עד היום הזה - איזה יום?

[נוטר הכרמים]

שו"ת זכרון יוסף חושן משפט סימן י

שאלני עוד אהא דפירש"י במ' סוטה דף מ"ו ע"ב בד"ה ויקרא שמה לוז כו' כדאמרי' כל מקום עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים הוא עכ"ל דלא מצינו בשום דוכתי דאמרי' הכי אלא במ' יומא דף נ"ד ע"א אמר עולא הכי ואיתותב התם וקאי בתיובתא וצ"ע [עיין נוב"י תנינא א"ח סי' פ"ז פ"ח]:

תשובה זהו ודאי קושי' חמורה היא על רש"י ומ"מ נל"ל ע"פ הדחק ואקדים פירש"י בפ' וירא אקר' אשר יאמר היום בהר ה' יראה וז"ל שיאמרו ימי הדורו' עליו כו' היום הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים כו' עד היום שעומדי' בו ומ"א כו' ע"כ והנה גם דברי רש"י האלה צ"ע לכאורה. אמנם נ"ל דס"ל לרש"י ז"ל דעד היום הזה נוכל לפרש בשני אופנים א' על אותו היום שקורא הספר עומד בו והיינו לעולמי' כדפירש"י כאן ב' על אותו היום שכותב הספר עומד בו. והוא דבר הלמד מענינו דכל היכא שנוכל לפרשו על יום עמידת סופר הספר כן נפרשה' אכן אם הדבר מוכרח או מסתבר לפרשו על יום עמידת קורא הפסוק והיינו לעולם ככה נפרשה'. והנה קרא דאשר יאמר היום שנכתב ע"י משה רבינו ע"ה ודאי מן הסברה על הקורא הפסוק גם לעתיד דאם אפשר שישתנה הדבר איך כתב מתחלה ספר בראשית לבד כדפירש"י בפ' משפטי' ואמרי' במ' גיטין דף ס' ע"א וכתב היום כו' ואפשר כשתגמור התורה ותנתן חתומה כבר נשתנה קריאת ההר א"ו על דורות העתידין נאמר. וכן אני אומר בפסוק זה דויקרא את שמה לוז שכתבו שמואל הנביא כדאמרי' במ' ב"ב דף י"ד [ע"ב] שמואל כתב ספרו וספר שופטים דע"כ היו כוונת שמואל שישאר לה שם זה לעולם דאי רק עד היום שעמד וכתב הפסוק וקמ"ל דלא נשתנה שמה עד היום ההוא למה לי' להאריך כ"כ לא ה"ל לכתוב ויקרא לה לוז במפיק ה"א והוי ידעינן דלא נשתנה עד זמנו דאי נשתנה הל"ל ויקרא לה בלא מפיק וכדכתיב בסוף פ' מטות ויקרא לה נובח בשמו ופירש"י דכתיב לה בלא מפיק ה' לפי שלא נתקיים לה שם זה וכ"כ התו' במ' קידושין דף מ"ט ריש ע"ב [סוף ע"א] ע"ש וזה שכתב רש"י בכל מקום היינו היכא דמוכרח וכנ"ל:

ובזה אתי' לי נמי שפיר ש"ס דיומא הנ"ל דקשה עלי כתורמוס שרשב"י ור' יהודא שאמרו התם הארון במקומו נגנז יטעו ח"ו בדבר זה ולא הוי סלקי אדעתייה' הנהי קראי דמותיב מנייה' אביי לעולא. א"ו נ"ל ברור ואמת דרק לעולא דקאמר לאביי בהדי' דכל היכא שנא' עד היום הזה הוא לעולם (דאפשר דאביי שמע מיני' הכי פא"פ מותיב לי' א"נ י"ל דהאי וכל מקום כו' דבש"ס הכל מדברי עולא הוא ודברי אביי המה מתחילין מן והכתי' ואת היבוסי כו') משא"כ אר"י וארשב"י לק"מ די"ל דס"ל כהא דתני' לעיל דף נ"ב ע"ב משנגנז הארון כו' ומי גנזו יאשי' גנזו וכו' אלא דמהתם לא שמענו שנגנז במקומו דהרי לא כתיב רק בבית אשר בנה שלמה כו' דאפשר לומר במקום זולת מקומו גנזו או בדיר העצים כדאמרו חכמים לקמן ולהכי ילפי מהא דכתיב בספר מלכים שנכתב ע"י ירמי' (כדאמרי' במ' ב"ב דף הנ"ל) ויאריכו הבדים כו' עד היום הזה דמשמע מיני' בהדי' שבמקומו גנזו יאשי'. ומוכח כן בממ"נ דאם תאמר ירמי' כתב ספר מלכים בסוף ימיו וכמ"ש רש"י והתו' שם במ' ב"ב שהי' אז לאחר חורבן בית המקדש הרי מוכח בפשיטות שלא גלה לבבל אלא נגנז במקומו ואם כתב פסוק זה לאחר שגנזו יאשי' תו הדר מוכח דלא גלה לבבל שהרי מטעם זה גנזו יאשי' כדאמרי' בש"ס וכדפירש"י על זה וא"ת שכתב אותו הפסוק טרם גנזו יאשי' קשה מאי אשמועי' בהא שכתב עד הים הזה פשיטא מהיכי תיתי נעלה על דעתנו שניטל ממקומו כבר בזמן ההוא אע"כ דכוונת ירמי' הי' שיהי' שם לעולם גם בזמן העתיד אפי' יהי' לימים ושנים רחוקים בזמן שנקרא לאותו הפסוק וא"כ ר"י ורשב"י לא איתותבי ורק עולא במה דס"ל דכל היכא דכתיב עד היום הזה אפילו בלתי מוכרח הוא לעולמים וק"ל. הקטן יוסף משטיינהרט:

[נוטר הכרמים]

ש"ך חושן משפט סימן מג ס"ק מה

עוד, דלשון עד היום הזה הוא בכל מקום עד עכשיו, כמו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה עד היום הזה [בראשית ל"ב ל"ג], וישם אותה יוסף לחק עד היום הזה [שם מ"ז כ"ו], ולברך בשמו עד היום הזה [דברים י' ח'], ואזנים לשמע עד היום הזה [שם כ"ט ג'], ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה [שם ל"ד ו'], יד אבשלום עד היום הזה [שמואל ב' י"ח י"ח], וישבו שם עד היום הזה [מלכים ב' ט"ז ו'], וכאלה רבות עצמו מספר, אבל בתשובה האחרונה שכתוב בו שמחל לו כל תביעות שיש לו עליו עד ה' בניסן, הוי כאומר עד הפסח, ורוצה לומר עד התחלת ה' בניסן. כן נ"ל ברור:

יום תרועה מסכת ראש השנה דף ל עמוד ב

עד עצם היום הזה עד עצומו של יום וקא סבר עד ועד בכלל וכן פסקו הפוסקים כמ"ש הר"מ פ"י ממ"א וטי"ד וק' דלענין נדרים קי"ל עד ולא עד בכלל כדתנן בפרק קונם יין עד הפסח אסור עד שיגיע וכן נתבאר בי"ד סי' ר"כ סי"ב י"ל דבלשון תורה קי"ל עד ועד בכלל אבל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ועד ולא עד בכלל וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל ע"ז סי' ד' ראובן הוציא שט"ח על שמעון כו' ע"ש וכן פסק מרן ח"מ סי' מ"ג סעי' כ"ז והקשו האחרונים מתשובה אחרת של הרא"ש כלל הנזכר סי' ג' דכתב שם ראובן הוציא שובר וכו' וכן פסק מרן ח"מ סי' מ"ג סכ"ו ורשד"ם ח"מ סי' קי"א דחק עצמו בשתי תשובות הללו והר"א ששון סימן פ"ז וסי' קצ"ג תירץ דלעולם קושטא דמלתא דבשטרות עד ולא עד בכלל וההוא דסי' ג' שאני משום דמוכח דגם המלוה מודה דלשון השובר הוא עד בכלל אלא הש"ח עשאו אח"כ וכן תירץ בגדולי תרומה דף שכ"ז באריכות יותר ע"ש והש"ך בח"מ סי' מ"ג ס"ק מ"ה תירץ דההיא דסי' ג שאני משום דכתיב בשובר דמחל לו עד היום הזה ומוכח דאותו היום בכלל יע"ש ויש להקשות על הש"ך דהרי הכא לענין חדש כתיב עד עצם היום הזה ואפליגו תנאי ואמוראי אם עד ועד בכלל אם לא ואיך אית ליה לש"ך בפשיטות דהך לישנא הוא ועד בכלל מכח קראי דמייתי שם ותו קשה דהסכמת כל הפוסקים דבנדרים ולשון השטרות עד ולא עד בכלל ואשכחן איפכא דתנן פרק מי שאחזו הרי זה גיטך ע"מ שתתני ק"ק זוז מכאן ועד ל' יום אם נתנה לו בתוך ל' יום מגורשת ומשמע אפילו נתנה ביום ל' אלמא בלשון תנאי בני אדם עד בכלל וכ"כ מרן א"ה סי' קמ"ג ס"ז ע"ש ואפשר לחלק ולומר דשאני התם דאמר עד ל' יום משמעותו סוף ל' אבל באומר עד יום ל' הוי עד ולא עד בכלל ועדיין צ"ע:

חתם סופר מסכת סוכה דף מא עמוד ב

ועיי' ש"ך ח"מ סי' מ"ג ס"ק מ"ה אשר כבר נתעורר עליו בכפ"ת ודבריהם מאוד תמוהים מה ענין ע"כ לא יאכלו ב"י את גיד הנשה עד עצם היום הזה לענינינו התם לא הוזכר על איזה יום מדבר אלא לא יאכלו ג"ה עד היום הזה שהקורא עומד בו והוא לעולמי עולמים כל הקורא מקרא זה אומר עד היום הזה שהוא עומד בו משא"כ כשהזמן מבואר בשטר וכותב עד היום הזה המוזכר בשטר וכן בקרא עד עצם היום הזה שמבואר שהוא יום הביאכם שהוא ט"ז ניסן כוונתו עד תחלת אותו היום ולא עד בכלל והא דקיי"ל לענין איסור חדש כר' יהודה היינו מטעם שכתבתי לעיל כיון דכתי' ב' ע"ד בקרא עד עצם עד הביאכם אבל בעלמא עד ולא עד בכלל ודברי ש"ך תמוהי'.

ובישוב ב' תשובת הרא"ש נלע"ד לחלק היכי דכתי' בשובר שמחל לו עד ה' ניסן או עד אותו היום שזמנו של שטר מוכיח עליו מ"מ השובר הוא סיפור דברי' מה שמחל לו כבר מיום שלפניו עד אותו היום שכותב בו ולא שמחל לו היום אלא אתמול וביומא אחרא מחל לו כל תביעותיו עד אותו היום ואמרי' עד שיגיע אותו היום בתחלתו ולא עד בכלל כי על זמן רב כזה לא שייך עד בכלל משא"כ כשכותב בשובר עד היום הזה מספר והולך מה שנעשה באמצע היום עצמו היום מחל לו תביעותיו ואפשר שהיה בסוף היום ועד בכלל עד כלות היום וכיון דלא יתבי' בירושלים דכתבי' שעות א"כ כל שעמד באותו היום אפי' בשחרית הוה כל היום בכלל ויד בעל השטר על התחתונה ובעל השובר על העליונה:

שפת אמת מסכת ראש השנה דף ל עמוד ב

בגמ' עד ועד בכלל בס' יום תרועה הקשה על מ"ש הש"ך בחו"מ (סי' מ"ג ס"ק מ"ה) דהיכא דכ' בשטר עד היום הזה בודאי עד בכלל ומביא כמה פסוקים לראי' ע"ז דכתי' לחוק עד היום הזה גל אבנים גדול עד היום הזה ע"ש דהא הכא כתיב עד עצם היום הזה ופליגי בי' תנאי ע"ש ונראה דלק"מ דעיקר כוונת הש"ך הוא במקום שכוונת הכותב עד היום הזה הוא על יום הכתיבה כעין הני קראי הנ"ל דהפי' שהחוק והגל נשאר עד היום הזה שכותבין בו א"כ ודאי עד בכלל שכן דרך הלשון משא"כ עצם היום הזה דהכא הוי כמו היום ההוא של הקרבת העומר והוי כמו עד יום ששה עשר בניסן וזה פשוט אך גם להבנת היום תרועה הנ"ל ג"כ לק"מ כיון דקי"ל כר' יהודה א"כ שפיר י"ל דמה"ט קי"ל כר"י משום דכתי' עד היום הזה עד בכלל כסברת הש"ך [ולפ"ז מיושב מה שהשיג הטו"א באבני שהם ע"ד התוס' במנחות שנעלם מהם פלוגתא דתנאי בערכין ע"ש ולהנ"ל א"ש דהכא דכתי' עד היום הזה י"ל דכו"ע מודו דעד ועד בכלל] אך בלא"ה לק"מ כמ"ש:

[איש גלילי]

רש"י בפרשת וירא כתב שכל מקום שכתוב במקרא "עד היום הזה" - הכונה לנצח, שכל מי שיקרא בספר יוכל לומר "עד היום הזה".
לעומתו פירש הרד"ק ועוד ראשונים, שהכונה עד עת כתיבת הספר.
וקשה, שכן הרבה פסוקים של "עד היום הזה" אי אפשר לפרש שהם לעולם, כגון "וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה", וישב היבוסי בקרב בני יהודה בירושלים עד היום הזה", ואת כלם כבר הוריש דוד.

[בקרו טלה]

עי' ביומא נד. וברש"י סוטה מו: ובנוב"ת או"ח סי' פ"ז ובזכרון יוסף (שטיינהרט) חו"מ סי' י

[איש גלילי]

עי' ביומא נד. וברש"י סוטה מו: ובנוב"ת או"ח סי' פ"ז ובזכרון יוסף (שטינהרט) חו"מ סי' י

צ"ע, כי הגמרא לא מתיחסת לכך שהורישו את היבוסי.

[נוטר הכרמים]

יעויין עוד בשו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם על מנין המצוות סי' ב, ובחידושי חת"ס סוכה (מא, ב), ובשפת אמת ראש השנה (ל, ב), ובתפארת ישראל - בועז מסכת אהלות פרק טו.

[לייטנר]

ועיין בספר 'עד היום הזה' להר"א בזק.

[סמבטיון]

רש"י בפרשת וירא כתב שכל מקום שכתוב במקרא "עד היום הזה" - הכונה לנצח, שכל מי שיקרא בספר יוכל לומר "עד היום הזה".

רש"י אומר את זה בכל מקום או רק בתורה?

[איש גלילי]

רש"י בפרשת וירא כתב שכל מקום שכתוב במקרא "עד היום הזה" - הכונה לנצח, שכל מי שיקרא בספר יוכל לומר "עד היום הזה".

רש"י אומר את זה בכל מקום או רק בתורה?

עיין שם על הפסוק "אשר יאמר היום", הוא אומר את זה ככלל בכל המקרא.
אמנם חשבתי שאולי אפשר לומר שיש יוצאים מן הכלל, אך מדוע רש"י לא מפרט את זה במקומם?

[נהר שלום]

רש"י בפרשת וירא כתב שכל מקום שכתוב במקרא "עד היום הזה" - הכונה לנצח, שכל מי שיקרא בספר יוכל לומר "עד היום הזה".
לעומתו פירש הרד"ק ועוד ראשונים, שהכונה עד עת כתיבת הספר.
וקשה, שכן הרבה פסוקים של "עד היום הזה" אי אפשר לפרש שהם לעולם, כגון "וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה", וישב היבוסי בקרב בני יהודה בירושלים עד היום הזה", ואת כלם כבר הוריש דוד.

כן אבל יש שכן יכולים לפרש שהם ממש עד היום הזה כמו ה12 אבנים

[איש גלילי]

נכון, אבל איך זה מתרץ את הקושיא?

[נהר שלום]

ועיין בספר 'עד היום הזה' להר"א בזק.

אפשר להעלות? נצרך לי כרגע. [או לפחות לכתוב תוכן דבריו].

[שמר]

ובאותו ענין
מדוע יש פעמים שהתורה כותבת "עד היום" (סה"כ 4) , ופעמים (רובם!) "עד היום הזה"

[עליך עיננו]

יש לציין שעל מצבת קבורת רחל כתוב עד היום..
ולא עד היום הזה כבשאר מקומות האם יש חילוק?

[תלמוד_ישן]

יש לציין שעל מצבת קבורת רחל כתוב עד היום..
ולא עד היום הזה כבשאר מקומות האם יש חילוק?

לא יודע, אבל ראה מה שהביא ארי שבחבורה למעלה מהרשב"ם

[פולסברג]

האם ספרי האחרונים - דרוש מוסר וחסידות - התייחסו לזה? [ליבי אומר לי שמסקנתם הייתה שונה לחלוטין...].

[פולסברג]

מענין לענין:

לגבי הלשון 'עד עולם' - עי' חזו''א אבהע''ז ה' ד' שדן מה הכוונה.

[איש גלילי]

viewtopic.php?f=17&t=7579
viewtopic.php?f=17&t=18705

[שמואל דוד]

בראשית יט - לז
ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום

בראשית יט - לח
והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום

בראשית לב - לג
על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה

בראשית לה - כ
ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום

יש לדקדק מדוע לפעמים כתיב ״עד היום״ ולפעמים ״עד היום הזה״

וחכ״א שליט״א הראוני בש״ך חו״מ סימן מג סעיף כז ובתומים שם שכתבו לחלק בין עד היום לעד היום הזה בנוגע עד ועד בכלל.

אשמח בגמרא או סברא.

[עליך עיננו]

יש לדקדק מדוע לפעמים כתיב ״עד היום״ ולפעמים ״עד היום הזה״

viewtopic.php?f=46&t=1104&p=677489#p677489

[שמואל דוד]

יש לדקדק מדוע לפעמים כתיב ״עד היום״ ולפעמים ״עד היום הזה״

viewtopic.php?f=46&t=1104&p=677489#p677489

יישר כח!

[טור תלגא]

מצאתי את זה הנשר

הנשר.png (250.31 KiB) נצפה 2136 פעמים

אבל צ"ע לפי"ד דבעמון ומואב היה לו לכתוב עד היום הזה ולא עד היום. וכן במה דכתיב בקבורת משה ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה היה לו לכתוב עד היום ולא עד היום הזה.

[ארי בן ארי]

לא ראיתי שציינו באשכול לדברי הרמבן בפרשת ואתחנן

אשר הציף את מי ים סוף וגו' ויאבדם ה' עד היום הזה לא הבינותי טעם עד היום הזה כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם והיתה ממלכה שפלה בלא רכב וסוס וחיל ועזוז ואמר ר"א (אבן עזרא על דברים י״א:ד׳) שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם ר"ל כי השם אבד הרודפים בים ואבד במצרים זרעם ולא נשאר להם שם ושאר כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם אבל זה לא נזכר בתורה
ובמה שמובא ע"ז מהחיי אדם בשם הגר"א עמש"כ שכל השירות נכתבו אריח ע"ג לבינה חוץ מזו (עשרת בני המן) שלא הייתה תקומה למפלתן

[עזריאל ברגר]

אין הכי נמי, נעלמו גם נעלמו.
אם כי יש לחלק בין 'נעלמו' דברי הרשב"ם, לבין אם באים לשאול שאלה שכבר דנו בה בחז"ל. ורש"י בתחילת החומש כבר מדבר מזה.
ואגב, דברי הרשב"ם לכאו' קשים מדברי הגמ' ביומא נד ע"א.

דברי הרשב"ם הם כמסקנת הגמרא!