מתי התחילו בסבב המסכתות הישיבתיות ומדוע דוקא אלו?

[שלח]

בעולם התורה נהגו ללמוד מסכתות מסוימות, ממתי התחילו סבב זה ומדוע נבחרו, ומהן הישיבות שבסבב זה, עכשיו לומדים נדרים, האם כך בכל הישיבות?

[חובב_ספרים]

אומרים שזה היה אחד מהחידושים של האלתר מסלובודקא. זה נתקבל תחילה רק בישיבות של בעלי המוסר.

[משולש]

יש מקור לזה?
נראה לי שהמסכתות הישיבתיות הם נשים נזיקין, וזה משהו שקדם לאלטר מסלבודקא כמדומני.
(ודורשי הלצות דרשו "קרא עלי מועד לשבור בחורי" ויש עוד משהו כעי"ז על קדשים).

[מה שנכון נכון]

(ודורשי הלצות דרשו "קרא עלי מועד לשבור בחורי" ויש עוד משהו כעי"ז על קדשים).

נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה.

[בברכה המשולשת]

בוולוז'ין למדו את כל הש"ס

[נחלים]

אם לא תמצאו מקור אמיתי לדבר - נ"ל שהוא עניין פרקטי עבור אנשי הצוות הרמי"ם ועורכי הבחינות.
הרבה יותר קל לדעת 5 מסכתות והשקיע את המירב בזה מאשר לעבוד כל פעם על מסכת חדשה

[מרדכי וינטרויב]

ראה: י' יודלוב, 'מסכתות התלמוד כספר לימוד: ה"קונטרסים" ותקנת המסכת האחידה', ירושתנו ז (תשע"ד), עמ' רפא-שח.
במאמרו מסיק יודלוב שתקנת המסכת האחידה בתוך המדינה הוא קדום והעדות הראשונה לכך הינה בשנת שי"ט.

[הכהן]

לא זוכר היכן כתוב, שמסכת נדרים לא נלמדה בשתי ישיבות בבל שנים רבות, משמע שכבר אז היה מושג כזה.

[בברכה המשולשת]

משם ראיה להפך- שרק את מסכת נדרים לא למדו

[הכהן]

פוק חזי, שראשונים ואחרונים לא ביארו את מסכתות קדשים (אף שנוהגות בזה"ז לאפוקי זרעים וטהרות).

[מה שנכון נכון]

עוד מקורות לענין בספרו של שמחה אסף "מקורות לתולדות החנוך בישראל".

[ארזי ביתר]

אם לא תמצאו מקור אמיתי לדבר - נ"ל שהוא עניין פרקטי עבור אנשי הצוות הרמי"ם ועורכי הבחינות.
הרבה יותר קל לדעת 5 מסכתות והשקיע את המירב בזה מאשר לעבוד כל פעם על מסכת חדשה

תינח סבב המסכתות, אך מדוע דווקא אלו? הלוא יותר קל לדעת 5 מסכתות במועד ולהשקיע בהם...

[סגן אלוף]

אם לא תמצאו מקור אמיתי לדבר - נ"ל שהוא עניין פרקטי עבור אנשי הצוות הרמי"ם ועורכי הבחינות.
הרבה יותר קל לדעת 5 מסכתות והשקיע את המירב בזה מאשר לעבוד כל פעם על מסכת חדשה

תינח סבב המסכתות, אך מדוע דווקא אלו? הלוא יותר קל לדעת 5 מסכתות במועד ולהשקיע בהם...

כבר ביאר הסטייפלר בקריינא דאגרתא למה דוקא אלו, והם גמרות מפורשות שאין לך מקצוע שמחכים וכו' וידוע מד' בעל המאור בהקדמתו למה קרא המאור הקטן לסדר מועד והמאור הגדול לנ"נ

[ארזי ביתר]

אם לא תמצאו מקור אמיתי לדבר - נ"ל שהוא עניין פרקטי עבור אנשי הצוות הרמי"ם ועורכי הבחינות.
הרבה יותר קל לדעת 5 מסכתות והשקיע את המירב בזה מאשר לעבוד כל פעם על מסכת חדשה

תינח סבב המסכתות, אך מדוע דווקא אלו? הלוא יותר קל לדעת 5 מסכתות במועד ולהשקיע בהם...

כבר ביאר הסטייפלר בקריינא דאגרתא למה דוקא אלו, והם גמרות מפורשות שאין לך מקצוע שמחכים וכו' וידוע מד' בעל המאור בהקדמתו למה קרא המאור הקטן לסדר מועד והמאור הגדול לנ"נ

אז למה דווקא הג' בבות, ולא הוריות ועדיות?

[גאולה בקרוב]

קשה לי האמירה מקודם על שיקול פרקטי, ויותר קל וכו'.
אדרבה, דוקא ראשי הישיבה והרמי"ם היו שמחים לגוון ולהתקדם יותר לעצמם, ע"י מסכתות אחרות ולא רק בסבב.
וידוע המעשה בגרב"ד זצ"ל, נמצא ב"רבן של ישראל" (הספדי הגרשז"א זצ"ל) עמ' 176

ודאי שדברים שמתקבלים בכלל הישיבות ע"י גדולי תורה הם משיקולים טהורים של לימוד תורה וטובת התלמידים,
ואה"נ היה אפשר לשאול למה לא מסכת שבועות, למשל, שגם נחשבת מאד למדנית וכו', אלא שרצו שבחור ישיבה יקיף מכמה סדרים [ב"מרכז הרב" הסבב כולל גם שבת ופסחים]
אח"כ כשאברך כל אחד הולך לדרכו, אם בחזרה שוב על הסבב ואם בלימוד הלכה כמצוי.

ולגבי הערת ידידי הרב ברכה משולשת- אפשר לבחור ללמוד בצד עוד מסכתות קטנות מסדר מועד וכדומה, וגם אם לא- החיים בתורה עוד לפניו, א"א כל התורה על רגל אחת.

[ארזי ביתר]

[ב"מרכז הרב" הסבב כולל גם שבת ופסחים]

באם הישיבות פוניבז', גם למדו (עדיין?) פסחים.

[בברכה המשולשת]

פוק חזי, שראשונים ואחרונים לא ביארו את מסכתות קדשים (אף שנוהגות בזה"ז לאפוקי זרעים וטהרות).

רש"י ותוס' אינם ראשונים?

[פרטיזן]

[ב"מרכז הרב" הסבב כולל גם שבת ופסחים]

באם הישיבות פוניבז', גם למדו (עדיין?) פסחים.

בפוניבז' לומדים בזמן זה מסכת פסחים, ובסלבודקא לומדים מסכת שבת.

[סגן אלוף]

פוק חזי, שראשונים ואחרונים לא ביארו את מסכתות קדשים (אף שנוהגות בזה"ז לאפוקי זרעים וטהרות).

רש"י ותוס' אינם ראשונים?

רש"י ותוס' ביארו גם דברי אגדה, שאר הראשונים כתבו חידושים

[משולש]

בחברון לומדים שבת ובפוניבז לא.
באופן כללי נראה שחברון לומדים יותר מסכתות מאשר פוניבז.

[בן החבורה]

חברון היא תולדה של סלבודקה, והרי בסלבודקה לומדים שבת.

[סמבטיון]

חברון היא תולדה של סלבודקה, והרי בסלבודקה לומדים שבת.

הגדרה מעניינת

[משולש]

ישיבת סלבודקה בליטא עלתה לא"י והתיישבה בחברון. מאז נקראה "חברון". (אבל היא הרבה יותר "סלבודקה" מאשר הישיבה בבני ברק).

[גם זו לטובה]

הגראי"ל- (כאיל תערוג 63)באמת רבי שמעון זצ"ל היה המשפיע העיקרי על עולם
הישיבות שהעיקר יהיה הלימוד בנשים ונזיקין, דעד אז למדו מברכות עד
נדה, והגר"ש שהיה בטעלז וחידש את שיטת הלימוד שלו שהתאימה
בעיקר לנשים נזיקין שינה ד"ז, ותלמידיו הגאונים המשיכו כך בישיבותיהם
גם כן.

[בקרו טלה]

ברכות כ. (וכן בעוד מקומות)
בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין הוה ואנן קא מתנינן שיתא סדרי וכו'.
רש"י בבא מציעא דף קיד/ב
בארבעה לא מצינא - בגירסא דארבעה סדרין, כגון מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית, וקדשים נמי כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ואמרינן (מנחות קי, א) אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה בכל מקום מעלה עליהן הכתוב כאילו מקריבין אותן בבית המקדש:
בשיתא מצינא - בתמיהה, זרעים אינו נוהג בחוצה לארץ, וכן טהרות:

[בן אליהו]

קראתי פעם ,דומני שבספר תולדותיו של הגרש"ש זיע"א: ותורה יבקשו מפיהו, שהגרי"ז גוסטמאן זצ"ל רצה להכניס מסכתות מסדר טהרות וכן מסכת סנהדרין ללימוד בישיבתו אך נסוג מכך כיוון שלא ראה כן אצל רבו.
תלמידי הגרב"צ אבא שאול זיע"א מספרים שהקפיד מאוד שבישיבת פורת יוסף לא ילמדו אלא מסכתות מסדר נשים נזיקין והדף ניסיונות ללימוד שבת סוכה וכדומה.
קראתי פעם ,דומני שמשמיה דהרב ניסים בן שמעון שליט"א, שהגרב"צ היה אומר שחתן לא יכול לעמוד תחת החופה אם אין לו ביד את 7 המסכתות הבסיסיות שהם יבמות כתובות גיטין קידושין ושלושת הבבות.
בישיבת מרכז הרב רבינו הרצי"ה זיע"א הסתייג מאוד בהתחלה מהכנסת לימוד מסכת שבת.
ביומנו של הרב נריה זצ"ל מופיע סיפור שבזמן חיי חיותו של מרן הרב קוק זצ"ל כשהתחילו ללמוד מסכת פסחים הייתה על כך התרעמות של חלק מהלומדים ואחרי תפילת ערבית בתחילת אלול אמר להם על כך הרב: שהנה השאגת אריה חיבר הרבה סימנים על ענייני מסכת פסחים.
לסיום חידה: מי יודע מי הכניס את מסכת סנהדרין לסבב המסכתות אף על פי שבישיבות ליטא לא נהגו ללמדה?

[נהר שלום]

פוק חזי, שראשונים ואחרונים לא ביארו את מסכתות קדשים (אף שנוהגות בזה"ז לאפוקי זרעים וטהרות).

רש"י ותוס' אינם ראשונים?

רש"י ותוס' ביארו גם דברי אגדה, שאר הראשונים כתבו חידושים

רוב המפרשים פירשו מסכת חולין ויש שפירשו אף מסכתות אחרות כגון מנחות [רשב"א], תמיד ומידות [בית הבחירה], ועוד.

[אוצר החכמה]

בחברון לומדים שבת ופסחים, ובזמן שלמדתי שם הציע ר' זיסל ללמוד סוכה והעניין הצליח וכמדומני שמאז לומדים סוכה בישיבה באופן קבוע