עמוד 1 מתוך 1

חומרות בהלכה

פורסם: ד' מרץ 19, 2014 2:19 pm
על ידי סגן אלוף
כתב במסילת ישרים [פרק י"ד] והפרישות בדינים היא להחמיר בהם תמיד לחוש אפילו לדברי יחיד במח' אם טעמו נראה אפי' שאין הלכה כמותו ובתנאי שלא יהיה חומרו קולו ולהחמיר בספיקות אפילו במקום שאפשר להקל בהם.
והנה בחלק הראשון שכתב להחמיר ולחוש לדברי יחיד הוא מבואר מאד ויותר מזה מצינו בחולין ל"ז שראוי שלא לאכול מבהמה שנשאל עליה חכם שמא אינו צודק בהוראתו, אבל במ"ש להחמיר בספיקות צ"ע דבכמה מקומות מבואר שאין להחמיר יותר מדין התורה, וכמ"ש בפ"ת יו"ד סימן קט"ז בשם מנ"י שמי שמחמיר שלא לסמוך על ביטול ברוב זהו דרך מינות, ובים של שלמה פ' כל הבשר סימן ו' שמי שמחמיר לא לאכול בשר אחרי חלב שמא יש בפיו שיירים מן החלב זהו דרך מינות [ואכן שהש"ך בסימן פ"ט פליג עליו ואכ"מ], וכ"כ הרמ"א בתשו' [סימן נ"ד] וז"ל וא"כ בנידו"ד שאינו דבר ברור שמשימים בו חזיר פשיטא דאזלינן לקולא ואי משום שמחמיר ע"ע כאשר כ' מעכ"ת כבר אמרו בירו' נדרים די לך במה שאסרה תורה ואמרו ג"כ הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט, וכ"כ בספר בני יששכר [חודש אדר מאמר ב' דרוש ז'] וז"ל על כן לדעתי הצעירה אין זה מדרך החסידות מה שכמה אנשים נוהגים סלסול בעצמם שלא לאכול מן שום מאכל שהי' עליו שאלת חכם הגם שהוא דבר פשוט ומבואר דינו להיתר כגון ע"י תערובות בס' וכיוצא כי לדעתי אדרבה מצוה היא יאכלו ענוים וישבעו כי הוא נסיבה מאת ה"י שישוב האיסור להיתר ויתברר ע"י אכילת ישראל ומה שארז"ל לא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם היינו דוקא במילתא דתליא בסברא.
ואני נבוך בכל זה, והדברים מכריעים כדברי הבני יששכר דבשלמא באיסורי בן אדם לחבירו ושאר איסורים שהדעת מכריעה כמותם יש טעם להתרחק מצד איסור אפילו המותר מעיקר הדין כיון שסוף סוף יש תקלה בדבר, אבל בחוקים שחקק הקב"ה הרי הוא עצמו התירם במקום רוב וחזקה וא"כ איזה הפסד יש בדבר שיאכלם אף אם יעלה בידו לבסוף בשר חזיר.

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ד' מרץ 19, 2014 2:23 pm
על ידי סגן אלוף
אני רואה כעת שמתווכחים ע"ז כאן viewtopic.php?f=17&t=17285&start=80#p165367

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ד' מרץ 19, 2014 2:30 pm
על ידי ישראל גד
מה שכתבת שיהיה הבדל בין אדם לחבירו ובין אדם למקום זהו תימה דהרי כל מה שאסור זה רק בצווי התורה וכמו בכל ספיקות דממונא שספיקא לקולא גם אם האדם עצמו מסופק יהיה לו מותר שזה מה שהתירה תורה.

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ד' מרץ 19, 2014 2:33 pm
על ידי סגן אלוף
ישראל גד כתב:מה שכתבת שיהיה הבדל בין אדם לחבירו ובין אדם למקום זהו תימה דהרי כל מה שאסור זה רק בצווי התורה וכמו בכל ספיקות דממונא שספיקא לקולא גם אם האדם עצמו מסופק יהיה לו מותר שזה מה שהתירה תורה.

ברור שטעם מה שאנו מקיימים ונזהרים בבן אדם לחבירו זה כדי לעשות רצון ה'
כל כוונתי היתה שכיון שרצון ה' שנהיה זהירים שלא לפגוע בשני א"כ גם כשדיני התורה הרגילים מורים שלא להשמר, אפשר להבין שיש טעם להחמיר [וזאת עבודת ה'] שהרי הטעם קיים, ואני שאלתי בחוקים שכל משמעותם היא בכך שהקב"ה גזר אותם דא"כ הפה שאסר הוא הפה שהתיר

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ד' מרץ 19, 2014 8:55 pm
על ידי ניים ושכיב
נלענ"ד שיש לחלק בין כל דברי הפוסקים שהביא הרב פותהא"ש לבין המס"י.
הפוסקים הנ"ל מדברים לענין אדם שאומר, נכון שהתורה וחז"ל הקילו מחמת הספק, אבל אני חושש שמא בכל זאת יש פה איסור. דעה כזו יש בה מן המינות, כי הוא לא סומך על שיקול דעתם של התורה וחז"ל, וגם מן הטעות, כי אם ההלכה היא שמותר אז אין איסור לחשוש לו.
אך המס"י מדבר לענין אדם מיחידי סגולה שאומר, נכון שהדבר מותר לגמרי מן הדין, אך אני פורש מכל עניני עוה"ז שאינם הכרחיים לי, כי אני חושש שמא מחמת שאתרגל להנות או להקל או להתחבר באופנים המותרים אבוא להנות או להקל או להתחבר באופנים האסורים.
מה שכתבתי מבוסס על פי"ג ופי"ד במס"י, ומחמת אריכות הלשון שם לא ציטטתי פה כלום.

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ד' מרץ 19, 2014 9:29 pm
על ידי סגן אלוף
ניים ושכיב כתב:נלענ"ד שיש לחלק בין כל דברי הפוסקים שהביא הרב פותהא"ש לבין המס"י.
הפוסקים הנ"ל מדברים לענין אדם שאומר, נכון שהתורה וחז"ל הקילו מחמת הספק, אבל אני חושש שמא בכל זאת יש פה איסור. דעה כזו יש בה מן המינות, כי הוא לא סומך על שיקול דעתם של התורה וחז"ל, וגם מן הטעות, כי אם ההלכה היא שמותר אז אין איסור לחשוש לו.
אך המס"י מדבר לענין אדם מיחידי סגולה שאומר, נכון שהדבר מותר לגמרי מן הדין, אך אני פורש מכל עניני עוה"ז שאינם הכרחיים לי, כי אני חושש שמא מחמת שאתרגל להנות או להקל או להתחבר באופנים המותרים אבוא להנות או להקל או להתחבר באופנים האסורים.
מה שכתבתי מבוסס על פי"ג ופי"ד במס"י, ומחמת אריכות הלשון שם לא ציטטתי פה כלום.

כד ניים ושכיב אמרה להא שמעתא, ניכר אמנם שעיינת במסילת ישרים אבל לא עיינת בשאר המקורות שהבאתי, אם מדובר בכה"ג האם היה אומר בעל האו"ה שמותר שלא לסמוך על ביטול ברוב, או היה אומר הש"ך שמותר שלא לאכול בשר אחר חלב, וכן ברמ"א ובבני יששכר, יעוין בכולם היטיב

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ד' מרץ 19, 2014 10:10 pm
על ידי אלף אלפים
סגן אלוף כתב: האם היה אומר בעל האו"ה שמותר שלא לסמוך על ביטול ברוב, או היה אומר הש"ך שמותר שלא לאכול בשר אחר חלב, וכן ברמ"א ובבני יששכר, יעוין בכולם היטיב

מה מאד נפלאו דבריך, אתה בעצמך מביא מבעל או"ה ומהש"ך שמותר להחמיר בדיני ספיקות וא"כ על מה תלונותיך
גם מה שכתבת וז"ל דבשלמא באיסורי בן אדם לחבירו ושאר איסורים שהדעת מכריעה כמותם יש טעם להתרחק מצד איסור אפילו המותר מעיקר הדין כיון שסוף סוף יש תקלה בדבר, אבל בחוקים שחקק הקב"ה הרי הוא עצמו התירם במקום רוב וחזקה וא"כ איזה הפסד יש בדבר שיאכלם אף אם יעלה בידו לבסוף בשר חזיר עכ"ל, יש תימה שהרי גם חוק יש לו טעם ואם התורה גילתה את הסוד ודאי יש להשמר מן האיסור גם כאשר אין דיני הספיקות כן

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ד' מרץ 19, 2014 10:40 pm
על ידי סגן אלוף
אלף אלפים כתב:
סגן אלוף כתב: האם היה אומר בעל האו"ה שמותר שלא לסמוך על ביטול ברוב, או היה אומר הש"ך שמותר שלא לאכול בשר אחר חלב, וכן ברמ"א ובבני יששכר, יעוין בכולם היטיב

מה מאד נפלאו דבריך, אתה בעצמך מביא מבעל או"ה ומהש"ך שמותר להחמיר בדיני ספיקות וא"כ על מה תלונותיך
גם מה שכתבת וז"ל דבשלמא באיסורי בן אדם לחבירו ושאר איסורים שהדעת מכריעה כמותם יש טעם להתרחק מצד איסור אפילו המותר מעיקר הדין כיון שסוף סוף יש תקלה בדבר, אבל בחוקים שחקק הקב"ה הרי הוא עצמו התירם במקום רוב וחזקה וא"כ איזה הפסד יש בדבר שיאכלם אף אם יעלה בידו לבסוף בשר חזיר עכ"ל, יש תימה שהרי גם חוק יש לו טעם ואם התורה גילתה את הסוד ודאי יש להשמר מן האיסור גם כאשר אין דיני הספיקות כן

מה שהייתי נבוך הוא בעיקר איך למעשה ראוי לנהוג כמו דברי המסילת ישרים ודברי האו"ה או כמו גדולי האחרונים [ודברי הש"ך לפו"ר אין להם שייכות כיון דהרחקת בשר מחלב מצינו בזה בגמ' הרבה חומרות שהחמירו ע"ע כמו שאמר מר עוקבא וזהו שכתבתי בקצירת האומר ואכ"מ].
ומה שכתבת בענין חוקי התורה ב' תשובות בדבר
א' דזה תליא במה שחקרו בטמטום מאכלות אסורות אם זהו תוצאה מגזירת הכתוב או סיבת האיסור,
ב' דלמא במקום רוב ליכא כלל לטעם האיסור, תדע דבביטול ברוב הרי עבדינן ודאי איסור ואעפ"כ התירה תורה.

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ד' מרץ 19, 2014 11:42 pm
על ידי ניים ושכיב
סגן אלוף כתב:
ניים ושכיב כתב:נלענ"ד שיש לחלק בין כל דברי הפוסקים שהביא הרב פותהא"ש לבין המס"י.
הפוסקים הנ"ל מדברים לענין אדם שאומר, נכון שהתורה וחז"ל הקילו מחמת הספק, אבל אני חושש שמא בכל זאת יש פה איסור. דעה כזו יש בה מן המינות, כי הוא לא סומך על שיקול דעתם של התורה וחז"ל, וגם מן הטעות, כי אם ההלכה היא שמותר אז אין איסור לחשוש לו.
אך המס"י מדבר לענין אדם מיחידי סגולה שאומר, נכון שהדבר מותר לגמרי מן הדין, אך אני פורש מכל עניני עוה"ז שאינם הכרחיים לי, כי אני חושש שמא מחמת שאתרגל להנות או להקל או להתחבר באופנים המותרים אבוא להנות או להקל או להתחבר באופנים האסורים.
מה שכתבתי מבוסס על פי"ג ופי"ד במס"י, ומחמת אריכות הלשון שם לא ציטטתי פה כלום.

כד ניים ושכיב אמרה להא שמעתא, ניכר אמנם שעיינת במסילת ישרים אבל לא עיינת בשאר המקורות שהבאתי, אם מדובר בכה"ג האם היה אומר בעל האו"ה שמותר שלא לסמוך על ביטול ברוב, או היה אומר הש"ך שמותר שלא לאכול בשר אחר חלב, וכן ברמ"א ובבני יששכר, יעוין בכולם היטיב
היטבת לראות, אכן לא עיינתי בגוף הדברים, אלא סמכתי על העתקתך. עתה עיינתי בכל הדברים, ולא הבנתי מה מום מצאת בדברי. הפ"ת בשם סולת למנחה (מי זה מנ"י שכתבת?) והמהרש"ל כתבו לאסור משום דמיחזי כמינות, ומשמע כמו שביארתי. וברמ"א משמע מרוב ראיותיו שמדבר רק לענין חומרא מחמת חשש איסור, וכמו שביארתי. אל הבנ"י לא התייחסתי בדברי, שאני כתבתי 'פוסקים' והוא לא ספר פסק. אכן הוא אומר ההיפך הגמור מהמס"י, שהוא אומר שיש מצוה לאכול מה שבטל בתערובת וכדו'.
---
אם כבר נכנסים לבנ"י, לא הבנתי מה שכתבת:
סגן אלוף כתב:והדברים מכריעים כדברי הבני יששכר וכו' הרי הוא עצמו התירם במקום רוב וחזקה וא"כ איזה הפסד יש בדבר שיאכלם אף אם יעלה בידו לבסוף בשר חזיר.
וזה לא מגיע עד דברי הבנ"י, שאתה כתבת שאין הפסד, והוא כתב שיש מצוה.
-
עוד הערה קטנה:
סגן אלוף כתב:והנה בחלק הראשון שכתב להחמיר ולחוש לדברי יחיד הוא מבואר מאד ויותר מזה מצינו בחולין ל"ז שראוי שלא לאכול מבהמה שנשאל עליה חכם שמא אינו צודק בהוראתו,
וכיוונת את הטעם ע"פ הבנ"י, כמו שהעתקת שהקשה על עצמו בסוף דבריו ותירץ. אבל לא היית צריך לכל זה, לפי שהמס"י מביא זאת דוקא על החלק השני של ספיקות, וגם הבנ"י מביא זאת על ספיקות.

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ד' מרץ 19, 2014 11:57 pm
על ידי איש רגיל
ניים ושכיב כתב:הפוסקים הנ"ל מדברים לענין אדם שאומר, נכון שהתורה וחז"ל הקילו מחמת הספק, אבל אני חושש שמא בכל זאת יש פה איסור. דעה כזו יש בה מן המינות, כי הוא לא סומך על שיקול דעתם של התורה וחז"ל, וגם מן הטעות, כי אם ההלכה היא שמותר אז אין איסור לחשוש לו.

לא טעות ובטח לא מינות.
לא טעות, משום שלדעת הרבה פוסקים יש עדיין איסור אלא שאיני מחוייב לחשוש אליו [וכעין שציין סא"ל לדיון אם יש טמטום באכילת מאכלות אבורות בכה"ג].
ולא מינות, כיון שפשוט לא קשור... וכד ניים וכו'...:)

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ה' מרץ 20, 2014 12:04 am
על ידי ניים ושכיב
מה שכתבת יש בו מן הטעות ומן המינות.
מן הטעות, כיון שמה שכתבתי 'מינות', הוא לבאר את מה שכתבו הפוסקים מינות, ונראה ברור שזו כוונתם. ומה שכתבתי 'טעות', הוא להסכים עם מה שכתב סא''ל, שכיון ששורת הדין שמותר לגמרי, אז אין צריך לחשוש לאיסור כמו שכתבת אתה.
ומן המינות, כי אם אני אומר כך, מי אתה שתחלוק... :)

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ה' מרץ 20, 2014 2:20 pm
על ידי אלף אלפים
עיין רש"י יבמות פ"ז ב' שכתב וז"ל אלא בעדים חייבת קרבן דשוגגת היא ואין זה אונס להיפטר מן הקרבן דאיבעי לה לאמתוני
ועיין תוס' ביצה כ"ה ב' ד"ה אורח וז"ל דודאי ליכא איסור דמשנשחטה היא עומדת בחזקת היתר מיהו אם נמצאת טריפה לאחר שאכל הוא נענש כשוגג ולא כאונס שלא הי"ל למהר כל כך
אם כן מבואר בראשונים שיכול אדם להחמיר ע"ע גם במקום שהכריעה תורה לקולא ותו לא מידי

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ה' מרץ 20, 2014 2:26 pm
על ידי סגן אלוף
אלף אלפים כתב:עיין רש"י יבמות פ"ז ב' שכתב וז"ל אלא בעדים חייבת קרבן דשוגגת היא ואין זה אונס להיפטר מן הקרבן דאיבעי לה לאמתוני
ועיין תוס' ביצה כ"ה ב' ד"ה אורח וז"ל דודאי ליכא איסור דמשנשחטה היא עומדת בחזקת היתר מיהו אם נמצאת טריפה לאחר שאכל הוא נענש כשוגג ולא כאונס שלא הי"ל למהר כל כך
אם כן מבואר בראשונים שיכול אדם להחמיר ע"ע גם במקום שהכריעה תורה לקולא ותו לא מידי

לא חשבתי שיסתבכו החכמים דכאן בכגון דא ולכך לא פירטתי, דיני עדות לא שייכים לכאן שהרי מבואר בגמ' ביבמות הנ"ל שאם נשאת בעדים חייבת קרבן דחשיבא שוגג ולא אונס, אם כן מיניה וביה מבואר שהיה לה לאמתוני, משא"כ גבי רוב וחזקה שיסד בנוב"י תנינא סימן צ"ו שפטור מן הקרבן בזה יש לשאול כיצד אפשר להחמיר, ויסוד החילוק בזה דגבי עדים סוף סוף יש כאן תקלה ועבירה שהרי העד הטעהו וזה מבואר בדברי הנוב"י הנ"ל.
גם מה שהבאת מתו' ביצה אינו שייך דשם הוא מהלכות איכא לברורי לכתחילה שלא יצטרך להגיע לדיני ספיקות ולא שלא לסמוך על דיני ספיקות, וקצרתי.

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ה' מרץ 20, 2014 3:30 pm
על ידי אלף אלפים
גם כאן הובא הסולת למנחה ופלפלו בו חכמי הפורום
viewtopic.php?f=17&t=16019#p150644

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ה' מרץ 20, 2014 5:19 pm
על ידי סגן אלוף
אלף אלפים כתב:גם כאן הובא הסולת למנחה ופלפלו בו חכמי הפורום
viewtopic.php?f=17&t=16019#p150644

אין שם הרבה מה למצוא, מערבבים שם בין הוראת בית דין לעדים, וביניהם לרוב וחזקה ששם ביאר בנוב"י שהבאתי לעיל שפטור מקרבן ככתוב בתוס' ר"פ החולץ וא"צ כפרה כלל וכמפורש ברמ"א יו"ד סימן קפ"ה בבא על אשה שלא בשעת וסתה

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ה' מרץ 20, 2014 6:51 pm
על ידי סגן אלוף
אפתח אנא פתחא לנפשאי.
אפשר דגם דברי מסילת ישרים עולים בקנה א' עם אלו הדברים.
דהנה מצאנו מקומות שעיקרה של הכרעה היתה ראויה לחומרא מצד עצמה אלא שאי אפשר וכמו שכתב הרמב"ם בפיה"מ לנזיר פ"ז [כמדומני] בענין חזקה שאי אפשר לתת לאדם להסתפק כל כך הרבה וכ"כ רש"י בכ"מ לגבי עד אחד באיסורין שאין לך אדם אוכל אצל חבירו, וא"כ בכה"ג שמא מידת חסידות לחשוש לאיסור ולא להתירו ע"י חזקה, כשם שהכל מבינים שמה שהתירו הפוסקים בשעת הדחק ראוי לפרוש להחמיר בו, והפוסקים הנ"ל דברו על מקום שמצד ההסתכלות הפשוטה אין צד איסור בדבר, ויבוא הכל על מקומו בשלום.
בעיקר הענין העיר לי ידיד שדעת הגר"ש אויערבאך שליט"א לא לדקדק בהכשרים כיון שזה נכלל בכלל דין התורה של עד אחד ומה לנו לדקדק, אמנם כפי מה שנתבאר כבר לעיל הרי אם ימצא שהכשילו העד האחד הרי חייב קרבן ובודאי שראוי ליר"ש להשמר מזה ודברי הגאון הנ"ל צריכים בירור ואולי שמע השומע וטעה.
ובנותן טעם להביא כאן את דברי הש"ע ביו"ד סימן קפ"ה בבא על אשה שלא בשעת וסתה ופירסה נדה שצריך לפרוש ממנה ולהזדעזע על שפגע באיסור, ואפילו שזה היה באונס ואין לו חטא כלל ופטור מקרבן, והגע עצמך אם נוהג עפ"י חזקה הרי יש לו 50 אחוז שיפגע באיסור ואעפ"כ כשפוגע לבסוף צריך להזדעזע וצ"ב.

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ה' מרץ 20, 2014 7:29 pm
על ידי יורה_דעות
סגן אלוף במחילה כל דבריך ערבוב, כשיש מחלוקת אין הכרעה מבוררת ותמיד יש ספק ויש מקום לחוש לדעות יחיד לעתים לפי הענין, ומה זה שייך למה שהתירה התורה ביטול ברוב ושאר הדינים שהם מותרים ואין שום ספק.
ומה שכתבת בשם הגר"ש שהכשר יש לו דין עד אחד הוא טעות מגולה, שהרי אף עד לא העיד בפניך על הכשרות, וגם בפני הבד"ץ לא העיד אף עד על מה שעשה, ואין חזקה שליח עושה שליחותו בדאוריתא. כל תוקף ההכשר הוא מדין מעשי ב"ד, ולזה תלוי הדבר אם הוא ב"ד הראוי לכך.

Re: חומרות בהלכה

פורסם: ש' מרץ 22, 2014 8:23 pm
על ידי סגן אלוף
יורה_דעות כתב:סגן אלוף במחילה כל דבריך ערבוב, כשיש מחלוקת אין הכרעה מבוררת ותמיד יש ספק ויש מקום לחוש לדעות יחיד לעתים לפי הענין, ומה זה שייך למה שהתירה התורה ביטול ברוב ושאר הדינים שהם מותרים ואין שום ספק.
ומה שכתבת בשם הגר"ש שהכשר יש לו דין עד אחד הוא טעות מגולה, שהרי אף עד לא העיד בפניך על הכשרות, וגם בפני הבד"ץ לא העיד אף עד על מה שעשה, ואין חזקה שליח עושה שליחותו בדאוריתא. כל תוקף ההכשר הוא מדין מעשי ב"ד, ולזה תלוי הדבר אם הוא ב"ד הראוי לכך.

בדין ההכשרים מעולם לא עסקתי בו, מלבד מה ששמעתי מא' מגדולי ראשי הישיבות שהכשר יש לו דין ע"א ואיני ראוי להגיב בזה.
מה שענית בתחילה הרי גם אני סבור כן אלא שדברי מסילת ישרים מטפחים על פני שנינו

Re: חומרות בהלכה

פורסם: א' מרץ 23, 2014 12:10 am
על ידי יורה_דעות
לא כ' במס"י נגד דיני בירור הספקות כמו רוב" אלא היכא שיש ספק אבל אין חובה להחמיר בו וההבדל מובן

Re: חומרות בהלכה

פורסם: א' מרץ 23, 2014 10:01 pm
על ידי סגן אלוף
יורה_דעות כתב:לא כ' במס"י נגד דיני בירור הספקות כמו רוב" אלא היכא שיש ספק אבל אין חובה להחמיר בו וההבדל מובן

נראה לי שכדאי שתתווכח עם איש רגיל
viewtopic.php?f=17&t=17285&start=80#p165530
הוא יעשה זאת טוב ממני

Re: חומרות בהלכה

פורסם: א' אפריל 20, 2014 4:35 pm
על ידי סגן אלוף
שוב מצאתי מפורש במקום אחר
viewtopic.php?f=17&t=3866#p28867
אלא ששם מדובר במחלוקת הפוסקים
ועוד ראיתי במשך חכמה סוף פרשת בא שהאריך בנושא דומה, בספיקות שנפסק עפ"י רוב אם יש ענין לטרוח ולברר אם יש כאן איסור, וחילק בין מצוות עשה שסוף סוף הרי לא הניח תפילין ואין לו מעלת מקיים מצוה, ללא תעשה שכיון שדין תורה מותר אין כאן פגם.
עוד חילק בין מקום שאח"כ יתודע לו שעבר איסור דבכה"ג יש להחמיר, שהרי למפרע יהיה כאן פגם, משא"כ במקום שהאיסור לא יתודע לעולם.