פורום אוצר החכמה

שאלה:
בעל עסק ביקש לעשות כתבה על המוצרים שלו ולצורך כך הזמין אצל כתב כתבה שיווקית לעיתונים וסיכם איתו על מחיר
המזמין ראה מלפני כן חומרים שהכתב כתב בעבר וזה מצא חן בעינו, לאחר שהכתב העביר את הכתבה השיווקית לעיון המזמין היו למזמין כמה הערות לתיקון והכתב תיקן אותם.
לאחר כמה ימים אמר המזמין שבעצם הכתבה לא מוצאת חן בעיניו ולכן הוא לא מפרסם אותה בעיתון.
האם הוא חייב לשלם כמו שסוכם בתחילה או לא?

לדידי פשוט מסברא שחייב כמו שסוכם בתחילה, לדידכו מאי?

איזה ספק יש כאן?

תוכן כתב:איזה ספק יש כאן?

מצד שהמזמין מעקם את האף וטוען שאם לא השתמשו בזה אין צורך לשלם על זה...

עקימת אפו הויא מעשה?

הכל כמנהג המדינה

רואה והוא מצעק כתב:הכל כמנהג המדינה

אין פה שום מנהג.
המזמין עושק שכר שכיר על כל המשתמע...
חייב הוא לשלם לעובד את מלוא הסכום המסוכם, בכל עיקום אף הוא עובר על איסור של הונאת דברים.

סתם עצה טובה מנסיון, בשביל מקרים כאלה יש 'חוזה' להקפיד לעשות חוזה מפורט על כל הזמנת עבודה לפני שמתחילים לעבוד

יתכן שהמחיר היה כולל פרסום הכתבה, ואם כן בודאי שיש כאן שאלה מסויימת לפחות על גובה המחיר.

פלתי כתב:יתכן שהמחיר היה כולל פרסום הכתבה, ואם כן בודאי שיש כאן שאלה מסויימת לפחות על גובה המחיר.

מה הכוונה "היה כולל פרסום הכתבה"?
הכתב לא היה אמור לדאוג שזה יתפרסם אלא לכתוב כתבה שיוכלו לפרסם אותה בעיתון. הכתב אכן כתב את הכתבה וזהו.

פשיטא שצריך לשלם, אא"כ התנו להפך (וכבר הגיע פעם בפנינו מקרה דומה וחייבנו את המזמין)

תודה רבה לכל המשיבים

בס"ד
הוא חייב לשלם.
האם הכתב הוא שכיר שעה או קבלן? (אם הוגבל לזמן מסוים שעד אז עליו לגמור, אלא שהוא מקבל שכר על המלאכה ולא לפי שעה, הוא וודאי קבלן. עיין שו"ע חו"מ של"ג ברמ"א ובש"ך שם. אם הוא מקבל שכר לפי שעה ואין לו הגבלה של 'שעות עבודה', דהיינו שיכול לעסוק מתי שרוצה, יש בזה מחלוקת הפוסקים י"א שהוא קבלן, עיין או"ז ב"מ סי רמ"ב סמ"ע של"ג סקט"ז ש"ך שם סקכ"ו חכמת שלמה שם ס"ג. וי"א שדינו כפועל, עיין בית אפרים אהע"ז סי' קי"ח פת"ח פי"א הלכות שכירות פועלים הערה י"א.)
אם הוא פועל אין צד שפטור.
אם התשלום הוא בצורה קבלנית תלוי במחלוקת המהר"א ששון והנתיה"מ והחזו"א.
לפי המהר"א ששון (סי' קי"ט) אינו נידון בכלל כפועל, והבעה"ב חייב לשלם לו רק כמזיק. המהר"א ששון הובא ברעק"א חו"מ של"ט ס"ו בקצוה"ח שם סק"ג וכך פסק באהבת חסד נתיב החסד סק"ד.
לפי הנתיה"מ של"ג סקט"ו שואל ומשיב תניינא ח"א סי' ע"ב והחזו"א ב"ק סי' כ"ג סקל"ה הוא פועל רגיל וחייב לשלם כמו שהותנה.
בכל זה יש צד לומר שאם סיכמו להדיא או שיש אומדנא ברורה שנכנס ע"ד שישלם לו כשכיר דווקא, (ולא שהוא קונה את הכתבה שהוא יכין,) שלכו"ע חייב לשלם לו כשכיר. עיין משפט הפועלים עמ' רל"ו הגרז"נ גולדבר קובץ הישר והטוב ח"ב עמ' ל"ט והגר"ש רוזנברג שם ח"ד עמ' מ"ב.

למעשה בהתחלה בעה"ב היה יכול לטעון קים לי כמהר"א ששון ולשלם רק כמזיק מדינא דגרמי, והיינו שכר המלאכה כמו שפחות שבפועלים בשוק נוטלים למלאכה זו, לבד ההוצאות.
אלא שמכיון שבעה"ב לקח את הכתבה, הראה שהוא מעוניין בזה וביקש לתקן, לכו"ע הוא חייב לגמרי.

כל הנ"ל לעיוני בעלמא כמובן, ולולא המנהג (שאינו ידוע לי).

ארי במסתרים כתב:

פלתי כתב:יתכן שהמחיר היה כולל פרסום הכתבה, ואם כן בודאי שיש כאן שאלה מסויימת לפחות על גובה המחיר.

מה הכוונה "היה כולל פרסום הכתבה"?
הכתב לא היה אמור לדאוג שזה יתפרסם אלא לכתוב כתבה שיוכלו לפרסם אותה בעיתון. הכתב אכן כתב את הכתבה וזהו.

אני מתכוון שלפעמים מערכת העיתון נותנת מחיר לכתבה פרסומית. המחיר כולל את כתיבת הכתבה ואת פרסומה בעיתון. במקרה כזה, אם בסופו של דבר החליט הלקוח לבטל את העיסקה, אז השאלה קצת מסתבכת. אם זה לא המקרה, והיה מדובר על שני דברים נפרדים, אז מה השאלה ששאלת בכלל?

פלתי כתב:

ארי במסתרים כתב:

פלתי כתב:יתכן שהמחיר היה כולל פרסום הכתבה, ואם כן בודאי שיש כאן שאלה מסויימת לפחות על גובה המחיר.

מה הכוונה "היה כולל פרסום הכתבה"?
הכתב לא היה אמור לדאוג שזה יתפרסם אלא לכתוב כתבה שיוכלו לפרסם אותה בעיתון. הכתב אכן כתב את הכתבה וזהו.

אני מתכוון שלפעמים מערכת העיתון נותנת מחיר לכתבה פרסומית. המחיר כולל את כתיבת הכתבה ואת פרסומה בעיתון. במקרה כזה, אם בסופו של דבר החליט הלקוח לבטל את העיסקה, אז השאלה קצת מסתבכת. אם זה לא המקרה, והיה מדובר על שני דברים נפרדים, אז מה השאלה ששאלת בכלל?

אכן לא היה קשר כלל למערכת העיתון, והשאלה נשאלה כאמור לעיל רק מפני שהמזמין התחמק מלשלם.

תבע אותו בבית דינו של הרב בברכה...