מה באמת חשב הגרשז"א על סברת החזו"א- לאסור את החשמל משום בונה

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » ג' פברואר 25, 2014 3:29 am

http://hebrewbooks.org/home.aspx
https://www.google.com/url?q=http://www ... _56zcv58IA
בהיברו בוקס אין על מזוזה מהגרח"ק שליט"א רק באויצר בלבד. וראה קישורים.
---
ספר בשם מועדים לישראל המדבר על דרך גדילתן לדעתי מועתק מברייתא דמלאכת המשכן עמוד 7 וכן ספר זה download/file.php?id=17782
http://hebrewbooks.org/49837
http://hebrewbooks.org/51030http://hebr ... 38&hilite=
קיים רק זה.
ובסופו מהחזו"א שגם זה נוגע קצת לסוכה.
---
כמו כן שימו לב, שבמאורי אש להגרשז"א ז"ל עוד לפני ההתכתבות עם החזו"א כבר העלה את האפשרות לומר שיש בחשמל משום בונה.
ראה עמוד 77
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 77&hilite=
על שקלים וקידוש החודש ישנו בהיברובוקס ולא מצאתי באוצר.
http://download.hebrewbooks.org/downloa ... ?req=49937
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 77&hilite=

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » ג' פברואר 25, 2014 4:20 am

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 77&hilite=

אאאא_ב · הודעהעל ידי **אאאא_ב** » ג' פברואר 25, 2014 4:59 am

מרן הסטייפלער זי"ע במאמר חריף נגד השש"כ וראה עמוד 5 בסופו שרבי דוב לנדא כתב כמה דוגמאות בלבד ובעצם ללמד על כל הספר יצא.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' פברואר 25, 2014 6:29 am

תיקונים כתב:ראה מה שעושים מהגרשז"א ז"ל אחד כמו לייזרסון ועוד כאלו את כל השטויות בעולם דוחסים שם כאילו הוא אמר כן.
חבל שתיקונים אינו מטפל בהליכות שלמה כמו שטיפל בספר תפלה בציבור. זה רק כבוד לו להגרשז"א ז"ל. ומי יאמר לנכדים שם הרפו הניחו לו לסבא ז"ל.

האם שכחת להתחבר בשם אחר?

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » ג' פברואר 25, 2014 7:02 am

תיקונים כתב:http://hebrewbooks.org/home.aspx
https://www.google.com/url?q=http://www ... _56zcv58IA
בהיברו בוקס אין על מזוזה מהגרח"ק שליט"א רק באויצר בלבד. וראה קישורים.
---
ספר בשם מועדים לישראל המדבר על דרך גדילתן לדעתי מועתק מברייתא דמלאכת המשכן עמוד 7 וכן ספר זה download/file.php?id=17782
http://hebrewbooks.org/49837
http://hebrewbooks.org/51030http://hebr ... 38&hilite=
קיים רק זה.
ובסופו מהחזו"א שגם זה נוגע קצת לסוכה.
---
כמו כן שימו לב, שבמאורי אש להגרשז"א ז"ל עוד לפני ההתכתבות עם החזו"א כבר העלה את האפשרות לומר שיש בחשמל משום בונה.
ראה עמוד 77
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 77&hilite=
על שקלים וקידוש החודש ישנו בהיברובוקס ולא מצאתי באוצר.
http://download.hebrewbooks.org/downloa ... ?req=49937
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 77&hilite=

לבעלי האתר אם ניתן לרענן את המקוון יש כאן ספרים שונים שאינם עולים ואולי אני אשם בדבר כי במקום לעשות העתק לקיצור דרך שיצרתי בצד שמאל למטה עשיתי גזור.
בעיקר אני חייב את הספר של הגרח"ק שליט"א על מזוזה בנוגע לבית קטן שחזי למילתייהו לגבי עירובי חצרות.
בכל אופן יום טוב שיהיה לנו.

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ג' פברואר 25, 2014 7:58 am

רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון.

תיקונים, החוברת של הגרד"ל (והרב סילמן) היה נגד שמירת שבת ולא נגד הגרשז"א, וההבדל ברור. גם אם משתמע בעקיפין שלא זו בלבד ששש"כ מהדו"ק לא דקדק, אלא שגם הסתמך על הגרשז"א הלכה למעשה לבית היהודי כאילו הוא פוסק יחיד, אבל מכאן ועד לזלזול בגרשז"א אין שום קשר. ואמנם ר' דב לנדא הקפיד על הגרש"ז שלדעתו הכשיל בכך שהסכים לפרסום השש"כ ולכן לא נסע להלוייתו וכדו'. אבל אי אפשר לערבב ענינים כאלו בהערכה ענינית כשלומדים את דבריו.

האשכול הזה באמת גלש אפילו מדרך ויכוח של מלחמתה של תורה.

התכתבתי בפרטי עם תיקונים על סגנונו כאן, וכתב לי שוודאי שכבודו של הגרשז"א יקר בעיניו במאד וח"ו שלא הפחית בכבודו, רק שאע"פ שהיה זה משום הגמרא בריש תענית מ"מ הלא הגמרא שם אומרת שבעי למילף נפשיה בניחותא, ומעתה ישית לבו לעניין.

כך שאני מקווה שהדברים יחזרו כאן לדיון בדברי תורה מתוך כבוד לגדולי הדור מצד אחד, ודיון וויכוח על עצם העניינים מצד שני.

רובץ בין המשפתיים

יורה_דעות כתב:רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון

כתבתי שבפועל גם הגרשז"א מסכים שהפעלת חשמל אסורה (היינו מדרבנן) בשבת, והוא מצד שחשש לדעת הבית יצחק, כידוע לכל. ובמילא, בפשטות ולענ"ד (אף שכעת איני מונח בעומקם של דברים), עיקר הנפק"מ תהי' כאשר מדובר על חולה שאב"ס, או כאשר יש לצרף עוד צדדי היתר לדבר, וכיו"ב.
[אלא שלעיל העיר א' הכותבים (כמדומה - בברכה המשולשת), שלמעשה הי' הגרשז"א מורה לכתחילה לחשוש לדעת החזו"א (ומעניין מהיכן שמע זאת הכותב). ואינני יודע אם הדברים עולים בקנה א' עם מ"ש לעיל, או שהדברים גורעין או מוסיפין, כי יש לפרשם בכמה פנים. אשמח אם יאריך בזה הכותב].

בברכה המשולשת

רובץ בין המשפתיים כתב:
יורה_דעות כתב:רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון

כתבתי שבפועל גם הגרשז"א מסכים שהפעלת חשמל אסורה (היינו מדרבנן) בשבת, והוא מצד שחשש לדעת הבית יצחק, כידוע לכל. ובמילא, בפשטות ולענ"ד (אף שכעת איני מונח בעומקם של דברים), עיקר הנפק"מ תהי' כאשר מדובר על חולה שאב"ס, או כאשר יש לצרף עוד צדדי היתר לדבר, וכיו"ב.
[אלא שלעיל העיר א' הכותבים (כמדומה - בברכה המשולשת), שלמעשה הי' הגרשז"א מורה לכתחילה לחשוש לדעת החזו"א (ומעניין מהיכן שמע זאת הכותב). ואינני יודע אם הדברים עולים בקנה א' עם מ"ש לעיל, או שהדברים גורעין או מוסיפין, כי יש לפרשם בכמה פנים. אשמח אם יאריך בזה הכותב].

מה שהגרשז"א היה מורה לכתחילה לחשוש לדעת החזו"א שמעתי מת"ח אחד שהיה שואלו, וכמדומני שדברים דומים נדפסו באחד מהספרים אודותיו (אאל"ט התורה המשמחת או אורו של עולם)

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ג' פברואר 25, 2014 5:21 pm

אני שמעתי שהורה שמעיקר הדין מותר ואפשר לחוש אם רוצים

אתה מתכוון להגיד שר' שלמה זלמן התיר להשתמש בשבת בחשמל לאדם בריא?

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ד' פברואר 26, 2014 5:28 am

גם זו לטובה כתב:ד' יש מקום לומר דאף אם יתכן שאילו חז"ל היו בימינו היו אוסרים את החשמל מה"ת, מ"מ עתה שחז"ל לא אסרו, הדבר נשאר בהתירו, והדברים עמוקים.

אם יש את נפשך אנא תבאר גזירת הכתוב הזה.
ייש"כ.

צופר הנעמתי

בברכה המשולשת כתב:
מה שהגרשז"א היה מורה לכתחילה לחשוש לדעת החזו"א שמעתי מת"ח אחד שהיה שואלו, וכמדומני שדברים דומים נדפסו באחד מהספרים אודותיו (אאל"ט התורה המשמחת או אורו של עולם)

גם לי זכור כך באחד מספרי הגרש"ז (נדמה לי במהדורה החדשה של מאורי האש) בהתכבות על הנושא שתמה על השואל מה נ"מ יש בדבריו שהלא מ"מ גם הוא עצמו מודה שלכתחילה אין להקל בדבר כלל וצריך לנהוג כדעת החזו"א.

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ד' פברואר 26, 2014 1:38 pm

איך שאני הקטן הבנתי, ממישהו שלדעתי הוא מוסמך, שהגרשז"א אחז כדעתו שמותר לכתחלה, והרי על זה דן לגבי מכשיר השמיעה של אמו. אלא שסבר שאין להורות לרבים כנגד החזו"א, (בענין זה כמובן, בדברים אחרים הורה כנגד החזו"א), אבל כששאלוהו מקורבים ובני משפחה (המקרה שאני מכיר) דהיינו אנשים שהולכים לאור הגרשז"א אמר להם "לפי דעתי אפשר לכתחלה, אם אתם רוצים תעשו על ידי גוי". כאמור לעיל המדובר בהפעלת מאורר ביום חם, אבל איסור דרבנן לא מתירים עבור מאורר ביום חם, לאדם בריא, ובודאי לא לפני עשרים וחמש שנים שלא היו כולם רגילים למיזוג ובודאי לא בירושלים.

צופר הנעמתי

יורה_דעות כתב:איך שאני הקטן הבנתי, ממישהו שלדעתי הוא מוסמך, שהגרשז"א אחז כדעתו שמותר לכתחלה, והרי על זה דן לגבי מכשיר השמיעה של אמו. אלא שסבר שאין להורות לרבים כנגד החזו"א, (בענין זה כמובן, בדברים אחרים הורה כנגד החזו"א), אבל כששאלוהו מקורבים ובני משפחה (המקרה שאני מכיר) דהיינו אנשים שהולכים לאור הגרשז"א אמר להם "לפי דעתי אפשר לכתחלה, אם אתם רוצים תעשו על ידי גוי". כאמור לעיל המדובר בהפעלת מאורר ביום חם, אבל איסור דרבנן לא מתירים עבור מאורר ביום חם, לאדם בריא, ובודאי לא לפני עשרים וחמש שנים שלא היו כולם רגילים למיזוג ובודאי לא בירושלים.

שוב - ממה שאני זוכר שראיתי במכתב שלו נדמה לי שהוא נוקט לשון נחרצת מאד נגד הרעיון לנקוט בזה היתר לכתחילה. אך אין הספר תחת ידי לחפש בו - אולי מישהו שמחזיק בספר יוכל לחפש שם את המכתב הזה ולהעלותו כאן.

מה שנכון נכון

אסיא רשז חשמל.PDF: (818.13 KiB) הורד 1136 פעמים

ראה גם בהערה 53.

אאאא_ב · הודעהעל ידי **אאאא_ב** » ד' פברואר 26, 2014 2:55 pm

תיקונים כתב:
רובץ בין המשפתיים כתב:שמעתי פעם שהגרשז"א התבטא על מה שאמר החזו"א שהחשמל אסור משום בונה: 'או שהוא לא יודע מה זה חשמל או שהוא לא יודע מה זה בונה'...

ראה כאן. אם כי איני מאמין לו.!!!

http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... #_ftnref15
והנה, אחרי שיצא לאור הספר מאורי אש השלם הגיע לידי קובץ אסיא נז-נח (כסלו תשנ"ז), ובו מאמר שכתב הרה"ג ד"ר מרדכי הלפרין בשם: "קווים אחדים לדרכו של הג"ר שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בהלכות רפואה ופיקוח נפש" (עמ' 17 ואילך), ושם בעמ' 52-53 כתב את הסיפור הבא:
בחורף תשמ"ב צעדתי ברחובות שערי חסד בירושלים לצידו של הגרשז"א. על הפרק עמדה שאלה הנוגעת לצוות הרפואי ביחידה לטיפול נמרץ בבתי החולים. מה עדיף, שימוש במחשבון (calculator) בשבת לצורך חולה שיש בו סכנה, או כתיבה ביד? תשובתו היתה חד משמעית: 'שימוש במחשבון'[16]! פסיקה זו התבססה, בין היתר, על שיטתו שאין איסור בונה בהפעלת מעגל חשמלי בשבת, "שכן כל גדולי תורה שלפני החזו"א לא הזכירו כלל החשש של בונה[17], ולכן יש להחשיב פתיחת מעגל חשמלי (שאינו כולל גוף חימום) לפעולה שאין בה איסור תורה". עכ"ל. מאחר ולפסיקה זו יש משמעות לא רק לגבי חולים שיש בהם סכנה אלא גם לגבי חולים שאין בהם סכנה, הוספתי ושאלתי: כרופא, אם אטפל בחולים בבית חולים בבני ברק, כיצד יהא עלי לנהוג בשאלה זו שם, במקומו של החזון אי"ש? הגרשז"א חייך את חיוכו המיוחד וענה לי במילים הללו: 'כשמדובר בבית חולים, גם בבני ברק אין הלכה כדעת החזון איש. אולם בבית (פרטי) גם בירושלים אנו מחמירין לכתחילה. מה שאין כן לגבי חולים, גם שאין בהם סכנה, צריך לנהוג על פי הדין'.

מה שנכון נכון כתב:
אסיא רשז חשמל.PDF

ראה גם בהערה 53.

איני יודע מי מחבר המאמר הזה, אבל יש באותם עמודים כמה וכמה דברים מוזרים.

מה שנכון נכון

אוצר החכמה כתב:איני יודע מי מחבר המאמר הזה.

הרב מרדכי הלפרין.

אציין בקצרה שני עניינים.

1. מעבר לנושא המדובר כאן שר' שלמה זלמן התיר לכתחילה מה שאיני מאמין בכלל, אבל לא נתייחס לזה, כביכול ר' שלמה זלמן התעלם מדין פשוט של דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור והמציא איזה עניין של שתיקה וכולי, ועיין מה שכתב החזון איש לגבי מטרייה.
2. השאלה המדהימה בפשטותה על כיבוי חשמל בשבת, שהיא שאלה שכל מי שלומד מתקשה בה, ואת אותה שאלה אפשר לשאול על כיבוי גז בשבת ואלי עוד יותר, ואו שמדמים את זה למסתפק מן השמן (שגם על זה אפשר לשאול שאלות אבל זה גמרא מפורשת) ואז פשוט לאיסור או שלא ואז יש שאלה למה אסור אבל אין מי שמתיר בפועל (גם ר' משה פיינשטיין לא התיר אלא רמז על השאלה)

ג. הסיפור עם הרופא וההערה בעניין החייל צ"ע.

מה שנכון נכון

עוד בענין בהרצאת ר"מ הלפרין [כדבריו באסיא] ור"א וייס כאן.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/?cat=1234

אגב הנושא, אני לא יודע אם כתבתי את זה כבר כאן. פעם הייתי אצל הגר"י בלוי זצ"ל שרצה להבין איך עובד מחשב ומסך, לעניין להציע לרופאים בבית החולים לכתוב את האבחנה במסוף במקום לכתוב ע"י גוי, ואמרתי לו מה עם בונה וענה לי בר מינה דההיא. אבל איני יכול להיות בטוח שלא היתה כוונתו להקל בזה משום שהמחשב כבר דלוק.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ד' פברואר 26, 2014 3:46 pm

אוצר החכמה כתב: השאלה המדהימה בפשטותה על כיבוי חשמל בשבת, שהיא שאלה שכל מי שלומד מתקשה בה, ואת אותה שאלה אפשר לשאול על כיבוי גז בשבת ואלי עוד יותר, ואו שמדמים את זה למסתפק מן השמן (שגם על זה אפשר לשאול שאלות אבל זה גמרא מפורשת) ואז פשוט לאיסור או שלא ואז יש שאלה למה אסור אבל אין מי שמתיר בפועל (גם ר' משה פיינשטיין לא התיר אלא רמז על השאלה)

אם כדבריו שהסרת עששיות לוהטות של מתכת מן האש ללא הטבלתם במים - מותרת, אין שום מקום להשוות בין נורות חשמל לנר של שמן או לכיבוי גז.

ויש לי שאלה, במידה שפעולת הכיבוי גורמת מיידית לקירור חוט הלהט, האם אפשר לדון משום "כוחו".

א. ברור שההבדל שכאן זה מיידי וכאן לא, מעורר את השאלה, מלבד נושא הכוחו יש כאן מקום לדון על עצם הכיבוי.
ב. באמת לא ברור אם זה דומה לשמן, הבעייה היא שבשמן עצמו לא ברור כ"כ מה האיסור ונחלקו בזה הראשונים, ולשני הצדדים יש לדון שכאן זה דומה יותר מאשר הוצאת עששיות מן האש.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ד' פברואר 26, 2014 4:11 pm

אם הוצאת עששיות מן האש מותרת, הרי הוא הדין להוצאת האש מהעששיות, אם כן למה שלא לדמות את כח החשמל לאש, שסילוקה מותרת.

אולי החשמל במקרה זה אינו דומה לאש אלא לחומר בעירה והאש כאן הוא הלהט של חוט המתכת, ושניהם - החשמל והלהט מחוברים יחד כמו שמן לנר. אך מה ההסבר בזה?

ניים ושכיב

מה שהביאו משם הגרש''ז להקל בהפעלת חשמל, מוזר הדבר שלא אישתמיט בשש"כ להביא משמו כדבר הזה. וגם בתיקונים ומילואים שכתב הגרש''ז על השש''כ לא מצאתי.

לגבי מאוורר כתב בשש"כ שמותר ע"י נכרי אם מצטער הרבה מחמת החום או לצורך חשאבי"ס ושהוא דאו' (יג,לד; ל,יא; לח,ט) וציין את מקורו במנח"י ובשערים המצויינים בהלכה.

במנח"ש קמא א,יא לפני שדן בדברי החזו"א מקדים בזה"ל: "ומוצא אני לנכון להקדים שאין אני מתכוין כלל להתווכח ולהשיב עליהם כי צדיקים במיתתם קרויים חיים ועוד גדולים הם במיתתם יותר מבחייהם, ואם בחייו יראתי מלהתווכח כ"ש עכשיו, רק אמרתי לבאר בארוכה אותם הדברים שכבר העירותי בקצרה כדי שהמעיינים יתנו אל לבם לעיין בזה, ואפשר שע"י משא ומתן כדרכה של תורה יתבררו ויתלבנו הדברים יותר".
לענ"ד משמע קצת מדבריו שהוא ירא לחלוק עליו.

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ה' פברואר 27, 2014 8:13 am

אתפלא על המעירים כאן שלא שמעו שהגרשז"א היקל וכו'.
מערבבים הם ב' שאלות: 1) מה יוצא לדעת הגרש"ז אותה הציג בעמודי אש וכו', 2) האם פסק כדעתו או כחזו"א.
הנדון שלי היה לגבי שאלה 1, ולגבי שאלה 2 ברור שלא סתר פסק החזו"א, אבל גם דעתו לא ביטל, ואף שלא הורה לרבים, הוא עצמו לא חזר בו, וכן לתלמידים מובהקים אמר שכך סובר. כמובן שאין לצפות למצוא הוראה לרבים כגון בשש"כ וכדו'.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ה' פברואר 27, 2014 8:49 am

אוצר החכמה כתב:איני יודע מי מחבר המאמר הזה, אבל יש באותם עמודים כמה וכמה דברים מוזרים.

גם היה לי זר לקרוא שבהיותו נער הגיע אל הגרש"ז בענין הלכתי, והגרש"ז התייעץ עמו כיצד לפסוק לרבים. שאלה העלולה להכריע את גורל שבתות עמך בית ישראל נפסקת בהתייעצות עם נער?
וכמדומני שהוא כותב שזה היה פעמיים.

יורה_דעות כתב:אתפלא על המעירים כאן שלא שמעו שהגרשז"א היקל וכו'.
מערבבים הם ב' שאלות: 1) מה יוצא לדעת הגרש"ז אותה הציג בעמודי אש וכו', 2) האם פסק כדעתו או כחזו"א.
הנדון שלי היה לגבי שאלה 1, ולגבי שאלה 2 ברור שלא סתר פסק החזו"א, אבל גם דעתו לא ביטל, ואף שלא הורה לרבים, הוא עצמו לא חזר בו, וכן לתלמידים מובהקים אמר שכך סובר. כמובן שאין לצפות למצוא הוראה לרבים כגון בשש"כ וכדו'.

אתה מתפלא? אנחנו מתפלאים לשמוע שמישהו טוען שהגרשז"א היקל לגמרי להשתמש בחשמל בשבת, נגד מה שפשט בכל ישראל לאיסור, דבר שלא נשמע לאף אחד במשך עשרות שנים בעודו בחיים חיתו עמנו, ואילו היה נשמע כן הלא היה חידוש גדול, ורק היה ידוע שכיוון שחולק על החזו"א מיקל לחולים וע"י נכרי וכדומה.

(הדוגמה שהבאת ממכשיר שמיעה לאמו אינה דומה משתי סיבות. א. כי מכשיר שמיעה אין בו מעשה בפועל של הדלקה וכיבוי ואפילו לדעת החזו"א יש דנים להקל בזה. ב. כי נחשב בעיניו כמקום חולי.)

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ה' פברואר 27, 2014 2:11 pm

במחילת כבודו אין לי מושג מה הוא אומר, אין דין דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אלא במנהג, אבל כשיסודו במחלוקת הלכתית לא שייך. כי כל חד כדאית ליה. ידוע ומפורסם מה היתה דעת הגרשז"א, ולכן פרסם את ספרו ולא ציוה לגנזו. ואמר במפורש שאינו רוצה לפסוק נגד החזו"א. אבל דעתו כתובה וברורה, וכן היה אומר. והרי אמרתי שלא היקל כפסק הלכה לרבים, כי אחז שאין לפסוק בזה דלא כחזו"א. אבל הוא עצמו סבר כדעתו.

חשבונות רבים

יורה_דעות כתב:במחילת כבודו אין לי מושג מה הוא אומר, אין דין דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אלא במנהג, אבל כשיסודו במחלוקת הלכתית לא שייך.

במחילת כבודו לי אין מושג מה הוא אומר, כשיסודו במחלוקת הילכתית זה יותר חמור ממנהג דנותנים עליו חומרי מקום שיצא משם ושבא לשם.

יורה_דעות כתב:במחילת כבודו אין לי מושג מה הוא אומר, אין דין דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אלא במנהג, אבל כשיסודו במחלוקת הלכתית לא שייך. כי כל חד כדאית ליה. ידוע ומפורסם מה היתה דעת הגרשז"א, ולכן פרסם את ספרו ולא ציוה לגנזו. ואמר במפורש שאינו רוצה לפסוק נגד החזו"א. אבל דעתו כתובה וברורה, וכן היה אומר. והרי אמרתי שלא היקל כפסק הלכה לרבים, כי אחז שאין לפסוק בזה דלא כחזו"א. אבל הוא עצמו סבר כדעתו.

בעניין דברים המותרים זה פשוט לא נכון. ולא מובן מה הקשר לכל חד כדאית ליה.

ובינתים לא הבאת שום מקום בו כתב הגרשז"א את הדברים שאתה אומר בשמו שמותר לכתחילה להשתמש בחשמל בשבת, אלא להיפך כל מי שקורא את השש"כ רואה שאסר באופן ברור את השימוש.

חיים כתב:אם הוצאת עששיות מן האש מותרת, הרי הוא הדין להוצאת האש מהעששיות, אם כן למה שלא לדמות את כח החשמל לאש, שסילוקה מותרת.

אולי החשמל במקרה זה אינו דומה לאש אלא לחומר בעירה והאש כאן הוא הלהט של חוט המתכת, ושניהם - החשמל והלהט מחוברים יחד כמו שמן לנר. אך מה ההסבר בזה?

הגרש"ז בעצמו במנחת שלמה מסביר את זה שיתכן שכיוון שכאן זה כבה מייד והזרם הוא הסיבה לבעירה הרי זה דומה לשמן ואש עיי"ש בהסברו המפורט. . ודבר זה שהגרשז"א בעצמו מבאר שם שיש בזה צד כיבוי דאורייתא ואולי אפילו לדעת הראב"ד מעורר תמיהה עוד יותר גדולה על מה שהובא בקונטרס דלעיל.

ניים ושכיב

יורה_דעות כתב:אתפלא על המעירים כאן שלא שמעו שהגרשז"א היקל וכו'.
מערבבים הם ב' שאלות: 1) מה יוצא לדעת הגרש"ז אותה הציג בעמודי אש וכו', 2) האם פסק כדעתו או כחזו"א.
הנדון שלי היה לגבי שאלה 1, ולגבי שאלה 2 ברור שלא סתר פסק החזו"א, אבל גם דעתו לא ביטל, ואף שלא הורה לרבים, הוא עצמו לא חזר בו, וכן לתלמידים מובהקים אמר שכך סובר. כמובן שאין לצפות למצוא הוראה לרבים כגון בשש"כ וכדו'.

לא הבנתי זאת, לגבי שאלה 1 כתוב להדיא במאורי אש ובמנח''ש שהוא סבר שמותר, ולפני שהחזו''א חידש את חידושו הוא אף הורה כן הלכה למעשה לגבי מכשיר השמיעה של אמו. ובשביל זה לא צריך את השמועה על המאוורר.
לגבי שאלה 2, משמע במנח''ש ומהשמטת השש''כ והתקו''מ שאחרי פסק החזו''א סבר זאת להלכה ולא למעשה. על פניו אתה דן בשאלה 2.

בד"כ מורים ליחידים ואנשי מעשה להחמיר יותר, וכאן שמענו ההיפך. לענ''ד זה נשמע מוזר. אבל זה מתאים להלצה דמטו משמיה שפעם היה מושג של גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, היום יש קולא שאהציל"ב.
---
מה שדנו בהלכות דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, לא זכיתי להבין (אני מודה ומתוודה שאינני מתמצא בזה), הרי בשעתו היה מדובר על דבר שלא פשט איסורו, והיו חכמים שהורו בו להיתר, עד שבא החזו"א ואסר והתפשט המנהג על פיו. האם צריכים כל החכמים לבלום את פיהם מאז שפשטה דעת החולקים?

גם לא הבנתי איך זה התקשר לנידון שלנו, לכאו' רבינו אוצה"ח רק כתב שקשה להאמין שהורה נגד מה שפשט בציבור ובכ"ז זה לא התפרסם.

בברכה המשולשת

איסור חשמל בשבת היה קיים לפני החזו"א, ומעולם לא נהגו להתיר דבר זה (היה מנהגים שונים לגבי חשמל ביו"ט, אך לא זו השאלה)

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ה' פברואר 27, 2014 7:18 pm

הרב אוצה"ח, הנך טועה בדבר משנה, דין דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, אינו אלא במנהג, ובמה שתלוי בבירור הלכתי כל חד כדאית ליה. מפורש בשו"ע ובפוסקים.

ולגבי היתר הגרשז"א, שוב איני מבין מה אתה שח. כפי שכתבו גם אחרי, הגרשז"א כתב שמותר ופרסם זאת בספר, זאת דעתו שיצאה לו במסקנתו בנושא. ואמנם לא פסק לרבים לסמוך על דעתו, ולכן בשש"כ כתוב להיפך. כי דעתו היתה שאין להורות דלא כחזו"א.
ואם היה באמת אסור מדרבנן, הרי איסור דרבנן לא מותר לחולה שאין בו סכנה. לא מכשיר שמיעה ולא מאוורר בשעות החום. רק שחיקת סמנים התירו לחולה שצריך לשכב, ויש מקרים שהתירו אמירה לנכרי. אבל שאר איסורי דרבנן, עובדין דחול, וכו' אסורים גם לחולה.

חשבונות רבים

יורה_דעות כתב:הרב אוצה"ח, הנך טועה בדבר משנה, דין דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, אינו אלא במנהג, ובמה שתלוי בבירור הלכתי כל חד כדאית ליה. מפורש בשו"ע ובפוסקים.

חשבונות רבים כתב:במחילת כבודו לי אין מושג מה הוא אומר, כשיסודו במחלוקת הילכתית זה יותר חמור ממנהג [של טעות] דנותנים עליו חומרי מקום שיצא משם ושבא לשם.

מה שאני כתבתי מפורש בגמרא גבי רבב"ח שאכל חלבא דאיתרא. אם יש לך שו"ע ופוסקים כנגד זה אתה מוזמן להביא אותם.

הרב אוצה"ח, הנך טועה בדבר משנה,

כמו שכתב חשבונות זוהי גמרא מפורשת. וכבר הזכרתי למעלה שגם החזון איש טעה בדבר משנה וכתב על מטריה שאע"פ שהנוב"י אינו צודק ואין בזה משום אוהל אין להתירו משום דברים המותרים.

אולי התכוונת לתוספות בעירובין ובעוד מקומות שאם נהגו בטעות רשאי, אבל זה אינו משני טעמים. א. שכאן המנהג להחמיר לאו דווקא מטעם החזון איש אלא משום שכך נהגו להחמיר וזה דומה להא. ועוד עיין ברא"ש בפרק כירה גבי אתון דמקרביתו.

יורה_דעות

צר לי, לא ידענא מאי קאמר מר, מפורש בגמ' כדברי, והא דחלבא דאייתרא פירשו בו הראשונים ב' דרכים, או שהיה מנהג המקום וחומרא בעלמא ומנהגא, או דכיון שנהגו בני מתא כמנהג האוסר עשאוהו כרבם ואסור לשנות ממנהג מרא דאתרא משום לא תתגודדו. עי' ר"ן ועוד.
כל דבר שתלוי בשאלה הלכתית אין בו דין דברים המותרים ואחרים נהגו איסור, מפורש בגמ' ובראשונים ובש"ע.
ומה שכתבת שנהגו להחמיר לאו דוקא מטעם החזו"א, לא ידענא מנא לך. נהגו כי חשבו שזה מלאכה ואסור, אולי לא בגלל החזו"א אישית, אבל בודאי אין ראיה שנהגו בזה בתורת חומרא ומנהג.

חשבונות רבים

יורה_דעות כתב:צר לי, לא ידענא מאי קאמר מר, מפורש בגמ' כדברי, והא דחלבא דאייתרא פירשו בו הראשונים ב' דרכים, או שהיה מנהג המקום וחומרא בעלמא ומנהגא, או דכיון שנהגו בני מתא כמנהג האוסר עשאוהו כרבם ואסור לשנות ממנהג מרא דאתרא משום לא תתגודדו. עי' ר"ן ועוד

וה"ה כיוון שנהגו לאסור חשמל כדעת החזו"א אסור לשנות מן המנהג.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר