דעת הרמב"ם במחלוקת רס"ג ובן מאיר

[סגן אלוף]

כידוע הרס"ג סבר שלמולד זקן מספיק י"ח שעות בכדי שלא לקדש את החדש ובן מאיר חלק עליו, וטען בן מאיר שכיון שהוא ב"ד דארץ ישראל יש ללכת אחריו, ודעת הרס"ג היה לילך אחר החכמים היותר גדולים.
והנה לכאורה הרס"ג בזה לשיטתו שקידוש החדש מדאוריתא לא תליא בעדים אלא בחשבון גרידא [וכ"ה לדעת הרמב"ן שהלל החיל תורת ראשי חדשים עד סוף הדורות] , אבל לדעת הרמב"ם שהחדש מתקדש ע"י מנהג ארץ ישראל נמצא שטעה הרס"ג והיה עליו לנהוג כחשבון ארץ ישראל. אכן בימינו כיון שגם באר"י נוהגים עפ"י חשבון הרס"ג שוב גם לרמב"ם זמנו וחשבונותיו של הרס"ג צודקים, אבל אם הרמב"ם היה בדורו של הרס"ג היה נוהג כבן מאיר.
האם נכונים הדברים ?

[אביאסף]

כפי שהעיד סהל בן מצליח על מחלוקת רס"ג ובן מאיר 'יש אנשים משוכני א"י שהלכו אחרי הבבליים וגם השוכנים בארץ שנער הלכו אחרי אנשי א"י', כלומר, לא היה מנהג אחיד לא בא"י ולא בבבל. אמנם עדיין יש לעיין לשיטת הרמב"ם אולי אין הולכים אחר בני א"י אלא אחר בית דין של א"י.

[סגן אלוף]

כפי שהעיד סהל בן מצליח על מחלוקת רס"ג ובן מאיר 'יש אנשים משוכני א"י שהלכו אחרי הבבליים וגם השוכנים בארץ שנער הלכו אחרי אנשי א"י', כלומר, לא היה מנהג אחיד לא בא"י ולא בבבל. אמנם עדיין יש לעיין לשיטת הרמב"ם אולי אין הולכים אחר בני א"י אלא אחר בית דין של א"י.

לא אולי אלא ודאי
אא"כ ס"ל לרמב"ם דקשר רשעים אינו מן המנין, והיה שם בית דין קטן וצדיק

[סגן אלוף]

וזה לשון הרמב"ם

ויש כאן יסוד גדול מאד מיסודות האמונה, שלא ידעוהו ולא ירגישו בו אלא המעמיקים חקר. הינו: זה שאנו מחשבים היום בחוצה לארץ בסדר העיבור שבידינו ואומרים שיום זה ראש חודש ויום זה חג - הרי בשום פנים לא בגלל חשבוננו אנו עושים אותו חג, אלא מפני שבית דין בארץ ישראל כבר קבעו יום זה חג או ראש חודש, ומפני שהם אמרו שהיום ראש חודש או היום חג, הוא נעשה חג או ראש חודש, בין שהייתה פעלתם זו על פי חשבון או על פי ראיה, כמו שנמסר לנו בקבלה:אשר תקראו אתם (ויקרא כג, ב) אין לי מועדות אלא אלו

ועיקר תירוצך לא מובן
מאי חזית דסמכת אהאי בית דין זוטר ולא על בן מאיר

[אביאסף]

כוונתי היא שמכיון שהיו בני א"י שנהגו כרס"ג בודאי היו גם מחכמי א"י החשובים שסברו כך כנגד דעת בית הדין של הישיבה והגאון אהרן בן מאיר, לא ברור האם להרמב"ם מוכרח שתמיד יש בא"י בית דין אחד שהוא מוסמך יותר.

[אבן זועקת]

הרס"ג לא טען שהוא עושה על פי הלוח שנתקן על ידי חכמי א"י?

[ישבב הסופר]

הוא כן טען כך, אלא שבן מאיר וסיעתו טענו על מסורה מסויימת שרס"ג וסיעתו לא שמיעא להו ולא סברו הכי.
אבל אין זה נוגע לשאלת פותח האשכול, לדעת הרמב"ם אין החשבון והשיטה של בני אר"י קובעים, אלא קביעתם ומנהגם הלכה למעשה. אם הבנתי שאלתו .

[פנימי]

דברים שכתבתי על זה

הכרעה כחכמי ארץ ישראל בקידוש החודש.docx

(19.55 KiB) הורד 451 פעמים

[בברכה המשולשת]

יפה מאוד.
למיטב זכרוני באחד מקבצי יודעי בינה (של המכון ללימודי קודש החודש של ישיבת כרם ביבנה) יש מאמר מקיף מאוד על מחלוקת רס"ג ורבי אהרן בן מאיר, ונתבארה שם בהרחבה גם דעת הרמב"ם

[חשבונות רבים]

הוא כן טען כך, אלא שבן מאיר וסיעתו טענו על מסורה מסויימת שרס"ג וסיעתו לא שמיעא להו ולא סברו הכי.
אבל אין זה נוגע לשאלת פותח האשכול, לדעת הרמב"ם אין החשבון והשיטה של בני אר"י קובעים, אלא קביעתם ומנהגם הלכה למעשה. אם הבנתי שאלתו .

לדידי לא ברירא מ"ש מר. יתכן שאף להרמב"ם אם בני חו"ל עושים ע"פ החשבון שקבעו להם בני א"י סגי.

[סגן אלוף]

הוא כן טען כך, אלא שבן מאיר וסיעתו טענו על מסורה מסויימת שרס"ג וסיעתו לא שמיעא להו ולא סברו הכי.
אבל אין זה נוגע לשאלת פותח האשכול, לדעת הרמב"ם אין החשבון והשיטה של בני אר"י קובעים, אלא קביעתם ומנהגם הלכה למעשה. אם הבנתי שאלתו .

לדידי לא ברירא מ"ש מר. יתכן שאף להרמב"ם אם בני חו"ל עושים ע"פ החשבון שקבעו להם בני א"י סגי.

????
אם כוונתך על פי החשבון שעשו להם פעם, דהיינו בזמן הלל הנשיא, דבריך מוכחשים מהרמב"ם
ואם כוונתך שלא אמירת שיר של ים של ראש חדש היום באר"י קובעת תורת ר"ח אלא הקביעה, הרי דבריך פשוטים ו - טריויאלים.

[חשבונות רבים]

הוא כן טען כך, אלא שבן מאיר וסיעתו טענו על מסורה מסויימת שרס"ג וסיעתו לא שמיעא להו ולא סברו הכי.
אבל אין זה נוגע לשאלת פותח האשכול, לדעת הרמב"ם אין החשבון והשיטה של בני אר"י קובעים, אלא קביעתם ומנהגם הלכה למעשה. אם הבנתי שאלתו .

לדידי לא ברירא מ"ש מר. יתכן שאף להרמב"ם אם בני חו"ל עושים ע"פ החשבון שקבעו להם בני א"י סגי.

????
אם כוונתך על פי החשבון שעשו להם פעם, דהיינו בזמן הלל הנשיא, דבריך מוכחשים מהרמב"ם
ואם כוונתך שלא אמירת שיר של ים של ראש חדש היום באר"י קובעת תורת ר"ח אלא הקביעה, הרי דבריך פשוטים ו - טריויאלים.

אכן כתבתי מבלי עיון
אבל אם נבוא ליישב דעת הרמב"ם עם הרס"ג לכאורה כך יש לנו לומר:
הנה כמ"ש מר ודאי לא אמירת שיר של יום של ר"ח היא הקובעת אלא הקביעות שקבעו בי"ד שבא"י, ועתה אם נודע לנו שקבעו ותקנו בי"ד שבא"י איזה חשבון ואח"כ באו בי"ד אחר לשנות תקנתם לכאורה אין יכולים לבטל דבריהם אא"כ יהא גדול ממנו בחכמה ובמניין וכיוון שלדעת הרס"ג לא נתקיים תנאי זה בבן מאיר על כרחם של בני א"י נקבע להם ר"ח כפי לוח ד' שערים.

[סגן אלוף]

אבל אם נבוא ליישב דעת הרמב"ם עם הרס"ג לכאורה כך יש לנו לומר:
הנה כמ"ש מר ודאי לא אמירת שיר של יום של ר"ח היא הקובעת אלא הקביעות שקבעו בי"ד שבא"י, ועתה אם נודע לנו שקבעו ותקנו בי"ד שבא"י איזה חשבון ואח"כ באו בי"ד אחר לשנות תקנתם לכאורה אין יכולים לבטל דבריהם אא"כ יהא גדול ממנו בחכמה ובמניין וכיוון שלדעת הרס"ג לא נתקיים תנאי זה בבן מאיר על כרחם של בני א"י נקבע להם ר"ח כפי לוח ד' שערים.

אם אני מבין נכונה הרי כוונתך שמה שהם צריכים לראות כר"ח קובע, ולא מה שהם רואים בו תורת ר"ח וזה חדש וצריך טעם.

[חשבונות רבים]

אבל אם נבוא ליישב דעת הרמב"ם עם הרס"ג לכאורה כך יש לנו לומר:
הנה כמ"ש מר ודאי לא אמירת שיר של יום של ר"ח היא הקובעת אלא הקביעות שקבעו בי"ד שבא"י, ועתה אם נודע לנו שקבעו ותקנו בי"ד שבא"י איזה חשבון ואח"כ באו בי"ד אחר לשנות תקנתם לכאורה אין יכולים לבטל דבריהם אא"כ יהא גדול ממנו בחכמה ובמניין וכיוון שלדעת הרס"ג לא נתקיים תנאי זה בבן מאיר על כרחם של בני א"י נקבע להם ר"ח כפי לוח ד' שערים.

אם אני מבין נכונה הרי כוונתך שמה שהם צריכים לראות כר"ח קובע, ולא מה שהם רואים בו תורת ר"ח וזה חדש וצריך טעם.

מה זה מה שהם רואים? מה שב"ד שלהם קובע. אבל אם אין סמכות לבי"ד לקבוע ר"ח אחר ודאי הוא על פי מה שראויים לקבוע.
לדוגמא, הרי פשיטא שאם בי"ד שבא"י קבעו חודש של ל"א יום אין בקביעתן כלום ואין הולכים בזה אחר הבי"ד שבא"י אלא אחרי הר"ח המוכרח על פי תורה.

[סגן אלוף]

מה זה מה שהם רואים? מה שב"ד שלהם קובע. אבל אם אין סמכות לבי"ד לקבוע ר"ח אחר ודאי הוא על פי מה שראויים לקבוע.
לדוגמא, הרי פשיטא שאם בי"ד שבא"י קבעו חודש של ל"א יום אין בקביעתן כלום ואין הולכים בזה אחר הבי"ד שבא"י אלא אחרי הר"ח המוכרח על פי תורה.

אם אין סמכות לב"ד לקבוע אז הקביעה שלהם באמת אין לה משמעות אבל מ"מ אין כאן קביעה אחרת
וגופה של דוגמא אין בה ממש שכן לקבוע חדש של ל"א יום לא נמסר כלל לב"ד ול"א ע"ז אתם אפילו מזידים וז"פ

[חשבונות רבים]

מה זה מה שהם רואים? מה שב"ד שלהם קובע. אבל אם אין סמכות לבי"ד לקבוע ר"ח אחר ודאי הוא על פי מה שראויים לקבוע.
לדוגמא, הרי פשיטא שאם בי"ד שבא"י קבעו חודש של ל"א יום אין בקביעתן כלום ואין הולכים בזה אחר הבי"ד שבא"י אלא אחרי הר"ח המוכרח על פי תורה.

אם אין סמכות לב"ד לקבוע אז הקביעה שלהם באמת אין לה משמעות אבל מ"מ אין כאן קביעה אחרת
וגופה של דוגמא אין בה ממש שכן לקבוע חדש של ל"א יום לא נמסר כלל לב"ד ול"א ע"ז אתם אפילו מזידים וז"פ

אתם אפילו מזידים נאמר לעניין לקבל עידי שקר או לאיים על עדים וכדומה ולא לעניין לסתור דברי בי"ד אחר.
ומ"ש שמ"מ אין כאן קביעה אחרת יכולני לשנויי לך כמו שנזכר בתחילת האשכול שהיו מתושבי א"י שעשו כהרס"ג אבל אינני בטוח שצריך להגיע לזה, וצ"ע כעת.

[כלבאשבוע]

נדפס על זה כבר לפני כשישים שנה בספר אגן הסהר.

[מקדש מלך]

נדפס על זה כבר לפני כשישים שנה בספר אגן הסהר.

באגן הסהר המובא כאן סתר את דברי החכם בורנשטיין בביאור מחלוקת רס"ג ובן מאיר.
אך האם התייחס הוא או מישהו אחר לראייה שמביא ר' רחמים שר שלום בכמה ממאמריו אודות מכתב של ראש הגולה שאינו בנוי לפי כללי החשבון שבימינו?

ממכתבו של ראש הגולה בבבל שנכתב בשנת ד' תקצ"ה (4595) לבראשית היא שנת ד' תקצ"ו (4596) למניין בריאת העולם שאנו מונים היום (836 לספיה"נ), עולה בברור, שאז עדיין לא נהגו חכמי בבל לקבוע את סדרי השנים והמועדים בעצמם אלא היו כפופים להחלטות חכמי העיבור בא"י וכל מה שהחליטו ראש החבורה ובני החבורה בא"י בנושא קביעות השנים והמועדים נתקבל בבל ללא שום ערעור וכפי שמעיד ראש הגולה במכתבו הנ"ל:
"ולעולם עליהם אנו סומכים שלא יהיו ישראל אגודות אגודות. ואני וראשי הישיבות וחכמים וכל ישראל נסתמכנו על העיבור שנשלח לפני חברינו".
מאותו מכתב אנו למדים ששנת ד' תקצ"ו שהייתה אמורה להיות לפי כללי הלוח שבידינו זש"ה (רה"ש בשבת, השנה שלמה-מעוברת ופסח ביום חמישי) הנה ראש הגולה מודיע לנו שעפ"י החלטת חכמי העיבור בא"י תהיה שנה זו זח"ג (רה"ש בשבת השנה חסרה מעוברת ופסח ביום שלישי).

מכאן הוכחה ברורה ביותר, שאינה משאירה מקום לשום ספק, שבכל אופן קביעות השנים עד לשנה זו לא נעשו לפי חשבונות הלוח הקבוע שבימינו.

מישהו מכיר התייחסות בבית המדרש לנושא?
================
שוב מצאתי (עפ"י מה שציין לעיל הרב בברכה המשולשת) דברים רבי עניין לדחות דבריו. מצו"ב בקובץ

[מקדש מלך]

בגוף הנידון באשכול ראוי להעיר שנחלקו (כמדומני, איני יכול כעת לעיין) החזון אי"ש והגרי"ז האם לדעת הרמב"ם החשבון המצוי בידינו הוא הלכה למשה מסיני, ובני ארץ ישראל אמורים לקבוע דווקא על פיו (וקצ"ע אם כן מדוע צריכים אותם, ואולי הוא גזירת הכתוב, שהוא מעין קידוש על הראייה, וכן כאן הוא קידוש על פי חשבון), או שהלכה למשה מסיני שיש להתקין חשבון שיתאים את המולדות עם שנת החמה, ואין קביעה איזה חשבון מהלל"מ (וכן דעת החזון איש).

ולפי החזון איש מובן שפיר מה ענינם של בני ארץ ישראל. אך צ"ע קצת באמת מה סבר רס"ג, וכן מה יעשו במקרה של חילוקי דעות. האם כל דאלים גבר?

ומאידך לפי הגרי"ז ניתן להבין שרס"ג סבר דלא אזלינן בתר ארץ ישראל כשהם טועים בחשבון העיבור המסור לנו מהלל"מ, ולכן לא אזלינן בתרייהו, אלא בתר מיעוט הצודקים.

[מקדש מלך]

נדפס על זה כבר לפני כשישים שנה בספר אגן הסהר.

מה שכתב הרה"ג אגן הסהר שרב סעדיה סבר דאזלינן בתר בני בבל כיון שהם גדולים מבני ארץ ישראל ולא הניחו כמותם הוא צ"ע, שכל זה אמרינן בסמוכים, ושם שניהם לא היו סמוכים. ועל כל פנים אינו כדעת הרמב"ם. (שוב נזכרתי בדברי כ"ך אדמו"ר מליובאביטש בתורת מנחם תשמ"ה א מעמוד 467, עיין שם דברים מפליאים רבי עניין, שיתכן שהסמיכה המשיכה זמן רב בזמן הגאונים. ואגב תצויין הידידות שהיתה בין הרה"ג בעל מחבר אגן הסהר לאדמו"ר הנ"ל).

ואגב, פרפרת נאה. בגליונות הגרא"מ של על המנחת חינוך מצווה ד, הקשה על דברי המנחת חינוך שכשאין קדושת ארץ ישראל קיימת, לא היתה חובה לקדש דווקא בארץ ישראל, והוכיח כן המנחת חינוך ממשה רבינו ע"ה שקבע חודשים במדבר.

והקשה הגרא"מ שהרי משה לא הניח כמותו בארץ ישראל, ולכן יכול היה לקדש בחו"ל בשופי?

אמנם לכאורה דברי המנחת חינוך ברורים. שכן הרמב"ם כותב שגם גדול הדור שלא הניח כמותו בארץ ישראל, בעי שהיה נסמך בארץ ישראל. ומשה רבינו עליו השלום לא נסמך בארץ ישראל. ועל כרחך כדברי המנחת חינוך.

ואודה לכל מי שיעיר בהודעות אלו. כי איני בקי בדברים, וכתבתי לפי בורותי, בתקווה שיעזרוני.

[בן מיכאל]

הרמב"ם כותב על אחד מדברי הרס"ג, כי כתב זאת בלית ברירה מפני מחלוקת בן מאיר.

[בברכה המשולשת]

הרמב"ם כותב על אחד מדברי הרס"ג, כי כתב זאת בלית ברירה מפני מחלוקת בן מאיר.

הוא לא מזכיר את בן מאיר, אלא רק כותב שרס"ג כתב כן מתוך פולמוס.
באחד מקבצי יודעי בינה יש מאמר גם על זה