לא מסתבר כלל ששני תינקות שנשבו, אחד עשה צדקה וחסד כל ימיו והשני רצוח וגנוב ונאוף יהיו שווים לעוה"ב!פנימי כתב:אני רוצה להוסיף כאן משהו.
אם אדם יודע שיש הקב"ה, אפשר לחייב אותו על מוסריות כי היה צריך להבין לבד שהקב"ה רוצה שיהיה מוסרי.
אבל אם אינו יודע כלל על הקב"ה, מה אכפת לו מהמוסריות? הוא יודע שזה לא מוסרי והוא אומר אעפ"כ! מי יאמר לו מה תעשה ומי יאמר לו מה תפעל!
הרי אין לו בפני מי לתת דין וחשבון.
קולמוס הסופר כתב:על שאר שאלות מוסריות, כל דבר מוסרי אוניברסלי הוא מצווה בהם מדין 'דינים' שגם בני נח מחויבים בהם (אלא במדינה מושחתת שאין שמה קודים מוסריים בסיסיים), אלא השאלה במשהו מוסרי שניתן לויכוח, ע"ז קשה לטעון שהיה לו לחשוב לבד. כלענ"ד.
איש רגיל כתב:האמת שאין נפק"מ בשאלה זו, כיון שלא היתה התראה, ואם היתה התראה הרי הוא כבר לא תינוק שנשבה.
איש רגיל כתב:בן נח חייב לשמוע לדיינים? בפשטות מצוות דינים היא להעמיד דיינים, אך אין מצוה לשמוע לכל הוראה היוצאת מפיהם.
גם אם הוא רשע צריך לשנאותו רק משום שהוא רשע ולא משום שעשה לך עוול וזה מלאכה עוד יותר קשה.פנימי כתב:איש רגיל כתב:האמת שאין נפק"מ בשאלה זו, כיון שלא היתה התראה, ואם היתה התראה הרי הוא כבר לא תינוק שנשבה.
ודאי שיש נפ"מ!
נניח יש יהודי כזה שעשה עוולה גדולה לך או למישהו קרוב אליך. אם הוא רשע - מותר ומצוה לשנאותו, ואם הוא נחשב תינוק שנשבה, מצוה לאהוב אותו כמו כל יהודי.
וזאת כמובן אחת מהמלאכות הקשות שבמקדש, לאהוב יהודי שעשה לך עוולה עצומה, ולא מתכוין להתחרט, רק בגלל שהוא תינוק שנשבה.
קולמוס הסופר כתב:איש רגיל כתב:בן נח חייב לשמוע לדיינים? בפשטות מצוות דינים היא להעמיד דיינים, אך אין מצוה לשמוע לכל הוראה היוצאת מפיהם.
איני יודע את ההלכה, אבל זה נראה לי מוזר שיש חיוב להעמיד דיינים, אבל אין חיוב לשמוע להם.
קולמוס הסופר כתב:איש רגיל כתב:בן נח חייב לשמוע לדיינים? בפשטות מצוות דינים היא להעמיד דיינים, אך אין מצוה לשמוע לכל הוראה היוצאת מפיהם.
איני יודע את ההלכה, אבל זה נראה לי מוזר שיש חיוב להעמיד דיינים, אבל אין חיוב לשמוע להם.
איש רגיל כתב:קולמוס הסופר כתב:איש רגיל כתב:בן נח חייב לשמוע לדיינים? בפשטות מצוות דינים היא להעמיד דיינים, אך אין מצוה לשמוע לכל הוראה היוצאת מפיהם.
איני יודע את ההלכה, אבל זה נראה לי מוזר שיש חיוב להעמיד דיינים, אבל אין חיוב לשמוע להם.
יותר מוזר לחשוב שכל גוי שיחצה את הכביש שלא במעבר חציה יהיה חייב מיתה משום שהפר את הוראות הדיינים שהיה מחוייב להעמיד.
איש רגיל כתב:עיין בשל"ה (שער האותיות אות דל"ת - דרך ארץ אות ו):
ואף אם לא נתנה התורה חס ושלום, היה מדרך ארץ, רצוני לומר מדרכי המוסר והנהגה ישרה, דהיינו שבכל עתיו ורגעיו יהי מורא שמים עליו, ויאהוב אותו ויתדבק בו, ויחשוב בגדולתו יתברך תמיד, כי מלא כל הארץ כבודו, רואה נגלהו ונסתרו, ויקבל עול מלכותו, וירא ויבוש לפניו יתברך, ויהיה תמיד באימה וביראה וברתת ובזיע, מלא בושה וצניעות, ויהיה בכפיפת ראש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות מג ב) ההולך בקומה זקופה כאילו דוחה רגלי שכינה. ויהיה שח עינים, ולא יעסוק בשום שחוק והיתול, והכל משום מורא מלכות שמים עליו. ותמיד לא יזיז מחשבתו מגדולות הבורא יתברך, ומהנהגתו עם ברואיו, לא יסיח דעתו בשבתו בביתו, ובלכתו בדרך, בשכבו ובקומו, ויתפלל לו, ויבטח בו תמיד. ע"כ.
מבואר בדבריו שאף ללא ציווי התורה יש מצוות שאדם מחוייב בהם, ולא רק מצוות 'מוסריות', אלא אף אמונה, אהבת ה', דבקות בה' וכד'.
איש רגיל כתב:קולמוס הסופר כתב:איש רגיל כתב:בן נח חייב לשמוע לדיינים? בפשטות מצוות דינים היא להעמיד דיינים, אך אין מצוה לשמוע לכל הוראה היוצאת מפיהם.
איני יודע את ההלכה, אבל זה נראה לי מוזר שיש חיוב להעמיד דיינים, אבל אין חיוב לשמוע להם.
יותר מוזר לחשוב שכל גוי שיחצה את הכביש שלא במעבר חציה יהיה חייב מיתה משום שהפר את הוראות הדיינים שהיה מחוייב להעמיד.
בברכה המשולשת כתב:תפקיד הדיינים הוא לאכוף את שמירת זמב"נ
איש רגיל כתב:בברכה המשולשת כתב:תפקיד הדיינים הוא לאכוף את שמירת זמב"נ
תפקידם לאכוף את דיניהם, השאלה היא האם יש חלק ממצוות דיינים היא לשמוע לכל הוראה היוצאת מפיהם.
בברכה המשולשת כתב:איש רגיל כתב:בברכה המשולשת כתב:תפקיד הדיינים הוא לאכוף את שמירת זמב"נ
תפקידם לאכוף את דיניהם, השאלה היא האם יש חלק ממצוות דיינים היא לשמוע לכל הוראה היוצאת מפיהם.
זה קשור למחלוקת העקרונית אם מצוות גזל שלהם כוללת את כל דיני ממונות או שרק עצם דין גזל
סגי נהור כתב:יש מחלוקת הפוסקים ממש בנקודה זו, באשה שזינתה תחת בעלה כי לא ידעה שהתורה אוסרת זאת, אם נאסרת על בעלה. אינני זוכר כרגע המקורות.
בר ישראל כתב:סגי נהור כתב:יש מחלוקת הפוסקים ממש בנקודה זו, באשה שזינתה תחת בעלה כי לא ידעה שהתורה אוסרת זאת, אם נאסרת על בעלה. אינני זוכר כרגע המקורות.
לא ממש קשור - הפוסקים (בראשונם המהרי"ק) שאוסרים אישה על בעלה במקום אומר מותר סוברים שאיסור אשת איש לבעלה אינו תלוי כלל באיסור שהדבר (ואפילו יהיה מקרה שיהיה מותר - או אפילו מצוה (וכגו' לכאורה בהוראתו של נביא) - על אישה לזנות על בעלה אכ"ז תהיה אסורה על בעלה) - אלא במעילה בדבר - שהוא מציאות שאיננו תלוי בכוונה לעבור על האיסור. חילוק דומה - אבל לא בדיוק הנידון.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 150 אורחים