פורום אוצר החכמה

אני מחפש חומר לנושא של טומאת כהנים במירון, עד היכן מותר להיכנס והיכן יש ספק וכו', אשמח למי שיש מידע בנושא או יפנה למאמרים בנושא זה.

[רק אדגיש כי אין כוונתי למחלוקת אם מותר לכהנים להיכנס לתוך בנין הציון אלא לשטח שסביבות הבנים שבשנים האחרונות יצאו עוררים שכל ההר מלא קברים וכו'].

בשביל מה צריך חומר? הרי פשוט שאסור לכהנים להסתובב במירון, כל המקום הוא בית הקברות אחד גדול. כל הדיונים והפלפולים והשמירות והגדרים והסייגים והמעברים והגשרים והשבילים והדרכים, הכל בחזקת סכנה וספיקא דאורייתא. וכל זה פשוט!

תוכן כתב:בשביל מה צריך חומר? הרי פשוט שאסור לכהנים להסתובב במירון, כל המקום הוא בית הקברות אחד גדול. כל הדיונים והפלפולים והשמירות והגדרים והסייגים והמעברים והגשרים והשבילים והדרכים, הכל בחזקת סכנה וספיקא דאורייתא. וכל זה פשוט!

א. סכנה מאן דכר שמיה.
ב. מצד ספיקא דאורייתא גם אני כעם הארץ יודע שספק טומאה ברה"ר טהור, ואלא שענין זה תלוי בפרטים רבים שאולי יש מי שביררם.

בספר חזקת טהרה (מאת הג"ר יוסף קדיש בראדנסדארפער בן הגאון רבי מאיר זצ"ל) דן בכל צדדי הענין, יצא לאור בשנת תשע"ג ונמצא באוצר
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?172435&

מחולת המחנים כתב:בספר חזקת טהרה (מאת הג"ר יוסף קדיש בראדנסדארפער בן הגאון רבי מאיר זצ"ל) דן בכל צדדי הענין, יצא לאור בשנת תשע"ג ונמצא באוצר
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?172435&

אודה מאוד אם תוכל להוריד לי את הסימנים הרלוונטיים.

נדפסו בזה מאמרים באור ישראל ס, סא.

לפני שנה או שנתיים יצא לאור הספר "טהרת מירון" - גם הוא בנושא זה.

קיבלתי מהמחבר נא לקרוא בעיון לפני שמתקיפים,
המחבר פתוח לשמוע כל דעה.

נחלי אפרסמון כתב:המחבר פתוח לשמוע כל דעה.

איך הוא פתוח לשמוע כל דעה? הרי הוא יוציא בזה לעז על אבותיו וכמו שכתב בעצמו בקונט' המצורף:

יושב ירושלים כתב:

נחלי אפרסמון כתב:המחבר פתוח לשמוע כל דעה.

איך הוא פתוח לשמוע כל דעה? הרי הוא יוציא בזה לעז על אבותיו וכמו שכתב בעצמו בקונט' המצורף:

אבל אנחנו ואבותינו חטאנו......

מצורף גליון 'אמור ואמרת' בענין כהנים במירון

נחלי אפרסמון כתב:קיבלתי מהמחבר נא לקרוא בעיון לפני שמתקיפים,
המחבר פתוח לשמוע כל דעה.

שתי הערות למי שהביא את זה לכאן
א' מה יש לקרוא שם בעיון, הכל חסר טעם וריח
ב' מה הכוונה שהמחבר פתוח לשמוע כל דעה הרי מבואר שם בדיוק ההיפך לאורך כל הקונטרס

יוצא פוניבז' כתב:

נחלי אפרסמון כתב:קיבלתי מהמחבר נא לקרוא בעיון לפני שמתקיפים,
המחבר פתוח לשמוע כל דעה.

שתי הערות למי שהביא את זה לכאן
א' מה יש לקרוא שם בעיון, הכל חסר טעם וריח
ב' מה הכוונה שהמחבר פתוח לשמוע כל דעה הרי מבואר שם בדיוק ההיפך לאורך כל הקונטרס

אינני מעלה הקונטרס, אך מדוע זה חסר טעם וריח? יש שם ליקוט נחמד לכו"כ מסורות והוראות בזה.
ולמען קיום דין והייתם ונקיים אבהיר שאני הקטן אינני עולה לכל הר מירון בגלל חשש קברים (וכך הוריתי לבניי שיחיו), כך שהנידון לגבי קבר הרשב"י ע"ה איננו כ"כ למעשה עבורי.

מענין לענין באותו הענין:
בחוה"מ האחרון פורסם כי יתקיים מעמד גדול של ברכת כהנים [כנראה העתק המנהג מכותל המערבי], כשהתפילה מתקיימת ברחבה והכהנים עומדים על הגשר,
והנה, הגשר נחשב לרשות אחרת המוקפת מחיצות וגם נמצאת הרבה למעלה מי"ט מהרצפה, והש"ץ והעם עומדים למטה, לכאורה הרי"ז בחשש ברכה לבטלה, כשהמקרא והמתפללים אינם מצטרפים למנין והכהנים ספק אם התפללו שם בי' וגם את"ל שכן הרי הש"ץ אינו עומד עימם.
מה שהתיר השו"ע הוא דוקא בבימה שתוך ביהכ"נ ונעשית לכבוד, ונהיית טפלה לביהכ"נ, ופשיטא שלא בכה"ג, [אגב, הגר"א חולק גם על היתר זה].

ומה יהא הדין בביהכ"נ שכולו של כהנים, בלא ילדים, ואף עז"נ אינה קיימת?

לבי במערב כתב:ומה יהא הדין בביהכ"נ שכולו של כהנים, בלא ילדים, ואף עז"נ אינה קיימת?

יעלו היתר על עשרה ותחול הברכה (מדרבנן) כך

מצו"ב ספר חזקת טהרה לידידי הרב יק"ב שליט"א שלמד בעיון עמוק את הנושא.

לבי במערב כתב:ומה יהא הדין בביהכ"נ שכולו של כהנים, בלא ילדים, ואף עז"נ אינה קיימת?

שו"ע או"ח קכח כה:
בהכ"נ שכולה כהנים, אם אין שם אלא י' כולם עולים לדוכן. למי מברכין, לאחיהם שבשדות. ומי עונה אחריהם, אמן הנשים והטף. ואם יש שם יותר מעשרה, היתרים מעשרה יעלו ויברכו. והעשרה, עונים אחריהם אמן.

משנה ברורה ס"ק צט:
הנשים והטף - ר"ל אם ישנם שם, ואם אינם שם ג"כ נושאין כפיהם דעניית אמן אין מעכב את הברכה.

הצצתי מעט בקבצים הנ"ל
ה"היתר" שלהם מבוסס על ב נקודות
א. שאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן, וזו עיקר טענתם
ב. תירוץ שיש שם חציצת אוהלים מעל הקבר כדין כיפין.
אמנם הרי גם אם נניח שיש חלל עלום כזה הרי לא ניתן לסתום טומאה ובעינן שיהיה מקום לטומאה לצאת, ובית סתום אינו חוצץ מפני הטומאה. (ככל אהל שבתוך הבית וביב קמור תחת הבית) ואם כן הקבר הוא בתוך בית סתום שאין לו פתח. שמטמא כקבר.

וברע"ב ועוד הביאו לזה הלשון "אין צמיד פתיל לטומאה" ואולי הכוונתם היא שהיות והצלת אוהל נלמד מהצלת צמיד פתיל ולא יהיה עדיף הנלמד מהמלמד.
ועל זה טוען בספר הראשון סיפור סודי על הגרב"צ קוק בשם הגריש"א, שגם אם הטומאה פתוחה לחלל סתום אין בעיה בכך, ובלבד שכשעשו את את הכיפין בתחילה היה לזה פתח, ומביא סיפור שמתאר סיפור שעשו כיפין ועשו פתח לכיפין ושאלו את הגריש"א משהו כמו אם יש לחשוש שיסתם פתח הכיפין ואמר שאין בכך בעיה.
אמנם מסתבר שהסיפור עם הגריש"א משבשתא ששאלו אם יש לחשוש שמא הפתח נסתם.
ועל זה ענה שאין בכך בעיה כי הרי אין מדובר בסתימה קבועה וממילא הוי כדין בית שלא פרץ פצימיו שטומאה יוצאת כנגד הפתח, ולכן דינו כפתוח.

לגבי טענתם העיקרית, שאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן. יש לעיין אי הוי טעם להחמיר עליהם כסנהדרין כ"ז:,
אמנם בתינוקות שנשבו מצינו את דברי הרמב"ם ממרים פ"ג ה"ג,שחשיבי אנוסים אמנם צ"ע לומר שהם כאנוסים.
אמנם אם אבותיהם חשיבי שוגגים יש לעיין אם שייך בזה דברי הגמ' סנהדרין כ"ז:

לבנון כתב:

לבי במערב כתב:ומה יהא הדין בביהכ"נ שכולו של כהנים, בלא ילדים, ואף עז"נ אינה קיימת?

שו"ע או"ח קכח כה:
בהכ"נ שכולה כהנים, אם אין שם אלא י' כולם עולים לדוכן. למי מברכין, לאחיהם שבשדות. ומי עונה אחריהם, אמן הנשים והטף. ואם יש שם יותר מעשרה, היתרים מעשרה יעלו ויברכו. והעשרה, עונים אחריהם אמן.

משנה ברורה ס"ק צט:
הנשים והטף - ר"ל אם ישנם שם, ואם אינם שם ג"כ נושאין כפיהם דעניית אמן אין מעכב את הברכה.

כפי שכתבתי אין לזה קשר לנידון, כי הש"ץ אינו עומד שם, וז"ב

שלמה משלם כתב:

לבנון כתב:

לבי במערב כתב:ומה יהא הדין בביהכ"נ שכולו של כהנים, בלא ילדים, ואף עז"נ אינה קיימת?

שו"ע או"ח קכח כה:
בהכ"נ שכולה כהנים, אם אין שם אלא י' כולם עולים לדוכן. למי מברכין, לאחיהם שבשדות. ומי עונה אחריהם, אמן הנשים והטף. ואם יש שם יותר מעשרה, היתרים מעשרה יעלו ויברכו. והעשרה, עונים אחריהם אמן.

משנה ברורה ס"ק צט:
הנשים והטף - ר"ל אם ישנם שם, ואם אינם שם ג"כ נושאין כפיהם דעניית אמן אין מעכב את הברכה.

כפי שכתבתי אין לזה קשר לנידון, כי הש"ץ אינו עומד שם, וז"ב

מסכים איתך, תגובתי היתה על מי שענה לך.

ב"ה
קראתי בעיון כל הנ"ל
הנה מהמוכרח להגיב רק בכמה שורות בלבד
והמשכיל יבין
הנה בזה שכותב ש"הציץ" קצת בספרים הנ"ל, [אגב, יש עוד ספרים שהתירו לכהנים להיכנס לרשב"י במירון, חוץ מהספרים הנפלאים: "גם אני אודך" על עניני כניסת רשב"י למירון, וספר חזקת טהרה", ואכמ"ל], ובא כבר למסקנות, ועוד טוען שהסיפור עם מרן הגרי"ש אלישיב משבשתא וכו' וכו'
ככה לא פוסקים בסוגיות קשות כאלה, על ידי שזורקים כמה מילים, ומבלבלים המעיינים.
בסיפור עם מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א היו עדי ראיה, אפשר לברר אצל הגאון הגדול הרב קוק שליט"א, ואצל הגאון הגדול הרב ברנסדראפער שליט"א ועוד
ויש להם גם הקלטות ממה שהיה שם
והנה בספר הגדול חזקת טהרה שעמל כמה שנים לחבר זאת ביגיעה עם חברותות הרבה, ולא "הציץ" כמה דקות כשחיבר ספר זה, אלא האריך לברר לפי כל השיטות שאין שום חשש ליכנס במערת רשב"י.
וכל הטענות שהגיבו כאן הרבנים החשובים שליט"א על הכל דן שם בהרחבה גדולה עד מאד בעיון ובבקיאות
ואין טעם לכפול הדברים ולהביא כן מאות דפים תגובה.
וכן אין מה לעשות ליצנות ולכתוב שאוחזין מעשי אבותיהן בידיהם של עבירות של טומאת כהנים
חס מלעשות ליצנות כזה מגדולים ואדמורי"ם שהיה להם מסורת ברורה מאבותיהם הקדושים, שלא החזיקו במעשים שדומים לעבירות כלל וכלל, אלא היה להם ברור מסורת שמותר ליכנס למירון לציון הרשב"י, ועל מסורת סומכים על הרבה דברים, ואכמ"ל שנצטרך חיבור מיוחד לזה.
וזה וודאי שמי שאין לו מסורות, זכותו לא ליכנס ולהחמיר, אפילו שבספר חזקת טהרה מוכיח שגם בלי מסורת, אפשר להקל בשופי ליכנס, עכ"פ אין מה לעשות אותם המתירים, לבעלי עבירות רח"ל, בוודאי מי שעשה ליצנות, יצטרך עוד לבקש אלפי מחילות מכל הכהנים שהיו גדולי וגאוני וצדיקי ישראל לדורותיהם שנכנסו כן למירון.

שמעתי מידיד שהוא כהן שהיה פעם יחד עם הרב בן ציון אבא שאול בקבר הרשב"י וליווה אותו עד הכניסה לבנין מאחורה ושם עצר אמר לו הגרב"צ אבא שאול מדוע עמדת? והוא הסביר לו שהוא כהן וכ' א"ל הגרב"צ אבא שאול בא איתי לקבר הרשב"י אפשר להכנס

יש ס' שלם על זה ציון לנפש צבי כמדומני חבל שאינו באוצר.

יש למאן דהו מפה לכהנים מעודכנת להשנה?
תודה רבה