פורום אוצר החכמה

האם מישהו שמע האגדה אודות רבותינו בעלי התוספות שהם עסקו [כתבו] את התוס' הארוכים בש"ס [ב"ק עז ודף קז] במבצר בליל שלפני שנהרגו על קידוש השם בימי מסע הצלב
כל מקור יעזור לי
בתודה מראש
צבי

האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זי"ע חזר על אגדה זו כמה וכמה פעמים. נסה למקד את החיפוש בספריו, 'שפע חיים' וכו'.

לכשתמצא, עיין להנאתך בספרו המצוין של מאיר ברעם (ר' מאיר ולך) "השליחות הגורלית". יש מקורות מפורטים בסופו.

המצפה כתב:האגדה אודות רבותינו בעלי התוספות שהם עסקו [כתבו] את התוס' הארוכים בש"ס [ב"ק עז ודף קז] במבצר בליל

לפי המסופר לא היה להם שם דיו והם חתכו בגופם כדי לכתוב בדמם

עיין מכאן ואילך:
viewtopic.php?f=7&t=5447#p45134

בקשר לזה:
מה שסיפרו כמה מצדיקי החסידות:
דודנו עשיו הוא אבי אדום ראה פעם את אחיו יעקב אבינו ע"ה עורך סעודת יו"ט, וטען לו הרי אני נטלתי את עוה"ז ואתה את העוה"ב ואיך אתה עושה סעודות כאלו, אמר לו יעקב שזה סיום מסכתא, שסיים מס' ב"ק, מיד גמר עשיו בדעתו כי גם הוא יעשה סיום מסכתא, הוא התחיל ב"ק אך כשהגיע לתוס' הארוך הנ"ל עזב וברח לו.
ע"כ הסיפור.
ויש מסבירים שעשיו לא היה מסוגל למסירות נפש כזה - ללמוד ולהתייגע בכלא לפני שיוצאים ליהרג.

המצפה כתב:את התוס' הארוכים בש"ס [ב"ק עז ודף קז]

כמדו' שהתוס' הארוך בש"ס הוא במכות י"ז-י"ח, גם בציטוט מד"ת מונקאטש כתוב תוס' הארוכים בב"ק.

איש.dot כתב:לכשתמצא, עיין להנאתך בספרו המצוין של מאיר ברעם (ר' מאיר ולך) "השליחות הגורלית". יש מקורות מפורטים בסופו.

בספר הנ"ל כלל לא נזכר הענין הזה שהתוספות הארוכים בב"ק היו ערב הוצאתם להורג. (וגם אין שם מקורות).
אולי הכוונה לספר אחר מאותו המחבר?

וונדרבר כתב:

איש.dot כתב:לכשתמצא, עיין להנאתך בספרו המצוין של מאיר ברעם (ר' מאיר ולך) "השליחות הגורלית". יש מקורות מפורטים בסופו.

בספר הנ"ל כלל לא נזכר הענין הזה שהתוספות הארוכים בב"ק היו ערב הוצאתם להורג. (וגם אין שם מקורות).
אולי הכוונה לספר אחר מאותו המחבר?

איש דוט כתב בציניות.

לעומקו של דבר כתב:איש דוט כתב בציניות.

בחלק מספרי ברעם יש באמת מקורות. (אולי בספר על החורבן?).

נאמר לי שיש מסורה, שהתוספות הארוך היותר ארוך במס׳ בבא בתרא,נכתב ע״י בעלי התוספות טרם מותם עק״ה בעת ששהו במצור במגד קליפורד ביורק.
האם יש למאן דהו יותר פרטים.
ייש״כ.

איטשע כתב:נאמר לי שיש מסורה, שהתוספות הארוך היותר ארוך במס׳ בבא בתרא,נכתב ע״י בעלי התוספות טרם מותם עק״ה בעת ששהו במצור במגד קליפורד ביורק.
האם יש למאן דהו יותר פרטים.
ייש״כ.

*מסכת בבא קמא

איזה תוספות, באיזה דף?
וגם האם ידוע לך מקור לדב״ז?

איטשע כתב:איזה תוספות, באיזה דף?
וגם האם ידוע לך מקור לדב״ז?

שמעתי פעם שכתבו התוספות בדם...

בבא קמא עז.

שמעתי ממו"ר שליט"א על התוספות הארוכים בפרק מרובה. יתכן שכונתו לדף ע"ז אבל אולי לא רק

נכב"ב. המקורות מאוחרים.

הסיפור היה באופן אחר קצת.
מגי"ש אחד הבחין שהתלמידים מתנמנמים בשעה שלימד תוספות זו, מחמת אורכה, ביקש לעוררם והטיף להם לקח: "היודעים אתם שהיו מבעלי התוספות ששהו במגדל ביורק ומסרו נפשם וכו', ואילו אנחנו יושבים פה היום איש תחת גפנו, ומתפנקין ורוין, ובכל זאת אין אנחנו מסוגלים להתרכז מעט בתוספות?"
מכאן למדו התלמידים, ששמעו את דברי המוסר בעודם בגדר נים ולא נים, שסמוך למותם עקה"ש כתבו תוספות זו. כן, ובדם.

אין לי מקור לסיפור שכתבתי, אבל כך פשוט בעיני כל זמן שלא יווכח אחרת.

איך שהוא נכנסה לכאן שאלת 'התוספות הארוך ביותר'. כבר נכתב על זה בעבר כאן.

שבענו מטובך כתב:הסיפור היה באופן אחר קצת.
מגי"ש אחד הבחין שהתלמידים מתנמנמים בשעה שלימד תוספות זו, מחמת אורכה, ביקש לעוררם והטיף להם לקח: "היודעים אתם שהיו מבעלי התוספות ששהו במגדל ביורק ומסרו נפשם וכו', ואילו אנחנו יושבים פה היום איש תחת גפנו, ומתפנקין ורוין, ובכל זאת אין אנחנו מסוגלים להתרכז מעט בתוספות?"
מכאן למדו התלמידים, ששמעו את דברי המוסר בעודם בגדר נים ולא נים, שסמוך למותם עקה"ש כתבו תוספות זו. כן, ובדם.

אין לי מקור לסיפור שכתבתי, אבל כך פשוט בעיני כל זמן שלא יווכח אחרת.

לי פשוט לא כך.
אם כמה מלמדים בהזדמנויות שונות לימדו זאת כנראה שקבלו מרבותיהם שכך אירע.

שבענו מטובך כתב:הסיפור היה באופן אחר קצת.
מגי"ש אחד הבחין שהתלמידים מתנמנמים בשעה שלימד תוספות זו, מחמת אורכה, ביקש לעוררם והטיף להם לקח: "היודעים אתם שהיו מבעלי התוספות ששהו במגדל ביורק ומסרו נפשם וכו', ואילו אנחנו יושבים פה היום איש תחת גפנו, ומתפנקין ורוין, ובכל זאת אין אנחנו מסוגלים להתרכז מעט בתוספות?"
מכאן למדו התלמידים, ששמעו את דברי המוסר בעודם בגדר נים ולא נים, שסמוך למותם עקה"ש כתבו תוספות זו. כן, ובדם.

אין לי מקור לסיפור שכתבתי, אבל כך פשוט בעיני כל זמן שלא יווכח אחרת.

באיזה ישיבה לומדים בשיעור תוספות חכמי אנגליה?

בראותי אשכל זו
viewtopic.php?t=39711

תמהתי, האם המסורה הוא על התוס׳ בבא קמא דייקא, או סתם על התוספות הארוך שבש״ס, וא״כ יש מועמדים יותר ארוכים.

מתי הוזכרה מסורה זו בכתב לראשונה?
לפי מה שהביאו עד כה, היא מוזכרת לראשונה כמה מאות שנה לאחר שחיו בעלי התוס.
מעניין מאד שאיש לא הזכירה (את"ל כן) קודם.

בכלל, האם יש לנו עוד מסורות שצצו לפני כמאתיים שנה, על דברים שאירעו מאות שנים קודם, ושלא נכתבו בשום מקום?

כיון שהוזכר האדמו"ר מקלויזנבורג, יש מקום להביא את מה שאירע בו עצמו. וכך הוא כותב בשו"ת "דברי יציב" (יו"ד סי' רב):

ע"ד השאלה במבכרת שהפילה שני חדשים לאחר סילוק הוסת, ועכשיו ילדה בן זכר, אם חייב לפדותו.
א) הנה כבר נשאלתי בכזאת ביושבי בבית האסורים בפעסט כשעמדו למסור אותנו לידי הגרמנים הארורים ימש"ו, וכתבתי שם תשובה ע"ז, ובזכרוני שצידדתי אז לקולא גם מהא דכהני זמנינו כהני חזקה הם... וכו'

הנה מצאתי את שאהבה נפשי.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4713&st=&pgnum=20

איטשע כתב:הנה מצאתי את שאהבה נפשי.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4713&st=&pgnum=20

כבר הובא צלום מספר זה באשכול למעלה.