פורום אוצר החכמה

האיסור לדבר אחר קריאת שמע שעל המיטה - או לאחר קבלת עול מלכות שמים - המופיע בצוואת רבי אליעזר הגדול,
הוא האיסור לדבר אחר ברכת המפיל,
או שמא הוא איסור כשלעצמו לדבר גם לפניה?

בית יוסף אורח חיים סימן רלט
כתב הכל בו (סי' כט) נהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שאומרים על מטתן וסמכו אהאי קרא (תהלים ד ה) אמרו בלבבכם על משכבכם זו קריאת שמע ודומו סלה וכיוצא בזה כתב רבינו ירוחם בנ"ג ח"ב (כג ע"ג) וכן כתב הרוקח (סי' שכז). עכ"ל.
ואי"ז תלוי בהמפיל.

זה למי שאומר את הקריאת שמע ממש על מיטתו, ובסיימו את קריאתה הוא הולך לישון,
אך מנהגם של חסידים ואנשי מעשה הוא לקוראה בבגדים וכו' ורק לאחר מכן ללבוש את בגדי השינה ולילך לישון, וממילא יש הפרש זמן לאחר סיום הקריאה הראשונה
לבין אמירת פרשה ראשונה פעם שניה קודם המפיל.
והשאלה היא האם יש איסור לדבר לאחר הקריאה בפעם הא' אם קוראים פעם ב'?

ידוע שיש 2 דעות בעניין ק"ש שעל המיטה: אם עניינה משום שמירה מהמזיקים, או לישון בד"ת [ות"ח שממילא חושב בד"ת ייפטר].
נפק"מ: א. לעניין שמירה ממזיקים צריך לומר בישיבה.
ב. לעניין שמירה ממזיקים צריך לומר את כל ק"ש ולא רק פרשה ראשונה.
ג. אם הענין לישון מתוך ד"ת עבר זמן רב והסיח דעתו יאמר פעם שניה.

משום מה החסידים הנ"ל החמירו לומר ק"ש לשמירה ממזיקים רק עם בגדים, לכן - כיוון שיש הפרש זמן בין האמירה לשינה, והם חוששים גם לשיטה השניה דהעניין לישון מתוך ד"ת, ולכן אומרים פעם שניה רק רשה ראשונה. ולפי"ז המוזכר בב"י לא לדבר, כנראה הוא משום הסחת דעת מד"ת, אבל כאן אחר קריאה ראשונה - אין שום חשש.

אגב אעיר מטעות שהיתה לי.
במשך שנים לא הייתי מברך ברכת המפיל מחשש שלא ארדם. (לומר המפיל היה בשבילי סגולה להשאר ער כל הלילה מהנערוון).
עד שאמר לי יהודי ת"ח בשם רבו שעדיף לדבר אחרי המפיל מאשר לא לברך בכלל את הברכה הזו שהיא מדינא דגמ'. ואילו ההקפדה שלא לדבר מחשש הפסק בברכה היא כמעט ולא מוזכרת בפוסקים. ואין שום נ"מ בינה לבין המעביר שינה שאף אחד לא מקפיד לשתוק מאז שהוא קם עד שמברך אותה.

משולש כתב:עד שאמר לי יהודי ת"ח בשם רבו שעדיף לדבר אחרי המפיל מאשר לא לברך בכלל את הברכה הזו שהיא מדינא דגמ'. ואילו ההקפדה שלא לדבר מחשש הפסק בברכה היא כמעט ולא מוזכרת בפוסקים. ואין שום נ"מ בינה לבין המעביר שינה שאף אחד לא מקפיד לשתוק מאז שהוא קם עד שמברך אותה.

ראה עוד כאן. [המשפט האחרון שצטטת נאמר בדרך גוזמא].