מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יעקב כהן
הודעות: 547
הצטרף: ו' מרץ 22, 2013 4:31 pm

"וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי יעקב כהן » ד' יוני 25, 2014 6:26 pm

נתבקשתי להעזר בחברים כאן בשאלה דלקמן:
הרי ידועה דעת הסמ"ע (חו"מ סז סק"א) והחת"ס (גיטין לו.) שבזמן הזה ששביעית מדרבנן לא קיימת הבטחת התורה "וציויתי את ברכתי בשנה השישית". ושאלתי היא: הרי מלשון התורה נראה שטענה זו "מה נאכל בשנה השביעית" יש בה 'כח הטענה' והיא מוצדקת ומצריכה תשובה ואיננה שאלה קנטרנית כלל ועיקר. ואם כשהשמיטה אינה מדאורייתא לא נוהגת ברכה זו, מה ראו חכמים לתקן שמיטה בזמן הזה כשאין להם מה לענות על שאלה זו שהתורה הכירה בנכונותה, וכי הם רצו להמית חלילה את העם ברעב?
אומר מראש שלא אקבל תשובה מהסגנון שרואים שהקב"ה עוזר לשומרי השמיטה כמו כל הסיפורים המתפרסמים בעלונים למיניהם גם אם הם נכונים ואני לא כופר חלילה בהשגחת ה' על ברואיו וגמולו הטוב לעבדיו, אלא, א' אני רוצה תשובה ענינית המתייחסת לברכת התורה הזו ולא הנחת דעת המיועדת לנשים וחקלאים. ב', כי למעשה כיום מחירי הירקות בשמיטה יקרים פי שלוש וארבע מאשר בכל שנה ולא ניכרת הברכה בהם, ולא אקבל שהברכה נשלחת על ידי הורדת טיפולי שיניים שאולי היו או מחלות שנחסכו גם אם זה נכון, כי ברכת התורה היא בענף החקלאות כמו שנאמר 'ועשת את התבואה לשלשו השנים'.
דעתו של החזו"א ידועה לי ולא עליו שאלתי זו.

מחולת המחנים
הודעות: 2961
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' יוני 25, 2014 6:45 pm

אפשר לתרץ שאמנם לא מתקיימת הבטחת "וצויתי את ברכתי" במצות שביעית דרבנן, אולם רבנן תיקנו מצות שביעית בזמה"ז רק במקום שלא יגיע לידי רעבון, וכמו שתירצו באחד התירוצים בתוס' על דברי ר' ינאי "פוקו וזרעו", משום ששמיטה בזמה"ז רבנן.

ולגוף השאלה, מעיון בדברי הסמ"ע נראה לומר שאין כוונתו לומר כלל שבשמיטה דרבנן לא נאמרה הבטחת "וצויתי את ברכתי", אלא שלדעתו שמיטה אינה נוהגת בזמה"ז כלל ואפילו מדרבנן כיובלות, וכשיטת בעל המאור, עיי"ש.

צולניק
הודעות: 1069
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי צולניק » ד' יוני 25, 2014 7:21 pm

בעלי המוסר אומרים,אם לא היו שואלים לא היו צריכים ברכה מיוחדת, פשוט שמי ששומע לציווי התורה לא ניזוק אך לאחר ששואלים ולא מקבלים זאת כדבר פשוט צריך ברכה מיוחדת.

מחולת המחנים
הודעות: 2961
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' יוני 25, 2014 7:25 pm

צולניק כתב:בעלי המוסר אומרים,אם לא היו שואלים לא היו צריכים ברכה מיוחדת, פשוט שמי ששומע לציווי התורה לא ניזוק אך לאחר ששואלים ולא מקבלים זאת כדבר פשוט צריך ברכה מיוחדת.

ספורנו על אתר:
"כי תאמרו מה נאכל-כאשר יסופק זה אצלכם, ולא תבטחו שיהיה המעט מספיק באיכותו. ועשת את התבואה-באופן שתשבע עין מראות ותראו שיספיק הכמות".

לייבעדיג יענקל
הודעות: 1001
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' יוני 25, 2014 7:34 pm

המקור המדויק לדברי צולניק נמצא כאן
כי תאמרו מה נאכל בשנה כו' וצוויתי את ברכתי לכם כו' # בשם אחי החסיד המפורסם ויש לדקדק היות שהתורה יצאתה בכאן מדרכה שדרך הקרא לכתוב איזה יתור לשון בפסוק אפילו אות א' ועל ידי זה מתורץ כמה קושיות אבל הקשיא לא נכתב בעצמה בתורה # וכאן נכתב הקושיא בתורה וטוב היה שלא לומר כי אם וצויתי את ברכתי וממילא לא יקשה שום אדם לומר מה נאכל # ונראה שהשם יתברך ברוך הוא כשברא את העולם השפיע מטובו צינורות מושכין שפע לצרכי בני אדם ודרך השפע שלא להפסיק כלל אלא כשהאדם נופל ממדרגתו ואין לו בטחון בבורא ברוך הוא המשגיח אמיתי הזן ומפרנס בריות בלי הפסק כלל אז עושה האדם ההוא במחשבתו ההיא אשר לא מטוהר פגם חלילה בעולמות עליונים ומתישין כח פמליא של מעלה ר"ל ואז נפסק השפע חלילה וצריך השם יתברך ברוך הוא לצוות מחדש השפע שתלך כמו מתחילת הבריאה # וזה הוא וכי תאמרו כו' שהתורה מלמדת לאדם דרכי השם שיהיה שלם בבטחונו על אלהיו ולא יאמר כלל מה יאכל כי כאשר חלילה יפול מן הבטחון לחשוב מה יאכל הוא עושה פגם חלילה בהשפע ואטרחו כלפי שמיא לצוות מחדש # וכי תאמרו פירוש כאשר תאמרו כך ואז תטריחו אותי וצויתי כו' אלא לא תתנהגו כך ותבטחו בה' בכל לבבכם ואז תלך השפע בלי הפסק כלל תמיד לא יחסר כל בה

מה שנכון נכון
הודעות: 10128
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' יוני 25, 2014 8:38 pm

לשאלה שבפתיחת האשכול, אמנם יש כאלו שהוכיחו מטענה זו דלא כסמ"ע, אולם בפשטות י"ל דלק"מ, דלא מדובר כמובן כשיש חשש פקו"נ, והלא אפילו משום ארנונה התירו לזרוע. ולעולם עפ"י דרך הטבע אפשר לאכול מהמובא מארצות סמוכות או משל גויים וכן להכין מלפני שביעית וכו'. אלא שהמדובר בתורה על המצב הרצוי והמושלם שבו אין סמוכין על שלחן זרים ואי"צ עצות ואפשרויות 'להסתדר', דארץ ישראל לא תחסר כל בה, ועל כן הארץ עצמה תעשה לשלש השנים. אך חז"ל בזה"ז ראו לנכון לתקן שביעית אף כשהדבר יהיה כרוך בטרחא יותר מאשר בזמן התורה.

מה שנכון נכון
הודעות: 10128
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' יוני 25, 2014 9:00 pm

.
נערך לאחרונה על ידי מה שנכון נכון ב ג' יוני 09, 2015 7:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יוני 25, 2014 9:01 pm

יש את התשובה של הסבא מנובהרדוק שאם כי לא התכוון להשיב על השאלה הזו אבל העניין מתיישב מאליו לפי דבריו.

לפי ביאורו אין כוונת התורה וכי תאמרו מה נאכל ולכן לא תרצו לשמור שמיטה, כי הרי חייב ליתן כל ממונו שלא לעבור על לאו וכולי. אלא כוונת התורה אם תרצו מתחילת השנים לחסוך לקראת השמיטה מחשש מה נאכל, ע"ז אומר הקב"ה אל תעשו כן אלא תבטחו בי ולפי זה לק"מ.

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי מלח הארץ » ה' יוני 26, 2014 12:43 am

לעצם השאלה למה אין רואים ברכה בזמן הזה בעניי לא ידעתי כלל מאי קשיא.
הלוא התורה אומרת בפירוש ש'הוציותי' הוא תשובה ל'מה נאכל', כלומר שהקב"ה מבטיח שלא יהיה מצב של רעב מחמת העדר תבואה, אבל בזמן הזה שברוך ה' אכשר עלמא ויש תבואה רבה מחו"ל או מנכרים, א"כ אין כאן טענת מה נאכל וממילא גם אין ברכה.
והדבר פשוט שהייקור המסויים שיש אינו בכלל 'מה נאכל', ואף אדם לא מת ברעב מחמת השמיטה.
ולפי הנ"ל מסתבר גם שהבטחת התורה היא רק על תבואה ולא על ירק שאין חיי האדם תלויים בו.
ועכ"פ דברי החזו"א שהבין זאת כברכה אם ישראל זכאים לכך תמוהים מאד כי דדבריו סותרים את פשט המקרא ממש וכמשנ"ת.

גם זו לטובה
הודעות: 2432
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' יוני 26, 2014 2:10 am

מלח הארץ כתב:לעצם השאלה למה אין רואים ברכה בזמן הזה בעניי לא ידעתי כלל מאי קשיא.
הלוא התורה אומרת בפירוש ש'הוציותי' הוא תשובה ל'מה נאכל', כלומר שהקב"ה מבטיח שלא יהיה מצב של רעב מחמת העדר תבואה, אבל בזמן הזה שברוך ה' אכשר עלמא ויש תבואה רבה מחו"ל או מנכרים, א"כ אין כאן טענת מה נאכל וממילא גם אין ברכה.
והדבר פשוט שהייקור המסויים שיש אינו בכלל 'מה נאכל', ואף אדם לא מת ברעב מחמת השמיטה.
ולפי הנ"ל מסתבר גם שהבטחת התורה היא רק על תבואה ולא על ירק שאין חיי האדם תלויים בו.
ועכ"פ דברי החזו"א שהבין זאת כברכה אם ישראל זכאים לכך תמוהים מאד כי דדבריו סותרים את פשט המקרא ממש וכמשנ"ת.


בגנזים ושו"ת חזו"א ח"ב מובא מכתב החזו"א דבקיבוץ ח"ח בשנת השביעית היה מחסור במזונות, עיי"ש.

בברכה המשולשת
הודעות: 12287
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' יוני 26, 2014 8:19 am

מלח הארץ כתב:לעצם השאלה למה אין רואים ברכה בזמן הזה בעניי לא ידעתי כלל מאי קשיא.
הלוא התורה אומרת בפירוש ש'הוציותי' הוא תשובה ל'מה נאכל', כלומר שהקב"ה מבטיח שלא יהיה מצב של רעב מחמת העדר תבואה, אבל בזמן הזה שברוך ה' אכשר עלמא ויש תבואה רבה מחו"ל או מנכרים, א"כ אין כאן טענת מה נאכל וממילא גם אין ברכה.
והדבר פשוט שהייקור המסויים שיש אינו בכלל 'מה נאכל', ואף אדם לא מת ברעב מחמת השמיטה.
ולפי הנ"ל מסתבר גם שהבטחת התורה היא רק על תבואה ולא על ירק שאין חיי האדם תלויים בו.
ועכ"פ דברי החזו"א שהבין זאת כברכה אם ישראל זכאים לכך תמוהים מאד כי דדבריו סותרים את פשט המקרא ממש וכמשנ"ת.


וכי כוונת התורה היא שנאכל לכתחילה תבואה מחו"ל? (ובוודאי שלא מגויים ימש"ו המצויים כאן שהרי אין לתת להם חניה בארץ) ומה שגם בשאר שני שבוע רובה המכריע של התבואה בא מחו"ל וירקות ופירות רבים באים מהגויים ימש"ו המצויים כאן, אין זה גדר של "אכשר עלמא" ח"ו אלא בגדר שטרם הגענו למצב השלמות

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי מלח הארץ » ה' יוני 26, 2014 11:43 pm

שתהיה בריא, וכי באתי לחוות דעה אם זה חיובי או שלילי, לא באתי אלא לומר שבמצב הנתון הזה אין מקום לשאל מה נאכל.

גם זו לטובה
האם קיבוץ ח"ח גידל תבואה בכלל, מסתמא הבעיה שלהם נבעה לא מחוסר תבואה אלא מחוסר כסף בהעדר רווחים ממכירת תוצרתם, וממילא באו לידי עניות משוועת.

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: "וציויתי את ברכתי בשנה השישית" בדרבנן לדעת הסמ"ע

הודעהעל ידי מלח הארץ » ה' יוני 26, 2014 11:44 pm

בברכה המשולשת כתב:
מלח הארץ כתב:לעצם השאלה למה אין רואים ברכה בזמן הזה בעניי לא ידעתי כלל מאי קשיא.
הלוא התורה אומרת בפירוש ש'הוציותי' הוא תשובה ל'מה נאכל', כלומר שהקב"ה מבטיח שלא יהיה מצב של רעב מחמת העדר תבואה, אבל בזמן הזה שברוך ה' אכשר עלמא ויש תבואה רבה מחו"ל או מנכרים, א"כ אין כאן טענת מה נאכל וממילא גם אין ברכה.
והדבר פשוט שהייקור המסויים שיש אינו בכלל 'מה נאכל', ואף אדם לא מת ברעב מחמת השמיטה.
ולפי הנ"ל מסתבר גם שהבטחת התורה היא רק על תבואה ולא על ירק שאין חיי האדם תלויים בו.
ועכ"פ דברי החזו"א שהבין זאת כברכה אם ישראל זכאים לכך תמוהים מאד כי דדבריו סותרים את פשט המקרא ממש וכמשנ"ת.


וכי כוונת התורה היא שנאכל לכתחילה תבואה מחו"ל? (ובוודאי שלא מגויים ימש"ו המצויים כאן שהרי אין לתת להם חניה בארץ) ומה שגם בשאר שני שבוע רובה המכריע של התבואה בא מחו"ל וירקות ופירות רבים באים מהגויים ימש"ו המצויים כאן, אין זה גדר של "אכשר עלמא" ח"ו אלא בגדר שטרם הגענו למצב השלמות

שתהיה בריא, וכי באתי לחוות דעה אם זה חיובי או שלילי, לא באתי אלא לומר שבמצב הנתון הזה אין מקום לשאל מה נאכל.

גם זו לטובה
האם קיבוץ ח"ח גידל תבואה בכלל, מסתמא הבעיה שלהם נבעה לא מחוסר תבואה אלא מחוסר כסף בהעדר רווחים ממכירת תוצרתם, וממילא באו לידי עניות משוועת.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 164 אורחים