פיטורי אברך כולל - מאמר הגרי"י וייס שליט"א

[נוטר הכרמים]

זכויות האברך מבחינה ממונית, במאמר המצו"ב.

252-נוה ההיכל פנחס-פיטורי אברך מתוקן.pdf

(500.38 KiB) הורד 399 פעמים

[שיבר]

יש שיעור בנושא שנדפס בקובץ האחרון של הישר והטוב (טז?) מאת הגר"מ שפרן שליט"א.

[אוהב אוצר]

על זה היה דווה ליבנו.
בגלל מושגים כאלו אברכים לומדים שנים בכולל ודורכים במקום. וד"ל.

[הבה נתבונן]

מסקנת דבריו, שצריך ליתן לו זמן למצוא כולל אחר.
ולפ''ז אם ידוע בבירור שלא ימצא כולל אחר לעולם, כגון שמרד בתורה ובלומדיה, ושום ראש כולל לא יקבלנו, א''כ ודאי אין שום ענין להמתין.

[כסיל בחושך]

מעתה יש לנו לחקור חקירה נפלאה אם מה שצריך ליתן זמן להאברך למצוא לו כויל"ל אחר הוא משום שיהיה לו מקום אחר חילוף מה שנעזב ממנו בגדר אוקי לך אתרא בחריקאי או דאין להפסיד האברך אם לא פשע ח"ו ורק אם מוצא לו כויל"ל אחר אין כאן הפסד

ונפק"מ להלכה ולמעשה בעובדין שבכל יום ויום שניקי"ם בהביהמ"ד החשוב דנן עוסקים בפאליטיק"ע ויש להסתפק אם חיוב על המנהלים שליט"א ליתן להם זמן למצוא להם פורו"ם אחר קודם שיפטרום לחיים ולשלום והנה להצד הא' ודאי יש עליהם חיוב הזה מדין אוקי לך אתרא בחריקאי אך להצד הב' י"ל דכיוון שבלא"ה היו יכולים לעסוק בפאליטיק"ע שלהם בב' פורומי"ם יחד ממילא אם היה אותו העוסק בפאליטיק"ע כותב רק בפורו"ם אחד איהו דאפסיד אנפשיה. וצ"ע לדינא.

[בקרו טלה]

מעתה יש לנו לחקור חקירה נפלאה אם מה שצריך ליתן זמן להאברך למצוא לו כויל"ל אחר הוא משום שיהיה לו מקום אחר חילוף מה שנעזב ממנו בגדר אוקי לך אתרא בחריקאי או דאין להפסיד האברך אם לא פשע ח"ו ורק אם מוצא לו כויל"ל אחר אין כאן הפסד

ונפק"מ להלכה ולמעשה בעובדין שבכל יום ויום שניקי"ם בהביהמ"ד החשוב דנן עוסקים בפאליטיק"ע ויש להסתפק אם חיוב על המנהלים שליט"א ליתן להם זמן למצוא להם פורו"ם אחר קודם שיפטרום לחיים ולשלום והנה להצד הא' ודאי יש עליהם חיוב הזה מדין אוקי לך אתרא בחריקאי אך להצד הב' י"ל דכיוון שבלא"ה היו יכולים לעסוק בפאליטיק"ע שלהם בב' פורומי"ם יחד ממילא אם היה אותו העוסק בפאליטיק"ע כותב רק בפורו"ם אחד איהו דאפסיד אנפשיה. וצ"ע לדינא.

קול מבשר ח"ג - משלים
משל הסוס, האורוה, השומר והגנב:
סיפר הרה"ח ר' בן ציון אוסטרובער זצ"ל, ששמע ממרן הגה"ק החי' הרי"מ זצ"ל, בשם רבו הרבי ר' בונם זצ"ל מפרשיסחא, משל נאה פעם אחת היה לשר חשוב, סוס אציל יקר וחשוב מאד. ומשום חביבותו וחשיבתו של הסוס, לא יכול היה השר לעצום עיניו בלילות, ורעיונותיו הטרידוהו שמא יבואו גנבים ויגנבו ממנו את הסוס היקר שלו. מה עשה השר? בנה השר אורוה מיוחדת מלבנים חזקות ודלתות ברזל ונחושת, ובריחים ומנעולים מכל הצדדים, למען הבטיח שמירה מעולה ביותר שח"ו לא יגונב הסוס. ובכל זאת לא סמך השר על חוזק וביצור האורוה, ובנוסף, שכר שומר מיוחד יום ולילה שישמור על האוצר היקר הזה. וכאשר ראה השר שהכל על מכונו, נרגע והלך לנוח מעט לישון. והנה לאחר שעה קלה, עלה בדעתו לבדוק בחוץ ליד האורוה אם ח"ו השומר לא נרדם על משמרתו. ויבא בלאט אל השומר, וישמח מאד לראותו ער ויושב על משמרתו כראוי, אולם שם לב כי משהוא מטרידו והוא שקוע במחשבות. וישאלהו השר, תגיד לי ידידי, על מה אתה חושב כעת, ומה מטריד אותך? (בלשון פולנית אמר לו, 'צא טי מישליש')? השיב לו השומר, באמת מטרידה אותי כל הזמן בעיה, והיא, כאשר אדם תוקע מסמר גדול בקיר, נכון שבאותו המקום התהווה חור בקיר? מיגע אני את מוחי, להיכן נעלם גוש הבטון מהחלל שנעשה על ידי המסמר הזה! שמח השר בראותו שיש לו שומר ש'חושב', ויאמר לו בפולנית, 'דובז'ע מישליש', היינו - מחשבה טובה מאד. וחזר השר לחדרו לישון. ובכל זאת לא שקט השר לגמרי ולא היה רגוע, וילך שנית לראות מה עם השומר 'החכם' שלו, ויפגשהו שנית ער כמקדם ותפוס ברעיונותיו. נו, שאלו השר, מה מטריד אותך כעת, 'צא טי מישליש'? ויגלה לו השומר את צפוניו ויאמר, בעיה נוספת וחמורה מטרידה אותי, כאשר אדם אוכל "בייגעל", לאן נעלם החור של הבייגעל! שמח השר בראותו כי השומר הפיקח שלו לא ינום ולא ישן, ויאמר לו כנ"ל, 'דאבז'ע מישליש' היינו, המחשבות שלך טובים מאד, וילך לו לביתו לנוח. אולם בכל זאת הסוס הטריד אותו מאד ולא יכול היה לשכב במנוחה. ויבא עוד הפעם לראות את השומר, וימצאהו תוהא ותפוס בסרעפיו. נו, שואלו השר, תחדש לי כעת על מה אתה חושב ומה מטריד אותך עכשיו? ויענהו השומר, אל יחר אף אדוני, אני חושב כי כעת מטרידה אותי בעיה רצינית, והיא, אמור נא לי אדוני השר בבקשה, איך זה יתכן, אורוה חזקה לסוס היקר בנית, דלתות ברזל ובריחי נחושת עשית, במנעולים חזקים וכבדים את האורוה נעלת, שומר הפקדת לשמור יומם ולילה - ובכל זאת - ראה נא כבוד השר - הסוס היקר נעלם ואיננו!!. עד כאן לשון קדשו (בסגנון משופר). וסיים על זה הרה"ח ר' בן ציון אוסרובער זצ"ל, והנמשל מובן מעט על פי פשוט, שהאדם ששומר את עצמו מתחבולות היצר הרע, ומכל מקום לפעמים ח"ו נכשל. [ע"פ שיח שרפי קודש בשם הרב אברהם פיאטערקאווסקי זצ"ל].

[יורה_דעות]

כל המאמר מיוסד על תהו ושטות, אף אחד לא מתייחס לכולל כשכירות פועלים ואין ליחס זה שום הצדקה ממוונית, ידוע שהכספים הם תרומה ואין ראש הכולל שוכר את האברכים אלא נותן להם צדקה לפרנסתם כדי שיהיו פנויים ללמוד, וגם המילגה עצמה לפעמים אינו מצליח להשיג או אינו מצליח להשיג בזמן ומעולם לא חשב אף פוסק הלכות שיכול לתבוע הכספים כדין פועל.

[בבא בתרא]

זכויות האברך מבחינה ממונית, במאמר המצו"ב.

252-נוה ההיכל פנחס-פיטורי אברך מתוקן.pdf

ויש לעיין אם אברך כולל דחסידי גור לפתע הפך להיות חסיד וויזניץ אם יכולים לפטרו וכיוון דאנו סבורים דלימוד התורה אינו כלימוד שאר החכמות
וכשאינו מקיים את כל התנאים הנדרשים ללימוד התורה הקדושה לדעתו יכול לפטרו
ועל אחת כמה וכמה שהדברים נוגעים למינות ואפיקורסות וד"ל

[שטייגעניסט]

כל הנושא הזה בכלל לא חדש,
נחלקו בו האחרונים בדור שלפנינו, וכבר ידוע פסק בזה מהר' אלפאנדרי.
מעצבן שכמה ניקים שמעולם לא למדו חו"מ בטוחים שיש להם את היכולת לפרשן ענינים שאין להם בו שיג ושיח, לדבריהם הדיינים הפוסקים לחיוב מונעים מהסתכלות אינטרסנטית מעוותת.

[נוטר הכרמים]

להיכן נגררנו? הועלה כאן מאמר הלכתי טהור של רב חסידי בנידון זכויות ממון של אברך כולל. הנושא הוא ישן נושן; ידוע שהגר"נ קרליץ שליט"א פסק כל השנים שיש בזה נושא של ממונות, ובודאי שראו בזה נידון חשוב. (לתשומת ליבו של 'יורה דעות', 'תוהו ושטות' לא משכנע אף אחד).
אני מתנצל שהעלאת הנושא בלי שום תוספות 'אקטואליות' עוררה את ה'מתבונן' הקבוע לזרוע כאן שנאה ומחלוקת כדרכו מאז ומקדם, חבל מאוד!

[סכינא חריפא]

כמובן שהשאלה חמורה הרבה יותר מסתם שאלה ממונית כי לפעמים הדבר נכנס לגדר פרנס שמתגאה על הציבור שלא לש"ש, וכמובן שלכן צריך בזה זהירות גדולה ודעת תורה.

[החוזר]

מה השתנה מלפני ארבע שנים?

viewtopic.php?p=6666#p6666

[מה שנכון נכון]

שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן שטו

ב"ה, כבוד ידי"נ הרב הגאון המופלג ומושלם בכל כש"ת מוהר"ר שמואל אליעזר שטערן שליט"א ר"מ ודאין פה עיה"ק.
אחדשה"ט וש"ת באהבה.

יקרתו קבלתי וכב' מעל' שואל כענין כמה ספיקות, ואשיב כמסת הפנאי האפשר ובקיצור.

א. ז"ל השאלה אתא קמן בבי דינא שאילתא בענין הפסקת תמיכת כולל אברכים לאחד מחברי הכולל באמצע הזמן, והספק הוא אם יש לתמיכה זו דין משכורת של פועל שאז בודאי נתחייב המעביד לשאת בהוצאת העובד לכל הזמן, או אפשר דאינה נידונת אלא כתמיכה ומענק בעלמא ורשאי להפסיקה, מטעם שימצא לנכון, א"ד.

ובתשובת הדבר אומר בעניי דספק זה כבר נסתפקנו מכמה שנים, אבל מעודי לבי נוטה יותר דלפי מציאות הכוללים היום דין פועל יש לו, והו"ל עכ"פ לענין זמן זה שנתקבל בכולל לא פחות מזמן אחד כמלמד ואם כבר התחיל בלמודו זמן מה כשאר חברי הכולל, ואם אין טעם מספיק לפטר אותו עפ"י התנאים שביניהם שדינו כפועל שצריך לשלם לו עכ"פ כפועל בטל כמבואר חו"מ סי' של"ג ס"ב, ובזה בנ"ד י"ל דצריך לשלם לו שכרו משלם עפ"י המבואר חו"מ סוס"י של"ד בשו"ע ורמ"א דלומדי תורה יותר נח להם ללמוד מלילך בטל.

אמנם מסופק אני קצת אם צריך לשלם באמת שכרו משלם, דאע"ג דמבואר סוס"י של"ג דמלמד הלומד תורה צריך לשלם שכרו משלם לא כפועל בטל ומבואר ברמ"א חו"מ סי' של"ד אפילו ימצא ללמוד ע"י תלמידים אחרים היינו במלמדים שזה חיותם להרביץ תורה לתלמידים מרובים בבת אחת ופקודי ה' ישרים משמחי לב כמש"כ סמ"ע שם, אבל בבן ישיבה שלומד בפני עצמו ובין כך ובין כך לא יבטל מלמודו, י"ל דלא שייך לומר כן, ואולי בכל זאת שייך הסברא דמכ"מ בכולל לומד בחבורה ובפלפול החברים וזה יחסר לו כשילמוד באופן פרטי, ושייך סברת דאי לא עבדי חלש.

וטעמא דילי דודאי מי שתומך סתם ת"ח שילמדו בלי צורת כוללים ומוסדות של היום רק לשם תמיכת תורה לבד, פשיטא דהת"ח רק נתמכים לא נשכרים אבל מי שנעשה מיסד או ראש כולל, ומקבל ע"ז תמיכה ממקומות שונים וגם מחיתו ופרנסתו מזה כרגיל בזמנינו, ובוחר לו אנשי כולל הנראים לו ראוים שישבו עה"ת לפי סדר הלימוד והזמן, ועל ידם נתקיים המוסד ומיסד או ראש הכולל מרויח על ידם, ועבור זה נותן להם שכרם ודאי דדע"ת נוטה דנדונים כפועלים שאי אפשר להפסיק משכורתם כשאין מוצאים לשכור למקום אחר כמבואר בש"ס ושו"ע, ולענינינו שאין מוצאים באמצע הזמן כולל שיקבלם, וא"כ אסור להפסיק מלאכת שמים שלהם באמצע אם לא ע"י פשיעה מצד בן הכולל עצמו שלא עמד בהתחייבות שלו.

תשובות והנהגות.PDF

(435.24 KiB) הורד 293 פעמים

ישיב יצחק.PDF

(1.26 MiB) הורד 313 פעמים

משפט הפועלים.PDF

(369.44 KiB) הורד 322 פעמים

[יורה_דעות]

במחילה, העובדה שראש הכולל מקבל משכורת מעצם העובדה שהוא מנהל כולל, הופכת את לומדי הכולל לפועלים? ואם מנהל ארגון צדקה מתפרנס מכך שהוא מנהל את הארגון, יהפכו הנזקקים לפועלים שלו והוא יהיה חייב להם מדין פועל??
אני מדבר על הכוללים של זמננו, במצב הנוכחי, אף אחד לא מתייחס לזה כחיוב ממוני, לא ראש הכולל ולא האברכים. חיוב ממון לא יכול להיוולד מכלום. אין האברכים פועלים עבורו כלום, ואין ראש הכולל מתחייב להם וגם כשהוא מחסיר או מאחר לא עלה על דעת אף אחד לתבעו ממונית. ולכן גם אם קרה וראש הכולל לא משלם סתם כך מסיבות פוליטיות וכו' הוא יכול להיות בגדר מי שאינו עומד בדיבורו וכיוצא בזה אבל אין עליו שום חיוב ממוני.

[צולניק]

במחילת כבוד הרב ה'יורה' [יש להסתפק אם הוא מלשון הוראה או משלון ירייה- השלכה]
מנין העוז לקבוע בוודאות ובלי שום צד אחר שהלכות שכירות פועלים חלים רק כאשר הפועל עושה פעולה שיש בה טובה ישירה לבעה"ב, לכאורה כל שבעה"ב מצווה עליו עשה כך או כך דין עושה הפעולה כפועל?!

[יורה_דעות]

במחילת כבודך, מנין לך העוז לקבוע שאין צד שהדבר ברור לצד אחד?
הלכות שכירות פועלים עוסקים בשכירות פועלים, ברור שאם אדם שוכר פועל ללמוד, כגון לעילוי נשמה או לקרוא קיט' פעמים תיקון הכללי בקבר הסנדלר, יש לזה דין שכירות פועלים.
אבל לימוד של אברך בכולל אינו שכירות של פועל, והלימוד אינו עבור ראש הכולל אלא עבור האברך. המילגה היא מילגת קיום ולא שכר פועל על השעות שלמד.
לא תמיד העלאת צדדים וצדי צדדים היא ביטוי לחכמה.

[צולניק]

ראש הכולל מחייב את אברכיו לבוא בזמן וללמוד דבר מסוים [בנוסף בכל כולל יש תנאים בלי סוף כאיסור לדבר בפלאפון, חבורות, מבחנים, שיעורים וכו'], מה זה אם לא פועל?

הרי זה ממש כלימוד לעילוי נשמה שאף למר פשיטא ליה שיש בזה דיני פועל.

[ד"א אם אתה חש שלא בנוח מפיטורי אברכים בגלל שאלה בחו"מ אתה יכול להירגע זה יותר קל מכל הלכות בנ"א לחבירו שאינם מטרידים אותך כלל!]

[יורה_דעות]

צולניק, אתה ממש נשמע כצדיק גמור.
ראש הכולל קובע תנאים לאברכים, אבל הלימוד לא עבורו, הוא כמו מחלק מצרכים לנזקקים שקובע קריטריונים לאברכים בלבד, או לבעלי חמשה ילדים בלבד. ויש לדון האם יש בהבאת הילדים לעולם דין פועל שחייבים שיהיה להם חמשה ילדים כדי לקבל את הצדקה וממילא הם פועלים בזה..

[הבה נתבונן]

מה הדין אם אברך יחליט שהוא מתחיל לבוא לכולל כשהוא לבוש בחולצת טריקו ומכנסי ג'ינס, האם גם אז לא יהיה לראש הכולל זכות לפטר אותו מכיון ששומר על סדרי הכולל ולומד???

[פרטיזן]

יש שיעור בנושא שנדפס בקובץ האחרון של הישר והטוב (טז?) מאת הגר"מ שפרן שליט"א.

מזה זמן רב שאני מנסה להשיג את השיעור הנ"ל, מישהו יכול להעלותו כאן???

[צולניק]

מה הדין אם אברך יחליט שהוא מתחיל לבוא לכולל כשהוא לבוש בחולצת טריקו ומכנסי ג'ינס, האם גם אז לא יהיה לראש הכולל זכות לפטר אותו מכיון ששומר על סדרי הכולל ולומד???

פשוט שמדובר באברך מסכן שמצוה גדולה לקרב אותו, וח"ו לזרוק אותו, ואם מישהו מרגיש שאינו יכול ללמוד עם אחד כזה בכולל הרי זה נובע רק מגאוה!.

[חשבונות רבים]

לענד"נ הסברא הפשוטה כדברי הרב יו"ד

אבל השאלה שבאמת מענינת וגם נפק"מ למעשה היא בראש כולל שמחליט יום אחד לפטר- לצורך הדוגמא- את כל האברכים שיש בביתם אינטרנט. והוא טוען קים לי כהשיטות שאפשר לפטר אברך באמצע הזמן. האם יכול האברך לשקר לראש כולל ולטעון שקים לו כהשיטות שא"א לפטר אברך באמצע הזמן?