יש אומרים שאפשר להוריד צהבת של תינוקות ע"י שימת שני דגי קרפיון גדולים חיים בתוך אמבטיה ומניחים עריסת התינוק בתוך חדר האמבטיה. השני דגים מתים והצהבת יורד. עד כמה שידוע לי אין לזה שום הגיון ע"פ חכמת הרפואה, ואינו דומה למה שמורידים צהבת ע"י יונים, שהיונים באים במגע עם האדם ושואבים ממנו הצהבת, [האדם מרגיש פעולתם בשעת מעשה]. משא"כ התינוק אינו בא במגע עם הדגים או המים ואינו מסתבר שהמצאתם בחדר אחד יש בו להוריד צהבת ע"פ דרך הטבע.
ולכאורה נראה שזה תלוי במחלוקת הרשב"א וחכמי דורו המובא בבדק הבית [יו"ד סי' קמ"א] וז"ל כתוב בארחות חיים (הל' ע"ז אות ז) בשם הרשב"א בתשובה (ח"א סימן קסז תיג ותתכה) על צורת אריה בלא לשון חרות על טס כסף לרפואה לפי שנמצא בספר הרפואות שזה מועיל לחולי המתנים והוא שיעשוה בשעה ידועה והשיב כו' ואי משום דרכי האמורי כל שהוא משום רפואה וידוע לרופאים שהוא כן אין בו משום דרכי האמורי ויותר מזה נראה לי שכל שלא נאסר בגמרא (שבת סז.) באותם המנויים בדרכי האמורי מותר לעשותם לרפואה ואף ע"פ שלא נודע לנו בבירור אם יש בו משום רפואה לפי שאין הסגולות נודעות לנו והביא ראיה לדבר. ואני מצאתי בתשובת חכמי קטאלוני"ה האחרונים שהרשב"א הושג מחכמי דורו על היתר צורה זו וחזר בו עכ"ל. ולפי מסקנת הרשב"א שחזר בו נמצא שאין שום מתיר כלל.
ויש לצדד שגם לתחילת דעת הרשב"א זה אסור, שהרי הרשב"א התנה זה במה שהוא רפואה וידוע לרופאים שהוא כן עכ"ל, ובזה ס"ל דאע"פ שלא ידוע לנו אופן פעולת אין זה מגרע מלהיות רפואה, אבל בנ"ד אינו ידוע לרופאים וכמעט לא ידוע כלל, ולא ידוע אם אף אחד בדק זה וראה שזה באמת עובד ואולי הוא כמו כל מיני רפואות לא בדוקות שיש מאמינים בהם אבל בדוק ומנוסה שאין בהם כלום. אלא שלפי מש"כ הרשב"א ויותר מזה נראה לי כו' עדיין יש להתיר, אבל צ"ע אם גם לפי תחילת דעת הרשב"א הוא היה מתיר ע"פ סברתו השני' בלבד.