מעשה דחזקיהו המלך - ברכות דף י'

[אלף אלפים]

בגמ' ברכות דף י' א' במעשה דחזקיהו וישעיהו בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו' מאי כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה א"ל משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד.
כתבו בתו' נידה [ט"ז ב' ד"ה הכל] וא"ת והא חזקיה חזא דהוו ליה בני דלא מעלו אלמא דנגזר קודם לידה שלא יהיו יראי שמים וי"ל דהראהו מה שעתיד להיות עכ"ל, ולכאורה ס"ל לתו' דידיעת העתיד אינה סותרת לבחירה והכל בידי שמים היינו הגזירה ולא הידיעה.
אבל אינו מבואר כלל דא"כ שראה חזקיהו ברוח הקדש דלהוו ליה בני דלא מעלו בפועל ובודאי, א"כ למה לא נשא אשה והרי בודאי לא יצליח לבטל את העתיד.

[עשוי לנחת]

בגמ' ברכות דף י' א' במעשה דחזקיהו וישעיהו בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו' מאי כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה א"ל משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד.
כתבו בתו' נידה [ט"ז ב' ד"ה הכל] וא"ת והא חזקיה חזא דהוו ליה בני דלא מעלו אלמא דנגזר קודם לידה שלא יהיו יראי שמים וי"ל דהראהו מה שעתיד להיות עכ"ל, ולכאורה ס"ל לתו' דידיעת העתיד אינה סותרת לבחירה והכל בידי שמים היינו הגזירה ולא הידיעה.
אבל אינו מבואר כלל דא"כ שראה חזקיהו ברוח הקדש דלהוו ליה בני דלא מעלו בפועל ובודאי, א"כ למה לא נשא אשה והרי בודאי לא יצליח לבטל את העתיד.

הערה נאה, ואולי יש לומר שראה באופן ודאי שאם יהיו לו צאצאים, יהיו הם בני דלא מעלי.

[ערבי פסחים]

גם העתיד שהוא ראה יתכן ואינו מוחלט כי אפשר לשנותו ברחמי וכל מה שהוא ראה זה לפי המצב שלפני ריבוי תפילה. רק א"כ צ"ב למה לא רצה לקיים פו"ר

[אוצר החכמה]

אני לא חושב שזה הפשט בתוספות. תוספות לא התקשו כאן בקושיית ידיעה ובחירה ולא דנו עליה כלל.

תוספות הבינו שכשכתוב הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, פירושו שעל כל העניינים נגזר טרם לידת האדם מה יהיה וכמו שמבואר שנגזר שיהיה חכם או טפש וכדומה והיינו שאדם נולד עם התכונה הזאת. ולכן אם היו אומרים לחזקיה שיהיו לו בנים חכמים אין כאן עניין של להראות את העתיד אלא הקב"ה אומר מה הוא מתכוון לעשות, כמו אומן האומר אכין לך שולחן בצבע פלוני. אבל כיוון שיראת שמים אינה בידי שמים היינו שאדם לא נוצר יר"ש או לא אלא זה תלוי בו איך אומר הקב"ה שזה מה שהוא עתיד לעשות הרי את זה אינו עושה. ועל זה תירצו תוספות שלא הראו לו מה שהקב"ה מתכוון לעשות ביצירת בניו אלא את העתיד להיות.
אפשר להקשות על התירוץ הזה את קושיית ידיעה ובחירה אבל כאמור בזה תוספות לא התקשו ולא דנו.

[מרן המשגיח]

גם העתיד שהוא ראה יתכן ואינו מוחלט כי אפשר לשנותו ברחמי וכל מה שהוא ראה זה לפי המצב שלפני ריבוי תפילה. רק א"כ צ"ב למה לא רצה לקיים פו"ר

דבריך ברורים מסיום המעשה בגמרא שם א"ל השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מינאי בנין דמעלו. אך קושייתך לאו קושיא היא דכיוון שראה שבלי ריבוי זכות ותפילה יצאו ממנו בנין דלא מעלו חשש שמא לא יצליח לשנות את הדבר, וכפי שאכן קרה.

[אלף אלפים]

גם העתיד שהוא ראה יתכן ואינו מוחלט כי אפשר לשנותו ברחמי וכל מה שהוא ראה זה לפי המצב שלפני ריבוי תפילה. רק א"כ צ"ב למה לא רצה לקיים פו"ר

דבריך ברורים מסיום המעשה בגמרא שם א"ל השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מינאי בנין דמעלו. אך קושייתך לאו קושיא היא דכיוון שראה שבלי ריבוי זכות ותפילה יצאו ממנו בנין דלא מעלו חשש שמא לא יצליח לשנות את הדבר, וכפי שאכן קרה.

כמובן שכ"ה פשטות הדברים, אלא שהוקשה לתו' שהרי יראת שמים איננה גזירה כלל וכלל, ולכאורה תירוץ התו' היא שידיעת חזקיה ברשעתם היתה מכח העתיד בפועל, וא"כ כיצד יכול לשנות את העתיד שודאי יהיה קיים?

[אלף אלפים]

אפשר להקשות על התירוץ הזה את קושיית ידיעה ובחירה אבל כאמור בזה תוספות לא התקשו ולא דנו.

כמובן, לא הבנתי היכן ראה כת"ר בדברי לא כן, וכיצד בדבריו מתיישבת התמיהה?

[סכינא חריפא]

viewtopic.php?f=7&t=15143#p142266

[אוצר החכמה]

אפשר להקשות על התירוץ הזה את קושיית ידיעה ובחירה אבל כאמור בזה תוספות לא התקשו ולא דנו.

כמובן, לא הבנתי היכן ראה כת"ר בדברי לא כן, וכיצד בדבריו מתיישבת התמיהה?

אם לזה היתה כוונתך למה אתה שואל על תוספות ולא סתם על חזקיהו?

וגם לכאורה התשובה פשוטה שהראו לו שאם יוליד ילדים יהיו לא מעלי אבל לא הראו לו שיוליד ויהיו לא מעלי.
(וישעיהו הוסיף לו שגם זכות גדולה יכולה לבטל והוא בכלל התנאי היינו שהראו לא אם יוליד בלא הזכות)

[אלף אלפים]

אם לזה היתה כוונתך למה אתה שואל על תוספות ולא סתם על חזקיהו?

וגם לכאורה התשובה פשוטה שהראו לו שאם יוליד ילדים יהיו לא מעלי אבל לא הראו לו שיוליד ויהיו לא מעלי.
(וישעיהו הוסיף לו שגם זכות גדולה יכולה לבטל והוא בכלל התנאי היינו שהראו לא אם יוליד בלא הזכות)

אני שב וחוזר על דברי.
בדברי הגמרא אפשר לבאר שחזקיהו ראה גזירת שמים שאם יולדו לו בנים יהיו רשעים ולכן לא רצה לישא אשה, אלא שהתו' נתקשו שאין כזו מציאות של גזירה שאדם יהיה רשע שהרי אין הקב"ה גוזר צדיק או רשע. לכן תירצו התו' דהראהו לחזקיהו מה שעתיד להיות , והיינו שראה עפ"י רוח הקדש את העתידות בפועל, שלא מחמת גזירת השם אלא מחמת בחירתם הרעה של בניו [ומשום מה לא הוקשה לתו' כיצד אפשר לצפות בבחירה לפני שהיא ארעה בפועל מ- שאלת ידיעה ובחירה].
ובכן הדק"ל אם חזקיהו ראה ברוח הקדש מה שעתיד להיות בפועל, כיצד סבר שיוכל לבטל את העתיד במעשיו.

[אחד היה אברהם]

viewtopic.php?f=17&t=6124#p53671