פורום אוצר החכמה

האם ידוע למאן דהוא על ספר/חיבור בענין "שכר ועונש", סיפורים ו/או מאמרי חז"ל?

אולי אלו יעזרו.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?50300&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?63218&
[ששה כרכים].

תודה, יש למישהו עוד משהו?

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?161095&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84470&
ובשומר אמונים [ועוד] מסכת גיהנם, חיבוט הקבר וכו'.

וכמובן תפתה ערוך למהר"ם זכות
(לבעלי לב חלש מומץ לדלג ל"עדן ערוך" לר' דניאל אולמו - באותו ספר בעמ' 36 מעמודי האוצר).

מהו המקור בתנ''ך שיש עונש לאחר מיתה?
ידעתי שיש להביא מעונש כרת אבל הרי הרבה מן הראשונים (רס''ג אב''ע רשי תוס' ועי' אברבנאל סוף פר' שלח בקיבוץ השיטות) המפרשים כרת כעונש בעוה''ז קיצור החיים וכריתת הזרע,
וגם אם נפרש כרת כעונש לאחר מיתה עדיין אי''ז עונשי היסורים והשריפות באש המורגל בפי חז''ל בענין גיהנום

רוצה לידע כתב:מהו המקור בתנ''ך שיש עונש לאחר מיתה?
ידעתי שיש להביא מעונש כרת אבל הרי הרבה מן הראשונים (רס''ג אב''ע רשי תוס' ועי' אברבנאל סוף פר' שלח בקיבוץ השיטות) המפרשים כרת כעונש בעוה''ז קיצור החיים וכריתת הזרע,
וגם אם נפרש כרת כעונש לאחר מיתה עדיין אי''ז עונשי היסורים והשריפות באש המורגל בפי חז''ל בענין גיהנום

יותר גרוע מאש.."וְֽהָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜י צְרוּרָ֣ה בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֙יךָ֙ יְקַלְּעֶ֔נָּה בְּת֖וֹךְ כַּ֥ף הַקָּֽלַע" (שמואלא כה כט)
כך אמרה אביגיל לדוד על בעלה נבל אחרי שכבר מת.

צופר הנעמתי כתב:וכמובן תפתה ערוך למהר"ם זכות
(לבעלי לב חלש מומץ לדלג ל"עדן ערוך" לר' דניאל אולמו - באותו ספר בעמ' 36 מעמודי האוצר).

עדיין לא קראתי, אבל:
1) האם שייך יסורים יותר גדולים - ר"ל - מלהיות בקדירה ע"ג האש [שחומה פי 60 מאש שלנו] למשך 12 חדשים?
2) מה אתה רוצה, שבעלי לבות החלשים יגלו את המציאות המר רק כאשר לא יוכלו לטכס עצות איך לנצל ממנה?...

(ובאמת, הרבה ספקות יש לי סביב ענין עונשי גהינם וכדומה ואתחיל בשאלה כוללת ונוקבת - לדעתי: למה אנשים רגילים [כמוני.. ולאפוקי מהחפץ חיים ז"ל ודומיו] לא פוחדים מגהינם לכה"פ כמו ממשפט הקשה ביותר שעל פני האדמה? למה יש כזה 'בטחון' אצלינו בענין זה? האם מאמר חז"ל שאאע"ה לא מניח לאדם מישראל שנימול שירד לגהינם הוא שמרגיע אותנו (ביודעין ובלא יודעין)? אז, האם דברי חז"ל אלו אכן מתפרשים כפשוטו, ואילו מאמר חז"ל שכל הכועס כל מיני גהינם שולטין בו, לדוגמא, הוא רק במי שאינו נימול [...]?).

אמסטרדם כתב:

צופר הנעמתי כתב:וכמובן תפתה ערוך למהר"ם זכות
(לבעלי לב חלש מומץ לדלג ל"עדן ערוך" לר' דניאל אולמו - באותו ספר בעמ' 36 מעמודי האוצר).

עדיין לא קראתי, אבל:
1) האם שייך יסורים יותר גדולים - ר"ל - מלהיות בקדירה ע"ג האש [שחומה פי 60 מאש שלנו] למשך 12 חדשים?
2) מה אתה רוצה, שבעלי לבות החלשים יגלו את המציאות המר רק כאשר לא יוכלו לטכס עצות איך לנצל ממנה?...

(ובאמת, הרבה ספקות יש לי סביב ענין עונשי גהינם וכדומה ואתחיל בשאלה כוללת ונוקבת - לדעתי: למה אנשים רגילים [כמוני.. ולאפוקי מהחפץ חיים ז"ל ודומיו] לא פוחדים מגהינם לכה"פ כמו ממשפט הקשה ביותר שעל פני האדמה? למה יש כזה 'בטחון' אצלינו בענין זה? האם מאמר חז"ל שאאע"ה לא מניח לאדם מישראל שנימול שירד לגהינם הוא שמרגיע אותנו (ביודעין ובלא יודעין)? אז, האם דברי חז"ל אלו אכן מתפרשים כפשוטו, ואילו מאמר חז"ל שכל הכועס כל מיני גהינם שולטין בו, לדוגמא, הוא רק במי שאינו נימול [...]?).

באמת היה צריך ודאי לפחד. הסיבה שאיננו מפחדים, במילה אחת היא: היצה"ר.

כמו כן, עולם מלשון העלם מסתיר כל זאת מההכרה הרגילה היומיומית

יאיר כתב:

רוצה לידע כתב:מהו המקור בתנ''ך שיש עונש לאחר מיתה?
ידעתי שיש להביא מעונש כרת אבל הרי הרבה מן הראשונים (רס''ג אב''ע רשי תוס' ועי' אברבנאל סוף פר' שלח בקיבוץ השיטות) המפרשים כרת כעונש בעוה''ז קיצור החיים וכריתת הזרע,
וגם אם נפרש כרת כעונש לאחר מיתה עדיין אי''ז עונשי היסורים והשריפות באש המורגל בפי חז''ל בענין גיהנום

יותר גרוע מאש.."וְֽהָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜י צְרוּרָ֣ה בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֙יךָ֙ יְקַלְּעֶ֔נָּה בְּת֖וֹךְ כַּ֥ף הַקָּֽלַע" (שמואלא כה כט)
כך אמרה אביגיל לדוד על בעלה נבל אחרי שכבר מת.

אם לא היית יודע על מושג של גיהנום וכף הקלע כמקום שמשליכים הנשמות היית ממש נתקל בפירוש הכתוב הזה?
האין מקורות יותר מפורשות מזה?

ה'כלי יקר' מביא בתחילת 'בחקתי' יות מעשר סיבות (למאמינים) מדוע התורה לא כתבה שכר ועונש בעוה"ב במפורש.

אני מאמין באמונה שלימה שכל דברי חז''ל אמת, ובתוכם ששורפין נפש החוטא באש אשר חומו פי שישים מהאש שלנו,
ובתוך עבודתי להבורא אני עובד להכיר בזה ולפחד מזה, רק חיפשתי אם יש לזה מקור בתנ''ך,

לא התכוונתי לרמוז אחרת, חלילה.

לא ירדתי לסוף [תחילת] דעת השואלים מקור.
אם יש איסורים ולאווים, זה לא מחוייב שיהיה עונש ע"י הבוי"ת למי שעובר על רצונו?! היתכן שהמצוות זה סתם המלצות? או גרוע מכך: שבעוה"ז יתכן עונשים חמורים [כמפורש בתורה], ומי שלא קיבל עונש בעוה"ז נשמטים כל חובותיו אחרי מיתה?!

א, יכול ליהות שהתורה משמש רק כמדריך לחיי האושר ולדבקות בהשם, ומי שבוחר שלא לילך בדרך זה מפסיד אבל אינו נענש,

ב, שאלתי בעיקר היתה אם יש מקור לעונשי יסורים או רק לעונש ככרת,

ג, יש לשאול הרי התורה הזכירה תשלומי שכר ועונש גשמיים ואם יש שכר רוחני והוא העיקר למה השאירה התורה בחוץ?

ג. בזה עסקו כל הראשונים, החל מדברי רס"ג.

נכון, רק רציתי להסביר לרב סובל שלא הבין מה קשה כאן, לכן הסברתי שאם רואים.שהתורה פירשה שכר ועונש גשמי ודילגה על הרוחני זה מביא לחשוב דילמא באמת אי''כ שכר רוחני

שח לי אחד מדוע שנמנה שכר ועונש לאחד מעיקרי הדת, הלוא גם אם לא יעניש וישכיר מחויבים לעשות רצונו כי אנו עבדיו ובניו, וכפי שכתב החת"ס (שו"ת יו"ד סי' שנו) לענין גאולה וביאת המשיח, וזה לשונו :

אך א"א לי בשום אופן להאמין שיהי' גאולתנו אחד מעיקרי הדת ושאם יפול היסוד תפול החומה חלילה ושנאמר אלו היו ח"ו חטאינו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם וכדס"ל לר"ע סנהדרין ק"י ע"ב בעשרת השבטים שהם נדחים לעולם המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות השמים או לשנות קוצו של יו"ד אפי' מדברי רבנן חלילה אנחנו לא נעבוד ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטובה לעשות רצונך אלקי פצתי ועכ"פ ועל כל אופן עבדי ד' אנחנו יעשה עמנו כרצונו וחפצו ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין אך כיון שעיקר יסוד

א"כ הכא נמי נימא הכי שאין השכר והעונש יסוד כיון שאפשר לדת להתקיים בלעדיו?

נ''ל די''ל עפמש''כ בחוה''ל בפרקים הראשונים של שער ג' שאין כח בנפש לקיים המצוות מאהבה בתחילה, וצריך קודם לעבוד משום שכר ועונש עד שמזדככים.
נמצא שמי שאינו מזוכך ואינו מודה בשכר ועונש אינו מקבל עליו עול מצוות, ולכן הוא עיקר בדת.
(ובזה תבין למה פרשת והיה אם שמוע, שהיא פרשת קבלת עול מצוות, היא פרשת שכר ועונש).

איש בער כתב:שח לי אחד מדוע שנמנה שכר ועונש לאחד מעיקרי הדת, הלוא גם אם לא יעניש וישכיר מחויבים לעשות רצונו כי אנו עבדיו ובניו, וכפי שכתב החת"ס (שו"ת יו"ד סי' שנו) לענין גאולה וביאת המשיח, וזה לשונו :

אך א"א לי בשום אופן להאמין שיהי' גאולתנו אחד מעיקרי הדת ושאם יפול היסוד תפול החומה חלילה ושנאמר אלו היו ח"ו חטאינו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם וכדס"ל לר"ע סנהדרין ק"י ע"ב בעשרת השבטים שהם נדחים לעולם המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות השמים או לשנות קוצו של יו"ד אפי' מדברי רבנן חלילה אנחנו לא נעבוד ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטובה לעשות רצונך אלקי פצתי ועכ"פ ועל כל אופן עבדי ד' אנחנו יעשה עמנו כרצונו וחפצו ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין אך כיון שעיקר יסוד

א"כ הכא נמי נימא הכי שאין השכר והעונש יסוד כיון שאפשר לדת להתקיים בלעדיו?

קושיא של הבל. צא ולמד מצדוק ובייתוס.

אבן זועקת כתב:קושיא של הבל. צא ולמד מצדוק ובייתוס.

כנראה שלא הבנת המדובר, בוודאי שאנו מאמינים בשכו"ע בתוך שלומי אמוני ישראל, השאלה היתה רק על מה שנמנה בין העיקרים, וכמ"ש בחת"ס שהבאתי לענין גלות וגאולה.

למה לא הבין. כוונתו לומר תא חזי כשכפרו בשכר ועונש פרקו את עול התורה והמצוות הראוי ולא נתקיים בהם דברי החת"ס שהבאת. וא"כ הוא ראייה ששכר ועונש כן נופל בהגדרה של החת"ס לעיקר.

וכי משום שכפרו צדוק ובייתוס לא נתקיימה בם תו"מ כראוי?!?
אכן לא נתקיימה בם תו"מ כראוי, וגם כפרו בשכו"ע, אבל שניהם מאותה סיבה - שכפרו בתורה שבע"פ.

אוצר החכמה כתב:למה לא הבין. כוונתו לומר תא חזי כשכפרו בשכר ועונש פרקו את עול התורה והמצוות הראוי ולא נתקיים בהם דברי החת"ס שהבאת. וא"כ הוא ראייה ששכר ועונש כן נופל בהגדרה של החת"ס לעיקר.

לדברך היה צריך גם 'שבת' להיות מהעיקרים, היות שרוב אנשי אמעריקא נפלו מיהדותם בגין שהתחילו לחלל שבת.

מצליח כתב:

אוצר החכמה כתב:למה לא הבין. כוונתו לומר תא חזי כשכפרו בשכר ועונש פרקו את עול התורה והמצוות הראוי ולא נתקיים בהם דברי החת"ס שהבאת. וא"כ הוא ראייה ששכר ועונש כן נופל בהגדרה של החת"ס לעיקר.

לדברך היה צריך גם 'שבת' להיות מהעיקרים, היות שרוב אנשי אמעריקא נפלו מיהדותם בגין שהתחילו לחלל שבת.

אם נפשך לומר. אכן המחלל שבת בפרהסיא דינו כמומר לכל התורה.

איש בער כתב:וכי משום שכפרו צדוק ובייתוס לא נתקיימה בם תו"מ כראוי?!?
אכן לא נתקיימה בם תו"מ כראוי, וגם כפרו בשכו"ע, אבל שניהם מאותה סיבה - שכפרו בתורה שבע"פ.

הכפירה בשכר ועונש גרמה להם לכפור בכל התורה שבע"פ ולא להיפך. עיין אדר"נ.

צופר הנעמתי כתב:וכמובן תפתה ערוך למהר"ם זכות
(לבעלי לב חלש מומץ לדלג ל"עדן ערוך" לר' דניאל אולמו - באותו ספר בעמ' 36 מעמודי האוצר).

יעיין עליו כאן
https://safranim.com/%D7%92%D7%9C%D7%99 ... 99-%D7%94/

רוצה לידע כתב:מהו המקור בתנ''ך שיש עונש לאחר מיתה?
ידעתי שיש להביא מעונש כרת אבל הרי הרבה מן הראשונים (רס''ג אב''ע רשי תוס' ועי' אברבנאל סוף פר' שלח בקיבוץ השיטות) המפרשים כרת כעונש בעוה''ז קיצור החיים וכריתת הזרע,
וגם אם נפרש כרת כעונש לאחר מיתה עדיין אי''ז עונשי היסורים והשריפות באש המורגל בפי חז''ל בענין גיהנום

(ו) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי: (ז) הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ: (ח) אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ: (ט) וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם: (י) וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת: (יא) כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם: (יב) קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת: (יג) וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: (יד) זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה: (טו) כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ: (טז) אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: (יז) אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: (יח) כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: (יט) כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ: (כ) תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר: (כא) אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: תהלים מט, א-כא
הפרק כולו, ובפרט הפסוקים שהדגשתי נראה קלאסי דברי חז"ל באבות בשעת מותו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב..., ובכלל השאול מוזכר הרבה בתהילים, אלא שלפעמים הכונה סתם למיתה.

שיר על שכר ועונש בשם 'נשמות חוטאות' מאת ר' יהושע מאיר מאטיק [איני יודע מי היה, כנראה מחוגי בעלי המוסר, ומסתמא ליטאי, קרוב לוודאי שלא חסיד] בשם 'נשמות חוטאות'
נדפס כמה פעמים, אחת מהן [בעילום שם] בגליון לנוער תשי"ב-תשט"ו, עמ' 10 בעאוצה"ח
כאן -

https://tablet.otzar.org/#/b/634990/p/- ... /0/end/2/c

על השיר המתאר את משפטן של הנשמות העולות למרום מדי לילה ואת הנאמר להן שם -
יוסף פונד, הקבצו צעירי יהודה! : תנועות הנוער והצעירים של אגודת ישראל, ירושלים תשפ"ג עמ' 335.