שופרות אצל שאול

[יין המשמח]

הריטב"א כותב במסכת ראש השנה דף טז, א:
שתקיעת השופר נעשית מכיון שמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, וכמו שאצל שאול המלך רואים שתקעו בשופרות כאשר הוא נהיה מלך,כך גם במלכות הקב"ה תוקעים בשופר.
אך דא עקא, שלא מצאתי איזכור בנך על שאול?

[בקרו טלה]

כבר העירו רבים לכד הקמח - ערך ראש השנה
ועוד במצוה זו רמז למלכותו יתברך שביום זה ברא העולם והיה מלך כי אין מלך בלא עם, ודרך מלכי הארץ לתקוע בשופר בתחלת מלכותם כענין שנאמר (מ"א א) ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, ועל כן צונו יתברך שנתקע בשופר ביום זה בתחלת מלכותו ללמד כי מלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו, ועל זה הזכיר דוד בכאן אמרו בגוים ה' מלך וגו'.

[יתר10]

וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך (שמ"א י כד)

[איש גלילי]

וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך (שמ"א י כד)

לא כתוב שהריעו בשופרות, ולשון "ויריעו כל העם" משמע תרועה בפה כמו בהרבה מקומות כיו"ב.

[יתר10]

משמע תרועה בפה וגם משמע תרועה בשופר, והריטב"א מפרש בשופר
לא הבנתי איך משמע דוקא תרועה בפה ולא בשופר, ואיפה הם 'הרבה מקומות' כיו"ב שמוכח שתרועה בפה דוקא?

[איש גלילי]

משמע תרועה בפה וגם משמע תרועה בשופר, והריטב"א מפרש בשופר
לא הבנתי איך משמע דוקא תרועה בפה ולא בשופר, ואיפה הם 'הרבה מקומות' כיו"ב שמוכח שתרועה בפה דוקא?

"ויריעו העם תרועה גדולה" - בכבוש יריחו.
"ויריעו וינוסו" - המדינים במלחמת גדעון.
"ויריעו איש יהודה"- בדברי הימים, במלחמה עם ירבעם.
וגם, כשמדברים על תרועת העם, לא מסתבר לומר שכל העם תוקעים בשופרות, כי מנין לכלם שופרות?

[יתר10]

בכל אלו שציינת ניתן בהחלט לפרש שהריעו בשופר
ו'כל העם' כמובן אין הכונה כל יחיד ויחיד מן העם

[איש גלילי]

לא יתכן, כי יהושע צוה על כל העם להריע, וכן פירשו המפרשים שהכונה לתרועת נצחון.

[נהר שלום]

לא יתכן, כי יהושע צוה על כל העם להריע, וכן פירשו המפרשים שהכונה לתרועת נצחון.

אני בצעירותי למדדתי ספר יהושע עם רב אחד שליט"א ואמר לי שממש לכל אחד מן העם היה שופר