מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מצוות ומידות..

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
שליטא
הודעות: 701
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2010 7:41 pm

מצוות ומידות..

הודעהעל ידי שליטא » ג' אוגוסט 31, 2010 9:41 pm

בשערי קדושה למהרח"ו כתוב וז"ל..

"אין המדות מכלל התרי"ג מצות, ואמנם הן הכנות עקריות אל תרי"ג המצות בקיומן או בביטולם, יען כי אין כח בנפש השכלית לקיים המצות על ידי תרי"ג איברי הגוף אלא באמצעות נפש היסודית המחוברת אל הגוף עצמו בסוד (ויקרא י"ז י"ד) כי נפש כל בשר דמ"ו בנפשו הוא, ולפיכך ענין המדות הרעות קשים מן העברות עצמן מאד מאד:

ובזה תבין ענין מה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת דף ק"ה ע"ב), כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה ממש שהיא היותר שקולה ככל תרי"ג המצות, וכן אמרו (סוטה דף ע"א) מי שיש בו גסות הרוח הוא ככופר בעיקר וראוי לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער וכו' וכאלה רבות. והבן זה מאד, כי להיותם עקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי"ג המצות התלויות בנפש השכלית, ונמצא כי יותר צריך ליזהר ממדות הרעות יותר מן קיום המצות עשה ולא תעשה כי בהיותו בעל מדות טובות בנקל יקיים כל המצות" עכ"ל..

נמצא לפי מהרח"ו..
שהנפש היסודית (מידות) פחות חשובה מהנפש השכלית (מצוות)
אבל מכוון שכל הערך של המצוות תלוי במידות..
נמצא שמצידנו המידות חשובות יותר מהמצוות (מצד מידת הזהירות כנ"ל..)

ולכאורה קשה מאד..

שהרי אם הנפש היסודית (מידות) הן רק הכנה לנפש השכלית כנ"ל..

אם כן איך זה שאנחנו מתעסקים יותר בנפש השכלית (מצוות) מאשר בנפש היסודית (מידות)..


ועוד יותר מזה..

היאך התורה (ה' ית') ציותה עלינו להתעסק ישירות בתכלית (מצוות)
שזה בעצם שלב ב' כנ"ל בשם מהרח"ו..

מבלי שתיתן לנו להתעסק קודם (או לפחות לא פחות) בנקיון המידות (שהם הכנה למצוות כנ"ל..)

ואם נאמר שההתעסקות במצוות מוליד את נקיון המידות..

אם כן מה מהרח"ו בעצם רוצה..???????????

כלומר..
מדוע מהרח"ו לא אמר בתכל'ס שצריך להרבות במצוות..
במיוחד בלמוד התורה הקדושה - כוון שהטוב שבה מחזירן למוטב כו' כו'..

מדוע מהרח"ו כתב בלשון זהירות (עבודה של סור מרע..)יותר מקיום כל המצוות כנ"ל בלשונו..

אשמח לקבל על זה תשובה ברורה..

יואל שילה
הודעות: 1258
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: מצוות ומידות..

הודעהעל ידי יואל שילה » ג' יולי 07, 2020 11:46 am

הראוני חזו"א (שבת נ"ו ד') המשווה את הרשעות לחולי נפש:
'ומ"מ חייב כל אדם להשתדל לחלוב ע"י א"י שזו דרך הישרה ע"פ התורה וסופה להתקיים, וכן נוהגין בכל המקומות שהשבת אצלן ביוקר
ומדרך התורה להחזיק שלום עם כל אדם ולהעביר על המדה וכמש"כ הר"מ פ"י מה' מלכים הי"ב, וכשם שאין ראוי לחכם לכעוס ולנקום במריע לו מתוך חולי רוח כן אין ראוי לנקום ולשנוא את המריע מתוך חולי נפש המשכלת וחסר משקל המדות, ואין בין בליעל למטורף הדעת ולא כלום.
וכל העונשים הוא להיות חכמת החכמים מוגבלה מאד ובלתי מספקת ליתן לפתאים ערמה - ההכרח להשתמש בעונשים להקים גדרי עולם שלא יהיה העולם טרף לשני בריאי הגוף וחלושי השכל, אבל העונש צריך להעשות מתוך יגון עמוק נקי מרגש צרות עין בשל אחרים, ובהיות האדם בלתי שלם בתכלית השלמות ומורגז ביצר הרע - לא יחדל מלהיות רחמני ולהתרשל בשעה שמצוה לעשות דין - ואז ניתן לו להשתמש גם בהערת טבעת נקמה תחת פיקוח הדעת, שאין הערתו בזה רק לזירוז הדין, וזהו בכל לבבך בשני יצריך.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים