יש לאומרו בקול נעים ובשמחה ולפניו להרהר בתשובה על לשון הרע. היות ש"אם חיסר אחת מכל סימניה חייב מיתה" יש הנוהגים למנות באצבעות את הסממנים. במשך הדורות נכתבה ספרות ענפה על הקטורת ובחיפוש ממוחשב בפרויקט השו"ת נמצאו מאות תשובות הקשורות במנהגי ודיני הקטורת.

בסגולותיה של הקטורת לעצור מגיפות, ועל כן בכל צרה או מגיפה שהתפשטה בעם ישראל יצאו לאור ספרונים ותפילות לעידוד אמירת פרשת הקטורת. ועל כן כאשר חונכים בית קברות, מתוך תקווה שלא יהיה צורך בשימוש בו, אומרים את פרשת הקטורת.

אך גם בשמחות, רגלי הסנדק המחזיק את הנימול בברית המילה נחשבות כרגלי מזבח הקטורת והמילה כהקטרת הקטורת. לכן כדין קטורת הנהוג במקדש אין לוקחים סנדק פעמיים באותה משפחה. זו כנראה הסיבה שיש הנוהגים לומר את הקטע של "פיטום הקטורת" בלילה שלפני המילה. אמירת "פיטום הקטורת" משמשת כסגולה בדוקה להצלחה, לכן מומלץ לפני כל דבר שמייחלים להצלחתו להתפלל קטע זה.

יהי רצון שנזכה לחזור ולהריח את ריח הקטורת בבית מקדשינו במהרה בימינו, אמן!!
\
http://www.ranaz.co.il/articles/article164_19930705.asp

זבול
הודעות: 92
הצטרף: ד' אוקטובר 16, 2013 12:38 am

Re: קטורת - מוגמר בימינו

הודעהעל ידי זבול » ה' דצמבר 12, 2013 11:04 pm



חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 163 אורחים