כתב המאירי משלי כב יג: (יג) אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח - הערה להרחיק מדת העצלה. והודיע מטכסיס עניינו, שהוא מתנבא תואנות שיתנצל לשולחיו בהם, ויאמר לא אוכל לצאת , כי יש בחוץ סבה פלונית מונעת. ולקח אחת מהן דרך הפלגה - ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח. וחכמי המוסר אמרו: ממופתי העצל הנבואה. ובדרך נסתר: רמז על המתעצל בחכמה ליראת אורך ההקדמות וההצעות, ודקות החכמות ועומקן. ובדרך תוריי: על המתעצל בצדקות ובמתנות ליראת אורך חייו, ומתיירא פן יחסר לו באחריתו, ועל המתעצל בתעניתים ובהשכמה לבית הכנסת ליראת חולשת גופו, פן יחלה וימות עליה, וכן בכל הדומה לזה.
מה כונת חכמי המוסר?