ידידיה כתב:ביני עמודי גרסי כתב:ידידיה כתב:.
אז למה התכוונו אם לא לב' שקיעות?
"למה התכוונו" תלוי במחלוקת וכדלעיל, וחוזר חלילה.
ביני עמודי גרסי כתב:אם כך, לא הבנת אותי, פשיטא לי שכוונתם על סוף שקיעה ולא משהו אחר, דאם לא נפרש כן בדבריהם יעמדו כל הקושיות מהסוגיות וכו' כחומה בצורה שאין לסטות ימין או שמאל!
ביני עמודי גרסי כתב:'ידידיה'
כוונתי למה שהבאת. חלק א סימן מט
ידידיה כתב:ביני עמודי גרסי כתב:אם כך, לא הבנת אותי, פשיטא לי שכוונתם על סוף שקיעה ולא משהו אחר, דאם לא נפרש כן בדבריהם יעמדו כל הקושיות מהסוגיות וכו' כחומה בצורה שאין לסטות ימין או שמאל!
הקושיות מהסוגיות?
אני בעניי מצאתי ג' יישובים.
ר"ת
מהר"ם אלשקר
והגר"א
מניין למר מה ישבו כל אלו שלא הודיעונו כלום?
ביני עמודי גרסי כתב:"מהסוגיות" שם כולל להרבה מקומות.
דברי ביאור הגר"א ומהר"ם אלאשקר לא ניתן כלל להכניס בסגיא למעיין. (אך כעת אין זה הזמן והמקום לדבר על זה).
אמנם, לא התכוונתי רק לסתירה המפורסמת אלא גם לקושיות אחרות בסוגיא המכריחות לומר כר"ת.
ידידיה כתב:ביני עמודי גרסי כתב:'ידידיה'
כוונתי למה שהבאת. חלק א סימן מט
חבל מאד שאין לכ"ת זמן לעבור על אריכות הדברים הקישור שנכפל לעיל.
שם הבאתי את דברי מרן שליט"א ועוד הרבה שפירשו שנהגו כר"ת לקולא ולחומרה.
והם הם הדברים, אנוכי ומרן השבט הלוי שליט"א ורובא דעלמא אכן נוהגים במנהג אבותינו וכמבואר, אם יש מישהו שאבותיו גרו כאן ונהגו להקל ולהחמיר כר"ת, ודאי אין לו שום שאלה ובעיה, וכל אחד יקיים בשמחה אל תטוש תורת אמך.
בנוגע למנהג הבית יוסף ובני זמנו, הרי הבית יוסף היה יוצא וסופר ג' כוכבים ומוציא את השבת, כמפורש בשו"ע, וכדקדוק המנחת כהן והביאור הלכה, וחלילה לבוא לידי טעות ומתוך חפזה לחשוב לעובדה כל מני השערות והערכות.
ביני עמודי גרסי כתב:ידידיה כתב:ביני עמודי גרסי כתב:'ידידיה'
כוונתי למה שהבאת. חלק א סימן מט
חבל מאד שאין לכ"ת זמן לעבור על אריכות הדברים הקישור שנכפל לעיל.
שם הבאתי את דברי מרן שליט"א ועוד הרבה שפירשו שנהגו כר"ת לקולא ולחומרה.
והם הם הדברים, אנוכי ומרן השבט הלוי שליט"א ורובא דעלמא אכן נוהגים במנהג אבותינו וכמבואר, אם יש מישהו שאבותיו גרו כאן ונהגו להקל ולהחמיר כר"ת, ודאי אין לו שום שאלה ובעיה, וכל אחד יקיים בשמחה אל תטוש תורת אמך.
בנוגע למנהג הבית יוסף ובני זמנו, הרי הבית יוסף היה יוצא וסופר ג' כוכבים ומוציא את השבת, כמפורש בשו"ע, וכדקדוק המנחת כהן והביאור הלכה, וחלילה לבוא לידי טעות ומתוך חפזה לחשוב לעובדה כל מני השערות והערכות.
טענה זו מנוגדת לכל גדולי האחרונים הרבים שאומרים שדעת מרן כר"ת להקל ולהחמיר ד' מיל.
וזה לשון הפרי חדש בדבי שימשא: "...לא ידעתי למה נחבא אל הכלים, שהדבר ברור שיש להתיר אף למעשה, ומי לנו גדול באחרונים כמרן מהר"י קארו שהתיר לעשות מלאכה אחר שקיעת החמה בתוך שיעור מהלך ג' מילין ורביע, (58.5 רגעים), וכל שכן לענין מילה, וכמה חביבה מצוה בשעתה, וכל שכן אם שכחו ולא מלו את התינוק ביום ח' קודם שקיעת החמה שמלין אותו אחר כך, ולא ידחוה למחר, וכל זה הנה אמת נכון הדבר ואינו צריך לפנים, ודלא כפסק מהר"ם אלאשקר, וכו', עכ"ל.
הרי לנו שהפרי חדש שמקומו באץ ישראל מבין כי דעת מרן כר"ת בהבנה המקובלת ד' מילין.
בברכה המשולשת כתב:ותמהני שלא הוזכרו כאן דברי ג"ע החיד"א שהמנהג בא"י לא היה כר"ת.
ידידיה כתב:לייבעדיג יענקל כתב: ובחלק מהמקומות סברו ששיעור ד"מ הוא הקובע, ולא מצב החושך. (במילים אחרות: סימני הגמ' בשבת נאמרו על ימי ניסן ותשרי, והגמ' בפסחים מדברת על כל השנה.) ומדברי הר"י בתוס' בשבת יש סמך גדול לשיטת ד"מ בכ"מ ובכל זמן.
כאן הפצצה הגדולה שמר מחדש בהבנתו, ולפי הבנת מר, גם נקודה זו, שלא מעניין אותנו כלל אם חצי שמיים בהירים (אירופה בקיץ, לאחר 72 דק) או שכל השמים שחורים (בא"י ובבבל) רק ה72 ק' בשעון מחיל זמן לילה, היתה פשוטה ומוסכמת על כל הקודמים לר"ת, עד כדי כך שלא טרחו לפורטה, ובכללם ר"ת עצמו.
א. "בחלק מהמקומות", אנא בטובך, פירוט.
ב. "לא מצב החושך"???!! מה הסברא? וכיצד יבאר מר, לאור קרא יום ולחושך, לילה.
ג. ר"י בשבת, סמך גדול, אנא בטובך וכו'
בברכה המשולשת כתב:עוד יש להעיר לדיונו הארוך של רש"ז הבלין בזה באחד מכרכי אסופות (יד הרב ניסים ומצוי באוצר למיטב זכרוני) אשר הראה שאה"נ תשובות הגאונים במלואה לא עמדה בפני מהר"ם אלשקר, אך גם מה שפורסם באוצה"ג (עליו הסתמכו חלק מהכותבים לעיל לומר שדעת הגאונים כר"ת) אינו הנוסח במלא, ומהנוסח השלם נראה שלא פסקו כר"ת.
ובנוסף יש להעיר לדברי הב"ח שמנהג אבותינו היה להחמיר בכניסת שבת כדעת היראים
בברכה המשולשת כתב:עוד יש להעיר לדיונו הארוך של רש"ז הבלין בזה באחד מכרכי אסופות (יד הרב ניסים ומצוי באוצר למיטב זכרוני) אשר הראה שאה"נ תשובות הגאונים במלואה לא עמדה בפני מהר"ם אלשקר, אך גם מה שפורסם באוצה"ג (עליו הסתמכו חלק מהכותבים לעיל לומר שדעת הגאונים כר"ת) אינו הנוסח במלא, ומהנוסח השלם נראה שלא פסקו כר"ת.
ביני עמודי גרסי כתב:זה לשון הגאונים רב שרירא ורב האי גאון מתשובת הכתב יד:
"אל תחשוב כי משתשקע החמה ולא תראה מאותו מקום שלם היום! אלא כל זמן שאדמימותה נראית על פני מערב יום הוא!
אבל משתסור אדמימותה, – הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון – זה הוא בין השמשות, המטילין אותו לחומרו, עד שיכסיף העליון וישוה לתחתון. ומשיכסיף אף העליון זה הוא לילה". עד כאן לשון הגאונים רב שרירא ורב האי גאון שם.
תלמוד בבלי שבת לד ב כתב:אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל כרוך ותני איזהו ביה"ש משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין והכסיף התחתון ולא הכסיף העליון הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הכי קתני משתשקע החמה כ"ז שפני מזרח מאדימין יום הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון ביה"ש הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה
חשבונות רבים כתב:אם זה הנוסח הרי זה כרב יוסף ומה נעשה שכל הפוסקים פסקו כרבה?
חשבונות רבים כתב:אם זה הנוסח הרי זה כרב יוסף ומה נעשה שכל הפוסקים פסקו כרבה?
אוצר החכמה כתב:הטענה של חשבונות רבים היא שאם כוונת הגאונים כרב יוסף, אזלא לה ראייתך שהם כרבנו תם.
ביני עמודי גרסי כתב:אוצר החכמה כתב:הטענה של חשבונות רבים היא שאם כוונת הגאונים כרב יוסף, אזלא לה ראייתך שהם כרבנו תם.
מדברי רב יוסף ניתן להבין (בפשיטות ובבהירות) שהלילה לא מתחיל לפני כן. והרי קיי"ל שצאת שבת הוא גם עד שישלים שיעור דרבי יוסי והוא אחרי רב יוסף! כמבואר בסוגיא. אם כן מכאן ראיה שסבירא להו כר"ת לגמרי.
אוצר החכמה כתב:הטענה של חשבונות רבים היא שאם כוונת הגאונים כרב יוסף, אזלא לה ראייתך שהם כרבנו תם. אא"כ ראייתך היא מתוך הנחתך שלא יתכן שבסוף זמן הגאונים כבר לא נקרא אדמומית, קשה לי לקבל שזו הטענה. היינו אפשר לטעון ולתרץ את הקושי על רבינו תם ולומר שבכל זמן רבנו תם עדיין יש קצת אדמומית (וכבר התווכחו כאן בפןרום ע"ז והביאו תמונות) אבל לטעון שעד סוף זמן רבנו תם הוא אדמומית גמורה ואי אפשר שנאמר שקודם לכן כבר לא מיקרי אדמומית זה רחוק ביותר, וכן לגבי שינוי הכסיף העליון והתוחתון שהוא דק מאד לדעת רבנו תם.
אוצר החכמה כתב:תצא החוצה ותראה.
יש שינוי באדמומית כל הזמן ועד מתי זה נקרא אדום זה מסור לשיקול הדעת, ואם אתה דוחה את שיקולם של האחרונים מפני עדותו הברורה של הרב פוזן מה נעשה?
אוצר החכמה כתב:עד שאתה מביא לנו את הרמ"א תשאל יותר פשוט, הלא בגמרא בפסחים מבואר שזה ה' מילין?
אוצר החכמה כתב:רבנו תם עצמו לא חשב כמוך. שהרי עשה מהגמרא בשבת לגמרא בפסחים קושיה , ומה קשה לו הרי האדמומית נמשכת עד ה מילין ועל כרחך מצד הגמרא בשבת שמיירי בשקיעה שנייה. אלא וודאי שמצד הגמרא בשבת היה ניחא ליה לומר שאינו נקרא אדמומית, רק מחמת הגמרא בפסחים ביאר שבשבת מיירי בשקיעה שנייה, ועכשיו יאמר שגם אדמומית קלה זו נקראת עדיין אדמומית. אבל כל זה היפך דבריך שאתה טוען שהגמא בשבת עצמה מוכיחה כדעת רבנו תם מה שהוא היפך דברי רבנו תם.
אוצר החכמה כתב:הרי הגר"א מתרץ את הגמרא, שמיירי לעניין ההחשכה המלאה אבל שם אדמומית כבר אין על זה, ובזה מבואר גם דברי הרמ"א בפשיטות. רק אתה מתעקש להדגיש שזה נקרא אדמומית, ואי אפשר לומר אחרת.
אוצר החכמה כתב:תצא החוצה ותראה.
יש שינוי באדמומית כל הזמן ועד מתי זה נקרא אדום זה מסור לשיקול הדעת, ואם אתה דוחה את שיקולם של האחרונים מפני עדותו הברורה של הרב פוזן מה נעשה?
ביני עמודי גרסי כתב:אוצר החכמה כתב:תצא החוצה ותראה.
יש שינוי באדמומית כל הזמן ועד מתי זה נקרא אדום זה מסור לשיקול הדעת, ואם אתה דוחה את שיקולם של האחרונים מפני עדותו הברורה של הרב פוזן מה נעשה?
אם האדמימות מאריכה הרבה אחרי השקיעה באופן ובזמן שכולם מודים שהיא אדמימות (נניח 52 דקות). אם כן פשט הגמרא חייב להתפרש אך ורק כפירושו של ר"ת. ואני מאמין שכבודו מבין מדוע.
ידידיה כתב:אם האדמומית הזו (עד 52 דק') נחשבת לעדיין יום.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 111 אורחים