איך הקב"ה דן דין בשבת?

[תורת ישראל]

הלא מקיים הוא כל התורה? [מד"ר משפטים וברכות ו.] וילפינן לה מקרא דלא תבערו אש [משנ"ב ס' קלח כמדומני]

[עקיבא]

ראשית כל, יישר כח על השאלה, נדמה לי שפעם שמעתי השאלה, אבל אינני זוכר איפה רשמתי אותו. ח"ח לאורייתא.

עי' משנת חיים (להרב שטיינברג פרשת בשלח עמ' קט"ז) שמצדד לומר שהגם שהקב"ה שומר כל המצות גם מדרבנן, יתכן דשבות דרבנן אינו מקיים, ולדון בשבת היינו שבות. כעין מה שמצינו שאין שבות במקדש, שלא גזרו במקדש, ולכן גם אצל הקב"ה לא גזרו.
אגב עי' דעת זקנים לבעלי התוס' פרשת בשלח על הפסוק נכחו תחנו, משהו מעניין בענין זה.

[מענה לשון]

ידוע בשם הברדיצובר ששאל הכיצד הקב"ה כותב בר"ה בג' ספרים אלא ע"כ משום פיקו"נ וא"כ ע"כ צריך לכתוב לחיים. וה"ה דין.וקוב"ה חדי..

[יצג]

השאלה (עד כמה שהיא שאלה) מקורה בדעת זקנים מבעלי התוספות שמות יד, ב. ועיין צל"ח ר"ה כט, ב.

[חכם באשי]

ידוע בשם הברדיצובר ששאל הכיצד הקב"ה כותב בר"ה בג' ספרים אלא ע"כ משום פיקו"נ וא"כ ע"כ צריך לכתוב לחיים. וה"ה דין.וקוב"ה חדי..

את המעשה כתב דב סדן, בלשונו היפה, בספרו 'קערת צמוקים'.

[מענה לשון]

השאלה (עד כמה שהיא שאלה) מקורה בדעת זקנים מבעלי התוספות שמות יד, ב. ועיין צל"ח ר"ה כט, ב.

נמק פרט, ומדוע?
התם הדיו בקולמוסך, או שמא אין גליונך ארוך דיו.

ולחכם באשי
האם באת להביא גאולה בשם אומרו, או באת להחליש דעתי שאין לשוני יפה?

[עקיבא]

הבאתי את הדעת זקנים למעלה, אבל הוא לא שואל השאלה, אלא רואים שיטתו משם. אבל עי' בירושלמי נדמה לי סופ"ג בר"ה, דמשמע שהקב"ה מקיים כה"ת כולה.

[מענה לשון]

הבאתי את הדעת זקנים למעלה, אבל הוא לא שואל השאלה, אלא רואים שיטתו משם. אבל עי' בירושלמי נדמה לי סופ"ג בר"ה, דמשמע שהקב"ה מקיים כה"ת כולה.

ועדין מתעקשים שלא להביא את תוכן דברי הדעת זקנים, ולא למד עקיבא מרבי עקיבא שכשראה שר"ש העמסוני פירש הוא לימד..
עכ"פ זכורני שמבואר בעירובין? שהקב"ה מקיים התורה דהקשו היאך מוריד מטר והלא אסור משום עירוב.

[מענה לשון]

שו"ר דהאי ענינא הובא בשמו"ר ל,ט בשם ההוא מינא ששאל היאך הקב"ה מוריד מטר בשבת והשיבוהו דכל העולם כד"א לגבי הקב"ה, וממילא אפשר דרק לענה כסיל כיוונו ולאו ראיה היא.
ובאמת נראה דהכל ענין אחד הוא שהרי הטעם שאין דנים משום שמא יבוא לכתוב וא"כ הקושיא היא לא רק כיצד דן בר"ה (הלא חיישינן שיכתוב) אלא היא גופא כיצד כותב וכשאלת הברדדיצ'ובר ודו"ק.
ואפשר לייישב ברוח התשובה לההוא מינא, דכתב בעולם האמת אינו מתקיים, ואין בו ממשות וכו'.

[תורת ישראל]

אבל הבאתי מבמ"ב דהוה דאורייתא מקראי דלא תבערו אש? והנני חשבתי ליישב שכל היסוד של האיסור הלזה הוא מתורת "עונשין" ודוק, אולם הקב"ה דן בתורת "דין" לבד ואין כל עילה לאיסור. עוי"ל דבדבר שהוא מתיקון התקין של העולם ליכא כלל להאי וכדוגמת "המחדש בטובו בכל יום תמיד" שתיקשי איך יהא הקב"ה "בונה" בשבת? והבן. ותן לחכם ויחכם עוד!

ראשית כל, יישר כח על השאלה, נדמה לי שפעם שמעתי השאלה, אבל אינני זוכר איפה רשמתי אותו. ח"ח לאורייתא.

עי' משנת חיים (להרב שטיינברג פרשת בשלח עמ' קט"ז) שמצדד לומר שהגם שהקב"ה שומר כל המצות גם מדרבנן, יתכן דשבות דרבנן אינו מקיים, ולדון בשבת היינו שבות. כעין מה שמצינו שאין שבות במקדש, שלא גזרו במקדש, ולכן גם אצל הקב"ה לא גזרו.
אגב עי' דעת זקנים לבעלי התוס' פרשת בשלח על הפסוק נכחו תחנו, משהו מעניין בענין זה.

[עקיבא]

תורת ישראל:
מאוד נהניתי מהערות שלכם, קושיא ראשונה, וגם הערות שקולעים וכו'.
הסתכלתי במשנ"ב, והוא של"ט ס"ק י"ג, והוא מהא"ר, שהוא מהירושלמי. אני לא יודע איך ליישב את זה, אבל למעשה מהמשנ"ב בביצה, ל"ו: משמע שהוא משום שבות, וכ"מ ברמב"ם שבת כ"ג י"ד, גזירה שמא יכתוב. וכן במחבר שם של"ט סעיף ד'.
ואולי הוא רק אסמכתא בעלמא, אני לא יודע, אבל אה"נ לפי פשטות ירושלמי הנ"ל הקושיא במקומו עומדת.
שוב ראיתי לשון המג"א ס"ק ג' (אין לי מספיק כח לעיין בו כראוי עכשיו).

לגבי תי' שיש לחלק בין דין לעונש, אני לא יודע, אילו היו דנים אותו בלי לענש אותו בשבת האם היה אחרת, שלכאורה גם זה אסור.

[תורת ישראל]

תודה. היה אסור גם בלי עונש בשבת משום דאכתי נימא 'לא פלוג' [אי הוי דרבנן כדכתבתם או אפילו בדאורייתא למשמע מהריטבא מכות ב דגם בהא אמרינן לה. יעוין שו'ת בית דוד לייטער]