ביאור על המעשה מר' פרידא שקיבל שכר על לומדו את התלמיד

[נאשער]

בגמרא מסופר שר' פרידא קיבל שכר לחיות 400 שנה על שלימד את תלמידו 400 פעם, לכאורה, למה התלמיד שישב ולמד 400 פעמים לא כתוב שקיבל שכר, במה כוחו של ר' פרידא גדול מתלמידו.

[נוטר הכרמים]

מדובר מזה בשיחות מוסר של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, הוא טען שהוא מתפעל מהתלמיד: ארבע מאות פעם לשמוע.... [מובא במח ולב].

אבל לא נחלץ לבאר דברי הגמ', וצ"ע.

[נאשער]

מישהו אמר לי שהרבי - ר' פרידא עשה לשני - לתלמידו, והתלמיד עשה לעצמו - כדי שיוכל ללמוד, ולכן שכרו של ר' פרידא גדול. אך אני הק' טענתי, כי אדרבה, הלא התלמיד היה צריך לקום כבר בפעם החמישים לשמוע עוד פעם ועוד פעם ולהישאר לישב ולשמוע, ולמה לא קם, הרי זה רק מפני כבוד רבו, וא"כ התלמיד כן עשה בשביל השני, והדרא קושיא לדוכתא.
עוד תי' מישהו, כי השכר של התלמיד זה עצם ההבנה של הנלמד... כידוע מהרב שך על המליון דולר.
------
ואגב, משמע שחיוב רב על התלמיד זה לפחות 400 פעם, כי רואים שר' פרידא קיבל שכר על ה400 פעמים השניות,ולא על הראשונות שהיה לומד כל יום, משמע שזה היה מחוייב, ולכאורה הגדר הוא כי הרב חייב ללמד לתלמידו עד שיבין, שימה בפיהם, ולכם ה400 פעמים הראשונות הוא מדינא, ורק השניים שהם לפנים משורת הדין זה זכות ועל זה קיבל באמת שכר, אך זה תמוה, כי אם התלמיד לא הבין הרי סו"ס החובה על הרב ללמדו, ומהי שכר איכא על ה400 פעמים השניות? וכעת צ"ב.

[מה שנכון נכון]

ע"פ פשוטם של דברים לא היה דבר חריג כ"כ אצל אותו תלמיד, כי בימיהם היו רגילים לשנות כל דבר עשרות ומאות פעמים עד שיהיה חקוק בזכרונם, ומש"א אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים וכו הוא כפשוטו, וכן מצינו תנא מיניה מ זימני. וע"ע בשו"ע הגר"ז הלכות ת"ת פ"ב.
אלא שלכך סגי שישב התלמיד וישנן למודו בפני עצמו או עם חביריו, ותלמיד זה לא הבין הלמוד עד שרבו הוצרך לשנות לו ד מאות זימני, וזו רבותא של הרב בלבד.

[עשוי לנחת]

ומלבד כל התירוצים הנפלאים, אומרים העולם בדרך הלצה: לבת קול לא היה כח לחזור על ההבטחה 400 פעם...

[ארי]

ע"פ פשוטם של דברים לא היה דבר חריג כ"כ אצל אותו תלמיד, כי בימיהם היו רגילים לשנות כל דבר עשרות ומאות פעמים עד שיהיה חקוק בזכרונם, ומש"א אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים וכו הוא כפשוטו, וכן מצינו תנא מיניה מ זימני. וע"ע בשו"ע הגר"ז הלכות ת"ת פ"ב.
אלא שלכך סגי שישב התלמיד וישנן למודו בפני עצמו או עם חביריו, ותלמיד זה לא הבין הלמוד עד שרבו הוצרך לשנות לו ד מאות זימני, וזו רבותא של הרב בלבד.

נראיו דבריו בביאור המעשה (מה שנכון נכון...) , ואולי יש להוסיף, הרי התלמיד רצה להבין ועד ד' מאות פעמים לא הבין, והגם שלהקשיב ד' מאות פעם זה גם קשה- אך רצון התלמיד להבין גבר על כל הקשיים הטבעיים ולכן הקשיב לרבו בבחינת "ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה" ואין זו כ"כ גדולה ללמוד אם אוהב את התורה ורוצה להבין ולהשכיל, אך הגדלות של רבו להסביר ארבע מאות ועוד ארבע מאות כלומר הרצון של ר' פרידא שהתלמיד יבין היה בדיוק כמו רצון התלמיד להבין ולכן לא היה לו קשה דבר זה כלל ויכל להסביר עוד ד' מאות פעמים, ועל זה קיבל שכר גדול כ"כ. ודו"ק.

[לייטנר]

עיין תענית ח ע"א

[רחמים]

בגמרא מסופר שר' פרידא קיבל שכר לחיות 400 שנה על שלימד את תלמידו 400 פעם, לכאורה, למה התלמיד שישב ולמד 400 פעמים לא כתוב שקיבל שכר, במה כוחו של ר' פרידא גדול מתלמידו.

בפשטות ר' פרידא היה בדרגה כל כך גבוהה עד שזכה שתתגלה אליו הבת קול וגם תתן לו לבחור מה יהיה שכרו
אבל התלמיד אה''נ קיבל את שכרו מושלם, אבל בלא בת קול שתכריז על זה כי כנראה לא היה בדרגה של לשמוע בת קול