מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' מאי 20, 2014 9:29 pm

אשכול לכל ענייני רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף.

וזה החלי, כתב השו"ע סימן שכח (ס"ט): החושש בעיניו או בעינו ויש בו ציר, או שהיו שותתות ממנו דמעות מחמת הכאב, או שהיה שותת דם, או שהיה בו רירא ותחלת אוכלא (פי' תחלת חולי), מחללין עליו את השבת.
ובאותו סימן כתב עוד השו"ע (ס"כ): אין נותנין יין לתוך העין, וליתנו על גביו, אם פותח וסוגר העין אסור, ואם אינו פותח וסוגר מותר.
ובהשקפה ראשונה הדברים נראים כסותרים, שבסעיף ט התיר לחושש בעיניו אף מלאכה דאו', ואילו בסעיף כ לא התיר לו אף רפואה שאין בה מלאכה.
אלא שהביאור בזה פשוט, דהא דאיתא בע"ז כח: דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו, הוא דווקא בחולי ממש, אך אם הוא מיחוש בעלמא בעין אין זה בגדר סכנה, ואף לא בגדר חולי שאין בו סכנה, אלא ככל מיחוש שאסור אף רפואה שאין בה מלאכה. וכ"ז מבואר במשנ"ב (ס"ק כב) עמ"ש השו"ע שמחללים שבת בחולי בעין: "ואף על גב דמשום סכנת אבר אין מחללין באיסור דאורייתא לכו"ע וכדלקמן בסי"ז, עין שאני דשורייקי דעינא בליבא תליא ואיכא סכנת נפש [גמרא]".

אמנם נוראות נפלאתי שכתב הפמ"ג (משב"ז סימן שכח ס"ק טו): "חולי העין בסכנת אבר מבואר סעיף י"ז. ואם מיחוש בעלמא, אסור על ידי עכו"ם גם כן". והוא פלא עצום לכאורה, שהרי בסי"ז מבואר דין סכנת שאר אברים שאין בזה סכנה אלא סכנת אבר בלבד, אך החולי שבעין הוא סכנה, כמבואר בגמ' ובשו"ע.
נערך לאחרונה על ידי איש רגיל ב ב' מאי 26, 2014 1:20 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ג' מאי 20, 2014 11:44 pm

למה לא ליישב שהפמ"ג מיירי בחולי שאין בו הסימנים של הגמרא?

ומ"ש שבחושש בעלמא אסור לעשות אף ע"י עכו"ם יעויין באג"ט שכתב להקל בזה (ולפענ"ד אין דבריו מוכרחים) ובשש"כ הביאו וצ"ע שנשמט ממנו שבפמ"ג כתוב להיפך.
כתבתי מזיכרון ואני תקוה שלא טעיתי

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ד' מאי 21, 2014 12:26 am

ייש"כ.
אם הבנתי נכון שכוונתך שיש סכנת אבר שבעין שאינה סכנה לכל הגוף, ובזה מיירי הפמ"ג, תירוצך נראה קרוב לאמת, אמנם עדיין צ"ע מדוע לא ציין שיש סכנת אבר שבעין שמתירה לחלל שבת אף דאורייתא.

בענין האג"ט, אעיין בו מחר בל"נ.

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' מאי 21, 2014 12:36 am

בפשטות בכל סכנת אבר ביחס לעין הדבר נחשב לפקו"נ. ראה הלשון במ"ב ס"ק כב מט. והסימנים שבס"ט הם מתי חשיב סכנה לעין. [ע"ע בנשמת אברהם לענין נקרעה הרשתית, אך לא מסתבר שלזה כיון הפמ"ג, וגם מי הכניסו לזה בביאור דברי הט"ז].

יתר10
הודעות: 716
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי יתר10 » ד' מאי 21, 2014 12:41 am

לענ"ד כוונת הפמ"ג כדבריך עצמם, ושיעור דבריו שהלא כאן בס"כ שונה מס"ט וכאן הנידון בחולי עין כזה שגדרו ודיניו כמו כל סכנת אבר שדיניו נת' בסי"ז. ושם נת' שבאופן שאין סכנת אבר וגם לא חולי הרבה רק מיחוש בעלמא אז אסור אפי' אמירה לעכו"ם וכו' (וכונתו להקשות על הט"ז שמשמע מדבריו שהבעי' דוקא שישראל נותן על העין וכו')

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ה' מאי 22, 2014 12:56 am

חשבונות רבים כתב:ומ"ש שבחושש בעלמא אסור לעשות אף ע"י עכו"ם יעויין באג"ט שכתב להקל בזה (ולפענ"ד אין דבריו מוכרחים) ובשש"כ הביאו וצ"ע שנשמט ממנו שבפמ"ג כתוב להיפך.

האג"ט כתב שם (בהג"ה) שהיתרו תלוי אם אכן כל סכנה בעין הוא פיקו"נ, אך לדעת הש"ך (יו"ד סימן רסב סק"ד) רק אם יש את הסימנים המבוארים בגמ' הרי זה סכנת נפש, וא"כ אין להתיר רפואה ואמירה לעכו"ם בכאב עיניים. ולכאו' הסיבה שהפמ"ג חולק על האג"ט היא משום שאכן סובר כהש"ך שלא כל סכנה שבעין היא סכנת נפש [וכמו שביאר הרב חשבונות רבים]. וכיון שמשמעות המשנ"ב היא שכל סכנה בעין היא סכנת נפש, א"כ הלכה בזה כהאג"ט.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ה' מאי 22, 2014 10:06 pm

איש רגיל כתב:
חשבונות רבים כתב:ומ"ש שבחושש בעלמא אסור לעשות אף ע"י עכו"ם יעויין באג"ט שכתב להקל בזה (ולפענ"ד אין דבריו מוכרחים) ובשש"כ הביאו וצ"ע שנשמט ממנו שבפמ"ג כתוב להיפך.

האג"ט כתב שם (בהג"ה) שהיתרו תלוי אם אכן כל סכנה בעין הוא פיקו"נ, אך לדעת הש"ך (יו"ד סימן רסב סק"ד) רק אם יש את הסימנים המבוארים בגמ' הרי זה סכנת נפש, וא"כ אין להתיר רפואה ואמירה לעכו"ם בכאב עיניים. ולכאו' הסיבה שהפמ"ג חולק על האג"ט היא משום שאכן סובר כהש"ך שלא כל סכנה שבעין היא סכנת נפש [וכמו שביאר הרב חשבונות רבים]. וכיון שמשמעות המשנ"ב היא שכל סכנה בעין היא סכנת נפש, א"כ הלכה בזה כהאג"ט.
לי הקטן לא שמיע לי במשנ"ב אחרת מהש"ך (אא"כ כיוונת לאיזה משנ"ב במקום אחר). האם יש אחרונים נוספים שחולקים על הש"ך מלבד האג"ט?
ובר מהכי, אפילו אי נימא כהאג"ט שכל סכנת עין היא פיקו"נ לפענ"ד דבריו מחודשים.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ה' מאי 22, 2014 11:12 pm

אני נתכוונתי למשנ"ב שציין הרב מה שנכון, ס"ק כב וס"ק מט, שם מבואר כמעט להדיא דלא כהש"ך. ועל כל מקרה האג"ט הביא דעת כמה ראשונים דלא כהש"ך.

החשבון של האג"ט ודאי מחודש.

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' מאי 23, 2014 3:54 am

לא ידענא מאין הפשיטות שבסכנת אבר לעין אין מחללין שבת לש"ך.

הוא אזיל ע"ד השו"ע ביו"ד רסב שמחלק בין כאב מועט לכאב גדול, וע"ז כתב הש"ך דרך לשער בין קטן לגדול ע"פ הסימנים שבאו"ח שכח,ט שהן מוכיחין שזה חולי גדול. והוצרך לזה א. ליתן גדר ברור מהו קטן ומהו גדול. ב. בעיקר משום שמדובר בתינוק בין כמה ימים, ואיך נדע אם עיניו כואבות בכאב מועט או גדול, [מזה שהוא בוכה אין הוכחה...], וע"פ הסימנים המוזכרים בגמרא הכל ברור.

ואם נבוא לדון עכשיו אם הסימנים הללו הן בדוקא או שכל חולי שבעין חשוב מכה [כשאנו מכירים בו שהוא חולי גדול ויותר ממיחוש בעלמא המבואר בס"כ], אין לזה כל ראיה מהש"ך, וגם הוא יכול לסבור שהסימנים בס"ט לאו דוקא וכל חולי גדול בעין חשיב פקו"נ. ודברי האג"ט שלא פירש כך בש"ך צ"ע לכאורה.

וכ"ז בחולי שבעין אבל בסכנה גמורה לעין הוי פקו"נ לכו"ע, וגם לאג"ט בדעת הש"ך, דרק בחולי ס"ל שהש"ך מצריך סימנים, אך כשודאי הוא שהעין בסכנה הוי פקו"נ.

ורק מהפמ"ג נראה שגם אם יש סכנת אבר לעין אי"ז בגדר פקו"נ וקיל טפי מס"ט. ודבריו מחודשים. [ויש לישב לפי מש"כ בשש"כ ר"פ לג דסכנת אבר דסי"ז אינה רק כשיתבטל לגמרי מתפקודו, אלא גם כשיתקלקל בחלקו, כגון שיהיה צולע. ולפי"ז אולי הפמ"ג מירי בכה"ג שהעין תכהה מראייתה ולא במסוכנת לגמרי, דאז גם לדידיה הוי פקו"נ].

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ו' מאי 23, 2014 1:10 pm

תודה להרב מה שנכון על דבריו, אתיישב ע"ז בעזרת ה'.
מה שנכון נכון כתב:מדובר בתינוק בין כמה ימים, ואיך נדע אם עיניו כואבות בכאב מועט או גדול, [מזה שהוא בוכה אין הוכחה...]

אגב, שמעתי מד"ר סילברסטון (רופא חרדי, מנהל מחלקת עיניים בשערי צדק) שהסימן שלו להחליט אם ניתן לקיים ברית בזמנה, הוא ע"י שמנסים להזיז את עפעפי התינוק עם היד, אם התינוק מיד בוכה הרי זה כאב גדול [אך איני בטוח שמי שאינו רופא יכול לסמוך על זה שהתינוק לא בוכה לומר שהכאב מועט, כיון שיתכן שיש מחלה בעין שרק רופא יכול להבחין בה].
-----
עריכה:
כמדומני שטעיתי בסיפור, כיון שהתיר לעשות ברית מיד מחמת שהתינוק לא בכה כשהזיז את עפעפיו, ואם זה סימן להבחין בין כאב גדול לכאב קטן, הרי גם בכאב קטן אין למולו עד שיעבור לו הכאב. ואולי הסימן שלו היה בכדי לדעת אם יש דלקת או לא. וצריך לשואלו שוב.
-----
עריכה שניה:

קיבלתי ממוהל מומחה הסבר להנהגתו של ד"ר סילברסטון:
מקובל בין המוהלים ובין פוסקי זמננו. שיש 3 דרגות של דלקת. קלה – שאינה מעכבת מילה. בינונית – שמעכבת מילה בלי המתנת ז' ימים. וחמורה – שמצריכה המתנת ז"י. אם תעיין היטב בדברי הגרחש"פ, תמצא גם בדבריו את החלוקה הזאת.

יצויין שאחוז גדול של תינוקות נולד עם היצרות בתעלת ניקוז הדמעות. מה שגורם להפרשות ולפעמים גם לדלקות. עצם ההיצרות אינה סיבה לדחות ברית. ורק אם היא גרמה גם לדלקת. יש מקום לשקול את דחיית הברית לפי שלושת החלוקות הנ"ל.

איך מסווגים את הדלקת וקובעים את חומרתה? בזה יש גישות שונות בין הפוסקים והמוהלים. וזה מהדברים שדורשים נסיון ומיומנות בבדיקת התינוק. שיטתו של ד"ר סילברסטון מבוססת על לשון הגמ' כאיב ליה עיניה לינוקא (יבמות עא.), שמשמע שהדרגה הבינונית צריכה לכלול כאב בעין, ובלי זה אין לה משמעות. ולכן הוא נוהג ללחוץ או לשפשף את עיני התינוק, ואם הוא אינו בוכה, אות הוא שאין זה כאב עיניים, ואפשר למולו מיד. דבריו הם דברי טעם ומסתברים מאוד.

גם בצהבת ילודים, יש את שלושת החלוקות הללו. החל מצהבת שאינה מעכבת ברית עבור דרך צהבת שמעכבת ללא המתנת ז"י. וכלה בצהבת חריפה, שמצריכה המתנת ז"י. אלא ששתי מעלות יש לה לצהבת על פני כאב עיניים. א. שיותר קל למיינה לפי המספרים של ערכי הבילירובין. ב. שאין לה מקור ברור מן הש"ס להחשיבה כמחלה, כמו שיש לכאבי עיניים.
נערך לאחרונה על ידי איש רגיל ב ו' יוני 06, 2014 10:33 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » א' מאי 25, 2014 1:00 am

מה שנכון נכון כתב:ורק מהפמ"ג נראה שגם אם יש סכנת אבר לעין אי"ז בגדר פקו"נ וקיל טפי מס"ט. ודבריו מחודשים.
איפכא מסתברא.
בגמרא ופוסקים נאמרו סימנים לעניין חולי עין שמחללים עליו שבת ואף אחד מהפוסקים לא אומר שזה בכל סכנה לעין, רק האג"ט מחדש כן ומדייק כך מכמה ראשונים וגם הדיוקים שלו אינם להדיא ונתונים לויכוח לפענ"ד.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ב' מאי 26, 2014 12:58 am

חשבונות רבים כתב:
מה שנכון נכון כתב:ורק מהפמ"ג נראה שגם אם יש סכנת אבר לעין אי"ז בגדר פקו"נ וקיל טפי מס"ט. ודבריו מחודשים.
איפכא מסתברא.
בגמרא ופוסקים נאמרו סימנים לעניין חולי עין שמחללים עליו שבת ואף אחד מהפוסקים לא אומר שזה בכל סכנה לעין, רק האג"ט מחדש כן ומדייק כך מכמה ראשונים וגם הדיוקים שלו אינם להדיא ונתונים לויכוח לפענ"ד.

כפי שציין הרב מה שנכון במשנ"ב משמע להדיא דכל חולי בעין הוא בכלל סכנה. ואשמח אם תאמר מדוע לדעתך דיוקיו של האג"ט נתונים לויכוח.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ב' מאי 26, 2014 1:10 am

מה שנכון נכון כתב:לא ידענא מאין הפשיטות שבסכנת אבר לעין אין מחללין שבת לש"ך.

הוא אזיל ע"ד השו"ע ביו"ד רסב שמחלק בין כאב מועט לכאב גדול, וע"ז כתב הש"ך דרך לשער בין קטן לגדול ע"פ הסימנים שבאו"ח שכח,ט שהן מוכיחין שזה חולי גדול. והוצרך לזה א. ליתן גדר ברור מהו קטן ומהו גדול. ב. בעיקר משום שמדובר בתינוק בין כמה ימים, ואיך נדע אם עיניו כואבות בכאב מועט או גדול, [מזה שהוא בוכה אין הוכחה...], וע"פ הסימנים המוזכרים בגמרא הכל ברור.

ואם נבוא לדון עכשיו אם הסימנים הללו הן בדוקא או שכל חולי שבעין חשוב מכה [כשאנו מכירים בו שהוא חולי גדול ויותר ממיחוש בעלמא המבואר בס"כ], אין לזה כל ראיה מהש"ך, וגם הוא יכול לסבור שהסימנים בס"ט לאו דוקא וכל חולי גדול בעין חשיב פקו"נ. ודברי האג"ט שלא פירש כך בש"ך צ"ע לכאורה.

וכ"ז בחולי שבעין אבל בסכנה גמורה לעין הוי פקו"נ לכו"ע, וגם לאג"ט בדעת הש"ך, דרק בחולי ס"ל שהש"ך מצריך סימנים, אך כשודאי הוא שהעין בסכנה הוי פקו"נ.

ורק מהפמ"ג נראה שגם אם יש סכנת אבר לעין אי"ז בגדר פקו"נ וקיל טפי מס"ט. ודבריו מחודשים. [ויש לישב לפי מש"כ בשש"כ ר"פ לג דסכנת אבר דסי"ז אינה רק כשיתבטל לגמרי מתפקודו, אלא גם כשיתקלקל בחלקו, כגון שיהיה צולע. ולפי"ז אולי הפמ"ג מירי בכה"ג שהעין תכהה מראייתה ולא במסוכנת לגמרי, דאז גם לדידיה הוי פקו"נ].

יסלח לי מר, אך עברתי בעיון על דברי הש"ך, ולענ"ד טעית בהבנתו.
א. איך יש ראיה מהסימנים המופיעים בגמ' לענין פיקו"נ לכאב גדול או קטן, וכי לא יתכן שיש מחלה שאינה מסוכנת אך כואבת יותר ממחלה מסוכנת?
ב. הש"ך מביא ראיה לדבריו מהנמוקי יוסף ומהראיה שהביא הנמו"י, וז"ל נמו"י: וה"ה אם יש לו כאב גדול בעינים דממתינין לו אחר שנתרפא שבעה שלמים דהא חמיר מחלצתו חמה דשורייקי דעינא בליבא תלוי כדאיתא פרק אין מעמידין (דף כח ב) דעד כאן לא אמרינן בגמרא דכיבן ליה עיניה לינוקא לא יהבין ליה המתנת זמן אלא מהלינן ליה לאלתר שנתרפא אלא בכאב מועט. ואם כדבריך שהש"ך לא נתכוון אלא להביא סימן מהו כאב גדול, מה ראיה מצא בראיית הנמו"י? אך אם נאמר שהיה פשוט לש"ך דהא דאיתא בע"ז שחולי בעין הוא סכנה רק אם יש בו את הסימנים הכתובים שם בגמ', א"כ מהא דהביא הנמו"י את הגמ' שם להוכיח, משמע נמי שרק בסימנים אלו חשיב חולה בכל גופו.
נערך לאחרונה על ידי איש רגיל ב ב' מאי 26, 2014 1:19 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 26, 2014 1:17 am

לק"מ כי שמוש המלה כאב בקדמונים הוא גם כמלה נרדפת לחולי, ולא כבימינו שמשמעותה יסורין וצער בלבד.

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 26, 2014 1:53 am

ויש להביא ראיה שאין הסימנים האמורים בשו"ע בדוקא.
דהנה במקור הדין ע"ז כ"ח: איתא אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת סבור מיניה הני מילי הוא דשחקי סמנין מאתמול, אבל משחק בשבת ואתויי דרך רשות הרבים לא, א"ל ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה לדידי מיפרשא מיני' דרב יהודה אפילו מישחק בשבת ואתויי דרך רשות הרבים מותר... ההיא אמתא דהואי בי מר שמואל דקדחא לה עינא בשבתא, צווחא וליכא דאשגח בה, פקעא עינא. למחר נפק מר שמואל ודרש עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת, מאי טעמא דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו. כגון מאי אמר רב יהודה כגון רירא דיצא דמא דימעתא וקידחא ותחלת אוכלא.
ופירש"י שמרדה - שרוצה לצאת כאדם המורד ויוצא. אבל מישחק ואיתויי דרך רשות הרבים לא - דלאו סכנת נפשות אלא סכנת עוורון. אפילו מישחק ואיתויי כו' - כדאמרינן לקמן שורייני דעינא בליבא תלו מאור העין מעורין ואחוזין בטרפשי הלב.
והנה ברמב"ם ובשו"ע הובאו רק הסימנים דרירא ודיצא וכו, ואלו עין שמרדה דהיינו שרוצה לצאת לא הובא. ובע"כ דהסימנים אינם בדוקא וכל שיש סכנה לעין הוי פקו"נ. [אמנם לפי מ"ש הר"מ בפיה"מ נגעים ו,ח אין ראיה].
וכן מורה לשון רש"י דכל סכנת עורון הויא פקו"נ.

וכן משמע גם ממש"א דעל פצוחי עינא לא מחללין, דהיינו להאיר מאור העין, ולא אמרו רבותא דעל שאר סכנות וחליין לעין אין מחללין. [ראיה זו היא לפירוש רש"י בע"ז ולא לפירושו בביצה כב.]

וראה עוד תוספות סוכה כו. ד"ה ואפילו. [ולענין לשון סכנת אבר ראה בשפ"א ובתוספות הרא"ש].

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ב' מאי 26, 2014 2:32 pm

איש רגיל כתב:
חשבונות רבים כתב:
מה שנכון נכון כתב:ורק מהפמ"ג נראה שגם אם יש סכנת אבר לעין אי"ז בגדר פקו"נ וקיל טפי מס"ט. ודבריו מחודשים.
איפכא מסתברא.
בגמרא ופוסקים נאמרו סימנים לעניין חולי עין שמחללים עליו שבת ואף אחד מהפוסקים לא אומר שזה בכל סכנה לעין, רק האג"ט מחדש כן ומדייק כך מכמה ראשונים וגם הדיוקים שלו אינם להדיא ונתונים לויכוח לפענ"ד.

כפי שציין הרב מה שנכון במשנ"ב משמע להדיא דכל חולי בעין הוא בכלל סכנה. ואשמח אם תאמר מדוע לדעתך דיוקיו של האג"ט נתונים לויכוח.
א. האג"ט מביא ב' ראיות לשיטתו:
1) מלשון הרמב"ם והטור שכתבו על סימני הגמרא "וכיוצא בהן". והנה אחר מחכ"ת לפענ"ד משמע להיפך דאם כל סכנת עין חשיב פיקו"נ היה להם לכתוב דה"ה לכל סכנת עין ולמה כתבו דדוקא כיוצא בסימני הגמרא חשיב פיקו"נ? וא"ת א"כ מנין הוציא הרמב"ם דה"ה לכל כיוצא בהן וי"ל דלשון הגמרא בע"ז כגון מאי משמע שלאו דוקא באלו הסימנים אלא גם הדומים להם, וטעמא דמילתא דסימנים אלו הם כולם סימן להתפרצות החולי שבעין (זיהום חריף) וגם סימנים דומים הם מלמדים על אותו החולי וחשיב פיקו"נ.
2) מלשון הנ"י וריטב"א שאם כואב לתינוק כאב גדול חשיב פיקו"נ. ותמהני מאד מאי ראיה היא הא דיצא הוא אחד מסימני הגמרא שם ולענ"ד זו כוונת הש"ך שדוקא אם הכאב הוא כסימני הגמרא (כלומר שנראה שהוא כאב חד והיינו דיצא).
ב. כבר כתבתי שאת הראיות מהמשנ"ב איני מכיר כי יש סכנת עין שהיא מגעת לפיקו"נ ויש שאינה מגעת לזה ואין כוונתו לכלול כלל בזה.

מה שנכון נכון כתב:והנה ברמב"ם ובשו"ע הובאו רק הסימנים דרירא ודיצא וכו, ואלו עין שמרדה דהיינו שרוצה לצאת לא הובא.
הגמרא על עין שמרדה אומרת כגון מאי ומביאה את הסימנים האלו ומשמע להיפך שלא בכל עין שמרדה אלא כגון אלו.
מה שנכון נכון כתב:וכן משמע גם ממש"א דעל פצוחי עינא לא מחללין, דהיינו להאיר מאור העין, ולא אמרו רבותא דעל שאר סכנות וחליין לעין אין מחללין.
התם אין מחללין אע"ג שיש בו סימנים אלו, וכמ"ש המשנ"ב.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ב' מאי 26, 2014 2:35 pm

אגב הדברים אידכרנא מילתא דתמיהה שכתב המהרש"ק (כמדומני בחכמ"ש) שנשאל בעיור שצריך לילך לאיזה מקום לרפואתו ויש שם לאכול רק נו"ט ודן להתיר מצד שעיוורון הוא כפיקו"נ ע"פ הדין הנ"ל של עין שמרדה.

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 26, 2014 2:42 pm

חשבונות רבים כתב:
מה שנכון נכון כתב:והנה ברמב"ם ובשו"ע הובאו רק הסימנים דרירא ודיצא וכו, ואלו עין שמרדה דהיינו שרוצה לצאת לא הובא.
הגמרא על עין שמרדה אומרת כגון מאי ומביאה את הסימנים האלו ומשמע להיפך שלא בכל עין שמרדה אלא כגון אלו.

עין שמרדה היינו שרוצה לצאת, וכגון מאי היא שאלה חדשה כמו שכתב רש"י בע"ז "על איזה חולי העין מחללין שבת". ולדבריך הוא שפת יתר.
חשבונות רבים כתב:
מה שנכון נכון כתב:וכן משמע גם ממש"א דעל פצוחי עינא לא מחללין, דהיינו להאיר מאור העין, ולא אמרו רבותא דעל שאר סכנות וחליין לעין אין מחללין.
התם אין מחללין אע"ג שיש בו סימנים אלו, וכמ"ש המשנ"ב.

לא פירש כן המ"ב ומש"כ וכ"ש וכו הוא ללא קשר לסוף אוכלא. והדבר תלוי בהבדל שבין פירושי רש"י בע"ז ובביצה כפי שצינתי.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ב' מאי 26, 2014 3:20 pm

מה שנכון נכון כתב:
חשבונות רבים כתב:
מה שנכון נכון כתב:והנה ברמב"ם ובשו"ע הובאו רק הסימנים דרירא ודיצא וכו, ואלו עין שמרדה דהיינו שרוצה לצאת לא הובא.
הגמרא על עין שמרדה אומרת כגון מאי ומביאה את הסימנים האלו ומשמע להיפך שלא בכל עין שמרדה אלא כגון אלו.

עין שמרדה היינו שרוצה לצאת, וכגון מאי היא שאלה חדשה כמו שכתב רש"י בע"ז "על איזה חולי העין מחללין שבת". ולדבריך הוא שפת יתר.

נו נו. מ"מ לפענ"ד א"א לקרוא לזה ראיה.
מה שנכון נכון כתב:
חשבונות רבים כתב:
מה שנכון נכון כתב:וכן משמע גם ממש"א דעל פצוחי עינא לא מחללין, דהיינו להאיר מאור העין, ולא אמרו רבותא דעל שאר סכנות וחליין לעין אין מחללין.
התם אין מחללין אע"ג שיש בו סימנים אלו, וכמ"ש המשנ"ב.

לא פירש כן המ"ב ומש"כ וכ"ש וכו הוא ללא קשר לסוף אוכלא. והדבר תלוי בהבדל שבין פירושי רש"י בע"ז ובביצה כפי שצינתי.
מחילה, תחילה לא הבנתי את כוונתך.
איך שיהיה ראיתך אינה ברורה לי כי הגמרא מדברת כל מכחל עינא בשבתא. מנין לך שלחלאים אחרים הדרך לכחול עין שאתה מביא ראיה מזה שהם לא נזכרו שאסור לחלל בשבילם שבת?
נערך לאחרונה על ידי חשבונות רבים ב ג' יולי 01, 2014 10:04 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 26, 2014 8:34 pm

הרמב"ם הוציא שגם בכיוצא בהם מהטעם שנתנו בגמרא "דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו", ולא אמרו חז"ל שסוג מחלה זה ידוע כמסוכן לגוף בכללו, [כמכה שע"ג היד והרגל] אלא שסגי בכך שהוא מסוכן לעין. וזה גופא היה הטעם דרב שמואל בר יהודה דאסר מתחלה לפי שדן זאת ככל סכנת אבר [עיין בראשונים מה שלמדו מרש"י], והתשובה לדבריו שאין האבר עין כשאר האיברים, דכל סכנה לה היא סכנת נפש, לפי שהעין והלב קשורים. ומכאן פשוט שה"ה לכל סכנת אבר לעין.
זיהומים דלקות וחידקים מאן דכר שמייהו בתקופת חז"ל הרמב"ם והשו"ע, ואין כאן כל מכנה משותף וכל דרך להבדיל ביניהם, [מה גם שהוזכרו הסימנים למחלה בלבד], ו"כיוצא בחלאים אלו" היינו כל חלאים שבעין.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ב' מאי 26, 2014 8:50 pm

לפענ"ד כוונת הגמרא דשורייני דעינא וכו' לומר שאע"ג שנראה כאילו החולי בעין יש ממנו סכנה לכל הגוף ולא ליתן בזה כלל שכל סכנת עין היא סכנה לכל הגוף (ובמקור דברי הרמב"ם כתבתי לעיל).
אם כבודו לומד אחרת זו זכותו המלאה אך האג"ט הביא מהש"ך שלא בכל סכנת עין מחללים והקשה עליו מהראשונים וכבודך הוסיף והקשה מהגמרא, על זה השבתי שאין בדברי הגמרא והראשונים שום הכרח כנגד הש"ך, ואדרבה.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ב' מאי 26, 2014 11:24 pm

שוב נתיישבתי בדעתי שכל הראיה מהש"ך לכך שאין מחללין שבת אלא על הסימנים המוזכרים בגמרא היא רק על פי סברתו של האג"ט
דהנה האג"ט כתב שכשם שסכנת עין חשיבא כסכנת כל הגוף כך חולי בעין שאב"ס חשיב כחולי כל הגוף ולפי סברא זו גם תינוק שכואבות עיניו נדחה את מילתו אפילו אין בכאב שום סכנה כמו בכל תינוק החולה ולכן הוקשה להאג"ט למה כתב הש"ך שדוחים את המילה דוקא בסימנים שנזכרו בגמרא והוכיח האג"ט מזה דסבירא להש"ך שלא בכל סכנת עין מחללין
אבל אם לא נסבור כהאג"ט ונאמר שאע"ג שסכנת עין חשיבא כסכנת כל הגוף מ"מ חולי עין לא חשיב כחולי כל הגוף א"כ בתינוק שכואבות עיניו לא חשיב כחולי כל הגוף לדחות את המילה וע"כ צ"ל שדוחים את המילה משום שהיה התינוק מסוכן אבל בריטב"א ונ"י לא נזכר שהיה התינוק מסוכן ולכן כתב הש"ך דמיירי בכאב כעין הסימנים שנזכרו בגמרא וכאב כזה הוא סכנת עין ושרייקי דעינא בליבא תלו.

א"כ העולה מהדברים שאם נאמר כסברת האג"ט דחולי שבעין חשיב כחולי כל הגוף יהא זה נגד ש"ך ופמ"ג ולכן אין לסמוך על האג"ט להתיר למי שיש לו חולי בעין (שאין מסכן את העין) לקחת תרופה בשבת
אבל לעניין סכנת עין שאין בה את הסימנים המוזכרים בגמרא אין ראיה מהש"ך להחמיר אלא היא מחלוקת פמ"ג ואג"ט ותלוי אלא בשאלה אם לשון הרמב"ם וטור שהוסיפו דה"ה כיוצא בהן כוונתם לכל חולי המסכן את העין או דוקא בדברים הדומים למה שנזכר בש"ס ולענ"ד קצת משמע ממה שהשו"ע השמיט את הלשון הזה כדעת הפמ"ג.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ו' יוני 06, 2014 10:34 am

ראה לעיל הסבר להנהגתו של ד"ר סילברסטון שנידונה פה באשכול.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » א' יוני 29, 2014 1:03 am

יישר כח לכל המגיבים בעניין העין, אולי עוד אשוב ואשנה פרק זה. ובינתיים אעבור לנושא אחר, אקטואלי יותר.
==========
מקובל בין הפוסקים להתיר ליהודי לחלל שבת בשביל ללוות חושיב"ס או יולדת לבי"ח, ראה קובץ אגרות חזו"א ח"א סימן קמא, שבט הלוי (ח"ג סימן לו), חוט שני (ח"ד פצ"א סק"א אות ג) ושש"כ (פ"מ ספ"ב). ראה גם שו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סימן קלב) שמתיר רק כשהיולדת אומרת שמפחדת לנסוע לבדה.
מה יהי' הדין בשני מלוים, כנוהג הדי נפוץ שיולדת נוסעת לבי"ח עם אמה ובעלה, או תומכת לידה ובעלה. האם יש היתר לזה?
אינני מדבר באופן שיש חשש שתטרף דעתה בלא זה, או שעלולים להתרשל בטיפול אם יהיה רק מלוה אחד, שאז היינו מתירים גם לעשרה אנשים לנסוע.

והשאלה מתחלקת לשניים שהם ארבע, בנהג יהודי ובנהג גוי. ובכל אחד מהם ברכב קטן וברכב כבד.

תודה מראש למסייעים.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » א' יוני 29, 2014 8:01 am

אם אין זו בקשה של היולדת למה שיהיה מותר, ואם זהו רצונה למה שיהיה אסור?

בברכה המשולשת
הודעות: 10377
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 29, 2014 9:06 am

למיטב זכרוני באחד מקבצי בית הלל (בעריכת הרה"ג י"מ יונה) יש על זה מספר מאמרים

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » א' יוני 29, 2014 10:00 am

חשבונות רבים כתב:אם אין זו בקשה של היולדת למה שיהיה מותר, ואם זהו רצונה למה שיהיה אסור?

כפי שכתבתי, מדובר באופן שאין חשש שתיטרף דעתה בלא זה. אך מדוע שיהיה אסור?

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' יוני 29, 2014 11:02 am

ראה בשש"כ [מהדו"ח] פ"מ הערה קפג. ובתורת היולדת פרק יד שאלה ב.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » א' יוני 29, 2014 8:40 pm

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני באחד מקבצי בית הלל (בעריכת הרה"ג י"מ יונה) יש על זה מספר מאמרים

ניסיתי לחפש, אך לא מצאתי. שמא כבודו זוכר מ"מ מדוייק יותר?

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » א' יוני 29, 2014 11:27 pm

איש רגיל כתב:
חשבונות רבים כתב:אם אין זו בקשה של היולדת למה שיהיה מותר, ואם זהו רצונה למה שיהיה אסור?

כפי שכתבתי, מדובר באופן שאין חשש שתיטרף דעתה בלא זה. אך מדוע שיהיה אסור?
משום ריבוי בשיעורים, כי כל אדם שנוסע מוסיף משקל על הרכב ומרבה בהבערת הדלק.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ב' יוני 30, 2014 12:35 am

אז יש לנו כאן גרמא לריבוי בשיעורים, ובמקרה שלא הנהג בחר במשקל המרובה, הוא אינו עובר שום איסור, שהרי הוא מחוייב להסיע את האמבולנס משום פיקו"נ. א"א להתיר זאת לצורך חולה אף אם אין בזה משום פיקו"נ? וכ"ש בגוי.
עוד יש לבדוק אם ברכב כבד יש ריבוי בשיעורים, וכפי שציין הרב מה שנכון.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' יולי 01, 2014 1:15 am

חבל שהרב הורביץ לא כתב אם היה מדובר בנהג יהודי או גוי.
קבצים מצורפים
ארחות רבינו ח''א עמוד קסב.PNG
ארחות רבינו ח''א עמוד קסב.PNG (52.43 KiB) נצפה 3238 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 10377
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יולי 01, 2014 7:32 am

חשבונות רבים כתב:
איש רגיל כתב:
חשבונות רבים כתב:אם אין זו בקשה של היולדת למה שיהיה מותר, ואם זהו רצונה למה שיהיה אסור?

כפי שכתבתי, מדובר באופן שאין חשש שתיטרף דעתה בלא זה. אך מדוע שיהיה אסור?
משום ריבוי בשיעורים, כי כל אדם שנוסע מוסיף משקל על הרכב ומרבה בהבערת הדלק.


מדובר היה בקובץ שבו את נושא רפואה והלכה הקדישו למכון פוע"ה (כמנהג הקובץ החשוב הנ"ל להקדיש כל קובץ למאמרים של מכון מסויים)

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' יולי 01, 2014 9:56 pm

בנושא שדובר לעיל על סכנת עין ללא הסימנים המופיעים בגמרא:
בציץ אליעזר (חי"ד סימן פט אות ד) מבין בפשטות שרק אם יש את הסימנים המבוארים בגמ' לעין שמרדה מחללים שבת. ומאידך מביא את מש"כ הריב"ש (סימן רנא) 'ומכל מקום היה בסמוי העינים סכנת מיתה, דשורייני דעינא בלבא תלו'.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ג' יולי 01, 2014 10:07 pm

הריב"ש מיירי בסימוי עין על ידי פעולת אדם שהוא ודאי עושה כאב ודמא וכו' ולא בסתם חולי.

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' יולי 02, 2014 6:56 am

איש רגיל כתב:בנושא שדובר לעיל על סכנת עין ללא הסימנים המופיעים בגמרא:
בציץ אליעזר (חי"ד סימן פט אות ד) מבין בפשטות שרק אם יש את הסימנים המבוארים בגמ' לעין שמרדה מחללים שבת. ומאידך מביא את מש"כ הריב"ש (סימן רנא) 'ומכל מקום היה בסמוי העינים סכנת מיתה, דשורייני דעינא בלבא תלו'.

הציץ אליעזר סובר שעל כל סכנה לעין מחללים שבת, ואת הריב"ש מביא לסיוע.
שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן פט
אם מותר לחלל שבת במלאכות דאורייתא בסכנת עין לחשש עורונה.

ב"ה. צום העשירי יהפך לשמחה ולששון ש' תש"מ לפ"ק, ירושלים עיה"ק תובב"א. לכבוד הרופא הנכבד ד"ר א' ידוואב נ"י. מנהל מחלקת העינים בבית החולים הכללי בקור חולים בעיה"ק ת"ו. שלום וישע רב.

שאלתו היא, אודות מחלות עינים חריפות הפוגעות בעין אחת, הגורמות לירידה פתאומית של חדות הראיה בעין הנפגעת ואף לעוורונה, עם סכנה סכנה /המלה: סכנה כפולה/ קרובה או רחוקה לעוורון בשתי העינים אם החולה לא יקבל טפול מידי, אם מותר לחלל עבור החולים האלה את השבת, ומפרט והולך סוגי המחלות הגורמות לעוורון פתאומי, שהן: (א) סתימה של עורק של הרשתית או של הדמית, (ב) סתימה של וריד של הרשתית, (ג) מחלת הרשתית שנגרמה על ידי מחלת הסכרת, (ד) שטף דם באזור הכתם הצהוב, (ה) בצקת או חור באזור הכתם הצהוב, (ו) הפרדות של הרשתית, (ז) שטף דם תוך הזגוגית, (ח) דלקת של עצב הראיה, (ט) התקף חריף של לחץ תוך עיני גבוה, (י) דלקת חריפה של הדמית, (יא) חבלה בעין עם ירידה פתאומית של חדות הראיה.

ובאשר אי אפשר לדעת איזה מהמחלות גרמו את הירידה פתאומית של חדות הראיה ללא בדיקה יסודית של העינים, לכך כרוך בזה: (א) שהחולה צריך לטלפן לרופא, (ב) שהחולה חייב להגיע במהירות לרופא בנסיעה, (ג) שהרופא חייב לבדוק את החולה בדיקה יסודית, וחייב בשביל זה להפעיל מכשירים חשמליים.

ונענה למבוקשו הנני להשיב לו את הנלפענ"ד בזה להלכה....

(ד) אולם התבוננתי דיש לדון ולומר, דהגם דמשום סכנת אבר בלבד ההלכה הפסוקה בשו"ע היא דאין מחללין את השבת במלאכה דאורייתא, אבל גבי עין שאני, והוא זה, דהא איך שהוא הא נזכר בגמ' ונקבע בתלמודין [גם בירושלמי פ"ב דע"ז ה"ב איתא כן] דעין שמרדה וכפי הסימנים המפורטין למרדותה וכל כיוצא בהם כנ"ל [שהוא זה מה שכבו' מפרט במכתבו] כרוך בדבר הזה גם בסכנת נפשות [ויעוין בירושלמי שבת פי"ד ה"ד דאיתא גם: דההן סימוקא סכנה, ומפרש הק"ע: האי אדמימות שבעינים סכנה עיי"ש], אם כן דינא הוא דכל היכא שיש חשש לאיבוד העין יש לחוש בכורך עם זה גם לסכנות נפשות, והא גם בההיא עובדא דע"ז שם באמתא דבי מר שמואל משמע דלמעשה לא מתה מזה ורק פקעא עינה, [ורק הרמב"ן בע"ז שם מבאר דמיתא], ובכל זאת יצא בגלל זה מר שמואל ודרש דמותר לחלל עבור קדיחות עין את השבת, והיינו היות ולפעמים יכול לצאת עי"כ של פקיעות העין גם סיכון הנפש, [ויעוין בשו"ת ריב"ש סי' רנ"א שעפ"י הגמ' בע"ז הנז' קובע שבכל סמיות עינים אפילו הנעשית בידי אדם איכא סכנת מיתה עיי"ש], ומכיון שככה הוקבע הדבר בתלמודין למציאות ולהלכה קבועה בזה, אם כן שוב אפילו אם הרופא בא וקובע בבירור שאין ולא יהא עי"כ סכנת נפש, בכל זאת איננו נאמן בזה, וחיישינן למרות זאת לסיכון נפש אפילו לחשש רחוק לכאורה, בהיות ונקבע בכזאת בחז"ל שכן כרוך בזה גם סכנת נפשות.

וכיוצא בזה מצינו בב"ח בטור או"ח בסי' שכ"ח שם שכותב בכזאת בנוגע בחש בצפירנא וז"ל..., וא"כ דון מינה גם לנידוננו בעין שמרדה, זאת אומרת כשיש חשש להפסדת העין, דמכיון שבתלמודין נקבע שיש עי"כ חשש גם לסכנת נפשות, א"כ מחללין ע"ז את השבת, ואפילו אם הרופא קובע ואומר שאין חשש לכך בכל זאת אין שומעין לו... ותמיד כשמתעורר סכנה להפסדת העין מתעורר ממילא גם ספק סכנת נפשות ומותר על כן לחלל עבור כך את השבת אפי' במלאכות דאורייתא.

(ה) לאור כל האמור נלענ"ד להלכה בשאלת כבו', שמותר שפיר לחלל שבת אפילו במלאכות דאורייתא באחד מכל המקרים המפורטים בשאלתו, אשר המה תחילת המחלה ועלולים לגרום לאיבוד העין, ולא מיבעיא החולה בעצמו... אלא אפילו הרופא בעצמו כל שנולד אצלו ספק שאם לא יערוך מיד הבדיקות הנצרכות שכרוכות בחילול שבת דאורייתא בהפעלת מכשירים חשמליים וכדומה, וקבלת הטיפול המידי, עלול החולה לאבד את הראיה בעין הנפגעת [ומכ"ש כשהחשש מתפשט כתוצאה מזה במספר אחוזים גם על העין השניה], אזי מקבלת העין הזאת ממש דינא של עין שמרדה, וכפרש"י בע"ז שם דעין שמרדה הפירוש הוא, שמרדה ורוצה לצאת, ומותר לו אזי לרופא לחלל את השבת עבור כך אפילו במלאכות דאורייתא, בהיות וחז"ל קבעו דכל כה"ג של מרידת עין כרוך הדבר במידת מה גם בסיכון נפש, ולא משנה מה שאפילו אם עפ"י רוב לא קורה זה, וגם לא משנה מה שהרופא קובע אפילו שאין סיכון נפש, בהיות וחז"ל קבעו כן בתלמודין שכן כרוך הדבר באיזה צד שהוא בסיכון נפש כפי פירושם בזה של רוב הראשונים, וכן פסק ההלכה, בכוונת הגמרא.

והנני בכבוד רב ובברכה מרובה אליעזר יהודא וולדינברג.



וכן פסק בשש"כ פרק לד סעיף ח, דעל כל חולי רציני בעין הוא בגדר סכנת נפשות.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ד' יולי 02, 2014 3:34 pm

מה שנכון נכון כתב:הציץ אליעזר סובר שעל כל סכנה לעין מחללים שבת, ואת הריב"ש מביא לסיוע.
שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן פט
דבריך אינם מובנים כי הצ"א שהבאת כותב במפורש שהוא מדבר על מקרים שנכללים בסימני הגמרא
מה שנכון נכון בשם הצ"א כתב: דעין שמרדה וכפי הסימנים המפורטין למרדותה וכל כיוצא בהם כנ"ל [שהוא זה מה שכבו' מפרט במכתבו] כרוך בדבר הזה גם בסכנת נפשות
אמנם בשורה הבאה בדבריו משמע קצת להיפך וצ"ע.

מה שנכון נכון כתב:וכן פסק בשש"כ פרק לד סעיף ח, דעל כל חולי רציני בעין הוא בגדר סכנת נפשות.
ללא שום מקור מלבד שו"ע סי' שכ"ח ס"ט.
ולעיל ציינתי שהוא פוסק גם כהאג"ט לעניין מיחוש בעין בלא להביא שום חולק, וצע"ט.

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' יולי 02, 2014 4:27 pm

כל הדוגמאות שבשאלת הרופא שעליהם דן הצי"א מוזכרות בתלמוד??
בצי"א כתוב וכל כיוצא בהם.
לא רק בשורה הבאה משמע קצת, אלא מפורש בכל התשובה מתחלתה לסופה.
וראה עוד שם באות א ובאות ג ששם הוא מדייק כן מהרמב"ם ומהמ"ב ס"ק כב וכמ"ש לעיל.
וע"ע בצי"א חכ"ב סכ"ג.

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ד' יולי 02, 2014 8:03 pm

מה שנכון נכון כתב:כל הדוגמאות שבשאלת הרופא שעליהם דן הצי"א מוזכרות בתלמוד??
בצי"א כתוב וכל כיוצא בהם.
לא רק בשורה הבאה משמע קצת, אלא מפורש בכל התשובה מתחלתה לסופה.
וראה עוד שם באות א ובאות ג ששם הוא מדייק כן מהרמב"ם ומהמ"ב ס"ק כב וכמ"ש לעיל.
וע"ע בצי"א חכ"ב סכ"ג.
שאלת וענית. הצ"א כותב שכל הדוגמאות שנזכרו ע"י הרופא הם כיו"ב של הסימנים שבתלמוד.
עיינתי בכל התשובה שם וראיתי שלא עלה בדעתו כלל לומר שכל סכנת עין אף אם אינה דומה למוזכר בתלמוד תהיה פיקו"נ. רק נושא השאלה היה מה יהיה במקום שיש את הסימנים שבתלמוד (או כיו"ב) ומ"מ הרופא קובע שאין בזה פיקו"נ ועל זה השיב שאם יש בזה סכנה לעין הרי שחז"ל קבעו שהוא פיקו"נ [אבל אם יאמר הרופא שאין בזה סכנה לעין אז לדעת הצ"א אין זה נכלל במה שאמרו בתלמוד].

בחכ"ב סיכ"ג נראה שהצ"א מגדיר חילוק בין סכנת חסרון העין עצמה שהוא ודאי כעין מ"ש בתלמוד לסכנת עיוורון

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: רפואה בשבת, פיקו"נ והמסתעף

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' יולי 15, 2014 11:33 pm

במשנ"ב סימן שכח סק"י ובביה"ל שם מבואר שאם כאיב ליה טובא בשיניו ומחמת זה חלה כל גופו, מחללים עליו את השבת.
אמנם בסק"ק כתב המשנ"ב שאם יש לו צער גדול מחמת הכאב בשיניו ובעבור זה נחלש כל גופו, מותר לעשות על ידו [על ידי גוי] אפילו מלאכה דאורייתא. וזה סותר לכאורה את מה שכתב כאן המשנ"ב שכשכאיב ליה טובא וחלה כל גופו מותר אף על ידי ישראל [עיין בשונה הלכות (סימן שכח סעיף עא) שהקשה כן].

ולענ"ד ניתן לתרץ קושיה זו, שהמשנ"ב שם הרי כתב בתחילה שכשהוא מיחוש בעלמא אסור אף ע"י גוי, ועל כן כשכתב אח"כ הדין בחלה כל גופו, כתב שעל ידי גוי מותר. והא דלא כתב שם שמותר אף ע"י ישראל, הוא משום שאין המלאכות שוות בזה, ועקירת השן לא התירו על ידי ישראל כמבואר ברמ"א ס"ג. על כן לא נחית המשנ"ב לחלק שם, אלא ציין לסעיף ג שם מבוארים פרטי הדינים איזו רפואה תהיה מותרת אף ע"י ישראל.

אמנם ביותר קשה ממה שכתב המשנ"ב בס"ק קב בשם החיי אדם דאסור ליתן על השן נעגעלי"ך או שפיריטו"ס וסובין חמין, דמוכח שהוא לרפואה. ולא התיר אלא אם כאיב ליה טובא שמצטער כל גופו, וציין לסעיף יז, ודן שם אם מותר רק בשינוי או אף שלא בשינוי. וזה צ"ע דהא בסעיף יז איירינן בחולה שאין בו סכנה, ולא התירו לו אלא רפואה ואמירה לעכו"ם. אך אם כאיב ליה טובא בשיניו ומצטער כל גופו, מותר לו לחלל שבת כדי לרפאותו, והוה ליה לציין לסעיף ג ולא לסעיף יז. וגם בכהאי גוונא ודאי שאין צריך לעשותו בשינוי, שהרי כשמחללים שבת באיסורים דרבנן לצורך חולה שיש בו סכנה, אין צריך לעשותם בשינוי.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים