ביומו תתן שכרו בשינוי הזמן

[סגן אלוף]

יש לחקור יהודי באר"י השוכר פועל בארה"ב, וכידוע השקיעה בארה"ב מתאחרת 9 - 7 שעות מאר"י, אחרי מי נלך לענין סיום היום למצות ביומו תתן שכרו ??
כלפי דין אותו ואת בנו, אם הולכין אחר יומו של השור הנשחט או של הנאסר כבר דן במשך חכמה
כלפי דין חמץ בפסח אם הולכים אחר החמץ או אחר הבעלים כבר דן בעונג יו"ט,
הכא מאי???

[קולמוס הסופר]

בס"ד

הלנת שכר.PDF

(256.03 KiB) הורד 253 פעמים

שם.JPG (29.48 KiB) נצפה 3305 פעמים

[עושה חדשות]

גנזי מרגליות.PDF

(143.13 KiB) הורד 227 פעמים

[פרי יהושע]

יכול להיות שתלוי אם ביומו תתן שכרו דין בחו"מ או ביור"ד, עי' משנת יעב"ץ חו"מ.

[אראל]

אם פועל בארץ ישראל עושה עבורי איזה עבודה [המשתלמת לפי השעה], והוא שולח לי דרך המייל החשבון בגמר העבודה, וכדי שלא לעבור על בל תלין, אני רוצה לשלם לו מיד כמובן
אם עלי לדקדק להעביר לו תשלום עבודתו בטרם זמן שקיעה"ח במקומו של הפועל [בארץ ישראל], או מספיק שאשלם לו לפני השקיעה"ח אצלי [המעביד]?
[וה"ה להיפוך]

[עושה חדשות]

עי' שבט הלוי ז,רלב.

ויש לאחד - viewtopic.php?f=17&t=17485&p=166537&hilit#p166529

[יוסף חיים אוהב ציון]

מה הצד שנלך לפי המעביד.

[אראל]

מה הצד שנלך לפי המעביד.

כי גם לו ניתן זכותים....., והרי לא ציוותה התורה לשלם באותו 'שעה' להאיץ התשלום לטובת הפועל, אלא שנתן התוה"ק זכות להמעביד שיהי' לו פנאי לשלם עד סוף היום, וא"כ אולי שניתנה לו הזכות להמתין עד סוף יומו שלו

[עקביה]

לשון הכתוב הוא:
דברים פרק כד, טו
בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ
כלומר לפי שקיעת השמש על הפועל.

אבל איני יודע אם אפשר להוכיח מכך, שכן ודאי דיבר הכתוב בהווה. ובזמן התורה לא הייתה מציאות כזו, של פועל ומעביד בשני אזורי זמן שונים.

מסברא נ"ל שמה שקובע הוא שקיעת השמש אצל המעביד, שכן התורה נתנה לו את הזמן שעד השקיעה כדי להשיג את הכסף ולשלם.
---
לא שמתי לב, אבל כעת אני רואה שכיוונתי לדעת הרב אראל.

[עושה חדשות]

מסברא נ"ל שמה שקובע הוא שקיעת השמש אצל המעביד, שכן התורה נתנה לו את הזמן שעד השקיעה כדי להשיג את הכסף ולשלם.

כך באמת פי' רש"י, "לפי שנתנה תורה זמן לבעל הבית עונה לבקש מעות". אבל בס' החינוך כ' "כי באיחור המזונות יאבד הגוף, ועל כן ציונו לתת שכר שכיר כי אליו הוא נושא את נפשו להתפרנס בו, ולפי הנראה על כן שם גבול זמנו יום אחד ולא יותר, כי דרך בני אדם להתענות יום אחד לפעמים".

[עזריאל ברגר]

לשון הכתוב הוא:
דברים פרק כד, טו
בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ
כלומר לפי שקיעת השמש על הפועל.

אבל איני יודע אם אפשר להוכיח מכך, שכן ודאי דיבר הכתוב בהווה. ובזמן התורה לא הייתה מציאות כזו, של פועל ומעביד בשני אזורי זמן שונים.

מסברא נ"ל שמה שקובע הוא שקיעת השמש אצל המעביד, שכן התורה נתנה לו את הזמן שעד השקיעה כדי להשיג את הכסף ולשלם.
---
לא שמתי לב, אבל כעת אני רואה שכיוונתי לדעת הרב אראל.

אפשר לומר "ביומו" של השכר. ולא תבוא "עליו" - על השכר.
ועפ"ז זה יומו של המעביד.

[עקביה]

מסברא נ"ל שמה שקובע הוא שקיעת השמש אצל המעביד, שכן התורה נתנה לו את הזמן שעד השקיעה כדי להשיג את הכסף ולשלם.

כך באמת פי' רש"י, "לפי שנתנה תורה זמן לבעל הבית עונה לבקש מעות". אבל בס' החינוך כ' "כי באיחור המזונות יאבד הגוף, ועל כן ציונו לתת שכר שכיר כי אליו הוא נושא את נפשו להתפרנס בו, ולפי הנראה על כן שם גבול זמנו יום אחד ולא יותר, כי דרך בני אדם להתענות יום אחד לפעמים".

ייש"כ.

אמנם א"א להוכיח מהחינוך שאילו היה נשאל את שאלת ר' אראל היה פוסק שיומו של הפועל הוא הקובע.

[עקביה]

אפשר לומר "ביומו" של השכר. ולא תבוא "עליו" - על השכר.
ועפ"ז זה יומו של המעביד.

בפשטות א"א לומר כך, שהרי קודם לכן ואח"כ מדובר על הפועל:
דברים פרק כד, יד-טו
(יד) לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: (טו) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא:

[אראל]

לפי טעמו של הרמב"ן על 'ביומו תתן שכרו':

ויצוה הכתוב לפרעו ביומו בהשלים מלאכתו מיד, ושלא תבוא עליו השמש, כדי שיקנה בשכרו לו ולאשתו ולבניו מה שיאכלו בלילה, כי עני הוא - כרובי הנשכרים, ואל השכר הזה הוא נושא נפשו שיקנה בו מזון להחיות נפשו. ילמד אותנו בכאן, כי מה שאמר בתורה לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר, הכונה בו שתפרענו ביומו, שאם לא תפרענו בצאתו ממלאכתו מיד הנה ילך לביתו וישאר שכרו אתך עד בקר וימות הוא ברעב בלילה

ממש אי אפשר לפרש על יומו של המעביד, שאם לא יפרע הפועל ביומו של הפועל אלא ביומו של המעביד, הרי לא יוכל הפועל לקנות מזון, כי החנויות כבר יהיו סגורים במקומו....

[עזריאל ברגר]

בשכיר שזמן גבוי שכרו בלילה נאמר "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר", ופירש"י שפעולת השכיר, דהיינו משכורתו, לא תישאר לישון בביתך עד הבוקר, ועפ"ז מסתבר שהולכים לפי מקומו של השכר.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ויש בזה מערכה גם להגרע"י זצוק"ל בספרו הליכות עולם בענין אותו ואת בנו.