מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

היתר מכירה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אבן ישראל
הודעות: 52
הצטרף: א' פברואר 03, 2013 8:01 pm

היתר מכירה

הודעהעל ידי אבן ישראל » א' אפריל 27, 2014 12:56 pm

לקראת שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה . שמעתי לפני שנים שגורן סבר שהיתר המכירה של הרב קוק לא תקף בגלל קנין המלכות היינו המדינה שגם לבעל התרומות אי אפשר להפקיע האם ידוע למישהו על זה זה חשוב שידעו כול חסידיו הנאמנים

אוהב אוצר
הודעות: 2806
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי אוהב אוצר » א' אפריל 27, 2014 3:09 pm

לפני מס' שנים התפרסמה ידיעה קטנה אולם מרעישה ביותר בגליון הלכה למעשה הנתלה בבתי הכנסת ושם נכתב כי סעיף מסוים ב'מנהל מקרקעי ישראל' במכירת קרקע ממש מפיל יסוד במכירה הזאת, מישוה זוכר משהו מזה?

עוד דבר קשור או לא, [לכותרת כן] כיצד ניתן להסביר בשיעור שבועי למתקרבים ליהדות, יותר נכון שומרי מסורת, שרצוי ונכון לא להסתמך על המכירה, עצם הרעיון: כיצד ניתן להסביר שיש מח' בהלכה וישנם הלכות שבעקבות כובד המשקל ראוי לעשות כדעת המחמירים בענין, "וכי הם לא רבנים"??? "א"א לסמוך על מה שהם פסקו"??? "זה פסק או לא"???

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי איש רגיל » א' אפריל 27, 2014 3:25 pm

אוהב אוצר כתב:עוד דבר קשור או לא, [לכותרת כן] כיצד ניתן להסביר בשיעור שבועי למתקרבים ליהדות, יותר נכון שומרי מסורת, שרצוי ונכון לא להסתמך על המכירה, עצם הרעיון: כיצד ניתן להסביר שיש מח' בהלכה וישנם הלכות שבעקבות כובד המשקל ראוי לעשות כדעת המחמירים בענין, "וכי הם לא רבנים"??? "א"א לסמוך על מה שהם פסקו"??? "זה פסק או לא"???

תתחיל עם מחלוקת בין הגרשז"א להגריש"א בהלכות שבת, שם תסביר שירא שמים ראוי לו להחמיר, וכדוגמא נוספת תביא את היתר מכירה.

מזמור שיר
הודעות: 342
הצטרף: ה' פברואר 17, 2011 12:17 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי מזמור שיר » ג' אפריל 29, 2014 12:23 am

האם שני דברים אלו הם ברי השוואה? גם למתקרבים?

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' אפריל 29, 2014 12:24 am

לא הבנתי את שאלתך.
שם אתה מסביר את הרעיון של חומרה, בלי שיש מטען אחורי של הרבנים שלנו או הרבנים שלהם.

אוהב אוצר
הודעות: 2806
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ד' אפריל 30, 2014 11:06 am

בכ"ז לא הבנתי איך ע"י הענין הזה אני מסביר להם.

מחולת המחנים
הודעות: 2895
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' אפריל 30, 2014 11:32 am

אפשר אולי להסביר להם שהיתר המכירה לא התקבל כלל וכלל בכל קהל ישראל החרדים לדבר ה', ואף הפוסקים שדנו בזה להיתר כהגרשז"א והגרע"י, היה זה רק בצד ההלכה או שרצו להליץ זכות על הנוהגים בהיתר מכירה, אך הם לעצמם הקפידו והחמירו על עצמם בזה, וכפי שראיתי לאחרונה שבנו של הגרע"י סיפר שאביו זצ"ל לא השתמש ביבול של היתר מכירה.

גם זו לטובה
הודעות: 2384
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' יוני 09, 2014 9:50 pm

אבן ישראל כתב:לקראת שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה . שמעתי לפני שנים שגורן סבר שהיתר המכירה של הרב קוק לא תקף בגלל קנין המלכות היינו המדינה שגם לבעל התרומות אי אפשר להפקיע האם ידוע למישהו על זה זה חשוב שידעו כול חסידיו הנאמנים


כמד' שהוא פרסם ע"ז מאמר, ברם כרה"ר גם הוא ערך הית"מ

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 795
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ב' יוני 09, 2014 11:27 pm

מזמור שיר כתב:האם שני דברים אלו הם ברי השוואה? גם למתקרבים?

אני חושב שזה לא רק למתקרבים.
בשיעורים אני מחמיר כהחזו"א??? בחשמל בשבת אני מחמיר כהחזו"א???
פתאום בשבעית דרבנן אני נהיה מחמיר?!
צריך לזכור שהישועות מלכו כבר התיר היתר מכירה, וגאון עוזנו הר' עובדיה זצ"ל התיר.
למה החסידים למשל צריכים להחמיר???
רק בגלל שזה נוגע רק לחקלאים, כי אנחנו הרי יושבים בביתנו ואומרים "למה לא להחמיר? למה?".

מה שנכון נכון
הודעות: 9474
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יוני 09, 2014 11:34 pm

גם זו לטובה כתב:
אבן ישראל כתב:לקראת שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה . שמעתי לפני שנים שגורן סבר שהיתר המכירה של הרב קוק לא תקף בגלל קנין המלכות היינו המדינה שגם לבעל התרומות אי אפשר להפקיע האם ידוע למישהו על זה זה חשוב שידעו כול חסידיו הנאמנים


כמד' שהוא פרסם ע"ז מאמר, ברם כרה"ר גם הוא ערך הית"מ

ראה על דעתו במאמרים שכאן. [סימונס ובעלוני ממרא].
viewtopic.php?f=7&t=18077#p173766

ארי
הודעות: 126
הצטרף: ה' מרץ 27, 2014 5:57 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי ארי » ג' יוני 10, 2014 12:04 am

איש רגיל כתב:
אוהב אוצר כתב:עוד דבר קשור או לא, [לכותרת כן] כיצד ניתן להסביר בשיעור שבועי למתקרבים ליהדות, יותר נכון שומרי מסורת, שרצוי ונכון לא להסתמך על המכירה, עצם הרעיון: כיצד ניתן להסביר שיש מח' בהלכה וישנם הלכות שבעקבות כובד המשקל ראוי לעשות כדעת המחמירים בענין, "וכי הם לא רבנים"??? "א"א לסמוך על מה שהם פסקו"??? "זה פסק או לא"???

תתחיל עם מחלוקת בין הגרשז"א להגריש"א בהלכות שבת, שם תסביר שירא שמים ראוי לו להחמיר, וכדוגמא נוספת תביא את היתר מכירה.


ומה עם הכלל שמובא בהרבה הראשונים וכן פסק הב"י בכמה מקומות ומקורו בגמרא (ע"ז ז.) רבי יהושע בן קרחה אומר בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל אמר רב יוסף הלכתא כרבי יהושע בן קרחה.
היום כנראה שכחו מהכלל הזה, ועשו כלל חדש בכל מחלוקת הלך אחר המקיל דכל המחמיר הרי זה משובח.
ההערה הנ"ל נכתב לאור הערה שקבלתי ממו"צ על כמה בירורי הלכות שערכתי וצדדתי להחמיר דיש מגדול"י שאסרו, והוכיחני שלא היה כך בדורות שלפנינו והאריך בראיות לדבר.
יודגש: ההערה אינו על ענין כלל לגבי היתר מכירה שיכול להיות שזה בגדר של תורה וצריך להחמיר, ולכן לענ"ד העצה להראות בהלכות שבת שצריך להחמיר אינו נכון.

ארי
הודעות: 126
הצטרף: ה' מרץ 27, 2014 5:57 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי ארי » ה' יוני 12, 2014 12:12 am

אוהב אוצר כתב:עוד דבר קשור או לא, [לכותרת כן] כיצד ניתן להסביר בשיעור שבועי למתקרבים ליהדות, יותר נכון שומרי מסורת, שרצוי ונכון לא להסתמך על המכירה, עצם הרעיון: כיצד ניתן להסביר שיש מח' בהלכה וישנם הלכות שבעקבות כובד המשקל ראוי לעשות כדעת המחמירים בענין, "וכי הם לא רבנים"??? "א"א לסמוך על מה שהם פסקו"??? "זה פסק או לא"???

בדיוק שאתה מסביר לו שיש כמה מיני השגחות שהם ברמות שונות יש הרבנות ולמעלה מזה רבנות מהדרין ולמעלה מזה וכו' כך בענין שמיטה יש כמה דרגות בשמירת שמיטה יש הסומכים על קולא כזה או אחר ויש שמחמירים, ואה"נ שהמקל יש לו על מי לסמוך אך גם בשר כנראה הוא אינו קונה בהכשרה הרבנות.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' יוני 17, 2014 4:00 pm

בל נשכח שרובא דהמקילים בהיתר מכירה, כתבו להדיא שזו קולא של בדיעבד, וראוי לשאוף לשלא לסמוך על היתר זה. ואין זה דומה לשאר מחלוקות בהם המתירים התירו להדיא.

בברכה המשולשת
הודעות: 11752
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יוני 17, 2014 4:46 pm

איש רגיל כתב:בל נשכח שרובא דהמקילים בהיתר מכירה, כתבו להדיא שזו קולא של בדיעבד, וראוי לשאוף לשלא לסמוך על היתר זה. ואין זה דומה לשאר מחלוקות בהם המתירים התירו להדיא.


אכן כן, אך הם כתבו שזה קולא של דיעבד לחקלאים, לא לצרכנים

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי איש רגיל » ד' יוני 18, 2014 2:27 am

כוונתך שהם כתבו את פסקי ההלכה לחקלאים, ולצרכנים אסור להציץ בהם משום חדר"ג?

וכעת ברצינות, איך ניתן להפריד בין הדבקים?
אם יש חשש של איסור עבודה בקרקע בשביעית, אזי יש חשש של נעבד, או לכה"פ צריך לנהוג בו קדושת שביעית.

בברכה המשולשת
הודעות: 11752
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' יוני 18, 2014 8:06 am

כוונתי שיש מקום לחקלאי להחמיר על עצמו מחשש עבודה בקרקע (גם ע"י גוי) אך לצרכן זה חשש רחוק של איסור נעבד (שכן עצם איסור נעבד בדיעבד אינו מוסכם כלל) ואז אין מקום לחומרא.
ופוק חזי שכל הדיון ההלכתי בשמיטות הראשונות שהנושא היה מעשי היה על החקלאים ולא על הצרכנים

ברזילי
הודעות: 3230
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי ברזילי » ד' יוני 18, 2014 8:44 am

קדושת שביעית ואיסור עבודת הקרקע אינם תלויים זב"ז בהכרח, ורבים מן האחרונים נקטו שגם למ"ד שאין קדושת שביעית בפירות נכרים אסורה העבודה בקרקע של גוי
ואמנם, רבים מן המתירים את היתר המכירה התנו שלא תעשינה מלאכות דאורייתא בידי יהודי (וכהיום כן הוא בכל שבע שנות השבוע)
מאידך, בזכרוני שהרב קוק כתב שיש מקום להחמיר לנהוג קדושת שביעית בפירות שגדלו בשדות הנמכרים כנהוג

גם זו לטובה
הודעות: 2384
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' יוני 18, 2014 1:47 pm

ברזילי כתב:קדושת שביעית ואיסור עבודת הקרקע אינם תלויים זב"ז בהכרח, ורבים מן האחרונים נקטו שגם למ"ד שאין קדושת שביעית בפירות נכרים אסורה העבודה בקרקע של גוי
ואמנם, רבים מן המתירים את היתר המכירה התנו שלא תעשינה מלאכות דאורייתא בידי יהודי (וכהיום כן הוא בכל שבע שנות השבוע)
מאידך, בזכרוני שהרב קוק כתב שיש מקום להחמיר לנהוג קדושת שביעית בפירות שגדלו בשדות הנמכרים כנהוג



א' גם כיום יש העבדים בעצמם, אמנם נכון שע"פ רוןב המקומות הגדולים ע"י נכרים
ב' כמד' שהראי"ה בעצמו נהג קדו"ש בפירות של היתר מכירה

בברכה המשולשת
הודעות: 11752
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' יוני 18, 2014 2:38 pm

אכן מרן הראי"ה נהג לעצמו קדו"ש בפירות היתר מכירה, אך הוא מעולם לא אמר להימנע מלרוכשם, אלא ההפך

פנימי
הודעות: 239
הצטרף: ב' ספטמבר 23, 2013 8:09 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי פנימי » ב' יוני 23, 2014 10:45 pm

אוהב אוצר כתב:לפני מס' שנים התפרסמה ידיעה קטנה אולם מרעישה ביותר בגליון הלכה למעשה הנתלה בבתי הכנסת ושם נכתב כי סעיף מסוים ב'מנהל מקרקעי ישראל' במכירת קרקע ממש מפיל יסוד במכירה הזאת, מישוה זוכר משהו מזה?


מעודי תמהתי על הויכוחים בהיתר מכירה
שיש כמה וכמה נושאים שבהם זה נראה שהויכוח הוא לא על אותה מציאות!

יבאחת התשובות ביביע אומר על הנושא הוא מביא טענה של החזו"א נגד ההיתר שיש מהרי"ט אלגאזי שלגבי קדושת בכורה צריך למכור לגוי בצורה שמועילה לפי החוק, שאם לא כן יוכל המוכר לומר לגוי "כך דינכם" ולקבל את הקרקע בחזרה
וכתב החזו"א ע"ז שלפ"ז המכירה בטילה כיון שעפ"י חוק אין המכירה חלה אם לא העבירו את הרישום בטאבו

ולאחר שהרגע"י זצ,ל מתווכח הלכתית הוא כותב שמהיות טוב העבירו בכנסת חוק מיוחד שהמכירה של הקרקע בשמיטה תחול גם על פי חוק אע"פ שלא מעבירים בטאבו

ולאחר שנים שוב ראיתי את הטענה שאין טאבו. על מה הויכוח? יש ויכוח על העובדות - מה קרה כאן?
לא ברור לי!

וכנ"ל על הטענה שלך - לכאורה הסעיף הזה הוא סעיף חוקי, לא? אם יש חוק נפרד על היתר המכירה, מה אכפת לנו מבעיות חוקיות אחרות ששייכות במכירות רגילות ולא כאן?

גם זו לטובה
הודעות: 2384
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' יוני 24, 2014 9:57 am

פנימי כתב:
אוהב אוצר כתב:לפני מס' שנים התפרסמה ידיעה קטנה אולם מרעישה ביותר בגליון הלכה למעשה הנתלה בבתי הכנסת ושם נכתב כי סעיף מסוים ב'מנהל מקרקעי ישראל' במכירת קרקע ממש מפיל יסוד במכירה הזאת, מישוה זוכר משהו מזה?


מעודי תמהתי על הויכוחים בהיתר מכירה
שיש כמה וכמה נושאים שבהם זה נראה שהויכוח הוא לא על אותה מציאות!

יבאחת התשובות ביביע אומר על הנושא הוא מביא טענה של החזו"א נגד ההיתר שיש מהרי"ט אלגאזי שלגבי קדושת בכורה צריך למכור לגוי בצורה שמועילה לפי החוק, שאם לא כן יוכל המוכר לומר לגוי "כך דינכם" ולקבל את הקרקע בחזרה
וכתב החזו"א ע"ז שלפ"ז המכירה בטילה כיון שעפ"י חוק אין המכירה חלה אם לא העבירו את הרישום בטאבו

ולאחר שהרגע"י זצ,ל מתווכח הלכתית הוא כותב שמהיות טוב העבירו בכנסת חוק מיוחד שהמכירה של הקרקע בשמיטה תחול גם על פי חוק אע"פ שלא מעבירים בטאבו

ולאחר שנים שוב ראיתי את הטענה שאין טאבו. על מה הויכוח? יש ויכוח על העובדות - מה קרה כאן?
לא ברור לי!

וכנ"ל על הטענה שלך - לכאורה הסעיף הזה הוא סעיף חוקי, לא? אם יש חוק נפרד על היתר המכירה, מה אכפת לנו מבעיות חוקיות אחרות ששייכות במכירות רגילות ולא כאן?


שמעתי פעם מת"ח אחד, שמקובל בעולם הישיבות שאין מחלוקת במציאות, ואמר ע"ז החכם הנ"ל שרוב המחלוקות במציאות...[כמובן דרך גוזמא]
ולגופו של עניין, מלבד הבעייה הקבועה של קיבעון, עיין גם בקובץ בית אהרן וישראל שדנו בזה בהרחבה, כמה רצינות יש לחוק שהעבירו בכנסת, דהאווסר טען אדרבה עצם קיום החוק מראה שכל הייחס של המדינה למכירה הוא רק כעניין דתי עד כדי שמסכימים שאינו צריך טאבו.
אולם כמובן שזה כבר נדון חדש, ואילו בספרים ממשיכים להעתיק את דברי החזו"א שהמכירה לא חלה משום שליכא טאבו.


כמד' שאת החוק הנ"ל יזם הר' גורן
עוד שמעתי שהנ"ל גם שינה את המכירה שלא כבעבר שהרבנים היו שליחים של החקלאים, אלא החקלאים מכרו לו והוא מכר לנכרי, ובזה עקף את הנידון של אין שליח לדבר עבירה.

פנימי
הודעות: 239
הצטרף: ב' ספטמבר 23, 2013 8:09 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי פנימי » ג' יוני 24, 2014 5:46 pm

באמת?

גם על זה מעודי תמהתי למה לא לעשות כך

מה הענין להתפלמס תשובות על גבי תשובות
אם שייך שליח לדבר עבירה בשוגג
ואם בדיעבד המעשה קיים

כאשר אפשר בקלות למכור הכל ליהודי והוא ימכור לגוי ישירות

ואם כבר העלתי כאן את התמיהות שלי
יש עוד ויכוח מציאותי

באחת התשובות שם כותב הגרע"י שהמציאות שכשמוכרים לגוי מוכרים לו את הקרקע בצורה כזאת שרק "שמו עליו" ואין לו שום זכות לבוא לקחת את הקרקע או לעבוד בה או לאכול מפרותיה וכו', והוא דן שם באריכות האם מכירה של בעלות שאין בה נפ"מ מעשית ורק שמו עליו נחשבת מכירה או לא

ואני רואה טענה של האוסרים שאנן סהדי שאין גמירות דעת שודאי החקלאי לא יתן לו להיכנס לקרקע ולעבוד בה.
ואני שוב לא מבין - מדובר על אותו סיפור?
הרי במכירה של "שם בעלמא" אין שום סיבה שהחקלאי יתנגד, מה אכפת לו שיהיה שם הגוי על השדה? וודאי אין כאן "אנן סהדי" שאינו רוצה.
ומה שאינו מכניס אותו לקרקע אינו קשור לענין, הרי אין לגוי זכות להיכנס לקרקע

אלא מאי, הם סוברים שאין חלות מכירה של "שם"? אין בעיה, אז שזה יהיה הטענה, לא שאין גמירות דעת!
מדבריהם נראה שדיברו על מקרה שמוכר ממש את הקרקע. וצ"ע.

עוד תמהתי (כתבתי את זה כאן כבר פעם) למה מוכרים למוסלמי, שבב"י מפורש שיש עליו איסור לא תחנם, ונכנסים לדחוקים שהב"י היה חוזר בו אם היה רואה שהרשב"א מתיר, ולסברות שזה טובת הישוב וכו'

הרי בגר תושב ודאי אין איסור לא תחנם, אדרבה מצוה לתת לו מתנת חינם, אז למה לא לקחת גר תושב, הרי ודאי לא גרע ממוסלמי, ואדרבה הוא עדיף.

מה תאמרו - אין למצוא גר תושב? ודאי שקל מאד למצוא! צריך פשוט לקחת מועמד לגיור (אדם שבאמת מתכוין להתגייר ולא סתם גיורים פיקטיביים) ובינתיים הוא מקבל על עצמו 7 מצוות והוא גר תושב
(וזה לא יפריע להליך הגיור שלו, כי אחרי שמכרו לו את הקרקע הוא יכול למכור אותה לגוי אחר, שהרי לו עצמו אין שום איסורים)

ואמנם לא מקבלים גרי תושב בזמן הזה, אבל כתבו הפוסקים שהטעם רק כי יהיה לנו בעיה לתת להם צדקה, ויש מקום לומר שאם אנחנו רוצים לקבלם תועיל הקבלה עכ"פ בדיעבד

ועכ"פ ודאי לא גרע ממוסלמי, ולמה לא לעשות את ההיתר הרבה יותר מרווח?

ברזילי
הודעות: 3230
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי ברזילי » ג' יוני 24, 2014 5:57 pm

למעשה היום בעלי השדות מוכרים ישירות לגוי

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי איש רגיל » ד' יוני 25, 2014 8:58 am

פנימי כתב:ולאחר שהרגע"י זצ,ל מתווכח הלכתית הוא כותב שמהיות טוב העבירו בכנסת חוק מיוחד שהמכירה של הקרקע בשמיטה תחול גם על פי חוק אע"פ שלא מעבירים בטאבו

שמעתי מהרב זלמן קורן שליט"א שהחוק פתר את הבעיה רק בחלק מהקרקעות. אינני זוכר טעמו ונימוקו.

גם זו לטובה
הודעות: 2384
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' יוני 25, 2014 12:06 pm

ברזילי כתב:למעשה היום בעלי השדות מוכרים ישירות לגוי


לא מדוייק כלל, ווכמד' אף הרב ויטמן מודה שהמכירה הכללית נעשית כן בשליחות.

גם זו לטובה
הודעות: 2384
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' יוני 25, 2014 12:08 pm

פנימי כתב:

ג
עוד תמהתי (כתבתי את זה כאן כבר פעם) למה מוכרים למוסלמי, שבב"י מפורש שיש עליו איסור לא תחנם, ונכנסים לדחוקים שהב"י היה חוזר בו אם היה רואה שהרשב"א מתיר, ולסברות שזה טובת הישוב וכו'

הרי בגר תושב ודאי אין איסור לא תחנם, אדרבה מצוה לתת לו מתנת חינם, אז למה לא לקחת גר תושב, הרי ודאי לא גרע ממוסלמי, ואדרבה הוא עדיף.



כמד' הרב וייטמן כתב באיזה מקום שהנכרי מצהיר בפני הרבנים על שמירת ז"מ.

גם זו לטובה
הודעות: 2384
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' יוני 25, 2014 12:08 pm

נמחק
נערך לאחרונה על ידי גם זו לטובה ב ד' יוני 25, 2014 2:59 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ברזילי
הודעות: 3230
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי ברזילי » ד' יוני 25, 2014 12:15 pm

גם זו לטובה כתב:
ברזילי כתב:למעשה היום בעלי השדות מוכרים ישירות לגוי

לא מדוייק כלל, ווכמד' אף הרב ויטמן מודה שהמכירה הכללית נעשית כן בשליחות.
היכן "מודה"? כפי שכתב בכו"כ במות, בשמיטת תשס"ח המכירה היתה על ידי חוזים ישירים. אמנם היה דיון אם בקיבוצים צריך שכל חברי הקיבוץ יחתמו, או שמספיק נציג.

גם זו לטובה
הודעות: 2384
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' יוני 25, 2014 3:01 pm

ברזילי כתב:
גם זו לטובה כתב:
ברזילי כתב:למעשה היום בעלי השדות מוכרים ישירות לגוי

לא מדוייק כלל, ווכמד' אף הרב ויטמן מודה שהמכירה הכללית נעשית כן בשליחות.
היכן "מודה"? כפי שכתב בכו"כ במות, בשמיטת תשס"ח המכירה היתה על ידי חוזים ישירים. אמנם היה דיון אם בקיבוצים צריך שכל חברי הקיבוץ יחתמו, או שמספיק נציג.


כמד' הוא כתב שמלבד המכירה שלו, יש מכירה כללית של ר"א יוסף.

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ד' יוני 25, 2014 10:16 pm


ברזילי
הודעות: 3230
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי ברזילי » ד' יוני 25, 2014 11:14 pm

גם זו לטובה כתב:
ברזילי כתב:היכן "מודה"? כפי שכתב בכו"כ במות, בשמיטת תשס"ח המכירה היתה על ידי חוזים ישירים. אמנם היה דיון אם בקיבוצים צריך שכל חברי הקיבוץ יחתמו, או שמספיק נציג.
כמד' הוא כתב שמלבד המכירה שלו, יש מכירה כללית של ר"א יוסף.
אתה צודק - כעת נודע לי שהרב יוסף לא קבל את הקו של הרב וייטמן לצמצום השימוש בהיתר, וערך מכירה נפרדת משל עצמו (בעיקר למטעי פירות ובננות, בהם הרב וייטמן "משך" לכיוון של אוצר בי"ד) שבה אכן לא נעשו השינויים שהנהיג הרב וייטמן. לדעתו של הרב וייטמן אף היו במכירות אלה בעיות הלכתיות נוספות והוא (בתפקידו כראש ועדת השמיטה של הרה"ר) קרא לרבנויות המקומיות לפרסם שיש בפירות אלה קדושת שביעית. מ"מ אין מדובר במכירה "כללית", במובן של היקפה של המכירה מכלל המשק החקלאי.

גם זו לטובה
הודעות: 2384
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' יוני 26, 2014 12:13 am

ברזילי כתב:
גם זו לטובה כתב:
ברזילי כתב:היכן "מודה"? כפי שכתב בכו"כ במות, בשמיטת תשס"ח המכירה היתה על ידי חוזים ישירים. אמנם היה דיון אם בקיבוצים צריך שכל חברי הקיבוץ יחתמו, או שמספיק נציג.
כמד' הוא כתב שמלבד המכירה שלו, יש מכירה כללית של ר"א יוסף.
אתה צודק - כעת נודע לי שהרב יוסף לא קבל את הקו של הרב וייטמן לצמצום השימוש בהיתר, וערך מכירה נפרדת משל עצמו (בעיקר למטעי פירות ובננות, בהם הרב וייטמן "משך" לכיוון של אוצר בי"ד) שבה אכן לא נעשו השינויים שהנהיג הרב וייטמן. לדעתו של הרב וייטמן אף היו במכירות אלה בעיות הלכתיות נוספות והוא (בתפקידו כראש ועדת השמיטה של הרה"ר) קרא לרבנויות המקומיות לפרסם שיש בפירות אלה קדושת שביעית. מ"מ אין מדובר במכירה "כללית", במובן של היקפה של המכירה מכלל המשק החקלאי.

תברר שנית, כמד' הרב יוסף ערך את המכירה של ראי"ה שהיא מכירה כללית של כל הקרקעות מדין זכין.

ברזילי
הודעות: 3230
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי ברזילי » ה' יוני 26, 2014 8:24 am

איני יודע (מכירה מדין זכין לא עשו כבר רבות בשנים, וגם בר פלוגתיה של הרב יוסף דבר על הרשאות שהחתים) אבל בכל אופן חלקן של הקרקעות החקלאיות שנמכר רק במכירה זו מכלל הקרקע בה עבדו על פי ההיתר היה קטן

כל דצריך
הודעות: 109
הצטרף: ה' אפריל 02, 2015 9:38 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי כל דצריך » ג' אפריל 14, 2015 3:30 pm

לגבי היתר המכירה ובעיקר דעת הגרע"י שביסס את היתר המכירה היטב מבחינה עקרונית כהיתר גמור לכתחילה ולא רק כלימוד זכות, ודעת הגרש"ז ועוד גדולי עולם שהתירו:

לא מעטים טוענים שהיתר המכירה חלש ורק בדחק גדול ניתן לסמוך עליו, ולא מעטים פוסלים אותו לגמרי, אך גדולים רבים תמכו בו. חרדים לא מעטים חושבים שהראי"ה המציא אותו אך אין זה נכון כלל והוא המשיך היתרם של גדולים לפניו וביססו במבוא ל"שבת הארץ". מרן הגר"ע יוסף מבסס היטב את ההיתר ומשיב היטב, דבר דבור על אופניו, על טענות השוללים את ההיתר ביבי"א, ח"י, יו"ד, סימנים ל"ז-מ"ג (וכן כותב בזה בח"ח חו"מ, סימן ב'):

שביעית בזמן הזה - דעת רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים ששביעית בזמן הזה מדרבנן (מביא מבחר מהראשונים הפוסקים כך) ובדבר שאנו מסופקים בדברי דרבנן יש ללפסוק להקל כמבואר במסכת ע"ז דף ז'. וכן חלק מסוים מהראשונים דעתם ששמיטה אינה אף מדרבנן. (יבי"א שם סימן ל"ז; ועוד ראו "מצוות הארץ בהלכה והאגדה", מהדורת מנחם-אב תשע"ד, עמ' 81-80)

הערמה במכירת קרקעות - בחמץ נפסק שמי שיש בידו חמץ גמור סמוך לפסח וקשה לו לבערו ונותנו לגוי במתנה גמורה והיהודי יודע שהגוי לא יגע בחמץ כלל, מותר לעשות זאת אך צריך לתת לגוי ללא תנאי. וה"בית יוסף" כתב שאף שאין הערמה גדולה מזו, התירו זאת חז"ל כי הקניין נעשה כדין והחת"ס הוסיף שהערמת מכירה זו היא היתר גמור מהתורה ללא פקפוק ולמרות ששניהם יודעים שהחמץ יחזור ליהודי לאחר הפסח ושאין הגוי מתכוון לקנותו ממש, דברים שבלב אינם דברים, ורשאי היהודי לומר לגוי שאם ירצה למוכרו שוב לאחר הפסח יקחנו ממנו במחירו ומי שמערער ע"ז ראוי לגערה. וכן נהוג בכל המקומות למכור את אוזן הבהמות לגוי כדי להינצל מבעיית הבכורות שאסרה אותם התורה בהנאה, וכן עושים "היתר עסקה" שבא לעקוף את איסור ריבית שהוא מהתורה, כי מן הדין מותר להערים גם גם באיסור תורה, וכפי שפסק הרמב"ם בכמה מקומות (ומביא היב"א מבחר מגדולי האחרונים שפסקו כך) ואם זה כך באיסורי תורה קל וחומר בעבודת הקרקע בשמיטה שהיא דרבנן. (שם סימן ל"ח; "מצוות הארץ בהלכה ואגדה", עמ' 83-81)

לא תחנם - איסור לא תחנם הוא רק בגוי עובד ע"ז והערבים (שאינם נוצרים שהם מיעוט קטן מאוד מהערבים) אינם עובדי ע"ז ומכירת החמץ היא לערבי. ולמשל הראשל"צ רבי מיוחס בכר שמואל ב"מזבח אדמה" כתב שכמה וכמה גדולים מכרו חצרותיהם ובתיהם לישמעלים כי האיסור הוא רק שלא למכור לגויים עובדי ע"ז (היבי"א מביא גדולי עולם שפסקו שערבים-מוסלמים אינם עובדי ע"ז).
וכן אין איסור "לא תחנם" כשהמכירה היא לטובת היהודי (מביא ראשונים ואחרונים שפסקו כך) ומכירת הקרקע בשמיטה נעשית לטובת ישראל.
מביא את רס"ג כתב שאיסור מכירת הקרקע לגוי הוא מדרבנן כי הפשט של "לא תחנם" הוא שלא לרחם עליהם לתת להם חנייה להצילם ממוות. (יבי"א שם סימן מ"א)
הגרצ"פ פרנק כתב לפי ה"תורת חסד" מלובלין שהאיסור בנתינת ישיבת קבע ולא בקניין ומפני שהמכירה לזמן מוגבל אין כאן ישיבת קבע ואין איסור ("מצוות הארץ בהלכה ובאגדה", מהדורת מנחם-אב תשע"ד, עמ' 84-83).

שליח לדבר עברה - מתנגדי היתר המכירה טוענים שהמכירה בטלה כי אין שליח לדבר עברה, אך להלן נראה שלמעשה גם לשיטתם אין כאן בעיה כזו. "משנה למלך" כותב שדווקא כאשר ציווה המשלח ללא עבר והשליח עשה מדעת עצמו עם עברה אז יש שליח לדבר עברה כי כלל זה נאמר רק כהמשלח ציווה גם על העברה הנלווית לעיקר מעשה השליחות, אך כשהשליח עשההעברה על דעת עצמו השליחות לא בטלה והמעשה קיים ואין עברה על המשלח. ובכתב ההרשאה בהיתר המכירה כתוב שיש אישור לרבנים למכור את השדות אך לא כתוב דווקא לגוי והרבנים יכולים למכור לישראל וזה היתר גמור והיהודי בעל השדות אם ירצה יוכל למכור לגוי בלי שליחות לכן השליחות קיימת והמכירה תופסת ואינה בטלה ואין בכל מקרה עבר על המשלח.
אך כאמור בסעיף הקודם אין למעשה כל עברה של "לא תחנם".
וכן עצם דברי החזו"א שכיוון שאין שליח לדבר עברה השליחות בטלה והמעשה לא קיים, לא מוסכם על רבים מגדולי הדורות, והוא תלוי בשני תירוצי התוס' בב"מ, י' סע"ב, ורבנו פרץ כתב שפשוט שהמעשה קיים ו"נתיבות המשפט" כתב שדעת רוב הפוסקים שהמעשה קיים ומה שאשלד"ע זה לחייב את המשלח על העברה של השליח, אך המעשה לא בטל. וכן כתבו התוס' בקידושין מ"ד ע"ב שמה שאשלד"ע הוא דווקא כשהשליח עשה במזיד מה שהורה לו המשלח מפני שאומרים לשליח דברי הרב ודברי התלמיד וכו', אך לא בשוגג כי השליח ששגג לא היה מודע בשגגתו שדברי הרב (הקב"ה) שונים מדברי התלמיד (המשלח), ולא לא נחשב שעשה מדעת המשלח ועל גדולי הדורות שכתב חילוק זה נמנים המרדכי, המהריק"ש, מהרי"ט אלגזי, הגר"א, ה"חסד לאברהם", "באר יעקב", "זרע אברהם" (יצחקי), מחנה אפרים", מהר"ץ חיות, ועוד. ומפני שראינו שרבם מגדולי הדורות התירו את מכירת הקרקעותגוי בשמיטה, הרי גם לשיטת החזו"א הם שוגגים ולא מזידים וכל שכן שהסומכים עליהם (השליחים) הם שוגגים, ובשוגג יש שליח לדבר עברה. לדעת רבים מגדולי הדורות. וכתב הרב פרנק שיש כאן ספק ספיקא לקיים את מעשה העברה, לשיטת החזו"א, שמא הלכה כמו הפוסקים שאין המעשה מתבטל ושמא הלכה כפוסקים שיש שליח לדבר עברה בשוגג. ויש להוסיף על דברי הרב פרנק שיש כאן ספק בסיסי ששמא הלכה כגדולים הרבים שהתירו את היתר המכירה. ביבי"א שם סימן מ"ב מוסיף עוד דחיות וכותב שלא רק שאין עברה אלא זו מצווה רבה להציל רבים מעוון הן לאותם חקלאים שלא יוכלו לעמוד באיסור עבודת הקרקע בשמיטה והן לאלו שלא יוכלו להיזהר בשמירת קדושת שביעית. (וראו עוד ב"מצוות הארץ כהלכתה", תשע"ד, עמ' 86-84).

דין קדושת שביעית בפירות של גוי - אף שעקרונית אין לגוי כוח להפקיע את קדושת השביעית מהקרקע ולכאורה הפירות עדיין קדושים בקדושת שביעית ועדיין יהיה אסור לישראל לעבוד בקרקע, מופיע ברבים מהראשונים והאחרונים שאם הקרקע ברשות הגוי כן יש בכוחו להפקיע את קדושת הקרקע ודעת המבי"ט ומהר"ש סירילאו לחייב את פירות שביעית של גוי בקדושת שביעית היא דעת מיעוט (מביא מבחר מהראשונים והאחרונים הרבים שדעתם כזו - שם סימן מ"ב).
וכן בסוף הרצאתו "בעניין היתר המכירה" בכינוס תורה שבע"פ במוסד הרב קוק בתשל"ב אמר: "גם בפירות הגדלים בקרקעות של ישראל שנמכרו לגוי ע"י הרבנות הראשית, אין לנהוג בהם קדושת שביעית בין לסחורה, בין לביעור, בין להוציאם לחו"ל (שיעוריו בכינוסי תורה שבע"פ הועלו על הכתב ב"משא עובדיה", בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ז והדברים האלו מופיעים שם בעמ' קמ"ז)

וציותי את ברכתי - לכאורה יש לשאול שהרי התורה הבטיחה שברכת ה' תחול את שומרי השמיטה כלכתה לשלוש שנים מהשנה לפני השמיטה ועד השנה שאחריה אז איך מקילים אף בשעת הדחק למכור את הקרקע לגוי?
התשובה היא כפי שכתב למשל הסמ"ע (חו"מ סימן ס"ז סק"א) שהבטחה זו היא כאשר דיני השמיטה נוהגים מהתורה אך לא כפי שנפסק לגבי זמננו שהשמיטה מדרבנן. וכן מוכח מהתוספות בגיטין (ל"ו ע"ב) וכן כתב הגר"י ענגיל שלסמוך על הבטחה זו היום זה לסמוך על הנס וזה אסור. ואפילו חז"ל לא סמכו על הברכה בשישית והשאירו כמה כרכים שלא קדשום ולא יהיה ביבול של אותם כרכים קדושת שביעית, בשביל העניים שיתפרנסו מהם (שם סימן ל"ט, אות ד'). וראו להלן דברי הגרש"ז.

אף לשיטה ההמתנגדת להיתר המכירה, לא שייך לאסור לקנות את היבול של היתר המכירה ואין כאן "לפני עיור לא תתן מכשול", כי אפילו חקלאי יהודי שגם היתר מכירה לא עשה ועבד את שדהו כרגיל ועבר איסור לפי כל הדעות, פירותיו אינם נאסרים באכילה, וכל שכן מי שעשה לפי רבים מגדולי הדורות שהתירו את מכירת הקרקעות לגוי, יבולו מותר באכילה. וכן כתב למשל הרב אוירבך בשו"ת "מנחת שלמה", ח"א, סימן מ"ד שגם למחמירים אין כל איסור לקנות פירות שביעית של היתר המכירה כיוון ששביעית בזמננו מדרבנן יש לנו כלל שבדברי חכמים יש להקל וגם המתירים הם תלמידי חכמים ואף הפוסקים המחמירים מחויבים באיסור דרבנן לפסוק לכלל לפי המתירים (שם סימן מ"ב אות י' וכן ראה אות ט' בדברי רי"ז מינצברג).

בסוף הרצאת הגרע"י בכינוס תורה שבע"פ במוסד הרב קוק בשנת תשנ"ג בנושא "עניין היתר המכירה בשבעית ובדין ספק ספקא נגד חזקת מרה קמא, אמר: "ועל כל פנים נתבאר היטב שמכירת קרקעות לגוי נעשית כדת וכדין ויש לסמוך על היתר המכירה כאשר הסכימו עליה גאוני עולם" ("משא עובדיה", עמ' קס"ו), זאת כותב גם בסוף 80 העמ' שבהם מבסס את היתר המכירה בסוף "ילקוט יוסף - המצוות התלויות בארץ : חלק א' - השביעית והלכותיה", ובשו"ת יבי"א ח"ח, חו"מ, בסוף סימן ב' שגם בו עסק בהיתר, כך שפסק זאת להלכה.

ב"חזון עובדיה - חנוכה", עמ' פ"ו כותב הרב עובדיה שאין כל בעיה להדליק נר חנוכה בשמן זית שהופק מזיתים של היתר המכירה ומסיים דבריו בעניין זה במילים "וכבר הארכתי בשו"ת יביע אומר חלק י' לבסס ולחזק את היתר המכירה שהוא כדת, ואין לחוש בזה לדברי החולקים".

להלן תיעוד רובו של סרטון שבו נראה הרב עובדיה פוסק כי היתר המכירה הוא היתר חזק, ללא פקפוק. בווידאו נראה נכדו של הרב עובדיה, הרב יעקב ששון, שואל את סבו האם אברכים צריכים לקנות דווקא יבול נוכרי וכדומה או שיכולים לקנות מיבול של היתר המכירה, כשנוכחים במקום המשב"ק והחברותא הרב אליהו שטרית.
הגר"ע יוסף השיב: "המכירה היתר גמור! אמיתי!"...
הגר"ע אף עקץ את בנו, הרב משה: "משה כועס עליי כשאני אומר ככה. מבין, משה, אם הפרש של חצי שקל..."
הרב ששון אמר בתגובה: "אני הייתי בשוק, יש הבדל גדול [במחירים, בין היתר מכירה לבין אוצר בית דין]".
הגר"ע יוסף חזר ואמר: "תעשה כמו שאומרים לך, היתר מכירה היתר אמיתי, מי שרוצה להפסיד כסף - שיפסיד".
הוא אף הוסיף ואמר, "תגיד גם לאמא שלך, מלכה, תגיד לה שאני אמרתי שהיתר מכירה זה היתר אמיתי, מי שרוצה לעשות ככה.. לזרוק את הכסף שלו שיקנה אוצר בית דין".
המשב"ק התערב ואמר: מה שיצא טוב מהדברים של הרב שהיום ראיתי העתון שה"עדה החרדית" אומרים שבעקבות הדברים הם עכשיו יוזילו מחירים ובשבועות הקרובים מקווים שהמחירים ירדו.
הגיב הגר"ע: "הוא אומר פי 2 פי 3!" והמשב"ק אמר מיד: "יותר!!"
הגיב הגר"ע: "אסור זה, לגנוב כסף מברכים?!"
אמר הרב ששון: "בשביל שעושים הרבה כסף משחירים את היתר המכירה כאילו אנחנו חלמנו חלומות."
הגר"ע הגיב לנכדו: "היתר המכירה אמתי! די!" ופנה שוב לנכדו, תוך שהוא לועג על אלו שלא סומכים על 'היתר מכירה': "תגיד להם כך שנינו בגמרא, מי שיש לו מעות הרבה ורוצה לאבדם יקנה כלי זכוכית, זה גם כן עסקה. יקנה אוצר בית דין, במקום כלי זכוכית יקנה אוצר בית דין, יש לו הרבה כסף רוצה לאבדם שיקנה אוצר בית דין".
המשב"ק אמר: "עתון 'בקהילה' כתבו שעכשיו מתחילה כל התוצרת של הערבה להבשיל ולכן לא יצטרכו להביא מחוץ לארץ ומקווים... שבשבועות הקרובים מחיר העגבניה והמלפפון יגיעו עד 3.5 שקל, אבל עדיין לא בטוח"...
הנכד שאל: "הערבה זה בטוח חוץ לארץ?" וענה ר"ע: "לא בטוח".
ואז שאל הנכד: "אז נשמור קדושת שביעית בפירות האלו?"
הגר"ע פנה לחברותא שלו, הרב אליהו שטרית: "יש לנו היתר מכירה, גמרנו!!! בשביל מה לשבור את הראש מאיפה לוקחים? מאיפה לא לוקחים. מדוע לוקחים... למה? יש תעודות היתר מכירה..."
הוא היסב פניו לנכדו ואמר שוב: "תאמר לחברים שלך גם כן, רחמנות".
"היה אחד שרצה להחמיר, לא רצה לאכול היתר מכירה, נתנו לו מאסר עשרים ושמונה יום, אסרו אותו, אמרו לו אם הרבנים אוכלים גם אתה תאכל. רוצה חומרות? ייקחו אותו לכלא".
שאל הנכד: "אני רשאי לכתוב בשם סבא שאפשר היתר המכירה לגמרי?" וענה ר"ע: "כן, ההיתר היתר גמור".
ועל זה שאל הנכד: "אפילו למחמירים?"
השיב הגר"ע: "כן! היתר גמור, לאמיתה של תורה, אין לי ספק בזה!" ובהתייחסו לפירות אוצר בית דין אמר: "זה הידור, הידור בעלמא... יש לו הרבה כסף רוצה להדר - יהדר".
הגר"ע קם מכסאו והחל ללכת ואמר: "מי שהוא מקטני אמנה יקבל את חלקו בעולם הזה שיפסיד כסף".

אמנם הרב עובדיה כתב במכתב בתשמ"ו לבני תורה באשקלון שהמקילים לסמוך על היתר המכירה יש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק וכן כתב בכרוז לחקלאים שו"מ בתחילת שנת השמיטה תשמ"ז (מופיע ביבי"א ח"י יו"ד בסוף "קונטרס השמיטה"), אך בהסכמה מתש"ס לח"א של "ילקוט יוסף" על המצוות התלויות בארץ הנ"ל (המכתב הנ"ל מופיע שם לאחר ההסכמה) כותב שיש להם על מה שיסמוכו ללא המילים "בשעת הדחק". וכן, כאמור לעיל, בסוף 80 העמ' לביסוס ההיתר המכירה כותב שיש לסמוך על ההיתר כפי שהסכימו גדולי עולם וכך אמר בסוף הרצאתו המובאת ב"משא עובדיה" וכתב בסוף דבריו ביבי"א ח"ח, חו"מ, סימן ב', ומשמע מכן שפסק כן להלכה. וכן כתב בתשובה לשמעון לוגסי מאשקלון ששאל לגבי המכתב הנ"ל לבני התורה לעומת פסק בשמו שגם בני תורה יקנו מיבול היתר המכירה ולא יבול נוכרי ואוצר בי"ד, שיש לסמוך בוודאי על ההיתר שהוא מבוסס וברור לפי ההלכה ורק המהדרין יכולים להחמיר על עצמם ובלבד שלא תגרום החומרה מחסור בפירות וירקות בביתם ("מצוות הארץ בהלכה ובאגדה", תשע"ד, עמ' 113). וכן הגאון הרב חיים רבי, ר"י "עטרת חכמים" אמר בשמו שאפשר לאכול לכתחילה מהיתר המכירה גם למחמירים והרב עובדיה אמר לו בטלפון בשנת השמיטה תשס"א שעדיף לקנות מהיתר המכירה בלבד (שם עמ' 112). וכן אמר לנכדו שההיתר הוא היתר גמור אף למחמירים (בפסקה הקודמת), וכמו כן אמר לרבה של יהדות צרפת, הגאון הרב יוסף חיים סיטרוק, שאין מגבלות על היתר המכירה (ישנו סרטון של השיחה). לכן או שהרב עובדיה חזר בו ממה לגמרי ממה שכתב בתשמ"ו ותשמ"ז והיתר המכירה הוא טוב לכתחילה, גם המכירה עצמה וגם קניית תוצרת ממנה, ולא רק בשעת הדחק, כדעתם של כלל חכמי הספרדים (ראה בפסקה הבאה) וחלק מהאשכנזים (כמו ה"ישועות מלכו", ה"נפש חיה" והראי"ה), או שחילק בין המכירה עצמה הקשורה לחקלאים שהיא טובה בשעת הדחק, אך קניית תוצרת היתר המכירה היא לכתחילה גם שלא בשעת הדחק ואף למחמירים.

הגרש"ז אוירבך, אף שדעתו העקרונית שיש לשמור שמיטה כהלכתה, הורה לרבנים הראשיים הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו שיעשו את המכירה כדת כמנהג הרבנות בכל השנים, בכדי שלא ייווצר מצב שיעבדו החקלאים את אדמתם באיסור, וכן בכדי שלא ייווצרו על ידי כך עוד בעיות רבות. והוסיף גם, כי יש לציין, שגאוני הספרדים לא סייגו את היתר המכירה לשעת הדחק בלבד, ואם כל שכן שבזמנינו יש להקל בזה. ובודאי כשנגאל ויהיו רוב ישראל על אדמתם, ותהיה מצות השמיטה מן התורה, אז תתקיים ברכת התורה "וצויתי את ברכתי", ולא נזדקק להיתר זה כלל, אך בזמנינו, יש לנהוג בהיתר זה. וכן פסקו רוב מניין ובנין של גאוני הדורות האחרונים.

יש הטוענים שהרב עובדיה העדיף לקנות יבול נוכרי על פני יבול היתר המכירה, אך במכתב ובהרצאות לקראת שמיטות ובתוכן אמר שאין לקנות מהן כי הם מפקיעים מחירים וכי הם שונאי ישראל ומשתמשים בכסף לקניית נשק נגד יהודים (שם, עמ' 98-97 ו-109), ואף העדיף זאת על אוצר בי"ד שלא תמיד נעשה כראוי ופעילים של ועדות שמיטה לא תמיד פועלים כהוגן בזה ומתבצע מסחר ביבול של קדושת שביעית (שם עמ' 100-99). לפי השיחה עם נכדו לעיל העדיף יבול זה גם על פני יבול מחלקים שאינם א"י לעניין המצוות התלויות בארץ.

מגדולי העולם מרנן הגאונים זצוק"ל שהתירו את היתר המכירה ולו לשעת הדחק (הגדולים הספרדים ככלל התירו גם שלא בשעת הדחק וגם חלק מהאשכנזים): ר"מ רוביו (שו"ת "שמן המור"), ר"א מיוחס (שו"ת "שדה הארץ"), ר"מ גלנטי ("גדולת מרדכי"), מהר"ם בן חביב, ה"ישא ברכה", ר"מ פניז'ל, ר"א אלחדיף ור"מ אלפנדרי מטבריה, רי"א ספקטור, ר"ש מוהליבר, ר"ש קלפפיש (רי"א ספקטור התנה את הסכמתו בהסכמת שני האחרונים), ה"אבני נזר", המהרש"ם מברז'ן, ה"ישועות מלכו", ה"נפש חיה", ר"מ אלישברג, האדר"ת, ר"י ענגיל, רנ"ה הלוי וידנבוים (רב יפו והמושבות לפני הראי"ה), ראי"ה קוק, רצ"פ פרנק, רא"ז מלצר, רי"מ טיקוצ'ינסקי, ר"א קוטלר, ה"אגרות משה", רש"ז אוירבך, ררח"ח הכהן מג'רבה, ר"ר כדיר צבאן, ר"ע עטיה, ר"ע הדאיה, ר"ע יוסף, רמ"צ אליהו, ר"מ מזוז, ר"מ לוי, ועוד.

סיפר הגאון הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של העיר צפת: 'פעם אחת פנתה אל מו"ר אבא זצ"ל תלמידה שלמדה במוסד חרדי בבני-ברק. היא סיפרה לו שלכבוד אירוע בביה"ס היא הביאה עוגה, אך מנהל המוסד הורה לתלמידות לא לאכול מהעוגה שלה כיוון שנאפתה בתנור שאמא שלה שמה בו כלים שנאפו בהם ירקות של "היתר מכירה".
התלמידה הגיעה מבויישת, ובתגובה הוא שאל אותה: "יש לך אומץ?", והיא ענתה שכן.
"אם כן, כשתגיעו לראש המוסד הביתה בשבת תסרבי לשתות, ואם הוא ישאל אותך מדוע אינך שותה, תגידי לו שהרב אליהו אמר שאסור לך".
ואכן, יום אחד הגיעו התלמידות להתארח בשבת אצל ראש המוסד, ואותה תלמידה סירבה לשתות.
כששאל אותה לסיבה, הסבירה לו במילים שלה שהיו קצת יותר חריפות: "מרן הרב מרדכי אליהו הורה לי לא לשתות כיוון שטרף אצלך".
כבר במוצאי שבת התקשר ראש המוסד לאבא שלי ושאל אותו מדוע אמר כך לאותה התלמידה.
מו"ר אבא הסביר לו שלפי דעת השו"ע האופן שבו הוא מכין את התה שמוזג מים רותחים על תמצית קצת חמה - נחשבת בישול, ואם זה בישול שנעשה בשבת - אסור לשתות תה שבושל בשבת. "לפי דבריך אסור לספרדי לשתות אצל אשכנזי ולאשכנזי לאכול אצל ספרדי?"
"לא ולא" אמר מרן הרב. "לפי דעתי מותר כיוון שאם יש דעה בהלכה שזה מותר, אין בזה איסור אכילה בשבת. אבל לפי דעתך שעוגה שבושלה בתנור בכלים שבהם נאפו ירקות של "היתר מכירה" אסור לאכול, גם התה שלך אסור בשתיה לתלמידה ספרדיה" אמר לו אבא.
נשתררה שתיקה של רגע בטלפון.
ואז אמר ראש המוסד לרב: "טעיתי, חטאתי, עוויתי, פשעתי". "את ההתנצלות הזו תגיד לפני כל התלמידות, לא רק לפני בטלפון". "מקבל עלי" אמר ראש המוסד. "עכשיו התה שלי לא טרף?" "לא" - השיב מרן הרב מרדכי אליהו.'

מאמר על תמיכת המהרש"ם מברז'ן בהיתר המכירה: http://shaalvim.co.il/torah/maayan-arti ... %E4&id=887 (לעיל מובאים גם גדולים מהדור האחרון והסמוך לו שתמכו בהיתר)
סריקת המקור: http://shaalvim.co.il/uploads/files/211-5%208-11.pdf

אב בבינה
הודעות: 763
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי אב בבינה » ד' אפריל 15, 2015 3:21 am

אם היה לי זמן פנוי הייתי משיב על הדברים, אבל באמת אין שום תועלת. המבקש יכול למצוא תשובה על כל דברי היביע אומר כפי סדר התשובה בקונטרוס "איסור מכירה" וכן בספר "שמיטה כמצותה", הספרים נמצאים באוצר. דברי השמיטה כמצותה באיסור לא תחנם הם ברורים מאוד לענ"ד.

הנה יש פירכא פשוט לכל ההיתר שאין עליו שום תשובה. היום בעוה"ר יהודים ש"מוכרים" הקרקע עדיין עובדים הקרקע בשמיטה. כל אלו שהביאו שהתירו היתר המכירה לשעבר התירו בתנאי מפורש שלאחר המכירה שישראל עצמו לא יעבוד האדמה [כן איתא בבית הלוי בשם הגרי"א ספקטור]. זה מפורש בכמה מקומות באחרונים שדנו בזה.
ידוע דברי הכס"מ [פ"ד משוי"ו הכ"ט] שפסק שאין קדושת שביעית בפירות נכרים. היביע אומר כתב על קטע זה שההלכה כמרן הב"י נגד אפי' אלף אחרונים... ולכן לכאו' דברי הכס"מ תקיפים מאוד להלכה. יסוד דבריו הם לחלוק על הכפתור ופרח באריכות, ולבסוף כתב שכוונת הרמב"ם שם ש"עכו"ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית פירותיה מותרין שלא גזרו על הספיחין אלא מפני עוברי עבירה, והעכו"ם אינן מצווין על השביעית כדי שנגזור עליהם " וכתב הכס"מ : "פירוש דברי רבינו כך הם עכו"ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית פירותיה מותרים כלומר מפני שהשדה של עכו"ם וגם לא נעבד בה עבודה ע"י ישראל הלכך מותרים..." ומבואר שאם היה קרקע של גוי ונעבד ע"י ישראל יהוי הפירות אסורים משום ספיחים אע"פ שהוא קרקע של גוי. ועי' בזה באריכות "בקונטרס בדין עבודת ישראל בקרקע של גוי בשביעית", נמצא באוצר.
ולכן עם כל ה"מכירה" עדיין יש כאן איסור גמור של ספיחין. וכל המתירים דחקו מאוד לתרץ את זה. ואין בדבריהם כלום. בילקוט יוסף מהדורה חדשה [אנו תח"י כעת, ואני כותב מזכרון] כתב ששאל על זה לאביו ז"ל, וענה שאה"נ יש הידור גדול שלא להשתמש בירקות משדות שעבדו בהם ישראל. ואמנם למעשה א"א להחמיר כיון שההכשרים לא משגיחים בדבר זה כלל. וכתב שם שאמר הרב עובדיה שלמעשה יש להתיר הדבר כיון שיש דעות בפוס' שאין שמיטה בזה"ז, וגם יש מח' במנין השנים, וכיון שהמהר"י קורקוס שם נסתפק אם עבודת ישראל בקרקע של גוי גורם איסור ספיחים... יש להקל. כלומר עם כל האריכות ביביע אומר עדיין ההיתור תלוי אך ורק בצירוף זה.
וכאן הבן שואל, הלא הכס"מ ראה את דברי המהר"י קורקוס שנסתפק בזה, ואעפ"כ כתב כמו שכתב, ומה היה להכלל "שקי"ל כדברי מר"ן נגד אלף אחרונים?"

אב בבינה
הודעות: 763
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי אב בבינה » ד' אפריל 15, 2015 3:30 am

גם לא ידעתי הכוונה שהבאת הרבה שמות שתמכו בהיתר מכירה, דאם באנו למנין פשוט וברור שמרובים הם האוסרים מעל המתירים, ואלו שהתירו לשעבר לאו דוקא יתירו בזה"ז. למשל רב קוק כתב בספרו "שבת הארץ" שאילו היה בא"י רוב הישוב של ישראל יהא אסור לעשות היתר מכירה, ונמצא שבזה"ז לדעתו אסור.

וגם ידוע ומפורסם שהפשטות שלא התיר ר' שלמה זלמן לאכול מההיתר, רק סבר שעדיף לרבנות הראשית לעשות המכירה מלעשות כלום. ובספר שלחן שלמה הביאו עדות מהרבה מתלמידיו איך שאסר ההיתר מכירה כו'. ובדעת האגרות משה להד"מ, רק היתר אתרוג ששמור ונעבד [כלומר היתר מכירה נקראת עבודה בשמיטה] למצוה כיון שרוב הפוס' ס"ל שאי"צ ראוי לאכילה באתרוג כו', וגם כתוב מפורש שצריך לקנותו בהבלאה, ע"כ לא החזיק מההיתר. ודעת הגר"א קוטלר נמי להד"מ, וכל נכדיו ותלמידיו מכחישים את השמועה שמובא בילקוט יוסף שכאילו כתב הגרא"ק תשובה להתירו, ובודאי ע"פ מה שכתב במשנת ר' אהרן זרעים סי' י' יהיה הפירות שנעבדו ע"י ישראל בקרקע של גוי אסור. אין לי פנאי לסתור את שאר הפוסקים שהביא, מ"מ יבוא זה וילמוד על האחרים אם הם אמיתים.
נערך לאחרונה על ידי אב בבינה ב ד' אפריל 15, 2015 3:44 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מחולת המחנים
הודעות: 2895
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' אפריל 15, 2015 3:38 am

יש לעיין מדוע אכן מרן בכס"מ כתב דאם זרע הישראל בקרקע הגוי נאסר משום ספיחין, דאולי יש לומר דכל מה שגזרו חז"ל בספיחין הוא רק בקרקע של ישראל.
ומן הנראה דדעת הכס"מ דאסור מדאורייתא לעבוד בקרקע הגוי ולפיכך גזרו משום ספיחין, אך עדיין יש לעיין קצת אם גם בכה"ג גזרו.

אב בבינה
הודעות: 763
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי אב בבינה » ד' אפריל 15, 2015 4:13 am

מחולת המחנים כתב:יש לעיין מדוע אכן מרן בכס"מ כתב דאם זרע הישראל בקרקע הגוי נאסר משום ספיחין, דאולי יש לומר דכל מה שגזרו חז"ל בספיחין הוא רק בקרקע של ישראל.
ומן הנראה דדעת הכס"מ דאסור מדאורייתא לעבוד בקרקע הגוי ולפיכך גזרו משום ספיחין, אך עדיין יש לעיין קצת אם גם בכה"ג גזרו.


הגרשז"א האריך בזה בדברים של טעם בספר מעדני ארץ סי' ט' עי"ש באריכות.

כל דצריך
הודעות: 109
הצטרף: ה' אפריל 02, 2015 9:38 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי כל דצריך » ד' אפריל 15, 2015 11:16 am

אב בבינה כתב:אם היה לי זמן פנוי הייתי משיב על הדברים, אבל באמת אין שום תועלת. המבקש יכול למצוא תשובה על כל דברי היביע אומר כפי סדר התשובה בקונטרוס "איסור מכירה" וכן בספר "שמיטה כמצותה", הספרים נמצאים באוצר. דברי השמיטה כמצותה באיסור לא תחנם הם ברורים מאוד לענ"ד.

הנה יש פירכא פשוט לכל ההיתר שאין עליו שום תשובה. היום בעוה"ר יהודים ש"מוכרים" הקרקע עדיין עובדים הקרקע בשמיטה. כל אלו שהביאו שהתירו היתר המכירה לשעבר התירו בתנאי מפורש שלאחר המכירה שישראל עצמו לא יעבוד האדמה [כן איתא בבית הלוי בשם הגרי"א ספקטור]. זה מפורש בכמה מקומות באחרונים שדנו בזה.
ידוע דברי הכס"מ [פ"ד משוי"ו הכ"ט] שפסק שאין קדושת שביעית בפירות נכרים. היביע אומר כתב על קטע זה שההלכה כמרן הב"י נגד אפי' אלף אחרונים... ולכן לכאו' דברי הכס"מ תקיפים מאוד להלכה. יסוד דבריו הם לחלוק על הכפתור ופרח באריכות, ולבסוף כתב שכוונת הרמב"ם שם ש"עכו"ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית פירותיה מותרין שלא גזרו על הספיחין אלא מפני עוברי עבירה, והעכו"ם אינן מצווין על השביעית כדי שנגזור עליהם " וכתב הכס"מ : "פירוש דברי רבינו כך הם עכו"ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית פירותיה מותרים כלומר מפני שהשדה של עכו"ם וגם לא נעבד בה עבודה ע"י ישראל הלכך מותרים..." ומבואר שאם היה קרקע של גוי ונעבד ע"י ישראל יהוי הפירות אסורים משום ספיחים אע"פ שהוא קרקע של גוי. ועי' בזה באריכות "בקונטרס בדין עבודת ישראל בקרקע של גוי בשביעית", נמצא באוצר.
ולכן עם כל ה"מכירה" עדיין יש כאן איסור גמור של ספיחין. וכל המתירים דחקו מאוד לתרץ את זה. ואין בדבריהם כלום. בילקוט יוסף מהדורה חדשה [אנו תח"י כעת, ואני כותב מזכרון] כתב ששאל על זה לאביו ז"ל, וענה שאה"נ יש הידור גדול שלא להשתמש בירקות משדות שעבדו בהם ישראל. ואמנם למעשה א"א להחמיר כיון שההכשרים לא משגיחים בדבר זה כלל. וכתב שם שאמר הרב עובדיה שלמעשה יש להתיר הדבר כיון שיש דעות בפוס' שאין שמיטה בזה"ז, וגם יש מח' במנין השנים, וכיון שהמהר"י קורקוס שם נסתפק אם עבודת ישראל בקרקע של גוי גורם איסור ספיחים... יש להקל. כלומר עם כל האריכות ביביע אומר עדיין ההיתור תלוי אך ורק בצירוף זה.
וכאן הבן שואל, הלא הכס"מ ראה את דברי המהר"י קורקוס שנסתפק בזה, ואעפ"כ כתב כמו שכתב, ומה היה להכלל "שקי"ל כדברי מר"ן נגד אלף אחרונים?"

1.א. לשיטתו של "השמיטה כמצותה" הדברים ברורים, אך לדעת גדולי עולם רבים אין איסור "לא תחנם" בגוי שאינו עובד ע"ז ולא כשהמכירה נעשית לטובת ישראל.
ב. ולקנות יבול מנוכרים בארץ זה לא מחזק את ישיבתם בקרקע ואין בזה איסור "לא תחנם"?!
2. ראשונים ואחרונים רבים דעתם שאין קדושה בפירות שביעית וכאמור בדבריי מבחר מהם מפועים ביבי"א וב"מצוות הארץ בהלכה ובאגדה".

כל דצריך
הודעות: 109
הצטרף: ה' אפריל 02, 2015 9:38 pm

Re: היתר מכירה

הודעהעל ידי כל דצריך » ד' אפריל 15, 2015 11:20 am

אב בבינה כתב:גם לא ידעתי הכוונה שהבאת הרבה שמות שתמכו בהיתר מכירה, דאם באנו למנין פשוט וברור שמרובים הם האוסרים מעל המתירים, ואלו שהתירו לשעבר לאו דוקא יתירו בזה"ז. למשל רב קוק כתב בספרו "שבת הארץ" שאילו היה בא"י רוב הישוב של ישראל יהא אסור לעשות היתר מכירה, ונמצא שבזה"ז לדעתו אסור.

וגם ידוע ומפורסם שהפשטות שלא התיר ר' שלמה זלמן לאכול מההיתר, רק סבר שעדיף לרבנות הראשית לעשות המכירה מלעשות כלום. ובספר שלחן שלמה הביאו עדות מהרבה מתלמידיו איך שאסר ההיתר מכירה כו'. ובדעת האגרות משה להד"מ, רק היתר אתרוג ששמור ונעבד [כלומר היתר מכירה נקראת עבודה בשמיטה] למצוה כיון שרוב הפוס' ס"ל שאי"צ ראוי לאכילה באתרוג כו', וגם כתוב מפורש שצריך לקנותו בהבלאה, ע"כ לא החזיק מההיתר. ודעת הגר"א קוטלר נמי להד"מ, וכל נכדיו ותלמידיו מכחישים את השמועה שמובא בילקוט יוסף שכאילו כתב הגרא"ק תשובה להתירו, ובודאי ע"פ מה שכתב במשנת ר' אהרן זרעים סי' י' יהיה הפירות שנעבדו ע"י ישראל בקרקע של גוי אסור. אין לי פנאי לסתור את שאר הפוסקים שהביא, מ"מ יבוא זה וילמוד על האחרים אם הם אמיתים.

הרב אוירבך כתב במפורש כפי שהבאתי שגם למחמירים אין איסור לאכול מיבול היתר המכירה כיוון ששביעית בזמננו מדרבנן יש לנו כלל שבדברי חכמים יש להקל וגם המתירים הם תלמידי חכמים ואף הפוסקים המחמירים מחויבים באיסור דרבנן לפסוק לכלל לפי המתירים. אמנם הוא החמיר אך לא אסר! וכל הסיפורים והשמועות שאתה מביא לא עומדים בפני דבריו המפורשים שאין כאן כלל איסור!
ואפילו חקלאי יהודי שגם היתר מכירה לא עשה ועבד את שדהו כרגיל ועבר איסור לפי כל הדעות, פירותיו אינם נאסרים באכילה, וכל שכן מי שעשה לפי רבים מגדולי הדורות שהתירו את מכירת הקרקעות לגוי, יבולו מותר באכילה!!!

יש לך טעות: המתירים רבו על האוסרים כי רובם ככולם של חכמי הספרדים התירו ואף שלא בשעת הדחק, וכפי שכתב ה"ישועות מלכו" ואמר הרב אוירבך, וגם לא מעט מהגדולים האשכנזיים תמכו בהיתר.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 99 אורחים