-------
מצאתי דבר מעניין בענין התמונה שעל קברו של יהושע בן נון בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סי' מד), ואלו דבריו.
אודות דברי רש"י ביהושע כ"ד - ל' שכותב: ובמקום אחר הוא קורא אותה תמנת חרס על שם שהעמידו תמונת החמה על קברו לומר זה הוא שהעמיד החמה וכל העובר עליה אומר חבל על זה שעשה דבר גדול כזה ומת. דקשה איך עשו דבר כזה הרי אסור לעשות צורת חמה ולבנה וכוכבים בין בולטות ובין שוקעות. כבר הקשה כן בספר רוח חיים להגר"ח פלאג'י ז"ל ביו"ד סי' קמ"א אות ב' דאיך הותר לעשות תמונת חמה על קברו, ונשאר בצ"ע... [א"ה, עי' בשו"ת רב פעלים ח"ד יו"ד סי' י מש"כ בזה].
כעת עולה בדעתי לתרץ הקושיא באופן אחרינא ולומר שבכלל אין כוונת רש"י ביהושע שם לומר שהעמידו צורת חמה כלל, אלא כוונתו שהעמידו שם תמונת חרס שעי"ז יזכרו בתמונת החמה באשר החמה תקרא חרס כמו האומר לחרס ולא יזרח וכדברי הרד"ק שם.
ונתחזק אצלי תירוצי זה כאשר ראיתי בדברי רש"י בשופטים ב' ו' בההוא קרא שכתוב בתמנת חרס שכותב בזה בלשון זה: בתמנת חרס, ע"ש שהעמידו תמונת חרס על קברו כלומר חבל על אדם שהעמיד החמה ומוטל בקבר, עכ"ל, הרי בהדיא שרש"י בשופטים כותב שלא תמונת חמה העמידו אלא תמונת חרס הוא שהעמידו על קברו, והיינו מפני שתמונת חרס מזכיר את החמה באשר החמה תקרא חרס וכנ"ל, וא"כ בא זה ולימד על זה דגם מה שכותב רש"י ביהושע שהעמידו תמונת החמה על קברו ג"כ אין כוונתו לתמונת חמה ממש אלא לתמונת חרס המזכירה בגינה תמונת החמה, באופן שהקושיא על הדרש שברש"י יהושע יורדת מאליה ובטילה מעיקרא.
ויש לדון אם ההוכחה מסתימת לשון רש"י בשופטים היא מוכרחת, שהרי בודאי גם לפי דברי רש"י ביהושע הכוונה ב'תמנת חרס' היינו שהעמידו תמונת החמה שנקראת חרס, וא"כ גם בדברי רש"י בשופטים ניתן להבין שזה הכוונה שהעמידו תמונת חרס על קברו, ולא תמונת כלי חרס.
[וביותר, שמצאתי כעין דברי רש"י בבראשית רבתי (פרשת חיי שרה עמוד 100), וז"ל,
והיינו דמייתי הפס' באיוב דחרס דהתם היינו חמה, ולא נזכר מאומה מהעמדת חרס].ד' הם שנצעק עליהם במיתתם, אברהם, יהושע, שאול ומשה... יהושע שנאמר ויהי אחרי מות יהושע (שופטים א' א') משל לאדם שירד ארי ונצחו, אחרי ימים מת, אמר הב"ה עשו על קבורתו צורת אריה והיו אומרים אוי לזה שנצח הארי והוא מוטל כאן. כך יהושע העמיד את השמש והוא מוטל כאן שנאמר ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס (שופטים ב' ט'), כד"א האומר לחרס ולא יזרח (איוב ט' ז').
